המדינה צריכה לתת כמה שיותר לאזרח

אומר שי יזרעאלי, סגן ראש הוועדה לתכנון ובניה במועצה האזורית עמק יזרעאל, את משפט המפתח שמוביל את פעילותו בוועדה . כל מי שנאלץ להתמודד מול וועדות תכנון ובניה במועצות השונות, ודאי מצקצק עכשיו בלשונו ואומר "הלוואי וזה היה ככה" .  יזרעאלי הופך את המילים הללו למציאות: "מבחינתי, חשיבות הוועדה לתכנון ובנייה היא בתרומה ובהיותה כוח מגשר, מפתח ופותר בעיות. כשמתקיימת בעייתיות, על הוועדה להביא את הפתרונות" – ראיון

הקשר שלי עם שי יזרעאלי, סגן ראש הוועדה לתכנון ובניה במועצה האזורית עמק יזרעאל, נוצר בשל צורך אישי שלי. התקשרתי למזכירות הוועדה וביקשתי פגישה עם שי. מספר רגעים אחר כך חזר אליי. נפגשנו בביתי, בעיקר בשל בעיית הקורונה עכשיו.

כל מי שנזקק אי פעם לאישורים מהוועדה לבניין ערים על מנת לבנות, לשנות, להגדיל, יודע עד כמה העניין לא פשוט. כששי יזרעאלי לקח על עצמו להוביל את הוועדה במועצה האזורית עמק יזרעאל – הוא החליט שמעתה ועדה זו לא תהווה מנוע של בלימה אלא מנוע של צמיחה ויצירה. לדעתי, ספור חייו של שי הוביל אותו לתפקיד זה.

שי: "הוועדה לבניין ערים יכולה להיות בלם של  עשייה. אני החלטתי שהוועדה תהיה מנוע הצמיחה הגדול של מועצה אזורית יזרעאל! בכל ראשות מקומית, במועצה האזורית מגידו, בזרזיר, בכעבייה ובטאבאש – הוועדה לבניין ערים, היא הגוף בעל הכוח הגדול ביותר. מערכת החינוך יכולה לצמוח ולגדול, לשנות פניה, עם אישורים לבניית גנים, בתי ספר ותכנון נכון, וכך גם לגבי התעשייה או החקלאות. חקלאים שרוצים להגדיל את משקיהם, קיבוצים שמעוניינים לפתח תחומים מסוימים – וגם כל אזרח בתחום בו הוא גר, משיק לוועדה הזאת ותלוי בה."

שי יזרעאלי, ממושב כפר יהושע, הינו סגן ראש המועצה האזורית יזרעאל. בראשות הועדה לתכנון ובנייה יושב אייל בצר, ראש המועצה. שי הינו מינוי של אייל ליושב ראש המשנה לתכנון ובנייה וממלא מקום ראש הוועדה. שי אינו מקבל שכר עבור עבודתו. מצבו הכלכלי טוב ולכן החליט להמשיך לתרום ולעשות עבור הקהילה כפי שעשה כל חייו. על עצמו הוא מעיד שהינו *Self Service Bi – הגדרה המגלמת את סיפור חייו של שי וגם את מבנה אישיותו.

מהי ציונות מבחינתך?

שי: "המדינה צריכה לתת כמה שיותר לאזרח – ומכאן, המדינה תקבל יותר."

תפישה זו היא מהפיכה של ממש. חונכנו וגדלנו (אני לפחות) על ברכי התפישה, כי עלינו קודם כל לתת למדינה וכלל לא נשאלה השאלה, מה נקבל מהמדינה. הימים והזמנים השתנו. שי הבין במהלך חייו שהתפישה לפיה המדינה צריכה לתת כמה שיותר למדינה וכך גם תרוויח יותר – תיצור אזרחים מרוצים יותר, אזרחים הגונים וגם תשפר את החיים במדינה.

ספר לי על עבודתך.

"בכל בוקר עם קומי, אני מצחצח את נעליי – אני מאמין שהיום מתחיל בצעדים שלנו. צחצוח הנעליים הוא סימבולי ואקט מעשי בתחילת היום. הנעל שאנו נועלים משקפת את הדרך בה אנו מתייחסים ופותחים את יומנו.

