יבול שיא
הרפת והחלב
מימין לשמאל דר איריס זוהר דר אורן רייכמן פרופ חסן עזאיזה פרופ דני קוטלר פרופ איגי ליטאור צילום מכון המחקר מיגל

"המעבר לשימוש במים מותפלים הדלים במלחים לווה גם בירידה משמעותית בתכולת המגנזיום בפירות. לירידה זו יש השפעות בריאותיות"

2 דק' קריאה

שיתוף:

כך עולה ממחקרו של ד"ר ערן רוה שהוצג בכנס המים השנתי בתל חי

כנס המים השנתי לזכרו של איתן גדליזון ז"ל, בהובלת החוג למדעי המים והחוג למדעי הסביבה במכללה האקדמית תל-חי, מכון המחקר מיגל ואגודת הגליל, התמקד השנה בנושאים רבים שעסקו בתחום המים לחקלאות.

את הכנס פתח פרופ' דני קוטלר, דיקן הפקולטה למדעים בתל-חי: "כבוד הוא לי לפתוח כנס בנושא כה חשוב, בפרט שזהו כנס לזכרו של איתן גדליזון, איש יקר ואהוב, מנכ"ל המכללה הראשון ששימש בעבר גם כמנכ"ל החברה להגנת הטבע. לכנס חשיבות רבה משום שגורל הסביבה תלוי במידה רבה בפועלם של אנשים כמו אלה שיושבים כאן. בעוד שרוב האנושות עסוקה במרץ בהרס כדור הארץ וכילוי משאביו, אני שמח שיש כאן באולם כמה אנשים שמחזיקים את האצבע בחור של הסכר. אין ספק שהמחקר בתחום המים הוא חיוני להישרדותנו".

המושב הראשון בכנס, בהנחיית פרופ' מיכאל איגי ליטאור, ראש התכנית למדעי המים במכללה האקדמית תל-חי וחוקר בכיר במכון המחקר מיגל, הוקדש להצגת מחקרים של הסטודנטים לתואר שני בתכנית המים של המכללה האקדמית תל-חי ומכון המחקר מיגל, העוסקים בסוגיות בוערות הקשורות לפירוק והרחקת מזהמים במים המשמשים להשקיית החקלאות.

שני המושבים שהיו לאחר מכן, כללו הרצאות של חוקרים בכירים בתחום המים, ביניהם חוקרי מכון וולקני שדיברו על השפעת השקיה ארוכת שנים  במי קולחין על איכות המים שאנו צורכים, שימוש במים מליחים ומי קולחין לייצור מזון בריא מגידול צמחי ערבה ועוד. חוקרי מכון המחקר מיגל והמכללה האקדמית תל-חי הציגו מחקר מעניין אשר עסק בהשפעת ההשקיה במי הכינרת על בריאות הקרקעות במעלה אגן היקוות הכנרת וכן מחקר המתמקד בפרוטוקול לקבלת החלטות להשקיה מדייקת בטפטוף על בסיס צילומים טרמיים במטע אפרסקים. 

ד"ר ערן רווה ממכון וולקני הציג מחקר העוסק בשימוש במי קולחים מטוהרים להשקיה בחקלאות. במחקר זה נמצא כי במהלך העשור האחרון, עם המעבר להשקיה במי קולחים מטוהרים, חלה עליה עקבית ברמת המלח בפרדסי ישראל עד לכדי הכפלה של רמת הכלורידים והנתרן בעצים, והגעה לרמות המוגדרות כרעילות. לאור התוצאות, בחנו החוקרים האם התופעה ייחודית לענף ההדרים או מאפיינת את כלל התוצרת החקלאית בישראל. נדגמו כ 650 פירות וירקות מרחבי ישראל ורמת הנתרן בהם השוותה לסטנדרטים הידועים מהספרות. נמצא כי הערכים בפירות והירקות מישראל גבוהים בעשרות עד מאות אחוזים מהמקובל בעולם. "למזלנו, עם החרפת משבר המים בארץ, החל משנת 2008, החלו בהתפלת מי ים (הליך המוציא את מרבית המלחים מהמים) כמקור להספקת מי שתיה, הליך שהוביל לירידה משמעותית ברמות המלחים במי הקולחים שהופנו לחקלאות ישראל" אמר ד"ר רווה "כתוצאה מכך חלה ירידה של כ-50% ברמות המלח (נתרן וכלורידים) שנמדדו בפרדסים, וברמות הנתרן שנמדדה בפירות ובירקות שאנו אוכלים. למעבר לשימוש במים שמקורם בהתפלה היה גם מחיר שלילי. מים אלו מכילים רמות נמוכות של מגנזיום, דבר שהוביל למחסורי מגנזיום בפרדסי ישראל, ולכך שהפירות והירקות הישראלים הכילו חצי מכמות המגנזיום ביחס למקובל בעולם. לדבר השלכות ישירות על בריאות הציבור. אם עד היום ידענו כי רק המים המסופקים לציבור הינם חסרי מגנזיום, היום ידוע שגם הפירות והירקות שמקורם מישראל הינם דלים במגנזיום. למרות שמדובר בבעיה פתירה, גם כיום לאחר למעלה מעשור שהמערכות מודעת למצב, עדיין ישנם ויכוחים לגבי מי יישא במימון הפתרון, הנושא לא מטופל ונשאר ברמת דיונים בוועדות".

