הכול עניין של פוריות

כתבו: דר' יהונתן ברקוביץ ודר' דן גלסר וטרמרקט – ר.ו.מ (רפואה וטרינרית מתקדמת)

ברפת החלב הישראלית, ייצור החלב הלך ועלה בעשורים האחרונים. זאת הודות להתקדמות גנטית, ניטור מתקדם, ניהול ספר עדר והתקדמות ממשקית. עם זאת, ישנה מגמה הפוכה בכל מדדי הפוריות. מגמה דומה ניתן היה לראות ברפת האמריקאית מתחילת שנות ה- 60 ועד שנת 2000 (איור 1). מזמן זה חל היפוך מגמה. בשני העשורים האחרונים בארה"ב, ניתן לראות עליה מתמשכת בקצב ההתעברות, ירידה בימי הריק וצמצום המרווח הממוצע בין המלטות. בכתבה זו ננסה להבין את הגורמים למהפך בפוריות. כיצד הגיעו שם להתעברות מעולה כשתנובת החלב הממוצעת ממשיכה לעלות. בנוסף, נציג את הגישה של מעגל פוריות מיטבי ברפת. גישה זו, עליה נפרט בהמשך, שמה את נושא הפוריות במרכז המיקוד. במעגל הפוריות המיטבי הפרה הממוצעת בעדר ממליטה כל 12-13 חודשים. כתוצאה מכך, יעילות הייצור שלה גבוהה יותר, הסיכוי שלה לצאת מהעדר נמוך יותר והיא סובלת פחות ממחלות המלטה.

איך מודדים ביצועי פוריות?

לפני שנדון באיך משפרים את הפוריות ומהו "מעגל הפוריות המיטבי" ברפת. כדאי לדון בשאלה כיצד בכלל מודדים ביצועי פוריות?!

האופן המסורתי בו העריכו פוריות הוא שיעור ההתעברות (conception rate). כלומר, כמה פרות התעברו מתוך הפרות שהזרענו. מדד זה חלקי מאוד. הוא אמנם מבטא במידה מסוימת את היכולת של הפרה להתעבר, אך לא לוקח בחשבון כמה זמן לקח לה להתעבר ולא לוקח בחשבון את אלו שבכלל לא הגיעו למזריע מסיבות שונות. דוגמה דמיונית שממחישה את הבעיה של שיעור ההתעברות כמדד יחיד :

נניח עדר של 100 פרות שהזרענו רק 2 מתוכן ואותן 2 פרות מצוינות התעברו בהזרעה ראשונה. לכאורה, שיעור ההתעברות הכללי ושיעור ההתעברות בהזרעה ראשונה יהיו 100%. אבל, ישנן 98 פרות בעדר שאינן בהריון. האם ניתן לומר שהפוריות בעדר טובה?

כיוון שאין מדד אחד בודד שמשקף את הפוריות בעדר, ישנם שלושה מדדים עיקריים שמקובל להשתמש בהם במקביל בכל העולם:

1. שיעור ההרות (pregnancy rate)– משקף את קצב ההתעברות. כמה פרות התעברו בתקופה של 21 יום מתוך כל הפרות שהיו מיועדות להזרעה (כל הפרות שסיימו את ימי המנוחה ואינן בהריון). מדד זה לוקח בחשבון את כל הפרות שמיועדות להזרעה ולא רק את אלה שהוגשו למזריע. מדד זה הוא פונקציה של שיעור ההתעברות X שיעור הגשת הפרות למזריע (מספר הפרות שהוגשו למזריע מתוך כל הפרות המיועדות להזרעה). כששיעור ההרות עומד למשל על 25%, המשמעות היא שבכל 21 ימים (אורך מחזור ממוצע של פרה) אנחנו מצליחים לעבר רבע מהפרות המיועדות להזרעה ובאופן תיאורטי, תוך כ- 4 מחזורים מתום ימי המנוחה, כל הפרות המיועדות יהיו בהריון. הרבעון הטוב בישראל עומד על כ- 20%, אך אנחנו שואפים להגיע למה שקורה במשקים הטובים בעולם (וגם בחלק קטן מהמשקים בישראל)- שיעור הרות של בין 25-30%. שיעור הרות גבוה מזה אינו נחשב לכדאי כלכלית.
2. מרווח בין המלטות– מדד זה מחשב את מספר הימים הממוצע בין המלטות, כלומר המרחק בימים בין ההמלטה האחרונה וזו שלפניה. מספר הימים הרצוי הינו 380-390. לפי נתוני ספר העדר האורך הממוצע בישראל בשנת 2021 עמד על 424 ימים. מרווח גדול בין המלטות בא בקשר עם עליה במחלות המלטה וסיכוי גבוה יותר ליציאה מהעדר בתחלובה העוקבת. מדד זה אינו מושלם כיוון שלוקח בחשבון רק פרות שהמליטו בתחלובה העוקבת ולא לוקח בחשבון פרות שלא התעברו כלל.
3. ימי ריק– מספר הימים הממוצע בין המלטה ועד התעברות. השאיפה להגיע לימי ריק ממוצעים בטווח של בין 100-110 ימים. מספר ימי הריק נובע ממועד ההזרעה הראשונה ומקצב ההתעברות. עלות של כל יום ריק בישראל עומדת על כ- 6$ לפרה ליום בהערכה מקלה, כך שלקיצור ימי הריק יש משמעות כלכלית חשובה הנובעת מיציאת פרות, עלות תחלופה ועלות של ירידה ביעילות הייצור.

