ד"ר עדנה תנא – סלע נחשבת ברת־סמכא ופורצת דרך בחקר וירוסים בגפנים. לאורך שלושה עשורים ויותר במינהל המחקר החקלאי, חקרה מחלות וירוס בצמחים וטביעת אצבעות ידיה חתומות על כמה מן ההצלחות באיתור וזיהוי מחלות הנגרמות ע"י וירוסים ומציאת פתרונות הולמים לעתיד הגידולים החקלאיים.
את שלושת התארים האקדמיים שלה עשתה בישראל, בפקולטה לחקלאות (ברחובות) של האוניברסיטה העברית בירושלים. אחרי שסיימה את המאסטר שלה בווירולוגיה "התקבלתי למדרשת רופין, שם הקמתי מעבדה להגנת הצומח והרציתי בקורסים שונים על מחלות צמחים".
אחרי חמש שנים במדרשת רופין, עברה למכון וולקני והתמקדה שם לאורך עשרות שנות עבודתה בחקר מחלות צמחים הנגרמות ע"י וירוסים. תחום זה כל כך טבוע בדמה, עד כדי כך שכאשר פרשה לגמלאות עברה להמשיך במחקר יחד עם בעלה פרופסור אילן סלע ז"ל בפקולטה לחקלאות ברחובות, ושקדה שם שבע-עשרה שנים על חקר וירוסים בצמחים וכל התקופה הזו פעלה בהתנדבות מלאה!
"התמקדתי בעיקר במחלות וירוס בגפן. מצב הכרמים בישראל בשנת 1965 היה בכי רע – גפנים חלו והתנוונו, כרמים נעקרו. הווירולוגיה הייתה בתחילת הדרך. לישראל הוזמן מומחה מארצות הברית וקבע כי הכרמים בארץ נגועים בוירוסים. ד"ר פרנקו ניצני, מנהל המחלקה לווירולוגיה, קיבל על עצמו את הטיפול בנושא ופנה אלי בהצעה לעבוד יחדיו במחקר זה. בצוותא התחלנו לפתח שיטות לזיהוי וירוסים הפוגעים בגפנים בארץ, חיפוש אחר וקטורים המעבירים אותם בכרם וניסיונות 'ריפוי' בעזרת תרמותרפיה, כדי לקבל חומר ריבוי נקי.
משרד החקלאות ומועצת הגפן הבינו שפתרון הבעיה הוא שימוש בחומר ריבוי נקי מווירוסים לנטיעת כרמים חדשים. לכן חוקק חוק המחייב זאת. לשם כך ניטע כרם יסוד וכרם אם בחוות יזרעם בדרום. הכרם היה תחת בקרה שלי, בשיתוף עם השירותים להגנת הצומח. בכרם נערכו פעמיים בשנה בדיקות ויזואליות לגילוי סימפטומים, ונלקחו דגימות לצורך אבחון ובדיקות מעבדה. בתוך פרק זמן לא רב, חל שינוי דרמטי עם נטיעת כרמים חדשים מחומר ריבוי נקי.
כיצד התגברתם על המחלות?
"פיתחנו ויישמנו שיטות חדשות לאבחון מחלות ויראליות בגפנים כמו בדיקות ,PCR בדיקות סרולוגיות ומאוחר יותר – Cryopreservation לווירוס קורונה. זו שיטת 'ניקוי בקור' אותה פיתחנו, המשמשת לטיפול בווירוסים בעיתיים. בשנים שלאחר מכן התחלנו לעבוד על גפנים טרנסגניות ( בשיתוף עם ד"ר אבי פרל), ע"מ להכניס לגפן עמידות לווירוס (בעזרת תקציב של המדען הראשי). הצלחנו
לקבל צמח שעבר טרנספורמציה. המחקר נקטע בשל החלטה של המדען הראשי פרופסור ישעיהו פולמן שהחליט שלא להמשיך את המימון.
ד"ר עדנה תנא סיירה ברחבי המדינה ודגמה גפנים לבדיקות. "כשהחלו לטעת גפנים בגולן, אבחנו לראשונה את מחלת צהבון הגפן, שנגרמה על ידי פיטופלזמה, מחלה שמועברת על ידי חרקים. המחלה גורמת בזנים מסוימים לירידה דרסטית בכמות ואיכות היבול. הפתרון שהוצע היה ניטור וקטורים, עקירת גפנים נגועות וכמובן נטיעת חומר ריבוי נקי.
סטודנטית יחידה בין 70 סטודנטים
ד"ר עדנה תנא בת 85. נולדה בירושלים. מתגוררת 21 שנים בישוב רמות השבים. נישאה לראשונה לחקלאי זאב תנא שהיה בעלים של משתלה לירקות ופרחים ברעננה. אחרי 34 שנים וחמישה ילדים משותפים, נפרדו דרכיהם. זאב תנא היום בן 89. לעדנה תנא 16 נכדים ושתי נינות. עדנה נישאה בשנית לוויורולוג בעל שם עולמי, פרופסור אילן סלע, שעבד בפקולטה לחקלאות ברחובות וחיו בצוותא 23 שנים. הוא נפטר בן 81 לפני שלוש שנים.
בתארים הראשון והשני באוניברסיטה העברית הייתה עדנה סטודנטית יחידה בין 70 סטודנטים גברים.
המנטורים של עדנה בעבודת הדוקטורט לגפן היו פרופ' שפיגל ופרופ' הרפז, הנושא – "מחלת התקפלות העלים בגפן," מחלה שהועברה אותה עת בהרכבה אך לא הצליחו לבודד את הווירוס. במהלך עבודת הדוקטורט הצלחתי לבודד וירוס אך לא הצלחתי להוכיח שזה הווירוס הגורם למחלה".
מוסיפה: "אילן סלע היה מומחה בביולוגיה מולקולרית, ובצוותא – כאשר חברתי לעבוד איתו באוניברסיטה – הוכחנו שיש אינטגרציה של חלק מהגנום של הווירוס לגנום הגפן. זו הייתה פריצת דרך גדולה בעת ההיא. לאחר מכן נעשה מחקר דומה בדבורים הנגועות בCCD- (תופעת היעלמות הדבורים) גם כאן הוכחה רקומבינציה בין RNA של הפונדקאי לRNA ויראלי. בעזרת וקטור אוניברסלי (עבודה של פרופ' סלע וחובריו) הצלחנו להחדיר לצמחים עשבוניים, גפן, הדרים וזית גנים שונים ביניהם אופרון חיידקי ולקבל צמח המבטא אותם. יתרון השיטה בכך שהגן המוחדר לצמח לא עובר אינטגרציה לגנום שלו ולכן לא מועבר לצאצאיו.
רמות השבים ממוקמת בתחום המועצה האזורית דרום השרון. הוקמה בשנת 1933 על ידי יהודים יוצאי גרמניה. רוב העולים היו אקדמאיים, בעיקר רופאים ועורכי דין וכולם כאחד הפכו לחקלאים.
תגובה אחת
יכלה להזכיר ביתר אריכות את פרנקו ניצני שהושיט לה יד . עבדתי שם כתלמיד תיכון סקרן בחופשות הקיץ והייתי עד לקן הצרעות הזה . הייתה שם מכשפה. גדולה מעדנה ששמה היה שרה צימרמן גריס. אז למדתי איזה צפעונים מסתובבים באקדמיה . למדתי שם הרבה על החיים.