פרק חובה לחובבי שינוי התקנון – חבר שדה בוקר ממשיך להילחם בשינוי תקנון הקיבוץ
תיקון תקנון אגודה טעון אישור רשם האגודות השיתופיות. הצעת שינוי התקנון מוגשת לרשם וזה יכול להתנות את אישורו בקבלת הערותיו לנוסח התיקון. לפי פקודת האגודות השיתופיות, ככל שהתיקון אינו מנוגד לפקודה או לתקנות, הרשם רשאי לרשום את התיקון או לסרב לרשמו, בלי כל נימוק. "תקנות האגודות השיתופיות – ייסוד" מורות כי מגישי הבקשה לתיקון רשאים, לפי דרישת הרשם, להכניס בנוסח התיקון לתקנון שינויי נוסח וסגנון שאינם משנים את מהות הענין. בהתאם, הרשם קבע נוהל ולפיו שינוי התקנון יירשם רק לאחר קבלת הערותיו.
חבר שדה בוקר, מתארת השופטת תמר בזק רפפורט, מבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים נוקט, זה מכבר, "מספר לא מבוטל של הליכים משפטיים", כדי למנוע שינויים בתקנון הקיבוץ ובאופיו (הקיבוץ עבר למודל "הקיבוץ השיזורי", המאפשר שני סוגי "חֲבֵרוּיוֹת": חֲבֵרוּת שיתופית לצדַ חֲבֵרוּת חדשה).
עתה מבקש החבר, באמצעות עורכי הדין אלכסנדר ספינרד ומיה עובדיה, להשיג על החלטת הרשם שאישר את רישום תיקון התקנון לגבי "מסלול חבר חדש". לטענתו, שישה מתוך השינויים שערך הרשם בנוסח המקורי של תיקון התקנון שהוגש לרישום, הם שינויים מהותיים ולכן לרשם לא הייתה סמכות לרושמם, ועל האסיפה לדון מחדש בתיקון לתקנון. הוא דורש לבטל את כל התיקונים בתקנון ולהורות על הצבעה מחודשת על כולם.
נוסח תקנון שאושר באסיפה
הרשם באמצעות עו"ד מנחם סבג וקיבוץ שדה בוקר באמצעות עו"ד אסתר קויפמן, טענו כי הערות הרשם ותיקוני הנוסח בעקבותיהם היו מחוייבים לפי הדין. תיקון תקנון חייב להיות בהתאם לדין, אמרה השופטת. הדבר אינו נתון כלל לשיקול דעת האסיפה. הוראות הדין ממילא גוברות על התקנון, כך שאין בהערות הרשם שהתאים את הנוסח המוצע לדין משום שינוי מהותי. שונה המצב באשר לסמכות הרשם להציע ניסוח חדש. הרשם אינו מוסמך לרשום את הנוסח החליפי המוצע, ללא אישור האסיפה, למעט מקרה בו מדובר בשינוי נוסח וסגנון שאין בו שינוי מהותי מהעניין שתיקונו התבקש.
השופטת בחנה את השינויים שנערכו בתיקון לתקנון. במקרה בו תוקן הנוסח על דרך מחיקת חלק ממנו כי הוא סותר את הדין, שוב לא נוצר שינוי מהותי, אמרה השופטת, שכן זהו הדין. בשני מקרים היא מצאה כי תיקון הנוסח שדרש הרשם כן יצר שינוי מהותי וקבעה שלא היה מקום לרשום את השינוי מבלי לבצע הצבעה חוזרת באסיפה הכללית. כך, למשל, בתיקון לתקנון שדן בזכות החברים החדשים להשתתף באספות הכלליות של הקיבוץ. לפי הנוסח המקורי עליו הצביעו באסיפה, הוגבלו חברים חדשים מלהשתתף בהצבעה בנושאים הנוגעים לאורחות חיי החברים השיתופיים. הרשם מחק את הההגבלה הזו, וסייג את ההצבעה בהתניות לגבי הרוב הנדרש בהחלטות אלה. אכן, אמרה השופטת, הוראה השוללת זכות הצבעה של חברים היא בניגוד לדין ואינה ניתנת לרישום בתקנון. אך הנוסח שאישר הרשם יצר שינוי מהותי: בעוד חברי הקיבוץ הצביעו על נוסח לפיו לא תהיה לחברים החדשים זכות הצבעה בנושאים מסוימים, כעת הנוסח מאפשר להם זכות הצבעה. משכך, היא קבעה שזהו מקרה שמחייב הצבעה חוזרת באסיפה הכללית.
השופטת פסקה כי על האסיפה לאשר מחדש את נוסח שני התיקונים, בדרך שמאשרים שינוי תקנון. אם לא יבוצע הדבר בתוך 6 חודשים, יבוטל תוקפם של אותם סעיפים בהם מופיע התיקון.