"כשהצגתי עצמי מול מליאת המועצה, כסגן ראש המועצה, בחרתי להציג שתי שקופיות. האחת, של מגפי גומי – השנייה היתה של חולץ מגפיים. אמרתי לחברי המליאה, 'זה אני, באתי עם מגפיים גבוהות, כי אני לא מפחד מהבוץ וחולץ המגפיים', כסמל, לחליצת המגפיים, לאחר שצלחנו את הבוץ.

"כל אנשי עמק יזרעאל, מכירים ויודעים מהו הבוץ העמק יזרעאלי. הבאתי תפיסה שונה בכל תחומי העבודה שלי. אני מאד מעורב במגזר הערבי. בעבר, היו מקרים שהרסו בתים בשל חוסר בהיתרים. אני לא מסכים שיהרסו את ביתה של משפחה במגזר הערבי, שמי מבניה שירת בצה"ל. נהפוך הוא, אני עושה את הכל על מנת שיקבלו היתרים המאפשרים להם לחיות בביתם ולבנות כנדרש.

"בעבר תפקיד הפקחים בוועדה לבניין ערים היה למצוא את 'העבריינים' שבנו ללא היתרים ולתת להם דו"ח, ועקב זאת לעמוד למשפט. הבאתי שינוי גישה. הגישה שלי היא שהפקחים, אנשי השטח, יאתרו בעיות ביישובי המועצה ויקדמו פתרונות. מבחינתי, חשיבות הוועדה לתכנון ובנייה היא בתרומה ובהיותה כוח מגשר, מפתח ופותר בעיות. כשמתקיימת בעייתיות, על הוועדה להביא הפתרונות. מעבר לכך, היא מגשרת בין הישן לחדש.

"הוועדה לבניין ערים היא הכוח העכשווי, היוצר מתוך הקיים. מכיוון שוועדה זו היא כח רב עוצמה בכל תחומי חיינו, זהו מנוף אדיר בחקלאות, בתעשייה, בהרחבות של ישובים, וכמובן לכל אדם פרטי שזקוק לאישורים לבנות או לשפץ את ביתו."

הכרה בכל חקלאי כחקלאי

כדי לרדת לעומק הדברים, השיחה שלנו נסבה סביב כל נושאי חיינו. חקלאים שרצו לבנות ענף חקלאי חדש, נתקלו גם במשרד החקלאות במחסום לא פשוט. בעצם היותו נציג של המדינה, שי הביא שינוי גישה: שינוי שחייב גם במשרד החקלאות התייחסות  חיובית הגורסת, כי לא הם יחליטו האם אני חקלאי אלא הכרה בכל חקלאי כחקלאי.

הוועדה לבניין ערים, היא גוף נפרד ובלתי תלוי מהמועצה והוועדה הכי פעילה במועצה. ככזה הוא חשוף למתקפות, לחצים ומלחמות מצד כל מערכות השלטון והאזרחים. לבאים לקבל שירות בוועדה היתה בעבר תחושה, שהשירות אותו קיבלו היה לקוי, בעיקר בשל הלחץ שהופנה כלפיהם ויצר פחד מהרשויות. שי שינה את כל הגישה.

שי : "כן יש לחץ ויש מלחמות, אך אנו קיימים כאן למען האזרח. כפי שהצגתי בכניסתי לתפקיד, מגפיים וחולץ מגפיים."

למה החלטת  לקחת על עצמך תפקיד זה?

"הוביל אותי קו מחשבה שאמר: הוועדה לתכנון ובנייה היא חלק והמשכיות של החיים שלנו פה. בשבילי להיות שותף, להשבת חיים ותנופה של בנייה והקמת ישובים זוהי ציונות. יש בכוחה של ועדה זו גם את האפשרות להרוס. אני בחרתי להיות מוביל של עשייה. אנו הזרוע המחברת למים וחשמל, לביוב, מערכות סולריות, ולכל מה שקשור באישורים והיתרים של תשתיות ובנייה."