חשוב לבחון את הפוריות ברפת נתונה תוך התחשבות במדדים הללו ולא להסתפק רק במדד של אחוז ההתעברות.

פרת המעבר

שנים רבות אנחנו עוסקים בפרת המעבר מתוך מחשבה ששיפור בממשק ובהזנה של פרת המעבר יצמצם את מחלות ההמלטה וישפר את הפוריות בהמשך התחלובה. למעשה ב-20 השנים האחרונות אין צמצום בשיעור מחלות ההמלטה בישראל והפוריות הולכת ויורדת.

אנו מציעים גישה חדשה לבחינת מחלות ההמלטה והקשר לפוריות.

על פי גישה זו השליטה המרכזית על שיעור מחלות ההמלטה נעשית דרך הפוריות ולא להיפך. גישה זו מתבססת על עבודות רבות שפורסמו בשנים האחרונות אשר עוסקות במונח חדש יחסית: מעגל הפוריות המיטבי (High fertility cycle).

מהו מעגל הפוריות המיטבי?

מעגל הפוריות המיטבי היא גישה שנוסחה על ידי חוקר אמריקאי בשם Fricke וחובריו. גישה זו, כאמור, שמה במרכז המיקוד ברפת את הפוריות. על פי גישה זו, העלאת העדר על מעגל פוריות מיטבי, בו פרה ממליטה כל 12-13 חודשים מוביל לשמירה על מצבה הגופני של הפרה, ירידה במחלות המלטה, עליה בהתעברות, עליה ביצרנות וביעילות הייצור ועליה בשרידות הפרות בעדר (ירידה בתחלופה). איור 4 ממחיש את הדברים הללו ואיך הם מניעים את "מעגל החיים" של הפרה ברפת.

אם כן, כיצד מגיעים למעגל הפוריות המיטבי או במילים אחרות, כיצד משפרים את הפוריות?

כדי לענות על השאלה הזו נחזור למה שהובא בתחילת הכתבה. מה עשו ברפתות בצפון אמריקה שהביא להיפוך המגמה משנת 2000?

פוריות טובה לתפיסתנו עומדת על 3 רגליים (איור 5):

1. ממשק כללי טוב
2. הזנה וממשק הזנה (איכות מרכיבים, הרכב מנה, קיצוץ נכון, מספר ואופן קרובים, שעות חלוקה, מספר חלוקות ועוד)
3. צינון יעיל בעונה החמה
4. שטח מחייה – מניעת צפיפות
5. מרבצים מקולטרים יבשים ונוחים לרביצה ולהליכה
6. מים נקיים זמינים ומעודדים שתיה בכל זמן
7. מדרכים ושבילי הולכה יבשים ונקיים
8. מכון חליבה ושגרת חליבה טובים
9. צוות אורגני מגובש ומחויב לרפת ולרווחת הפרה

נכתוב בצורה ברורה, לא משנה מה נעשה מבחינת ממשק פוריות, יהיה קשה לפצות על רפתנות בסיסית לא טובה ותנאי מחיה לא מספקים וטובים לפרה. לכן ללא הרגל הזו, קשה להגיע לתוצאות טובות בפוריות וביצרנות.

