החקלאות וההתיישבות חשובים לקיום המדינה, הם המסד עליו הוקמה המדינה ובלעדיהם לא תהייה תוחלת לקיומנו בארץ. נעבור לעמק הסיליקון בקליפורניה
רמי גור, חבר מושב גבעת יואב ברמת הגולן, חקלאי יותר מארבעים שנה ומוסמך הפקולטה לחקלאות ברחובות
אם נציג את בעיית ייצור ושיווק התוצרת החקלאית בישראל בכמה משפטים זה נראה ככה:
החזון החקלאי של החקלאים
מצד אחד ניצבים החקלאים שהם יצרני התוצרת החקלאית שבקושי פודים תמורה נאותה לתוצרתם ועתידם הכלכלי לוט בערפל. מהצד השני ניצבים הצרכנים, תושבי ישראל, שמשלמים תשלומי עתק, יותר מכל ארץ אחרת, עבור התוצרת החקלאית.
באמצע ניצבת מערכת המסחר, רשתות השיווק וסיטונאים שמנצלים את כוחם; מחד דורכים ברגל גסה על היצרנים כדי לקבל את תוצרתם במחירי גזל, ומאידך עושקים את הצרכנים.
והיכן ניצבת המדינה? מהצד! עושה קולות של דאגה לצרכנים, רוצה לפתוח את היבוא כאילו שם הבעיה – בלי להיות מודעים שבכך יחסלו את אחרוני החקלאים בעוד שמחירי המוצרים החקלאיים ינסקו לשמיים.
את החקלאים וההתיישבות אף אחד לא סופר, מביטים עליהם כעל אלמנט אלקטוראלי זניח. מי שעובר היום בהתיישבות החקלאית, מיד ניצבות מול עיניו החממות הפרוצות עם הניילונים המתנפנפים ברוח, הרפתות הריקות והלולים הנטושים מוקפים ברשתות מחלידות – מראה נורא!
אחת הבעיות הגדולות שניצבת מעל כל המערכת של יצרנים, סוחרים וצרכנים, לצד ההתעלמות הממשלתית, היא חוסר השקיפות בזמן אמת של מצב השוק מבחינת ביקוש, היצע מחירים, עלויות ותכנון לשנים הקרובות.
השוק הפרוץ וחמדנות הסוחרים קובעים היום את מחירי התוצרת וההיצע, לא היצרנים ולא המדינה. החקלאים מפורדים וחלשים וגם אם יתארגנו, ישבתו ולא יסכימו לעושק – יגידו הסוחרים: אין בעיה, נייבא תוצרת מחו"ל! לצרכנים לא תהייה ברירה והם יקנו בכל מחיר.
לרשויות המדינה לא תהייה בעיה עם מצב כזה כיוון שלא נשמעו בארצותיהם, נוסיף עורכי דין, שכשועלים המזהים פירצה בגדר, מסתערים על טרפם שהם חקלאים תמימים שלא הבחינו בכך שהחוק היבש מלא פרצות ומותיר אותם חסרי הגנה מול פרקליטים ממולחים שהאמת היא לא נר לרגליהם.
רגלינו הולכות ונדחקות מהמעמד הבכיר שהיה לישראל ביצוא תוצרת חקלאית וגם ידע לעולם. לזה נוסיף את שער השקל הגבוה שכנראה לא ישתנה בשנים הבאות ולכן חייבים להתאים את עולם החקלאות הישראלי לעידן אחר.
לבחון מה כדאי לנו לגדל ומה חשוב לנו לגדל, ובאיזה כמויות. איך נוכל לשמור על רווחיות היצור החקלאי מצד אחד ועל רמת מחיר שפויה לצרכנים מהצד השני.
כיצד נוכל לשמור על החקלאים שימשיכו לגדל בביטחון תוצרת חקלאית ואילו הצרכנים יוכלו ליהנות מיצור מקומי טרי, באיכות גבוהה ובמחירים הוגנים.
לדעתי עם עזרה של המדינה והתארגנות של החקלאים נוכל לתקן את המצב. ואיני אומר זאת כיוון שעלינו להציל את החקלאים. החקלאים שנותרו הם אנשים מוכשרים שינתבו עצמם במידת הצורך גם לאפיקים כלכליים אחרים.
אני אומר זאת כי החקלאות וההתיישבות חשובים לקיום המדינה, הם המסד עליו הוקמה המדינה ובלעדיהם לא תהייה תוחלת לקיומנו בארץ. נעבור לעמק הסיליקון בקליפורניה.
