האם יתערב בית המשפט בהליך קליטה בקיבוץ אושה

"הַסִּיכּוּי הַלִּכְאוֹרִי" שבית המשפט יתערב בהחלטת ועדת הקבלה או ועד ההנהלה של קיבוץ אושה שלא המליצו על קליטת בני זוג ויורה על קליטתם לחברות, מבלי שהאספה דנה בכך, הוא נמוך ביותר. אמר השופט שמואל מנדלבום, מבית המשפט המחוזי בחיפה, בדיון בו התבקש סעד ביניים (צו מניעה זמני) שימנע מקיבוץ אושה להקצות אחד מהמגרשים המיועדים להקצאה בשכונה בקיבוץ, עד לסיום הדיון המשפטי בעניינם. 

 17 מגרשים בקיבוץ אושה מיועדים להקצאה למשפחות שמועמדות להצטרף לקיבוץ. בני זוג, שבקשתם להיקלט בקיבוץ נדחתה בידי ועדת הקבלה, ביקשו מבית המשפט 'לשריין' עבורם מגרש, לפרק זמן שבו יוכלו לחזור ולהציג פעם נוספת בפני ועדת הקבלה את בקשתם להתקבל לחברות בקיבוץ. הקיבוץ לא התנגד ל"הקפאה זמנית" של אחד המגרשים, והוסכם שבני הזוג ("המבקשים" את הסעד הזמני) "יופיעו בפני ועדת הקבלה ויעלו את טענותיהם בנפש חפצה", ולאחריה יוכלו להביא את שאלת קבלתם בפני אסיפת החברים.  

אך לא כך היה. המבקשים חזרו אל השופט וביקשו "להחזיר את הדיון" לבית המשפט קודם כינוס  אסיפת החברים. הם סיפרו שבישיבת ועדת הקבלה שאליה הגיעו, הוצגו להם שאלות שנועדו "להשחיר" את אישיותם בפני חברי הוועדה וכן "שאלה עוינת נוספת". הוועדה מסרה להם שלא תמליץ על קליטתם בקיבוץ. באופן חריג, ניתנה להם אפשרות להביא את עניינם בפני ועד ההנהלה, בפניו "פירטו את הנימוקים המצדיקים את קליטתם", אך לדבריהם "נשאלו שם רק שאלה אחת". לאחר שגם ועד ההנהלה של אושה דחה את בקשתם להיקלט, הם חזרו לבית המשפט וטענו (בעצמם) ש"זוהם הליך הקבלה", ואין מקום להמשיך בהליך של "הבאת עניינם בפני אספה החברים". לשיטתם, מקום שבו לא מתנהל "הליך קבלה ראוי", אין מקום ל"הליך סרק של קיום אספה", ויש להמשיך בדיון בבית המשפט. 

אושה, באמצעות עורכי הדין יואב שימשי וספיר חזן (שלמה כהן ושות'), הכחישו את הטענה כי בעלי התפקידים בקיבוץ "הכשילו במכוון" את קבלת המבקשים לחברות. "גם אם טענות המבקשים כנגד ועדת הקבלה או ועד ההנהלה נכונות", גרסו הפרקליטים, "עדיין לפי תקנון הקיבוץ 'הרשות היחידה המוסמכת לדון ולהכריע בקבלתם של המבקשים לחברות בקיבוץ היא האספה הכללית'".  

השופט לא קיבל את עמדת המבקשים. למעשה, הסביר השופט, הם מבקשים "שבית המשפט יעקוף את שיקול הדעת של חברי אושה ויורה על קבלת המבקשים לקיבוץ מבלי שניתנה אפשרות לחברי הקיבוץ להביע עמדתם בדרך הקבועה בתקנות הקיבוץ, באמצעות הצבעה באספה הכללית". הדרך לקבל חבר באושה היא כקבוע בתקנון, קבע השופט, בהחלטה באספה, לאחר שוועד ההנהלה או רשות אחרת, יגישו את חוות דעתם לגבי קבלתו של אותו אדם. כבר נפסק לא אחת כי "יש לאפשר מתחם רחב ביותר של שיקול דעת לחברי האגודה לבחור מי יצטרף אליהם ומי לא".   

החלטות האגודה השיתופית כפופות לביקורת שיפוטית לגבי הליך קבלת ההחלטה באספה הכללית וסבירותה (בתום לב וללא שיקולים זרים) או אם נפל בה פגם אחר (לפי כללי ההתערבות השיפוטית במשפט המנהלי). כאשר הפונים להיקלט מבקשים שבית המשפט יפעיל "ביקורת שיפוטית" על החלטת האספה, נדרש תחילה כי אותו גוף יחליט קודם לכן בשאלת קבלתם לחברות. 

השופט דחה את הבקשה להמשיך בהליך המשפטי לפני שהתקבלה החלטת האספה. "אני ער לחשש המבקשים כי מדובר במשחק מכור", המשיך השופט, ולכך שהאספה הכללית אינה נדרשת לנמק את החלטתה, אך "כנגד חשש זה", יש למבקשים אפשרות להשמיע את טיעוניהם בפני האספה. הוא הוסיף והביע את דעתו ("מבלי לקבוע מסמרות" בעניין), שכדי "להבטיח דיון ענייני" באספה, ראוי למסור למבקשים את נימוקי ועדת הקבלה וועד ההנהלה שלא להמליץ על קבלתם לחברות. "אין מדובר בחשיפת העמדות שהובעו במהלך הישיבות", אלא במסירת הנימוקים העקרוניים עליהם התבססה ההמלצה, כך שהמבקשים יוכלו להתייחס לכך באספה הכללית. עוד הוסיף השופט כי במקרה שיימסר לחברי האספה "מידע לגבי המבקשים, הוא יינתן גם למבקשים בזמן סביר מראש כדי שיוכלו להתייחס לכך בטיעוניהם בפני האספה".  

סוף דבר, הורה השופט כי "בתוך 30 יום מהיום תתקיים אספה כללית והצבעה בשאלת קבלתם של המבקשים לחברות". 'הקפאת המגרש' תהיה בתוקף לתקופה של 30 יום ממועד קבלת ההחלטה באספה. המשך יבוא (או שלא…).