הנשיא הרצוג טילפן לראש ממשלת תאילנד שדרש בתמורה כסף, הרבה כסף
*תמונה ראשית: עמית יפרח. צילום: כנס מדיה
התגובות הקשות שהגיעו מחקלאים באזורים שונים בארץ שאין הם מעוניינים בעובדים הזרים החדשים מסרילנקה, דחקו בראשי המגזר החקלאי לטכס עצה ולחשוב על חלופות ראויות.
נודע לנו שיושב ראש התאחדות חקלאי ישראל עו"ד עמית יפרח, יצר קשר עם ידידו, נשיא המדינה יצחק הרצוג וביקש ממנו להתערב ולטלפן לראש ממשלת תאילנד, שיסכים לאפשר לעובדים מתאילנד לשוב לעבודה בישראל.
הנשיא הרצוג נענה ברצון לבקשה, טילפן לבנגקוק ושמע מהצד השני שתהיה נכונות לאפשר לאלפי תאילנדים לשוב לעבודה בישראל, אך ראש ממשלת תאילנד הציב בפני נשיא ישראל תנאי: שהחקלאים בישראל יפקידו מדי חודש פיקדון של 800 שקלים שיימסרו לידיו של התאילנדי בעת שיסיים את שירותו בישראל אחרי 63 חודשי עבודה. 800 השקלים אמורים להיות מופקדים במדינה עד גמר השירות. זה למעשה יותר מ-800 שקלים כי בחישוב שנעשה התברר כי זה מהווה 14.8% מהשכר שמשולם לתאילנדי. לכן זה יותר מ-50,400 אלף שקלים.
הפיקדון הוא למעשה תשלום על גימלאות והוצאות נוספות של העובד הזר לאורך תקופת שהותו בישראל. זה עוד נטל כספי על חקלאי-מעסיק, שגם כך משלם יותר משמונת אלפים שקלים נטו בחודש לעובד מתאילנד שנהנה מתנאי מחייה ומזון בלא כל השקעה מצידו. כאשר סיפר עמית יפרח ליושב ראש הוועדה לעובדים זרים בהתאחדות חקלאי ישראל, יענקל'ה מוסקוביץ, על התנאי שהציב ראש ממשלת תאילנד הגיב מוסקוביץ ללא היסוס: ייהרג ובל יעבור.
המגזר החקלאי הציע למדינה עסקת חבילה: תאשרו קיצוץ של 1500 שקלים בשכרו של העובד הזר, שאינו משלם עבור מגורים, מים, חשמל ומזון ואז חקלאי ישראל יסכימו לתשלום הפיקדון.
ועדה ממשלתית בראשות נציגה ממשרד העבודה שדנה בנושא עמדה להגיש המלצות עד סוף חודש פברואר ולא עשתה זאת. ביום א' 3 במארס הודיעה ראשת הוועדה כי היא מבקשת לערוך סיור באחד הישובים שבהם מועסקים עובדים זרים. הסיור יהיה במושב במרכז הארץ. אחרי הסיור יימסרו המלצות הוועדה שבה חברים גם נציגי משרד החקלאות, הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה.
בגיליון הקודם של "יבול שיא" גילינו שישראל חתמה באחרונה הסכם בילטרלי עם ממשלת סרילנקה להטסה לארץ של עשרת אלפים עובדים מיומנים לעבודה בחקלאות. בהטסה הראשונה הגיעו לארץ 550 עובדים מסרילנקה שהוצבו אצל חקלאים רבים באתרים שונים, ואולם התגובות מהשטח שהגיעו הצביעו על עובדים שתפוקתם דלה ביותר והם אינם נמרצים ושאפתניים דיים לעבודה, ואחרי שעתיים-שלוש הם יוצאים למנוחה ולא שבים לשטח. אין ספק שהחקלאים חפצים רק בתאילנדים אבל במצב הנוכחי אין כנראה סיכוי לממש הבאה של עוד רבבות עובדים מתאילנד לישראל. בארץ יש כרגע כ-20 אלף עובדים מתאילנד, רובם לא שב לארצם מאז תחילת המלחמה וקצתם חזרו לארץ במימון אישי שלהם.
הממשלה החליטה באחרונה לאשר הקצבה של 50 אלף עובדים זרים לעבודה בחקלאות אך לפי שעה אין פתרונות יצירתיים למלא את השורות בעובדים זרים מיומנים ושאפתני עבודה.
