שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר: "החקלאות הישראלית המפוארת היא הצלחה עולמית, ומדינות רבות מגיעות ללמוד מאיתנו כיצד אנחנו מצליחים לפתח חקלאות ישראלית מתקדמת בתנאי מדבר. על מנת להשאיר את הענף בחוד החנית העולמי נדרשות לנו השקעות תקציביות להטמעה של טכנולוגיות חדשניות נוספות, למחקר ולפיתוח שיביאו את הירתון היחסי שלי למיצוי הפוטנציאל. אני מקווה מאוד שמשרד האוצר יתגייס עם תקציבים מתאימים למאמצים שלנו לשמור על הגאווה הישראלית החשובה הזו"
איפה אנחנו עומדים ביחס לשנה הקודמת? מהו סך השטח החקלאי בישראל? באילו ענפים אנחנו מצטיינים בייצוא? ועד כמה ביטחון המזון הישראלי בא לידי ביטוי?
החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מסכמת את שנת 2019 ועונה על כל השאלות בתחום החקלאות. אז מה היה לנו בשנה האחרונה? ערך התפוקה החקלאית במחירים שוטפים עלה ב-0.7% ועמד על כ-30.9 מיליארד ₪; מדד מחירי הצרכן לתוצרת חקלאית טרייה עלה ב-3.5%, אך כמעט ולא הרגשנו זאת ברשתות השיווק; וכמובן שגם קצת גאווה ישראלית – החקלאות הישראלית מייצרת למעלה מ-90% מסך צריכת הירקות והפירות הטריים של תושבי מדינת ישראל, וערך הייצוא החקלאי עומד על 1.12 מיליארד דולר(!).
על פי נתוני משרד החקלאות, בישראל ישנם 4.1 מיליון דונם של שטח חקלאי. בעשור האחרון ניכר כי ערך התפוקה נותר יציב, ובשנה האחרונה עלה בשיעור של 0.7% ועמד על 30.9 מיליארד ₪. חלוקת ערך התפוקה בענף החקלאות: 60% גידולים צמחיים, המהווים כ-18.4 מיליארד ₪, ו-40% בעלי חיים, המהווים כ-12.4 מיליארד ₪. בתוך כך, ענפי החקלאות המובילים הם: מטעים, ירקות ועופות. עוד עולה מן הנתונים, ובהשוואה לשנה הקודמת (2018), סך ההכנסה שמקורה מחקלאות עלתה בשנת 2019 ב-1.2%, כתוצאה מעלייה של 2.3% בתוצר המקומי הנקי. בשלוש השנים האחרונות מגמת ירידה ביתרות החקלאים. בשנת 2019 יתרות החקלאים הסתכמו ב-5.3 מיליארד ₪, ירידה של 2.5% בהשוואה לשנת 2018. על פי מומחי משרד החקלאות, הירידה נובעת בעיקר לנוכח העלייה בהוצאות להעסקת שכירים ובגידול במספר השכירים. בשנת 2019 הועסקו בישראל כ-79,000 עובדים באופן ישיר בחקלאות מתוכם כ-40,000 ישראלים (שכירים ועצמאיים). בנוסף, סך התעסוקה העקיפה הנובעת מחקלאות נאמדת בכ-60,000 עובדים ישראלים (מחציתם בענפי אספקת תשומות ומחיצתם בתעשיית המזון).
גאווה ישראלית של ממש
בשנה האחרונה (2019), ערך הייצוא של פירות (כולל הדרים) וירקות טריים עמד על 682 מיליוני דולר, כאשר היעדים העיקריים היו: מדינות האיחוד האירופי ורוסיה. במהלך השנה האחרונה חלה עלייה של כ-17% בערך הייצוא של הפירות, ועלייה של 3% בענף ההדרים. לצד זאת, חלה ירידה של 6.6% בערך הייצוא של ענף הירקות. הענפים המובילים בייצוא: במקום הראשון ענף הפירות וההדרים שעמד על 549 מיליוני דולר. העיקריים שבהם: אבוקדו, תמרים, מנגו ורימונים שהיוו 98% מסך כמות הפירות ליצוא, ובתחום ההדרים: קלמנטינות, אשכוליות ופומלית שהיוו 97% מסך כמות ההדרים ליצוא. במקום השני, ענף הירקות שעמד על 294 מיליוני דולר. הירקות העיקריים ביצוא היו תפו"א, גזר ופלפלים שהיוו יחד 90% מסך כמות הירקות ליצוא. ובמקום השלישי, היו הזרעים והתבלינים שעמדו בשנה האחרונה על 267 מיליוני דולר.
ביטחון המזון ממשיך אתנו
על פי נתוני משרד החקלאות, בשנת 2019 כ-91% מצריכת הפירות והירקות הטריים בישראל מקורה מתוצרת מקומית, ואילו רק כ-9% מקורם ביבוא. בתוך כך, שיעור הייבוא של ירקות טריים מהאספקה של הירקות הטריים לשוק המקומי הסתכם ב-10.2%. עיקר היבוא בענף הירקות היה: עגבניות, בצלים, מלפפונים ושום. לצד זאת, בענף הפירות שיעור הייבוא מתוך סך האספקה של הפירות הטריים לשוק המקומי הסתכם ב-5.5%, כאשר הפירות העיקריים מיבוא היו: תפוחים ואגסים.
