הוצגה תכנית אב לפיתוח הירדן הדרומי: הירדן הדרומי, מקיבוץ גשר ועד קיבוץ מעיין צבי, עומד לעבור בשנים הקרובות מהפכת שיקום ופיתוח, שתשפיע על איכות חייהם של כל התושבים באזור בקעת הירדן, כולל העיר בית שאן. לתכנית יהיו גם השפעות על חלקים חקלאיים ותעשיתיים בממלכת ירדן. בכנס שנערך בקיבוץ כפר רופין בשבוע שעבר, הוצגה תכנית אב לפיתוח נהר הירדן הדרומי שתקבל העדפת ביצוע ותקודם להחלטת ממשלה, כשזו תוקם. מטרת התכנית להפוך חלק מגבולה המזרחי של ישראל למרכז המדינה – בין עמאן, בירת ירדן לתל אביב – כשבמרכזה נהר הירדן כגבול בינלאומי זורם, שסביבו יפותחו עוגני כלכלה, תיירות, חברה, סביבה וקהילה.
על התכנית, שהכנתה ארכה חמש שנים, שקדו הגורמים המקצועיים של מוסדות וארגונים רבים בהובלת רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי. עובד יבין, מנכ"ל הרשות פירט את עיקריה: "שיפור איכות המים באמצעות סילוק מזהמים והגברת זרימת מים נקיים, שיקום גדות הנהר והמערכות האקולוגיות שאפיינו בעבר את הירדן הדרומי. הדבר יסייע להגביר את יעילות הירדן כמנוף לצמיחה כלכלית, יחד עם שימורו כמשאב טבע. בנוסף כוללת התכנית שיקום מישורי ההצפה לשיפור יכולות הניקוז ונוהל חדש לגידול דגים בבריכות שבאזור. התכנית לא מסתפקת בשיקום הירדן הדרומי ומתווה דרכים לחיזוק הקהילות שגרות בעמקי הירדן והמעיינות, על ידי הרחבת מוקדי הכוח הכלכליים – השקעות בתשתית תיירותית, בתחבורה, חקלאות מודרנית, חינוך ומרכזי מחקר ופיתוח".
כתוצאה נלווית אך לא פחות חשובה, מקדמי התכנית רואים בביצועה שיפור יחסי השלום בין הצד הירדני לצד הישראלי. הדבר יושג ביישום מרכיבי הפרויקט משני צדי הירדן ויביא לשיתוף פעולה בכל הנושאים שהתכנית כוללת. בתכנית כלולה המלצה לנצל את המשאבים הכלכליים שקיימים באזור והמשך פיתוחם, ביניהם אתרים ונושאים אלה:
- הירדן הדרומי – משאב טבע ייחודי ומקור לכל צרכי האדם במים – לצרכים ביתיים, להשקיה ולתיירות.
- אתר נהריים – אל בקורה, כאתר תיירות הכולל את שרידי תחנת הכוח ההידרו-חשמלית מימי רוטנברג.
- מעבר גשר שייח חוסיין – השער העיקרי לתנועת בני אדם וסחורות בין ישראל לירדן.
- רכבת העמק – בקו בית שאן-חיפה המקשרת את הפריפריה עם המרכז.
- אתר גשר הישנה – אטרקציה תיירותית מרכזית באזור, בה ניתן לראות שלושה גשרים ישנים מעל נהר הירדן.
- אנרגיה ירוקה – שני פרויקטים נמצאים בהקמה.
- פארק התעשייה שער הירדן – נמצא בהקמה ויכלול בעתיד אזור סחר חופשי שיספק 10,000 מקומות עבודה לירדנים ו-3,000 לישראלים.
- חקלאות מודרנית מתמחה – האקלים הייחודי הופך את האזור למרכז עולמי לזני תמרים ייחודיים וחוות ניסיון חקלאית למו"פ חקלאי המתאים לאזור.
-
מטרת התכנית לפתח סביב הנהר עוגני כלכלה, תיירות, חברה, סביבה וקהילה
עובד יבין, ממושב כפר יחזקאל, מסביר שלתכנית שני שלבים כספיים, הראשון של 600 מיליון שקל והשני 250 מיליון. הוא מדגיש שכנס ההשקה של התכנית נערך על טהרת הגורמים המקצועיים והיא חייבת באישור הממשלה. ביחס למימושה מהצד הירדני, עקב המתחים הפוליטיים בין ישראל וירדן, הוא מעדיף שלא להתייחס ומפנה לתשובות בנושא ממשרד החוץ והמשרד לפיתוח אזורי.
יורם קרין (כפר רופין), ראש המועצה האזורית עמק המעיינות ויו"ר רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי: "התכנית מהווה הזדמנות לפיתוח אזורי כולל לאורך כביש 90 והפריפריה המזרחית של ישראל והיא חלק מהעתיד שאותו אנחנו רוצים לתושבי האזור – צמיחה, פיתוח נבון ומקום שטוב יותר לחיות בו".
ז'קי לוי, ראש העיר בית שאן: "ביחד יש לנו את היכולת לשכנע את הממשלה להעביר החלטה לתקצוב וביצוע התכנית. יש כאן תכנית לאומית שהיא מנוף כלכלי לאיכות תושבים, לקליטת תושבים ולתיירות. קם כאן דור חדש שרואה את היתרונות הגדולים של שיתופי פעולה בין בית שאן לבין הישובים העוטפים אותה והעיר מתחזקת כך".
דני עטר, יו"ר קק"ל הבטיח לתת רוח גבית לתכנית והזכיר כי קק"ל יוזמת כבר היום מיזמים טכנולוגיים במרחב, שיוצרים רצף בין הרשויות השותפות והביע תקווה למים נקיים הזורמים בירדן.
בירכו על התכנית והבטיחו לעשות כל מאמץ לאישורה גם עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, אלון זס"ק, סמנכ"ל בכיר למשאבי טבע במשרד להגנת סביבה, אלון אטקין, ראש אגף בכיר כלכלה ופרויקטים במשרד לשיתוף פעולה אזורי, ערן אטקין, סמנכ"ל בכיר לתשתיות במשרד החקלאות, רם אבירם יועץ גיאופוליטי למינהלת שיקום נהר הירדן ופרופ' רבקה כרמי לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן גוריון.
דוד גלזנר (כפר רופין), היזם והמנהל לשעבר של פרויקט הצפרות בקיבוצו, חבר ועדת התיירות של התכנית: "זהו פרויקט לאומי שיעשה מהפכה בכל הנושאים הקשורים באיכות חיינו ואולי גם יצליח להוסיף איכות לחיי ירדנים, כי שיתוף הפעולה אתם יכול להביא לא רק לירדן נקי יותר אלא גם לביסוס השלום אתם".
הפרויקט נועד לאוכלוסיות של צפון מזרח ישראל, אך אין ספק שיהיו לו השפעות שיגיעו לטווח רחב יותר מהקהילות משני עברי הירדן, עבור ליחסים בין המדינות השכנות לנו ועד ליחסים בין המאמינים בשלוש הדתות המונותאיסטיות.