וכאן אני מעלה את הרעיונות שעולים בראשי עם ניסיוני כבר יותר מארבעים שנה כחקלאי. איני בטוח שאלו הרעיונות הטובים ביותר ומן הסתם יש נוספים עליהם לא חשבתי, אני מציע דבריםשישמשו כראשי פרקים למחשבה ולדיון.
שקיפות המערכת היצרנית והמסחרית
אנו נמצאים היום בעידן דיגיטלי שמנקז אליו יותר ויותר את עולם המסחר. רשתות אדירות כמו "אמזון" "עלי באבא" ואחרות מחברות קונים ומוכרים מכל קצווי תבל כשהמחירים גלויים לכל ומאפשרים לשני הצדדים להציע ולבחור את המתאים להם.
בואו נכניס את המערכת החקלאית היצרנית בישראל, את המשווקים ואת הצרכנים לתיבה אחת שקופה! ניצור מערכת ממוחשבת, תוכנת יצור חקלאי, שיווק ושירותים, בה יוזמנו להשתתף כל היצרנים עם תוצרתם הנוכחית והעתידית ושם יציעו ויוצע להם מחיר לתוצרתם בשער המשק.
במערכת ישתתפו שאר החוליות שבדרך: בתי האריזה, בקרת איכות תוצרת, הובלה, כשרות, מחסני קירור, שוק סיטונאי, קמעונאים, יצואנים ורשתות שיווק.
כל אחת מחוליות אלו תציע מחיר לשירותיה או מחיר קניית התוצרת מהחוליה שלפניה. זאת לפי ביקוש והיצע וכמובן איכות. החוליה האחרונה תציע תוצר לצרכן במחיר סביר שייגזר מהעלויות שבדרך, וממחיר השוק, ולבסוף – אישור המערכת שתפקח שאף אחת מהחוליות שבדרך אינה מפקיעה מחיר ועומדת בתקן שייקבע. בזכות שקיפות המערכת יוכל הצרכן להעדיף היכן לקנות והיעילים ביותר במערכת יובילו.
במילים אחרות, תהייה תוכנת מחשב אליה ייכנס החקלאי שירצה לגדל, לדוגמא עגבניות. מסך המחשב יציג לו האם במועד בו יבשילו העגבניות שתכנן יהיה ביקוש או שכבר יש עודף, ואז יוכל לבחון על המסך אולי כדאי לגדל מלפפונים.
במידה ואותו חקלאי יחליט בכל זאת לגדל עגבניות למרות שכל הביקוש סופק על ידי יצרנים אחרים לאותו מועד, ואין תחזית של המערכת לביקוש נוסף, יעשה זאת החקלאי על אחריותו ולא יקבל רשת ביטחון מהמערכת.
אותו הדין לגבי חקלאי שירצה לטעת פרדס לימונים או להקים לול תרנגולות. אינפורמציה נוספת אותה ילמד החקלאי מהמסך שלפניו – היכן כדאי לארוז את התוצרת שלו ומי יוביל אותה ומי יקנה אותה ואיזה מחיר הוא מציע.
מול מסכים אחרים של המערכת ישבו הקניינים של התוצרת, יבחנו את ההיצע ויבחרו את המתאים להם. גם נותני השירותים בחוליות השונות של המערכת יהיו חשופים לביקושים השונים ויציעו את שירותיהם.
מערכת זו חייבת להיות חברה ממשלתית מנוהלת ומוכוונת על ידי המדינה וכל שותפיה לחוליות הייצור, כדי לשמור על האינטרס המשותף של כולם. לא נוכל להיכנס למערכת מסחרית פרטית כמו אמזון שתנוהל עם אינטרסים זרים.
מערכת פרטית שכזו עלולה להחליט שעגבניות יקנו בתורכיה, מלפפונים יביאו ממצרים ובננות מהונדורס. כלכלית זה יהיה טוב, אך האינטרס של מדינת ישראל ייפגע!
רגולציה של המערכת
בנק משותף
המערכת תעבוד עם בנק משותף שיבטיח לשותפיה תשלום במועד ויגן עליהם מפני פשיטות רגל והונאה. הבנק יבטיח את ההתנהלות הכספית של השותפים במערכת.
קרן איזון הייצור
זוהי קרן שתוקם על ידי המדינה וכל השותפים למערכת שיפרישו אחוז מסוים מהמחזור הכספי שלהם לטובת הקרן. כספים אלו ישמשו לתפעול המערכת ולביטוח, לתשלום פיצויים לזכאים לכך במערכת, הבטחת מחיר מינימום ורשת ביטחון ליצרנים, תפעול מערכת בקרת איכות ואף הלוואות להון חוזר לשותפים במערכת.
שמירה על מערכת מסחרית הוגנת
בעזרת שקיפות המערכת יוכלו השותפים בה להבחין בכל הפקעת מחירים או מהלך מסחרי בלתי תקין, וכך להימנע ממסחר ופעילות עם אותם גורמים, ומעבר לעבודה עם אחרים.
ויסות עודפים וחוסרים
שקיפות המערכת תאפשר לחקלאים להימנע מלהיכנס לגידול תוצרת שהביקוש לה סופק, אם לעונה הקרובה בירקות או לשנים הבאות בפירות.
גם בשר וביצים ניתנים לוויסות לשנה שנתיים הקרובות. עודפים בלתי צפויים יושמדו או ישווקו לארצות אחרות במחירי היצף כדי לצמצם את הנזק תוך שמירת תמורת מינימום לחקלאים והשלמת מחיר לניזוקים.
מצב של חוסרים צפויים בתוצרת חקלאית שהחקלאים לא יתנו להם מענה יביאו לפתיחת השוק ליבוא לפי הכמויות והמועדים הצפויים. גם שיבוש בלתי צפוי בייצור עקב נזקי מחלות או פגעי אקלים – יפתח את השוק ליבוא מותאם.
בקרת איכות
המערכת בעזרת הרשות הממשלתית המתאימה, תשמור על איכות התוצרת החקלאית שמגיעה לצרכן הישראלי בהתאם לתקן "גלובל גאפ" העולמי. התוצרת תחויב לעבור בשערי ביקורת בהם תיבדק להיעדר שאריות כימיות אורגניות ופתולוגיות. מובן מאליו שגם יבוא תוצרת חקלאית מחו"ל תעבור בדיקות מחמירות אלו.
המערכת תיתן אינפורמציה שוטפת לחקלאים
על המצב הנוכחי בשוק הארצי, העולמי, היצע וביקוש, מחירים וצפי לעתיד, וכך יוכלו לקבל החלטות לתכנון פעילותם.
הדרכה ומחקר חקלאי
חייבים להשיב את מצב הסיוע לחקלאים ולמחקר החקלאי כפי שהיה בשנים עברו לפני שהמדינה משכה ידה מהחקלאות.
שילוב הייצור החקלאי עם תעשייה חקלאית ביתית ותיירות
חוק ההתיישבות הארכאי וחוקי רשות מקרקעי ישראל אינם מאפשרים לחקלאים לשלב מסחר ותיירות בשטחיהם החקלאיים. יש לתקן חוקים אלו ולהרחיב את אפשרויות הקיום לחקלאים.
השתלבות במערכת החקלאית העולמית
המערכת המפורטת כאן תוכל לשלוח שלוחות לכל העולם ולשתף אינפורמציה גלובלית למסחר חקלאי של תוצרת, מיכון, תשומות וידע. האפשרויות של מערכת דיגיטלית כזו היא בלתי מוגבלת. יזמי הייטק – מוזמנים להרים את הכפפה!
יודע אני שלאחר שיקראו את דבריי אנשים טובים, מובילי הדרך בחקלאות וכלכלה, הם יגידו לעצמם: "הוא לא חידש לנו כלום, הכל ידוע, ברור ומוכר. וכי נוכל לשנות סדרי עולם? ניתן למערכת להמשיך להשתרך בדרכה ונקווה לטוב!" שקט תעשייתי כבר אמרנו?
דומה הדבר לאדם שיתייצב בפני מליאת האומות המאוחדות בניו יורק ויכריז: "מצאתי פתרון לרעב, להרס ולמלחמות בעולם! בואו נכתת חרבותינו לאתים, נשמיד את כל כלי הנשק ומהיום נשקיע הכול בהפרחת המין האנושי, בקירוב הלבבות בין העמים והדתות השונות, נפתח את החקלאות התעשיה והאנרגיה הירוקה בעולם!" כל מנהיגי מדינות העולם יסכימו בהתלהבות, אך מה לעשות, זה לא מעשי …
למרות זאת אני חושב שאת הרעיונות שהעליתי כאן צריך להמשיך לגלגל, קודם כל על ידי החקלאים וגם על ידי מי שטובת המדינה בעיניו, ובמקרה גם מושכותיה בידיו. צריך לדון ברעיונות המתאימים, לשכלל אותם בפורומים שונים וצעד צעד לפעול להגשמתם.
החזון החקלאי של החקלאים | צילום: דוד עינב
