הוא חושב ששדה התעופה צריך לקום בנגב למרות התנגדות חיל האוויר ושיישוב צריך לקבוע מי יגור בו בעזרת ועדת קבלה למרות התנגדות המדינה. שמוליק דודאי, בן חולדה ותושב ממשית, בטוח שהוא האדם הנכון לעמוד בראש מועצת עמק יזרעאל
כששמוליק דודאי (58), בן קיבוץ חולדה ותושב היישוב הקהילתי שמשית, מתאר מה הניע אותו להתמודד על ראשות המועצה האזורית עמק יזרעאל, הוא הולך הרבה שנים לאחור. "זה מתחיל כשהייתי נער בחולדה ולמדתי במקיף אזורי ברנר. הייתי שם יו"ר מועצת התלמידים במשך שנתיים. כבר אז הייתי פעיל, מוביל ואכפתי למה שקורה. כשסיימתי ללמוד הייתי קומונר בנוער העובד בשנת שירות, הקמתי מועצת קומונרים והייתי היו"ר שלה. כשיצאתי ללמוד אחרי הצבא הייתי יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון וסגן יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, והייתי שותף פעיל במאבק הסטודנטים בתחילת שנות ה-90, שהסתיים בניצחון ובשיפור תנאים. בכל מקום הייתי מהמנהיגים, מהמובילים, מהאנשים המעורבים ביותר, וגם במועצה האזורית אני הרבה שנים מגלגל את הרעיון לעמוד בראשה ולהוביל אותה.
המועצה נמצאת היום בנקודה מאד מהותית. ראש המועצה, אייל בצר, מסיים לאחר 17 שנים בתפקיד, והמועצה נמצאת מול כמה אתגרים מרכזיים ובהם המאבק נגד הקמת שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד, איומים על קרקעות ועל הכנסות המועצה וקושי מאוד גדול בנושא הרחבות היישובים. תחת האיומים האלו אני חושב שאני האדם עם הרקע והרזומה המתאימים ביותר לקדם את הדברים במועצה".
שדה תעופה בינלאומי בנבטים
דודאי, נשוי למירב, בת קיבוץ דגניה ב', אב לחמישה, מציין שמשפחתו היא חלק ממפעל ההתיישבות בישראל כבר למעלה ממאה שנים. סבו שמואל (שהוא קרוי על שמו) יצא עם קבוצת חלוצים מחוות מרחביה לפני 102 שנים כדי להקים את מושב כפר יחזקאל. סבו וסבתו מצד אימו הקימו עשר שנים אחר כך את קיבוץ חולדה.
"את היישוב שבו אני גר, שמשית, זכיתי להקים מאפס", הוא מציין, "כולל תשתיות, מבני ציבור ו-550 בתים למשפחות. היקף הפרויקט – שנחשב לגדול ביותר במגזר הכפרי בישראל – כחצי מיליארד שקל. כיום אני משמש כמנכ"ל החברה הכלכלית של המועצה השכנה לנו, משגב. משמש גם כמנכ"ל פארק התעשייה תרדיון במשגב ומנהל הפיתוח העסקי של מועצה אזורית משגב. לפני כן כעצמאי הקמתי וניהלתי במשך כ-15 שנים את חברת 'מצפן', שבבעלות התנועה הקיבוצית, ברית פיקוח ומשקי הקיבוצים, שעסקה בייזום ופיתוח קרקעות בישובים כפריים בעיקר קיבוצים ומושבים. בסך הכול עבדתי במסגרת החברה בכ-140 יישובים בכל רחבי הארץ. אחר כך שימשתי כיו"ר ומנהל עסקי במספר קיבוצים ובהם להבות חביבה, העוגן, עמיעד. שימשתי גם כמנהל מרכז טיפוח יזמות (מט"י), מנהל חממת תיירות ויועץ לעסקים קטנים. אני חבר מליאת המועצה האזורית עמק יזרעאל זו הקדנציה השנייה. בנוסף, אני מתנדב במספר גופים. אני משמש כיו"ר עמותת ההורים בבית ספר וולדורף בהרדוף. משמש כיו"ר קרן סיוע שמשית, שהייתי מבין מקימיה. יו"ר ועדת רוח וקהילה בשמשית. מדריך בעמותת יוניסטרים.
אני חונך בעמותת 'פעמונים' המסייעת למשפחות שנקלעו למצוקה על רקע כלכלי, ובעמותת 'מצמצמים רווחים'".
איך אתה מתכוון לטפל בנושא שדה התעופה?
"שדה התעופה הוא סוגיה של מדינת ישראל ולא של עמק יזרעאל, ומדינת ישראל תעשה טעות פטאלית אם היא תחליט להקים אותו בעמק יזרעאל. הפתרון הנכון על פי רוב אנשי המקצוע, הוא להקים שדה בינלאומי גדול בנבטים שבנגב ושדה קטן בחיפה. רוב אנשי המקצוע תומכים בגישה הזאת, וההתנגדות העיקרית והמרכזים מגיעה מחיל האוויר. אני מאוד מכבד את אנשי חיל האוויר, הייתי שם בשירותי הצבאי ביחידת החילוץ 669, אבל עם כל הכבוד חיל האוויר שייך למדינת ישראל ולא להפך. הגיע הזמן שאנחנו כתושבים וכאזרחים במדינה, נגיד את הדבר שנכון למדינה, והצבא יתגמש לטובת המדינה. המאבק בראשותי נגד הקמת שדה התעופה בעמק יזרעאל יתנהל בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים, החל מהרשויות המקומיות הצפוניות הסמוכות לנו, המשך בעיריית חיפה, וגמור כמובן בשותפים שלנו מהנגב. שיתוף הפעולה הרחב הזה הוא חלק מהדנ"א שלי כראש מועצה, בכל דבר שאעשה".
"משולש המוות של ההרחבות"
הסוגייה השנייה שהוא מעלה היא סוגיית הקרקעות. "עמק יזרעאל היא מהמועצות האזוריות הגדולות ביותר בישראל בשטח, חוץ מהמועצות הדרומיות עם השטחים הגדולים בנגב, ובמספר התושבים. המועצה נמצאת תחת איומים גדולים של לקיחת קרקעות ושל לקיחת הכנסות בגינן שמגיעות אליה. יש לפחות עשרה אירועים שנמצאים בימים אלו בדין ודברים עם רשויות מקומיות שכנות ומשרד הפנים, וצריך לנהל את האירועים האלו. במסגרת התפקיד שלי במועצה האזורית משגב כמנכ"ל החברה הכלכלית ומנהל פיתוח עסקי של המועצה, אני מעורב בתהליכים האלו שקורים במשגב. במשגב אנחנו נמצאים תחת 30 אירועים כאלו, לעומת עשרה בעמק יזרעאל. לכן אני קצת מכיר את התחום הזה. אני יודע איך מתמודדים עם הנושאים האלה, ונצטרך לעשות את זה במלוא כוחנו".
מה לגבי ההרחבות?
"יש משהו שאני קורא לו 'משולש המוות של ההרחבות', והוא מורכב משלושה קודקודים: רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), מנהל התכנון וועדות הקבלה. ברמ"י יש עלייה דרמטית במחירי הקרקעות בעיקר בפריפריה בצפון ובדרום. מנהל התכנון בא עם דרישות בלתי מתפשרות כמו אי יציאה מהקו הכחול של היישוב, היצמדות ללוח ב' של תמ"א 35, והכי חמור זה משך הזמן שלוקח לאשר תב"ע ביישוב. כשניהלתי את חברת מצפן הגשנו עשרות תב"עות של קיבוצים ומושבים. תב"ע שלפני 15 שנים לקח לאשר אותה ארבע שנים, היום זה לוקח 15 שנים והיא עולה פי שלושה. בעניין ועדות הקבלה, המגבלה בחוק שקובעת שביישוב שיש בו עד 400 משפחות יהיו ועדות קבלה ומעבר לזה לא יהיו, זו בעיניי דרישה לא סבירה ולא מקובלת. אני חי ביישוב הקהילתי שמשית שיש בו 550 משפחות. זה יישוב חי ותוסס עם 18 ועדות פעילות, ואף אחד לא יכול להגיד לי שהיישוב הזה הוא לא קהילה. דוגמה אחרת, הושעיה, יישוב בעמק יזרעאל, תקוע כבר למעלה מחמש שנים בגלל המגבלה הזאת. יש שם 200 משפחות של בני היישוב שרוצות לבנות ביישוב, והיישוב רוצה לקבל אותן, ובגלל המגבלות שמדינת ישראל מטילה עליו הוא לא יכול. המדינה אומרת לו שהוא לא יכול לקבוע מי יגור בהרחבה, ושהזכות הזו תינתן למי שיגיש הצעה כספית גבוהה יותר. שום יישוב לא יכול לספוג את זה, בטח לא יישוב דתי כמו הושעיה שרוצה לשמור על צביונו ואורח חייו. אנחנו לא ניתן לדברים האלו לקרות".