אחת מתחנות חייו של שי היתה פינוי גוש קטיף: "הוועדה לתכנון ובניה, אותה אני  מנהל בפועל, חולשת על המועצה האזורית יזרעאל,  המועצה האזורית מגידו, זרזיר, כעבייה  וטאבאש. רדיוס ענק של ישובים. המשמעות של זה שטח של 570,000 דונם. הישובים הם בעיקר במגזר הכפרי, יהודים וערבים. הבירוקרטיה הישראלית, מקשה מאד על כל אזרח. מכיון שכך, התפקיד שלנו הוא לגשר לתווך ולהקל. החלטנו שכלל לא יהיו צווי הריסה. החלטנו לעשות הכל כדי להקל, לאשר, ולייצר." לצד שי פועלת מהנדסת הוועדה, אורית כהן, ממושב אמירים.

שי יזרעאלי נולד וגדל בכפר יהושע שבעמק יזרעאל. שי הינו הבן הרביעי במשפחתו. הוריו ילדו וגידלו חמישה ילדים. אחיו עודד, שהיה גדול ממנו  במספר שנים, נהרג במלחמת שלום הגליל. אחיו הגדולים ממנו יצאו מהמושב. אחיו זהר גר במתן. צביקה, שקרוי על שם דודו שנהרג במלחמת קדש, הוא ממקימי צופר בערבה. עידית, בת הזקונים, חיה בקיבוץ עינת.

לאחר מותו של עודד, ברור היה ששי יהיה הבן הממשיך  של הוריו. שי היה ילד בן ארבע עשרה כשאחיו נהרג. מותו של עודד, השפיע ויצר במידה רבה את מסלול חייו של שי. הוריו לא הסכימו לחתום לו ללכת למסלול קרבי בצבא. כך מצא עצמו שי, במסלול של צוות מיוחד, שהיה אחראי על יצירת פתרונות והמצאות ביטחוניות.

עם סיום שירותו הצבאי הוצע לשי לחתום קבע, בסיירת מטכ"ל. שי העדיף להשתחרר מהצבא ועשה מעשה נועז, פתח  והקים מאפייה בחולון. מייד לאחר מכן, פתח פאב ומסעדה בתל אביב. הפך לעירוני ולאחר מספר שנים הבין שחיים אלו לא מתאימים לו. בגיל עשרים ושש חזר למשק הוריו, והקים משפחה עם נעמי, שהיא בת כרכור. נעמי ושי ילדו שני ילדים. הבכורה, דור, כיום בת 23 והבן, רם, בן 20.

"אני מגויס"

שי עצמו, הינו גבר  גדול, גבוה ומאוד נוכח. מסתבר שמאז היותו ילד היה בולט ובעל נוכחות.  סבא שלו, היה זה שתקע בשופר בבית הכנסת של המושב. סבו העביר זכות זו לאחיו עודד שנהרג. שי בן הארבע עשרה הוא זה שתקע בשופר בבית הכנסת לאחר שעודד נהרג. מושב כפר יהושע, מההתיישבות העובדת הוותיקה, הינו מושב חילוני, ואף על פי כן, ביתו של שי היה בית שומר כשרות מרצון ומסורתי. כך גם היום, נעמי ושי, שומרי מסורת וכשרות.

"חזרתי למשק בכפר יהושע, במשק היו עגלים, לולי תרנגולות לפיטום, 400 דונם של גידולים חקלאיים ומטע אבוקדו."

מה קרה איתך, כשאחיך נהרג?