• לא לעשות נזק

תחת סעיף זה נכנסת סביבה שקטה ורגועה ויחס אדיב ונטול אלימות כלפי הפרות. דבר נוסף, שראוי להדגיש וקשור לממשק העבודה של הווטרינר ברפת, הוא כל נושא הטיפול בפרה אחרי המלטה, לפני ההזרעה ובבדיקת הריון. מומלץ להפסיק את השימוש בטיפולים תוך רחמיים שהיו מקובלים במחוזותינו שנים רבות. אלה עלולים לגרום לנזק ולסבל מיותרים. ישנם אמצעי טיפול אחרים שניתנים בהזרקה ולא דורשים טיפול ובדיקה פולשנית. גם הניטור של פרות אחרי המלטה ראוי שלא יהיה גורף ופולשני. ישנם אמצעים טכנולוגיים מצוינים לניטור ברפת שממקדים את בדיקת הווטרינר והטיפול באלו שבאמת זקוקות לזה. בדיקות הריון יכולות להיעשות באמצעות דגימת חלב ללא צורך בבדיקה פולשנית. שימוש באמצעים אלו מונע הפרעה לפרות בריאות שצריכות להמשיך בשגרתן ללא הפרעה.

• ממשק פוריות פרואקטיבי
• שימוש בפרוטוקולי סנכרון ביוצים בכל הפרות המיועדות להזרעה ראשונה. שימוש גורף בפרוטוקולי סנכרון ללא התערבות רופא וללא קשר לחוסר תאנה, מביא לכך שכל הפרות מוזרעות מיד בתום ימי המנוחה. פרוטוקולי סנכרון ביוצים כמו presynch-ovsynch או double ovsynch "מביאים" את כל הפרות למזריע עד תום ימי המנוחה ומסתכמים באחוזי התעברות טובים יותר משמעותית ביחס לזיהוי דרישות. חשוב להדגיש שגישה זו לא מייתרת, בשום פנים ואופן, שימוש במערכת זיהוי דרישות. זו חשובה כדי לאתר פרות שדורשות תוך כדי סנכרון וכאלו שדורשות לאחר הזרעה. יש לזה חשיבות גדולה כחלק ממשק הפוריות.
• שימוש בפרוטוקולי סנכרון בפרות שנבדקו ונמצאו שליליות להריון- שימוש בבדיקת הריון בחלב וזיהוי מוקדם של השליליות מאפשר הגעה מהירה שלהן חזרה למזריע ללא בדיקה פולשנית. שוב, ככל שהפרה תראה סמני ייחום תוך כדי הפרוטוקול ניתן להגישה למזריע.
• שימוש בתוכנת ניהול העדר כדי לשלוט בממשק הפוריות- הדבר דורש מעקב יומיומי אחרי הפרות המיועדות להזרעה ומאפשר את יישום הפרוטוקולים בצורה מיטבית מבלי ש"בורחות" לנו פרות. צריך "לעבוד בזה!"
• הפסקת הזרעה אם הפרה לא נכנסה להריון ב- 200 ימים או לאחר 5 הזרעות ללא הריון. כנראה שנרוויח יותר מהמשך חליבת פרה זו ויצירת תחלובה ארוכה ככל האפשר, מאשר אם נתעקש להכניסה להריון בסטייה גדולה ממעגל הפוריות המיטבי שהוזכר למעלה.
• מעקב אחר מדדי הפוריות שהוזכרו למעלה והצבת יעדים להתקדמות.

למעשה, עיקר השינוי לטובה בפוריות בארה"ב ב- 20 השנים האחרונות מיוחס להתחלת שימוש בפרוטוקולי סנכרון דוגמת OVSYNCH והנגזרות שלו. הגישה הפרואקטיבית והשימוש בפרוטוקולי סנכרון הביא לעליה בשיעור הגשת פרות למזריע, עליה בשיעור ההתעברות והרבה סדר ושליטה בניהול העדר. במובנים אלו, העדר הישראלי אינו שונה מהאמריקאי ואנחנו רואים "עין בעין" תוצאות טובות במשקים שאימצו גישה פרואקטיבית זו בישראל.

לסיכום, הכנסת העדר למעגל פוריות מיטבי מוביל לשיעור יציאה נמוך יותר, יעילות הזנה

גבוהה יותר, שמירה או הוספת משקל בתחילת התחלובה העוקבת עם כל המשתמע מכך

(שיעור מחלות המלטה נמוך והתעברות טובה יותר). על פי גישה זו הפוריות הופכת להיות

הציר המרכזי במעגל החיים של הפרה. ניתן לומר שהפוקוס שלנו עובר מההתמקדות

המסורתית בתקופת המעבר להתמקדות בממשק פוריות פרואקטיבי. אין פרושו של דבר

שממשק פרת המעבר אינו חשוב, אלא שצריך לתת תשומת לב יתרה לממשק הפוריות. שיפור הפוריות הוא, לדעתנו, המפתח להמשך ההתקדמות של רפת החלב בישראל.

הכותבים, ד"ר יהונתן ברקוביץ וד"ר דן גלסר,  הם חלק מצוות הרופאים של וטרמרקט – ר.ו.מ (רפואה וטרינרית מתקדמת).