"לימדתי אותה מה זה קיבוץ"
מול דודאי מתמודדים עו"ד שלומית שיחור רייכמן, מהיישוב תמרת, שהייתה רשמת האגודות השיתופיות במשך כשנתיים, ועפרי רביב מקיבוץ חנתון. אני שואל אותו מה הוא אומר לחברות וחברי קיבוצים שרוצים לראות אישה ראשונה בראשות המועצה, במצב שבו יש מיעוט נשי בשלטון המקומי והארצי. "יש בעמק יזרעאל נשים מוכשרות רבות", הוא אומר, "אני מכיר רבות מהן ועובד איתן. הבחירה צריכה להיות מי ראש המועצה המתאים ביותר לאתגרים שעומדים בפני המועצה. אני מכיר את שלומית. היא הייתה תקופה מסוימת מזכירת שמשית, והייתה רשמת האגודות השיתופיות במשך כשנתיים, שזה זמן מאוד קצר שמאפשר למידה מאד שטחית על הקיבוצים. כשהיא נכנסה לתפקיד לימדתי אותה מה זה קיבוץ ומה זה שיוך דירות. אני מעדיף לא לדבר על המועמדים האחרים. אני כן יכול להגיד שלאחר שאבחר יהיו בלשכת ראש המועצה נשים, יותר מאחת, שיהיו טובות, מוכשרות ואיכותיות. מבחינתי המגדר לא חשוב, אלא מה האיכויות שממלאת התפקיד מביאה, מה הרזומה, ומה הקרדיט שהיא מביאה ברמת העשייה ולא הדיבורים. אני מלווה את התנועה הקיבוצית במשך 58 שנות חיי, וגם שעזבתי את הקיבוץ – הקיבוץ לא עזב אותי. אשתי היא בת קיבוץ דגניה ב', אימא שלי היא חברת חולדה, והבן שלי הצטרף לחולדה וגם הוא חבר קיבוץ. ניהלתי קיבוצים כיו"ר וכמנהל עסקי, ניהלתי חברת-בת של התנועה הקיבוצית, כך שהקיבוצים הם הבית הראשון שלי. הבנה לעומק של הסוגיות הקיבוציות והיכולת לדבר בשפה קיבוצית, הם לא דברים שאדם זר קונה אותם כשהוא עושה תפקיד במשך שנתיים במקום כזה או אחר".
בכל זאת, בחרת לא לחיות בקיבוץ, ויש מולך מתמודד אחר, עפרי רביב, שבחר לחיות בקיבוץ חנתון.
"זה נכון. אני מכיר את עפרי והוא אדם ראוי, אבל אני חושב שחברי הקיבוצים צריכים לבחור קודם כל את האדם שהכי מתאים להיות ראש מועצה ולהתמודד עם האתגרים הגדולים שעמק יזרעאל עומדת בפניהם ושהוא גם בעל הבנה לעומק של סוגיות קיבוציות. עפרי עובד בתנועה הקיבוצית ארבע שנים ואני מניח שהוא מכיר לעומק סוגיות קיבוציות, אבל אני עובד עם הקיבוצים והתנועה 15 שנים וישבתי בוועדת הקרקעות במרכז המועצות האזוריות כנציג של התנועה הקיבוצית. כשניהלתי קיבוצים עסקתי בסוגיות המרכבות של שיוך דירות, הרחבות קהילתיות ושינוי אורחות חיים".
את החודשים הספורים על ליום הבחירות לרשויות המקומיות, מנצל דודאי לגיבוש מטה הבחירות והידוק הקשר עם הבוחרים. "ברגע שקיבלתי את ההחלטה להיכנס למהלך ולהתמודד על ראשות המועצה", הוא מספר, "הקמתי מטה מקצועי וגם מטה מתנדבים שהולך וגדל מיום ליום. יש לנו כבר עשרות מתנדבים שמוכנים ונרתמים, בשביל להוביל שינוי ולהוביל את המועצה למקום יותר טוב. קיימתי ואני ממשיך לקיים מאות פגישות אישיות עם תושבי המועצה, שבהן אני מפרט את הרזומה שלי ומה עשיתי בחיי המקצועיים. הפגישות מתקיימות עם אנשים משלושת המגזרים במועצה: קיבוצים, מושבים ויישובים קהילתיים, והתגובה שאני מקבל היא מאוד פשוטה: 'אתה אחד משלנו, אתה מבין את השפה ואת האתגרים שלנו'. יש אנשים שבאים ומתקילים אותי בכל מיני שאלות, כמו היטל השבחה על שיוך דירות, ואני מספר להם שאני עוסק בנושא הזה בערך 15 שנים. כשאגיע לתפקיד ראש המועצה, אני לא אצטרך ללמוד את סוגיית היטל ההשבחה על שיוך דירות שמציקה להרבה מאוד חברי קיבוצים. אני מכיר לעומק את הסוגייה הזאת, וייצגתי את הקיבוצים בעניין הזה מול גורמים שונים. במועצה האזורית משגב שבה אני עובד היום, יש שישה קיבוצים, שאני מכיר אותם לעומק, כל קיבוץ והייחוד שלו. אני מעריך שכראש מועצה אזורית עמק יזרעאל אכיר לעומק את קיבוצי המועצה, ואתן מענים לאתגרים הניצבים בפניהם".