"מרגע שעודד נהרג, לקחתי חסות על אחותי הקטנה ונרתמתי לסייע להוריי. עודד היה בגדוד 890 בצנחנים. חבר מאד קרוב שלו הוא ניר ברקת. בשל שברון ליבם של הוריי לקחתי על עצמי לארח את חבריו כשהגיעו לבקר. הייתי העוגן של המשפחה. עודד היה צנוע ושקט, מאד אהב מוטוריקה של אופנועים, והקנה לי מיומנויות שהלכו איתי לאורך כל הדרך. מעודד ספגתי את היכולת  של ההגשמה העצמית. בהיותי חקלאי, נוכחתי שבסיום כל עונת גידול של גידולים שונים, ישנה בעיה עם צנרת ההשקיה. כך, בהיותי בן 30, הקמתי מפעל למחזור פלסטיק של צינורות השקיה. את המפעל בניתי עם יואב, גיסי. המגרסה הראשונה שהקמנו היתה בפלסטרו גבת וראינו ברכה בעמלנו. כיום יש לנו מפעל הממחזר צינורות השקיה ומייצר מחומרי הגלם הללו צנרת. במשק שלי, יש גידולי שדה ומטע פקאנים.

"המגרסה והמפעל מייצגים חדשנות, ראייה קדימה ומימוש. הגעתי למיחזור כי חיפשתי פתרון. לא הפרנסה היתה המטרה אלא פתרון לצנרת בסיום כל עונת גידול. הפרנסה דווקא הגיעה בשפע. הכרתי בצבא את עומרי שרון. עומרי היה בשלדג ואני הייתי בסיירת מטכ"ל. עומרי פנה אליי, כאשר כבר הייתי בעל מפעל וביקש ממני לבוא ולעזור לאביו, אריק שרון, בהיותו ראש ממשלה. כך, הפכתי ליועצו של אריק שרון בנושא של תפקידים מיוחדים. הייתי, איש אמון ואמונה של אריק שרון. עסקתי בנושאי ההתיישבות בארץ.

"זו היתה זכות גדולה לעבוד במחיצתו של אריק שרון. מאריק למדתי את ראיית הנולד, יצירת חזון ומימושו. עבדתי במחיצתו במשך שנתיים, גם בתקופת ההתנתקות. אבי היה מדבר על החור בלב שנוצר כשאחי נהרג. כך גם אריק סיפר ושיתף על החור שנפער בליבו אחרי מות בנו, גור. תקופה זו היתה מקפצה נפלאה בעבורי, חיברה אותי חיבור נוסף לארץ והפכה אותי למי שאני היום – אדם שמאמין בשרות הציבור ובעשייה למענו.

"בכל עת בה אני יכול לעשות ולתרום למען הציבור, אני מגויס. הייתי בהנהלת הכפר (כפר יהושע), יו"ר הוועד המקומי וחבר מליאת המועצה. בעבודתי במשרד ראש הממשלה עזרתי ליזמים להקים הוסטל לנפגעי נפש, בכפר ערבי בגליל. עבדתי וקידמתי נושאים רבים במגזר הערבי. הקמנו מפעל תעסוקה שיקומי בנצרת עלית, כך גם בירושלים ופרויקטים רבים אחרים."

מה החזון שלך, שי?

"אני רוצה לראות את העמק שוקק חיים תוך שמירה על החקלאות ועל הצביון. החזון שלי הוא לצאת מהקופסא בנושא החינוך. אי לכך, קידמתי את ביה"ס הדמוקרטי בנהלל. אני בעד יצירת פתרונות ואלטרנטיבות.

"כיום אני פועל בנושא החינוך הטכנולוגי בבתי ספר ומאמין בחיים המשולבים של חקלאות ומסחר. אני מעודד את כל נושא הפל"ח, פעיל מאד בנושא מים וקרקעות ומקדם את עידוד השימוש במים בחקלאות והוזלת עלויות, תוך כדי שמירה ומאבק על האינטרסים החקלאיים, בעיקר מול  הוועדות של השלטון המקומי".

שי יזרעאלי מביא חדשנות האומרת, תפקיד נציגי הציבור הוא לשרת את האזרח. כשאזרחי המדינה מרוצים, הם יתנו למדינתם מאהבה ובאהבה והוא יכול להוות מודל לחיקוי לאנשים המכהנים במשרות ציבוריות. הזמינות שלו, המיידיות והפגישה בה שוחחנו – העידה אלפי מונים על מה ששי העיד על עצמו. שי יזרעאלי הינו Self Service Bi במלוא מובן המילה.