יבול שיא
הרפת והחלב
פרופסור ורד צין

החוקרת משדה בוקר ממשיכה את דרכו של אהרון אהרונסון

2 דק' קריאה

שיתוף:

פרופסור ורד צין מהמכונים לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון בודדה את הגנים שעוזרים לחיטה להתגונן מפני מזיקים. משמעות עצומה של הממצא לגידולי החיטה בעולם

החיטה מספקת כ-20% מצריכת החלבון הקלורי של אוכלוסיית העולם. בצד אתגרים ומכשולים בהגדלת היבול בשל פעולות אדם כמו המלחמה באוקראינה, האיום המרכזי מגיע מהטבע עצמו. צמחים אלו מותקפים ללא הרף על ידי חרקים אוכלי עשב, אשר לעיתים גורמים לנזק חמור ולאובדן יבול משמעותי. יתר על כן, העלייה ההדרגתית בטמפרטורות העולמיות קידמה את התרחבות אוכלוסיות המזיקים לאזורים חדשים וכן את קצב ההתרבות שלהם. למשל, אחד המזיקים המשמעותיים ביותר לחיטה הם כנימות, חרקים זעירים היונקים החוצה את חומרי המזון של החיטה ומכניסים גם וירוסים צמחיים קטלניים. ישנם כ-5,000 מינים שונים של כנימות בכל רחבי העולם.

בעבר היו לחיטה יכולות התמודדות עם המזיקים, אלא שהחיטה המתורבתת עברה כל כך הרבה הנדסה גנטית עד שהיא איבדה רבים ממנגנוני ההגנה שלה, מה שמאפשר לחרקים ולמזיקים להרוס הרבה מהיבול. חולשה זו של החיטה מאלצת את החקלאים להשתמש באמצעי הדברה שונים, שחלקם מזהמים את האדמה והיבול ויוצרים שרשרת של פגיעה בטבע.

למרבה המזל, תכונות ההגנה הטבעיות של החיטה לא אבדו לחלוטין: פרופסור ורד צין, מהמכון לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן-גוריון, פענחה כיצד חיטת הבר מגנה על עצמה מפני חרקים. כממשיכי דרכו של ד"ר אהרון אהרונסון, שגילה לפני יותר ממאה שנים את אם החיטה, צוות המעבדה בשיתוף עם קבוצות מחקר מאוניברסיטת חיפה, מכון וולקני (המינהל החקלאי) ואוניברסיטת פרדו (ארה"ב), פיצחו את הדרך שבה חיטת הבר מתגוננת מפני חרקים ובודדו את החלק הגנטי הקשור בזה, כך שהשלב הבא הוא לשלב את הגן בחיטה המתורבתת ולצמצם את השימוש בחומרי הדברה סינטטיים.

"יש חשיבות עליונה לחקור בקפדנות מנגנוני הגנה ותכונות טבעיות של צמחים, אותם נוכל לגדל בחזרה לחיטה תרבותית כדי להגן עליהם מפני חרקים, במקום להשתמש בחומרי הדברה סינטטיים, שאפילו לא עובדים כל כך טוב", אומרת פרופסור ורד צין, החברה גם בבית הספר לקיימות ושינויי אקלים גולדמן-זוננפלד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

הצוות, החוקר את חיטת הבר 'אמר', שהיא חיטת אם של חיטת דורום (פסטה) וחיטת לחם, מצא כי לחיטת הבר יש לפחות שתי שיטות הגנה מפני מזיקים של חרקים. ראשית, לחיטת הבר יש ציפוי של "שערות" המונעות מחרקים למצוא מקום להתחפר בגבעול. שנית, החיטה מייצרת רעלן כימי הנקרא בנזוקסאזינואיד, שתפקידו להרתיע חרקים לאכול את החיטה. פרופסור צין וצוות המעבדה הצליחו לבודד את הגנים האחראים ליכולות אלו של חיטת הבר. " חיטה היא מרכיב חיוני עבור רבים כל כך ועלינו לעשות כל שביכולתנו כדי להגן על היבול הקריטי הזה מפני אובדן על ידי חרקים ומחלות. עכשיו, כשאנחנו יודעים איזה גן שולט בייצור שלו, אנחנו יכולים לייצר חיטה תרבותית משופרת עם אותן יכולות הגנה עצמית", מסבירה פרופסור צין.

לאור התגלית של פרופסור ורד צין וצוות המעבדה, השלב הבא יהיה לערוך סדרת ניסויים של שילוב גן "ההגנה" של חיטת הבר ברצף ה-DNA של החיטה המתורבתת. ממצאי המחקר, שנתמך על ידי הקרן הלאומית למדע והקרן הדו-לאומית למחקר ופיתוח חקלאי, פורסמו לאחרונה בכתבי העת Journal of Experimental Botany ו – Frontiers in Plant Science.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נדב שמילה1 ,2, גינת רפאל2, כרמית זיו2* ונדב ניצן3* 1 הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה, האוניברסיטה העיברית, ירושלים; 2 המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני;  3 היחידה לפיטופתולוגיה, מרכז מחקר
11 דק' קריאה
חוקרים שותפים: טל אוגד, מו"פ דרום, חוקר ירקות. יואל מסיקה, מו"פ דרום, חוקר הגנת הצומח. טלי אילני, מו"פ דרום, חוקרת קרקע ומים. חגי רענן, מנהל המחקר החקלאי – גילת, ניסויים מבוקרים וכימות מיקרוביולוגיה כללית
9 דק' קריאה
כנס סיכום עונת הירקות בערבה היה מרתק * במהלך הכנס ניתנו נתונים אודות ענף הפלפל, הגנת הצומח, צריכת המים הרבה בחום של הערבה וכן תוצאות ניסויים בתוצרת לאחר הקטיף *תמונה ראשית: מימין לשמאל: מעיין
3 דק' קריאה
חקלאים, רפתנים ונוקדים מיישובי העוטף, הצפון ושאר יישובי הארץ הביאו את ביכוריהם לנשיא המדינה ורעייתו *תמונה ראשית: מאיר יפרח ונשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג כמדי שנה נשיא המדינה יצחק הרצוג אירח ביום חמישי, כ״ט
5 דק' קריאה
ההתחממות הגלובאלית האריכה את התקופות החמות וכתוצאה מכך תוקפות את הגידולים מחלות שבעבר נחשבו ללא דרמטיות, אבל שילוב ביניהם לנגיפים הופך לקטלני ומביא להתמוטטות צמחים * הרצאה מרתקת של ד"ר עומר פרנקל, ממכון וולקני
13 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן