"החלופה הקניינית" שעשרות קיבוצים וחברי קיבוצים בחרו בה היא החלופה הנכונה

כותב המאמר: עו"ד חגי מירום (חבר כנסת לשעבר) 

החלופה הקניינית

שנים רבות חלפו מאז אישרה מועצת מקרקעי ישראל ולאחר מכן בית המשפט הגבוה לצדק את ההחלטות המכונות "חלופת האגודה". 

בקליפת אגוז אפשר להסביר את החלופה הזו כחלופה לשיוך הקנייני שראשיתו הייתה בהחלטה מספר 751 שקיבעה מנגנון חוקי לשיוך קנייני לחברי הקיבוצים כך שבתיהם והקרקע עליה הם בנויים ישויכו להם אישית, ירשמו על שמם ויגרעו מקרקעות הקיבוץ.

השיוך האישי מאפשר הורשה של הנכס המשויך ומייצר לחבר ביטחון סוציאלי משמעותי בהיעדר פנסיה בהיקף גבוה וללא קשר למצבו הכלכלי של הקיבוץ. 

במו בכל האגדות העצובות, הגיעו רבים מקברניטי התנועה הקיבוצית כשהם מתוגברים ב"אידיאולוגים קיבוציים מצויים" וניסו את כוחם ביצירת חלופה לשיוך הקנייני בדמות "חלופת האגודה". 

בקצרה ניתן לאפיין את החלופה הזו בכך שהרוכש הישיר של כל הקרקעות לבניה מרשות מקרקעי ישראל הוא הקיבוץ באמצעות האגודה השיתופית שלו ולאחר רכישתן הוא מסכים לשייך בחכירת משנה את הבתים והקרקע עליהם היא בנויה לחברי הקיבוץ.  

אולם, תאבונם של הקברניטים אינו יודע גבול, ולא רק שמירת החיץ בין הקרקע המשויכת לחבר לבין האגודה הייתה המניע המשמעותי.

נוספו לכך ניסיונות לקבל הטבות, הנחות ויתרונות תכנוניים ושמאיים מפליגים אשר יאפשרו לקיבוץ יתרונות עתידיים ושליטה על עתודות קרקע מתוכננות ובלתי מתוכננות אשר אינן בהכרח משרתות את הליך השיוך המיידי. 

אימוץ החלופה

לא זו אף זו, עברו ראשי התנועה ומוסדות התק"צ מקיבוץ לקיבוץ כדי לשכנע שלא לבחור בחלופה הקניינית ולהעדיף את חלופת האגודה. 

ואכן, חרף אזהרות לא מעטות במאמרים של הח"מ ואחרים אשר צפו את אשר יקרה, "הצליחו" נציגי התנועה הקיבוצית וראשיה לשכנע מעל 80 קיבוצים להחליט על אימוץ החלופה המומלצת שלהם.

התרענו חזור והתרע כי אין סיכוי להעברת החלטת רשות מקרקעי ישראל על החלופה המבוקשת לרבות ההטבות מרחיקות הלכת שהתנועה דרשה לכלול בה.

אף כי לא קל הדבר אין היתכנות להעדפות, הוזלות, דחיות תשלומים, הגדרת היקפי קרקע בלתי מתוכננת וכיוצא באלה יען כי דרישות שאינן עומדות במבחן המשפטי של צדק חלוקתי ומעוררות דחייה ושטנה כלפי הקיבוצים, אינן במקומן. כשלעצמי סברתי ששיוך עקיף לחבר תחת מטריית אגודת הקיבוץ הוא במהותו חטא לדורות.  

לאחרונה פורסמה המלצת צוות מיוחד שהוקם על ידי רמ"י אשר חבריו אינם שונאי הקיבוצים או חבריהם. המלצתם, שעדיין לא נידונה במועצת הרשות, משאירה חלופת אגודה ריקה מתוכן, נטולת היתרונות שהתנועה ציפתה להם.

ההוזלה במחיר ההיוון כמעט נמחקה. הניסיון לגרום לכך שקיבוץ לא ישלם עבור רכישת הקרקע בהינף אחד, יוצא בהפסדו. הניסיון לקבל קרקעות בהערכות שמאיות מוזלות הניב החלטה על העמדת הקרקעות לשמאות ממשלתית.

המחשבה שחברים חדשים יוכלו להיות שותפים לדורי דורות בתנאים המפליגים, בוקרה על ידי הצוות ונמחקה. 

וזאת לדעת. המלצות ועדת השיוך של רמ"י ממוסמרות במסמרים משפטיים עבים שהבג"צ לא יעקרם. עד כמה שההמלצות מקוממות את מי שציפה לקבל את החלופה במתכונת שרצה, הסיכוי לשנותן אפסי. מי שתולה את תקוותיו בהתערבות המחוקקים הקיבוצניקים בכנסת, משלה את עצמו. 

תהליך מופרך והזוי

כל התהליך הזה מופרך והזוי. אמירות כמו זו שמצוטטת של מזכיר התנועה הקיבוצית לפיהן ההמלצות של הוועדה אינן ראויות "ומקומן בפח האשפה" רק ישפיעו חזק וגרוע יותר על המחליטים. 

בסיפור הבאוינג 717 ,727, 737. גם שם רצו קברניטי התנועה והארגונים האזוריים כמו גם עמותת "אדמתי", לזכות בנתח כלכלי בלתי סביר עבור שינוי ייעוד קרקעות לבניה.

במהלך המו"מ עם אנשי מנהל מקרקעי ישראל הייתה נכונות שלהם לתגמל את הקיבוצים ב-15 אחוז ממחיר הקרקע שבחכירת הקיבוצים אשר תשונה לבניה.

אולם "המנהיגות" דרשה 27 אחוז ולא נענתה להצעות הפשרה שהוצעו. או אז בא הבג"צ בראשות כב' השופט תיאודור אור וביטל כליל את זכות הקיבוץ לגמול כלשהו. כך יקרה גם הפעם!  

אני קורא לכל חברי הקיבוצים שבחרו בחלופת האגודה לחזור בהם מהחלטתם. אל תבזבזו זמן יקר של שנים, שובו אל "החלופה הקניינית" שעשרות קיבוצים וחברי הקיבוצים החכמים בחרו בה וביצעו אותה. אף קיבוץ מאלה שבחרו בחלופה הקניינית לא נחרב ולא פורק כפי שחששו החוששים. 

תנו לעצמכם סיכוי לשיוך הבתים עוד בחייכם. קיימת סכנה מוחשית כי ההתעקשות על ההטבות הבלתי סבירות של "חלופת האגודה" תדחה בעוד עשר שנים את השיוך.