המלצות הגנת הצומח לירקות בבתי צמיחה

המלצות להגנת הצומח: כותבות המאמר: נטע מור ממ"ר הגנת הצומח בירקות שלי גנץ – מנהלת תחום ירקות בתי צמיחה

המלצות להגנת הצומח לירקות בבתי צמיחה

מזיקים

שימוש נכון באמצעים אגרוטכניים שונים עשוי להפחית נגיעות במזיקים בבתי צמיחה. להלן חלק מאמצעים אלה:

• שימוש נכון ברשתות 50 מש, הקיימות בכל סוגי המבנים, עשוי להפחית באופן ניכר את הנגיעות במזיקים, כמו כנימת עש הטבק, כנימות עלה, מנהרנים וזחלי עשים.

רשתות 50 מש אינן חוסמות מעבר של תריפסים, אך מפחיתות את כניסתם למבנה. אקריות אדומות מוסעות באופן פסיבי לתוך המבנים, ללא קשר לשימוש ברשתות, ולכן במבנים סגורים, שאין בהם נגיעות משאריות הגידול הקודם, מתחילה הנגיעות באקריות לרוב בשולי החממה, מכיוון זרימת הרוחות וליד הדלתות ומחלקות שכנות נגועות. שימוש ברשתות מחייב הקפדה על סגירה מיטבית של כל הפתחים והחורים, כולל דלתות כפולות. יתר על כן, כאשר רוכשים רשתות חדשות, יש לוודא תחילה שאושרו על-ידי מנהלת ההשקעות של משרד החקלאות. חשוב להקפיד על עובי החוט, המתבטא בגודל החור ובמשקל הרשת. משקל הרשת צריך להיות גבוה מ-135 גרם למטר מרובע.

• שימוש ביריעות פלסטיק בולע UV (אנטי וירוס) לחיפוי גגות המבנים מפחית את אוכלוסיית המזיקים (כמו כנימות עלה, כנימת עש הטבק ותריפסים) במבנה, וכתוצאה מכך פוחתת גם הנגיעות בווירוסים. פלסטיק בולע UV מפחית אף את פעילותם של מזיקים אחרים, כמו זחלי עשים ואקריות.
• לפני שתילת גידול חדש, חשוב להקפיד על ניקיון המבנה והסביבה מעשבייה ומשאריות גידול קודם, העלולות לשאת מזיקים. כמו-כן, כאשר מגדלים ברצף וללא הפסקה בין גידול לגידול, מומלץ לרסס את המבנה לפני השתילה כנגד מזיקים.
• יש להימנע משתילה או מזריעה של גידולים שהובאו על ידי העובדים הזרים, בתוך המבנים ובסביבתם. שתילים אלו מהווים מקור הדבקה לווירוסים שונים העלולים לפגוע בגידול.

אקרית אדומה מצויה

הדברת אקריות הופכת בעייתית יותר ויותר. יש לשים לב מיד בתחילת הנגיעות לאזור הופעתה, שהוא לעתים קרובות בשולי החממה בכיוון הרוח (צד מערבי), וכבר בנגיעות נמוכה לרסס עד לקבלת כיסוי טוב בצדם התחתון של העלים. התכשירים המומלצים: פלורמייט/פרדיסו, תכשירי אבמקטין (כגון ורטימק), מילבנוק, אקסמייט, אקרימייט, דיפנדר, תמר טק. מומלץ לשלב תכשירים קוטלי בוגרים, כמו פלורמייט, עם קוטלי ביצים ודרגות צעירות, כמו ספיידר או אוברון, או לשלב עם שמן או משטח, על-פי המומלץ בתוויות התכשירים. שמנים בלבד, כגון תמר טק, EOS, JMS ונימגארד, יעילים בהדברת אקריות ובמניעת קימחונות. בגידולים שבהם נהוג ממשק הדברה משולבת, משתמשים באקריות טורפות בשילוב תכשירים שאינם פוגעים בהן, כמו שמנים, דיפנדר, אקסמייט ופלורמייט.

כנימות עלה – בעיקר כנימת עלה הדלועיים וכנימת עלה האפרסק

בחורף חם, באביב ובסתיו, הכנימות גורמות נזק ישיר כתוצאה מפגיעה בצימוח הצעיר ומעצירת הגידול. בנוסף, כנימות אלה משמשות גם וקטורים לווירוסים. השנה נצפתה נגיעות גבוהה במיוחד ב-PVY בעגבניות שנשתלו בשדה פתוח באביב. וירוס זה, בדומה לווירוסCMV , מועבר בצורה חולפת תוך דקות ומחייב שימוש בשמנים למניעת ההדבקה. כדי למנוע את התבססותן של הכנימות בחלקה, ניתן להגמיע תכשירי אימידקלופריד, כמו קונפידור, או לרסס לפי הצורך במוספילן, באקטרה, באיפון, בטוטם (אימידקלופריד בתוספת ח"פ של קרטה), באצטאסטר (מוספילן + טלסטאר), בפירימור, בצ'ס או בטיפיקי. שלושת התכשירים האחרונים אינם שייכים לקבוצת הניאוניקוטינואידים, ומומלץ להשתמש בהם לסירוגין עם תכשירים מקבוצה זו כדי למנוע התפתחות עמידות.

כנימת עש הטבק

עיקר הנזק של כנימת עש הטבק מתבטא בהיותה וקטור לווירוסים שונים, כמו צהבון האמיר בעגבנייה (TYLCV) או הצהבת העלים של הדלועיים (CYSDV). כנימת העש פעילה בעיקר באביב, בקיץ ובסתיו. מומלץ להשתמש בזנים סבילים לווירוסים השונים. ההדברה תיעשה באמצעות הגמעה בקונפידור (לא בעגבנייה, מחשש לפגיעה בדבורי הבומבוס) או באמצעות ריסוס בתכשירים כמו איפון, אקטרה, מוספילן, ביסקייה ופגסוס. תכשיר נוסף לשימוש הוא מטרונום/רקויאם (חומר ממקור צמחי), המורשה להדברת כנימת עש הטבק ויעיל בהדברת הבוגרים שלה; ניתן לשלבו עם תכשירים כמו איפון או מוספילן. התכשיר ורימרק הוא תכשיר מקבוצה כימית חדשה יחסית (דיאמידים); הוא ניתן בהגמעה ומומלץ ליישום עם תחילת הנגיעות במזיק.

תריפסים- בעיקר תריפס הטבק ותריפס הפרחים המערבי (תריפס קליפורני)

תריפסים גורמים לנזק ישיר בגידולים שונים ואף מהווים וקטורים לווירוסים. במשפחת הסולניים הם משמשים וקטור לווירוס הנבילה של העגבנייה (TSWV). גידול הפלפל רגיש במיוחד לווירוס, לכן באזורים שבהם מגדלים פלפל ברצף, כל השנה, יש קושי רב להתמודד עם וירוס זה. אוכלוסיות גבוהות של תריפסים עלולות לגרום להתייבשות עלים, לפגוע בצימוח הצעיר, לעצור את הגידול ולגרום אף לשריטות בפירות (מלפפון, אבטיח). התכשירים המומלצים הם ספרטה סופר/טרייסר אולטרה, פיראט (לתריפס קליפורני), דיקרזול (בתוספת 1 ק"ג סוכר לדונם), רופאסט (לתריפס קליפורני) ומובנטו (לתריפס הטבק). לאחרונה אושר לשימוש תכשיר חדש, הנקרא אקסירל (החומר הפעיל של ורימרק בפורמולציה לריסוס), שמומלץ בעיקר לתריפס הטבק. שילובים אפשריים (נבדק בפלפל) הם: פיראט עם טלסטאר או ורטימק ורופאסט עם פרוקליים. האוייב הטבעי אוריוס לויגטוס נותן לרוב מענה טוב בהדברת התריפס הקליפורני בפלפל ומפחית משמעותית את הנזק הישיר, אך אינו מונע הדבקה בווירוס.

זחלי עשים– בעיקר פלוזיה, פרודניה, לפיגמה, הליוטיס וטוטה אבסולוטה (בעגבנייה ובחציל).

יש לטפל לפי הצורך, אם נראים הטלות ו/או כרסומים בעלווה ובפירות. קיימים בשוק תכשירי הדברה מקבוצות כימיות שונות, המדבירים מגוון גדול של זחלי עשים, וביניהם תכשירים מקבוצת הדיאמידים (קורגן, אמפליגו, דוריבו, טאקומי, ורימרק), דנים, פרוקליים ודומיו ועוד.

אקרית העיוותים– בעיקר בפלפל, ולעתים רחוקות גם במלפפון.

אקרית קטנה זריזה ושקופה, הקשה מאוד לזיהוי בתחילת הנגיעות. האקרית מופיעה בקדקודי הצימוח ועלולה לגרום לעצירת צימוח ולעיוותים בעלים ובפירות. כנימת עש הטבק יכולה לשאת אותה על הרגליים ולהעבירה ממקום למקום. מרבית התכשירים להדברת אקרית אדומה מצויה, כמו תכשירי אבמקטין (ורטימק ודומיו), דיפנדר, מייטקלין, אוברון ועוד, יעילים גם בהדברת אקרית זו.

אקרית חלודה בעגבנייה

אקרית קטנה וקשה לזיהוי, המתגלה לפי הנזק שהיא גורמת, הנראה כחלודה על העלים, הגבעולים והפירות. תכשירי מנקוזב, למניעת מחלות נוף, ימנעו גם נגיעות במזיק זה. בנוסף, מרבית התכשירים להדברת אקרית אדומה מצויה יעילים גם להדברת אקרית חלודה.

מנהרנים – בעיקר מנהרן החממות

יוצר מנהרות בעלים, אך לרוב אינו מהווה בעיה בגידולים השונים. ההדברה תיעשה באמצעות תכשירי אבמקטין (כגון ורטימק), טרייסר אולטרה, ספרטה סופר או טריגרד/טופגרד/טרופר בהגמעה או בריסוס. תכשירים מקבוצת הדיאמידים: קורגן, אמפליגו, דוריבו ורימרק ואקסירל, הניתנים להדברת זחלי עשים, כנימת עש הטבק ותריפסים, יעילים גם כנגד מנהרנים.

מחלות

אמצעים אגרוטכניים שונים, שיינקטו במהלך הגידול, עשויים לצמצם נזקים שמסיבות מחלות נוף אוהדות לחות. להלן חלק מאמצעים אלה:

• פתיחת וילונות וניקוי רשתות, למניעת הצטברות לחות במבנה.
• בגידולים מודלים – הגדלת המרווח בין כבלי ההדליה מעל שורות הגידול, לשיפור כניסת האוויר, האור ותכשירי ההדברה אל החלקים המוסתרים יותר של הצמחים המודלים.
• הימנעות מעודף רטיבות בקרקע והקטנת הלחות במבנה על-ידי שימוש בחיפוי קרקע ובאמצעות בקרת ההשקיה (טנסיומטרים).
• הימנעות מטיפול בצמחים, כמו זירוד, ליפוף, הורדת עלים וקטיף, בזמן שהצמחים רטובים, להפחתת מחלות הנגרמות על-ידי חיידקים.
• עדיפות לזנים בעלי נוף מרוסן, לשיפור האוורור ולצמצום הנגיעות במחלות נוף.
• שימוש בזנים בעלי סבילות או עמידות לפגעים השונים.
• סניטציה:
  • מומלץ להסיר חלקי צמחים פגועים וחולים לשם הפחתת מקורות ההדבקה בחלקה.
  • מומלץ להוציא מהחלקה את שאריות הגידול הקודם ולא לתחח אותם ולהצניעם בקרקע, מחשש לאילוח הקרקע בפגעים שונים, כמו נמטודות עפצים, חיידקים ווירוסים, המועברים בה ובשאריות צמחים.
  • במעבר מגידול לגידול יש לרסס את המבנה ואת הציוד באקונומיקה או בתכשירי כלור מיוצב (קלור בק, טהרן, כלורן) לקטילת פגעים, כולל פטריות, חיידקים ווירוסים.
• ריסוסי מניעה יעילים עשויים למנוע במקרים רבים את הקושי והבעייתיות שיש בהדברת המחלות לאחר הופעתן.

כשותית במלפפון, במלון ובקישוא

למניעת המחלה מומלץ לטפל בתכשירי מנקוזב (כגון מנצידן), בראבו/דקוניל ודומיו או אנטרקול. עם הופעת המחלה, יש לטפל בתכשירים בעלי יכולת פגיעה בפטרייה. יש לטפל לסירוגין בתכשירים מקבוצות שונות. אם משתמשים בשני תכשירים יחד, יש לשלב תכשירים מקבוצות כימיות שונות. להלן חלוקת התכשירים להדברת כשותית לפי אתר הפעולה ומידת הסיסטמיות שלהם:

קבוצה 1 –    מעכבי סינתזת צלולז (טרנסלמינרים, מונעים); נכללים בקבוצה: אקרובט/ספינקס סופרה/קאבריו (בתוספת פירקלוסטרובין) ולבון.

קבוצה 2 –    מעכבי RNA (סיסטמיים מאוד, מונעים ומרפאים, חשש לעמידות); נכללים בקבוצה: סנדומיל, מילור, רדומיל גולד MZ, גלבן M.

קבוצה 3 –    מעכבי נשימה; נכללים בקבוצה: סכיור, קונסנטו (מכיל ח"פ של סכיור בתוספת דיינון).

קבוצה 4 –    משרני עמידות (סיסטמיים, מונעים); נכללים בקבוצה: אלייט, קנון, קיפ ודומיו.

קבוצה 5 –    חדירות ממברנות (סיסטמיים); דיינון/דותן.

קבוצה 6 –    מנגנון לא ידוע (סיסטמיים, מונעים ומרפאים); נכללים בקבוצה: מנקור/דרגופיקס/צימוקלין.

קבוצה 7 –  אינפיניטו – מכיל שני מרכיבים: המרכיב הראשון – ח"פ של דיינון (סיסטמי); והמרכיב השני (Fluopicolide) שייך לקבוצה כימית חדשה (טרנסלמינרי). מומלץ במינון 100 סמ"ק/דונם.

כימשון בעגבנייה

מחלת הכימשון עלולה להתפשט במהירות רבה, עד כדי פגיעה קשה מאוד בנוף הצמחים ובפירות. ריסוסי מניעה טובים עשויים למנוע התפרצות של המחלה. טיפולי מניעה מומלצים אחת לשבוע עד 10 ימים בתכשירי מנקוזב, אנטרקול או בראבו/דקוניל. עם הופעת המחלה, מומלץ לטפל בתכשירים נוספים; חלוקת התכשירים לפי קבוצות כימיות מופיעה בסעיף "כשותית" שלעיל. בעגבנייה נפוץ השימוש בשילוב של תכשיר מקבוצת מעכביRNA , כגון פוליו גולד עם מנקור או קורזט ודומיו. לנושא הסניטציה (סילוק חלקי צמחים נגועים במחלה וקבירתם מחוץ לחממה) ולחיפוי קרקע מלא יש משמעות מכרעת במניעה ובעצירה של התפשטות המחלה.

עובש עלים בעגבנייה

הסרת עלים נגועים עשויה להפחית משמעותית את המחלה. כמו-כן, ריסוסי המניעה המומלצים כנגד כימשון ימנעו לרוב את התפרצות המחלה. מניעה והדברה: בראבו/ דקוניל, תכ' מנקוזב, פולר, סקור, פלינט, עמיסטר, פוליקור, טלדור, סיגנום, נאט 35 ועוד.

כתמי עלים (סטמפיליום וחלפת) בעגבנייה

מופיעים בעיקר בלחות גבוהה ונפוצים במיוחד בבתי רשת. יש שוני ברגישות הזנים השונים למחלה. טיפולי המניעה וההדברה כנגד כימשון יעילים גם כנגד כתמי עלים.

קימחון בדלועיים – בעיקר במלפפון, בקישוא, במלון ובאבטיח ולעיתים גם בעגבנייה

המחלה פעילה בעיקר בעונות האביב והסתיו. חלק מהזנים סביל במידת-מה למחלה. אם מופיעה נגיעות, יש לרסס בתכשירים מקבוצות כימיות שונות כדי למנוע התפתחות עמידות. להלן קבוצות התכשירים: 1. תכשירים מקבוצת מעכבי ארגוסטרולים, כמו באיפידן/שביט, סיסטאן, אופיר, אנויל ועוד; 2. פולר/פופאי/פרלין סופר; 3. נץ; 4. נמרוד, וינטו (נמרוד עם פוליקור); 5. ויואנדו; 6. סטרובי, קוליס, פלינט, קומודור (מכיל סטרובילורין); 7. שמנים: JMS, EOS, נימגרד; 8. תכשירים אורגניים/ביולוגיים: מור (בתוספת גניקן), טימורקס גולד, קליגרין, סרנייד; 9. תכשירי גופרית, כמו הליוגופרית ודומיו; 10. לונה אקספיריאנס (פלואופיראם- חומר מקבוצה חדשה עם פוליקור).

קימחונית – בעיקר בעגבנייה, בפלפל ובחציל

למניעת קימחונית ישמשו התכשירים עמיסטר  ודומיו, פריורי אקסטרה, חוסן ודומיו, מיקסבום (שילוב ש ח"פ של עמיסטר+ ח"פ של חוסן), הניתנים ליישום בהגמעה. מומלצים שני טיפולים עוקבים אחת ל-30 יום, החל מ-4-3 שבועות משתילה. יש להיוועץ במדריכים או בנציגי החברות לגבי אופן יישומם האופטימלי. במידת הצורך, ניתן לרסס בתכשירים מקבוצות כימיות שונות (ראו קימחון).

דידימלה במלפפון ובמלון

המחלה עלולה לפגוע בגבעולים, בעלים ובפירות. מניעה והדברה: בראבו/דקוניל, בויסטין/ דלסן ותכשירי מנקוזב בריסוס על נוף הצמחים. במלפפונים, תכשירים מקבוצת פרוכלורז (אוקטב, מיראז' וספורטק) וסיגנום נותנים מענה לנגיעות בדידימלה באזור צוואר השורש. תכשירים אלו מיועדים ליישום בהגמעה, ובשום מקרה אין לרססם על נוף הצמחים, מחשש לגרימת נזק.

מחלות הנגרמות ע"י חיידקים

ארוויניה- בעיקר בעגבנייה, בפלפל ובמלפפון

בתנאים של לחות מרובה, המחלה פוגעת בעיקר בגבעולים. מומלץ לטפל בתכשירי נחושת, כמו קוציד, במריחה מקומית או בריסוס של אזור הגבעולים.

ניקוד בקטרי בעגבנייה

כתמי עלים כהים מלווים בהילה צהובה. לרוב המחלה מגיעה עם השתילים מהמשתלה ומתפשטת במקומות שבהם יש טפטוף של מים, כמו מתחת למרזבים. ניתן לטפל בתכשירי נחושת.

קלויבקטר מישיגיננזה בעגבנייה

מחלה המועברת בזרעים ובשתילים. למניעת הפצת המחלה, מומלץ להימנע ממגע בצמחים רטובים בתקופת הגידול הראשונית, עד גיל חודשיים. פעולה זו מונעת את עיקר ההדבקה ומפחיתה את הנזק הכלכלי לגידול.

מחלות וירוס

CGMMV במלפפון ו-TBRFV בעגבנייה

מועברים בזרעים ובקרקע נגועה ובהמשך מתפשטים בקלות רבה באופן מכני באמצעות העובדים, במהלך העבודה השוטפת בגידול- הפצה משנית. למניעת הפצה ראשונית של הווירוס, יש לדאוג לבדיקת זרעים במעבדה מוסמכת (על-פי פרוטוקול מומלץ) ולא להסתפק באישור בריאות של חברות הזרעים. כמו-כן, מומלץ לעקור ולסלק מהחממה את שאריות הגידול הקודם. הפסקה ארוכה בין גידול לגידול או מעבר לגידול אחר שאינו מאותה המשפחה עשויים להפחית את הנגיעות בקרקע. למניעת הפצה משנית של הווירוס, מומלץ לשמור על סניטציה במהלך הגידול ולמנוע מעבר של עובדים מחלקות מבוגרות לחלקות צעירות. מומלץ לחטא את המבנה ואת חוטי ההדליה בתכשירי כלור. מומלץ לשתול ישירות לתוך גומות השתילה ולהימנע מהשלכת השתילים על הקרקע. ניתן לחטא את גומות השתילה בתכשירי כלור מיוצב (קלור בק, טהרן, כלורן) במינון של 2-1 גרמים לטפטפת, בהתאם לתכשיר. יעילות השיטה עדיין נבחנת על-ידי צוות ההדרכה והמחקר.

פגעי קרקע

פוזריום ריקבון הגבעול והשורש במלפפון

שימוש בצמחים מורכבים מונע את התפרצות המחלה. המחלה פעילה מאוד בעונת האביב. הדברה כימית – טיפולי הגמעה בתכשירים מקבוצת הפרוכלורז (מיראז', אוקטב וספורטק) 0.2-0.1 גרם/סמ"ק לצמח (500-250 גרם/סמ"ק לדונם) או סקולר (אחד ממרכיבי הסוויץ') 0.06-0.04 סמ"ק לצמח (120-80 סמ"ק לדונם), החל מ-10-7 ימים משתילה, אחת לשבועיים, 5-3 טיפולים למחזור גידול.

ריקבון הכתר בעגבנייה

מומלץ להשתמש בזנים עמידים או בצמחים מורכבים. במקרה של הופעת המחלה, עשויים טיפולי הגמעה בדלסן/בויסטין להפחית את הנגיעות. יש לשים לב לתופעות חריגות של התמוטטות צמחים. צמחים חשודים יש להעביר להגדרה במעבדתם של פרופ' יעקב קטן וד"ר יעל רקח בפקולטה לחקלאות, מחשש להופעת פוזריום גזע 3.

פיתיום – כלל הגידולים

הפטרייה עלולה להופיע לאחר שתילה וגורמת להתמוטטות שתילים המלווה בריקבון בצוואר השורש ובשורשים. במלפפונים עלולה המחלה לתקוף גם בגיל מבוגר. מומלץ להימנע משתילה עמוקה ומעודפי מים. כמו-כן, מומלץ לטבול את השתילים לפני השתילה בדיינון/דותן בריכוז של 0.15% ולהגמיע את החלקה לפני השתילה ובתחילת הגידול בתכשירים המומלצים, כגון רדומיל גולד נוזלי במינון של 50 סמ"ק לדונם וקונסנטו 0.12 סמ"ק לשתיל.

נמטודות יוצרות עפצים – כלל הגידולים

בחלקות שלא בוצע בהן חיטוי קרקע, ובחלקות שחוטאו בקונדור עלולה להופיע במהלך הגידול נגיעות בנמטודות יוצרות עפצים. לאחר השתילה ובזמן הגידול ניתן להשתמש בויידט/ויווה – עד שלושה שבועות מקטיף; בטרוויגו ובנמטוקס – עד שלושה ימי המתנה מקטיף; ובביונם, שהינו תכשיר ביולוגי – ללא הגבלה של ימי המתנה מקטיף.

המלצות הגנת הצומח – הערות

• מומלץ להשתמש רק בתכשירים המורשים על פי התוויות בגידולים השונים, ולהקפיד על מרווח ימים מקטיף כנדרש.
• השימוש בתכשירי הדברה בתוצרת המיועדת ליצוא ייעשה אך ורק לפי הנחיות היצואן.
• יש להשתמש לסירוגין בתכשירים מקבוצות כימיות שונות, כדי למנוע התפתחות עמידות במזיקים ובמחלות.
• בגידולים שבהם קיימת הדברה ביולוגית, יש להיוועץ בחברות המשווקות את האויבים הטבעיים לגבי השימוש בתכשירים השונים.
• רשימות מלאות של התכשירים המורשים לשימוש בפגעים השונים ובגידולים השונים ניתן למצוא בדפונים באתר שה"מ ובאתר השירותים להגנת הצומח של משרד החקלאות.

המלצות להגנת הצומח: כל ההמלצות הכלולות בפרסום זה הן בגדר עצה מקצועית בלבד!

כאן תמצאו כתבה בנושא צמחים משביחי מים