"לנוער תפקיד מכריע בבניה ובשיקום של הקהילות," אומר יואל זילברמן, מנכ"ל ארגון "השומר החדש", בהתייחסו לקהילות הנגב המערבי והצפון * לשם כך הוחלט ב"השומר החדש" על איגום כל המשאבים בתנועה, תחת הנהגת "התנועה החדשה", כולל
9 דק' קריאה
יוליה ושאול בן-הר ממושב יתד, זוג מוזיקאים שעלו לארץ ממולדובה, מנגנים במבחר כלי מוזיקה ומאמינים שהמוזיקה שלהם מהווה שליחות חשובה בחייהם * המוזיקה הגיעה כנחמה ללב הקהל, במיוחד בימי המלחמה המורכבים וכעת פועלים בני הזוג להגשמת חלומו של שאול: הקמת "שדה מוסיקה" באשכול – מרכז חקלאי-חוויתי-תיירותי, מקום קבע לקיום פסטיבלים, חגיגות ועוד  *תמונה
9 דק' קריאה
הישוב הקהילתי מצפה אילן אשר במועצה האזורית מנשה, חגג בחודש שעבר 20 שנה להיווסדו באירוע מרגש!   לכבוד האירוע סיפרה מנהלת הקהילה לירז לוי על הישוב: "מצפה אילן הוא יותר מיישוב, הוא נקודה ביטחונית משמעותית באזור. במהלך שני העשורים האחרונים הפך מצפה אילן לבית חם לקהילה של חסד, התנדבות ונתינה. מהקמת מכינת בית אסף (מכינה קדם
< 1 דק' קריאה
הסולידריות, האיכפתיות, אהבת החיים ואהבת האדם – הם שייחדו כל אחת ואחד מבנות ובני המועצה האזורית דרום השרון שאיבדנו מאז השבת השחורה של השבעה באוקטובר ולאורך המלחמה. בטקס הזיכרון שהתקיים לרגל יום האבל הלאומי למלחמת חרבות ברזל, התייחדנו עם זכר בני ובנות
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: שלומית שיחור רייכמן בטקס זיכרון לחללי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" בטקס זיכרון מרגש ומאחד צוות עובדות ועובדי המועצה האזורית עמק יזרעאל ציינו ביום חמישי שעבר שנתיים לאסון ה-7 באוקטובר ולמלחמת 'חרבות ברזל'. בטקס הוקראו שמות כל בני ובנות
< 1 דק' קריאה
לאחר שהיה סגור במשך שנתיים לרחצה ולמבקרים, חוף זיקים נפתח ביום שלישי באופן רשמי *תמונה ראשית: חוף זיקים המחודש. צילום: מנהלת תקומה  בשנה האחרונה פעלה המועצה האזורית חוף אשקלון יחד עם מנהלת תקומה, משרדי הפנים והתיירות, לשדרוג ולבנייתו מחדש של חוף זיקים שנהרס באירועי השבעה באוקטובר, ובו נרצחו 18 אנשים מתוכם 3 תושבי תושבי המועצה. החוף שודרג מחדש בעלות של כ-20 מלש״ח מתוכם כ-6.5 מיליון ש"ח ממנהלת תקומה.  טקס פתיחה רשמי התקיים ביום שלישי השבוע בשעה 15:00 במעמד השותפים להקמת החוף, תושבי המועצה והאזור. החוף יהיה פתוח החל מהשעה 07:00 עד השעה 18:00, ושירותי הצלה החל מהשעה 9:00. בחוף תותר גלישה אך לא תותר בשלב זה פעילות ספורט ימי וצלילה באזור.   ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, איתמר רביבו: "לאחר המתנה ארוכה חוף זיקים המיוחד והיפה ייפתח לרחצה ולמבקרים. לצד פתיחת החוף, אנו נזכור וננציח את נרצחי חוף זיקים ולא נשכח את 18 הנרצחים בחוף. אני מבקש להודות למנהלת תקומה, למשרד הפנים ולמשרד התיירות על תרומתם והשקעתם בחוף ובהקמתו מחדש ומזמין את כולם לבוא ולהנות מהחוף המשודרג." 
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן