פעילים סביבתיים וביניהם תושבי המושבים בהרי ירושלים החלו במאבק נגד הקמת חניון "חנה וסע", אותו מתכננת "נתיבי ישראל" להקים ליד נחל כסלון * לטענתם, החניון לא יקל על התנועה לירושלים ויחסום את המעבר למסדרון האקולוגי של בעלי החיים במפגש עם כביש מס' 1
גן לאומי עין חמד, הממוקם בהרי ירושלים, הוא אתר טבע וטיולים יפהפה המשלב היסטוריה, מים, צמחייה ונוף הררי. הגן כולל נחל עם מפלים קטנים ובריכות מים טבעיות, מסלולי הליכה ונקודות פיקניק מוצלות. האתר מכיל גם שרידים היסטוריים של מבנה צלבני עתיק ומערות. הגן מציע חוויות מגוונות לכל המשפחה, מטיולים רגליים קלים ועד לביקור באתרים היסטוריים. העונה המומלצת לביקור היא האביב, כאשר הפריחה בשיאה והנחל זורם במלוא עוזו.
עין חמד הוא רק אחד מארבעה מעיינות באזור, היוצרים קטע זורם בנחל כיסלון, באחד מאזורי הטבע והנוף היפים במדינת ישראל. למרבה הצער, מדובר גם באחד האזורים הכי עמוסים במדינה בהיבט התחבורתי. הנחל שמקורותיו בהר הדר וגבעת הרדאר נפגש עם כביש מס' 1 באזור אבו גוש ומשם ממשיך במקביל לו עד שנשפך לנחל שורק, ליד בית שמש. מדובר במסדרון אקולוגי שמהווה בית מחייה לעשרות אלפי בעלי חיים, שבשל נתיבי התחבורה הרבים והסואנים, מאבדים את שטח המחייה שלהם מידי שנה.
בשנים האחרונות פורסמה תוכנית של חברת נתיבי ישראל להקמת חניון "חנה וסע", שבעיני מומחים רבים יאיים במידה ויוקם על בעלי החיים והאקולוגיה בסביבת גן לאומי עין חמד. החניון, על פי פעילי סביבה, יוקם צמוד לנחל כסלון, ויחסום את התפקוד האקולוגי של אזור נחל כסלון, שגם ככה כבר נפגע בשל כביש 1 והבנייה המסיבית ביישובי האזור.
במהלך שנת 2020 קמה תנועת התנגדות לבנייה ב'רכס לבן' ובהרי ירושלים בשם "מצילים את הרי ירושלים". התנועה קיימה הפגנות גדולות בירושלים ובאחרונה החלה במאבק נגד הקמת החניון.
בשיחה עם פעילי סביבה, הבנו מדוע ההתנגדות חשובה: "חניון חנה וסע, מתוכנן להיות בצמוד לנחל כסלון. כיום, תוואי הנחל עובר במעביר מים, מתחת לכביש 1 וזהו גם המעבר האקולוגי היחיד ליונקים, עד למעבר האקולוגי מעל כביש 1, ליד מושב שורש. המיקום של החניון, יהיה בפתח היציאה ויחסום למעשה את התפקוד האקולוגי המקרטע, של נחל כסלון.
"בנוסף לכך, נחל כסלון, מסומן כנחל משני בתכנית מתאר ארצית מס' 1 לכן, חובה לשמור על פשטי ההצפה שלו ולמנוע בינוי בתוך תוואי הנחל, על מנת להתמודד טוב יותר עם השיטפונות במורד הנחל." מספרים הפעילים.
מה החשיבות של האזור מבחינת אקולוגיה וסביבה?
"בתכנית המתאר של ירושלים, סומן כל המרחב כחיץ אקולוגי, כשטח שמפריד בין הליבה האקולוגית של הרי יהודה, לבין האזורים היותר עירוניים של המחוז. החניון ממוקם בדיוק בלב החיץ האקולוגי הזה. כביש 1, באזור העלייה לירושלים, מסומן כמכלול נוף ברמה ארצית, בתכנית מתאר ארצית מס' 35, היות וזה אחד הכבישים החשובים בישראל. החניון המוצע, עתיד להיות בצמוד לכביש, אך עדיין, חלק ממכלול הנוף."
למה לא במבשרת ציון?
מתן נחום – רכז שמירת הטבע באזור ירושלים ומטה יהודה, של החברה להגנת הטבע ונציג הארגונים הירוקים, בוועדה המחוזית לתכנון ובניה של מחוז ירושלים, מסביר איך אנחנו יכולים להסב נזק למערכת האקולוגית במקרה של מחלף עין חמד: "החניון מתוכנן על פשט הצפה של נחל. הנחלים בישראל, הם נחלים שיטפוניים, כלומר, הם יבשים בקיץ, אבל זורמים בחורף. כל כמה זמן, יש אירוע גדול של הצפה של מי נחלים, שמציפים את הנחלים במורד. אחת הדרכים להימנע מכך, היא לתת לנחל לזרום לשצוף במעלה, כך שכמה שיותר מים, יחלחלו באזור ההר ולא יגיעו למורד הנחל ויציפו את מישור החוף. בשביל כך, יש לתת פשטי הצפה גדולים ככל הניתן עבור הנחלים והמיקום של חניון 'חנה וסע', נמצא בדיוק באזור כזה.
"בנוסף לכך, המערכת האקולוגית של הרי יהודה, מקוטעת על ידי כביש 1 ומרביתה לא עבירה עבור חיות בר. המעבר התחתי של עין חמד, הוא אחד מהמעברים היחידים באזור. אחד המינים שחיים במרחב, הוא הצבי הארצישראלי, שהוא מין בסכנת הכחדה עולמית ויש רק כ-5,000 פריטים ממנו בעולם. אחת הסיבות להכחדת המין ומינים בעולם בכלל, היא קיטוע והרס של בתי גידול.
"המקרה של מחלף עין חמד, הוא בדיוק המקרה של קיטוע המעט שעוד קיים. במקום לפעול למען הרחבה של המעבר ויצירה של עוד מעברים עבור חיות בר, חוסמים וקוטעים את המעבר הדל שכן קיים."
מה קורה כעת עם התכנית?
"כיום, התכנית בשלבי תכנון מתקדמים ולצערנו לא קיבלו את עמדת הגופים הירוקים, שצריך לתכנן את החניון במבשרת ציון, שהוא ריכוז האוכלוסייה הגדול במרחב. מיקום החניון במבשרת ציון יקטין גם את הצורך בחניות, היות ותושבי מבשרת יכולים להגיע אל החניון בדרכים נוספות, מלבד הרכב הפרטי.
מטרת הפרויקט, כפי שהוצגה לוועדה המחוזית, הייתה להקטין את מספר הרכבים הנוסעים לירושלים ובכך להקל על הפקקים בכניסה לעיר, אך הבדיקות התחבורתיות שנעשו, הראו כי מרבית התנועה תהיה בכלל החוצה לכיוון תל אביב והמרכז. כלומר, המטרה הראשונית, שאמורה להיות המטרה הראשית והיא הקלה בעומסים לכיוון ירושלים, לא מקבלת מענה בפרויקט הזה."
יש לכם פתרון שאפשר להציע שירצה את כולם?
"הפתרון לבעיית התחבורה והעומסים לכיוון ירושלים, הוא בהגדלת ההיצע של התחבורה הציבורית לכיוון העיר. סימון נתיב תחבורה ציבורית ממחלף לטרון ואפילו מערבה מכך. כמו כן, הקמה של מרכז תחבורה בלטרון, כפי שמסומן בתכנית מתאר ארצית לתחבורה מספר 42 . המיקום בלטרון, נותן מענה לרכבים הרבים שמגיעים מחוץ למחוז ירושלים, בניגוד ל'חנה וסע' בעין חמד, שנותן פתרון רק לרכבים של יישובי ההר שממערב ירושלים, שגם הם נוסעים בכלל מערבה, לכיוון תל אביב והמרכז."
ניתן למצוא חלופות
מוריה שוקר רגב, תושבת מושב גבעת יערים ויו"ר ועדת איכות סביבה במועצה האזורית מטה יהודה, מסבירה: "שטחיה הפתוחים של מועצה אזורית מטה יהודה נמצאים בסכנה מתמדת בשנים האחרונות מכל החזיתות. לצערנו הרב, אנו רואים כמו במקרה החניון של עין חמד, כי במרבית המקרים עם תכנון נכון ניתן למצוא חלופות טובות יותר עבור הטבע וגם עבור האדם.
"לצערנו מושבים במטה יהודה עומדים בחזית כמעט בלתי אפשרית מול תכנון דורסני של כבישים, שכונות של עשרות אלפי יחידות דיור, מחלפים ומתוכננים, ללא התחשבות בכך שהרי ירושלים הינה הריאה הירוקה הגדולה ביותר בכל מרכז הארץ.
"הפגיעה היא לא רק בהיבט האקולוגי סביבתי, אלא גם במקומות ואתרים בעלי ערך היסטורי ותנ"כי שנמחקים במחי יד מהמפה. מדינת ישראל צריכה לפעול ברמה המדינית על מנת לגבש חזון ותוכנית לשמירה על הטבע, היערות והמרחב ההיסטורי של הרי יהודה לטובת כלל תושבי ישראל והתיירים המגיעים מכל העולם כדי לבקר במקומות אילו. בתור ילידת מושב גבעת יערים, הטבע סבב אותי ואת חבריי בטיולים אל מעיינות ההר, בצפייה בצבאים ובציפורים. כיום תפקידי, ותפקיד חבריי בוועדת איכות סביבה הוא לדאוג שילדי ישראל בהווה ובדורות הבאים, יוכלו להמשיך לבקר בהרי יהודה וליהנות מהטבע ומהמורשת הייחודית לאזור."
עד לסגירת גיליון "קו למושב" לא נתקבלה תגובת נתיבי ישראל לטענות שהועלו בכתבה.
