המשך התגובות לדוח הביניים של הוועדה לבחינת פערי התיווך

1. סיכום הדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת

על רקע פרסום הרפורמה בחקלאות והורדת מכסים התכנסה ועדת הכלכלה לדיון דחוף בפגרה, ביוזמת היו"ר ח"כ מיכאל ביטון, על מנת לבחון את הנתונים הסותרים בדבר פערי התיווך בשיווק פירות וירקות והשלכות הורדת המכסים המתוכננת על ענף החקלאות. היו"ר ביטון אמר שהעברת הרפורמה כפי שהיא, מזעזעת את הקואליציה וקרא לשר האוצר לעצור את הורדת המכסים האגרסיבית ולהביא לרפורמה בהסכמה.

מנכ"ל משרד הכלכלה ומנכ"לית משרד החקלאות דחו את הטענות על סתירה בנתונים, ומנכ"לית משרד החקלאות נעמה קאופמן-פס אמרה כי לא היו השקעות בחקלאות עד עכשיו, והממשלה שמה 2.7 מיליארד שקלים. מנכ"ל משרד הכלכלה רון מלכא הוסיף: "מצאנו גם מקומות שצריך לשפר את התחרות ואף אחד לא שם אצבע מאשימה על החקלאים, אף אחד בשרשרת לא מושלם".

מלכא, שעמד בראש הועדה לבחינת פערי התיווך, אמר: "ממשלת ישראל החליטה להילחם ביוקר המחיה שמהווה איום גדול על החברה והכלכלה. בדקנו מה גרם ליוקר המחיה ואנחנו רואים שהמחירים של הפירות והירקות עלו ב-81 אחוז מאז שנת 2000, יותר ממדד הדיור". עוד הוסיף מלכא שהצריכה מעבר לפריון הכולל של הענף לא השתנתה בכלל בזמן שהאוכלוסייה גדלה ב-47%, כשהאוכלוסייה עצמה צורכת הרבה פחות ירקות שנחשבים בריאים. מלכא הוסיף שוועדת פערי התיווך בדקה את שרשרת האספקה של הפירות והירקות מהחקלאי ועד הצרכן מבחינת חסמים וכשלי שוק בסטנדרטים סטטיסטיים אקדמיים בינלאומיים, תוך עריכת השוואה בינלאומית ככל הניתן".

מלכא הציג בוועדה שעל כל 10 שקלים ששילם האזרח, בממוצע 6.4 שקלים הלכו למקטע החקלאי ו-3.6 שקלים הלכו למתווכים. "מהשוואה הבינלאומית שערכה הוועדה 60% פדיון של המקטע החקלאי נחשבים לרף הגבוה אבל יש לזכור שהמקטע החקלאי בישראל כולל את כל הטיפול מעבר לגידול, ועלויות הייצור שונות".

ראש תחום חקלאות בלמ"ס, ד"ר משה ינאי, הציג את מחקר הלמ"ס שהתבסס על נתוני שנת 2017 ובחן את פערי התיווך, ואמר "הנתונים של הלמ"ס שונים מהנתונים שהציגה הועדה של משרד הכלכלה, כשבירקות נמצא פער כולל של מעל 100%, 300% בפירות הדר ו180% בפירות אחרים". ינאי הוסיף שבשונה לדוח שהוצג –על כל 10 ₪ ירקות ופירות – 41% מגיעים לחקלאי ו-59% מגיעים לקמעוני ולסיטונאי".

מלכא אמר שידע על הדוח של הלמ"ס אך כשפנו לבקש נתונים מסר להם ינאי כי הנתונים לא ראויים לפרסום. על כך השיב ינאי: "הנתונים מפורסמים באינטרנט ואכן לא פרסמנו אותם ברמת פרי וירק, אבל הם מהימנים ולכן פורסמו". ינאי הוסיף: "החקלאות התייעלה, פחות חקלאים יצרו אותה תוצאת עם פחות מים ופחות שטחים".

מנהל מכון יסודות, עמית בן-צור, הציג את החסרונות שבדוח ואמר שהוא לא מבחין בין פירות לירקות ושיש פער גדול ביניהם, והוסיף שרשתות השיווק משתמשות בירקות כאמצעי להפחתת מחירים כדי למשוך לקוחות, ובגלל זה מחירי הפירות יקרים יותר לעומת הפירות. בן-צור ביקש לעבוד במקביל במספר מתודולוגיות תוך השוואת נתונים, ביצוע ניתוח מעמיק ובדיקה מסודרת לאור החשש לפיו הזמן הקצר שעמד לזכות הוועדה לא אפשר לה לבצע עבודה משמעותית.

כתבת גל"צ, עינב קרנר, הציגה בדיון את הבדיקה שערכה בתוכניתו של רינו צרור וסיפרה: "מצאנו פערים גדולים לפיהם גזר שעלה שקל לחקלאי נמכר בסופר ב 4-5 ₪. אם ניקח את מה שקבע משרד החקלאות ונוסיף 40% לרשתות השיווק נגיע לכל היותר ל-3 ₪ שיעלה גזר ברשתות השיווק – וראינו מחירים הרבה יותר גבוהים. הנתונים סותרים את מה שעלה מדוח פערי התיווך".

פרופ' עידו קן, כלכלן בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, אמר בוועדה שיש חוסר תחרותיות במקטע הקמעוני, לכן הורדת מכסים לא בהכרח תפחית את המחירים לצרכנים, והוסיף "אנחנו חיים ללא נתונים ובלי נתונים מוסכמים אי אפשר להתקדם".

חיים חבלין, מנהל תחום חקלאות בתנועה הקיבוצית: "לאור המלחמה באוקראינה ועצירת יבוא סחורות חקלאיות, על משרדי האוצר והחקלאות לעצור ולעשות חישוב מסלול מחדש. מדינת ישראל זקוקה לייצור המקומי של תוצרת חקלאית טרייה וחייבת קודם כל לשמור על החקלאים. פערי התיווך בין המחירים שמקבלים החקלאים למחיר לצרכן נמצאים אצל חברות הבת של הקמעונאים הגדולים.

"בזמן שחברות הקמעונאות הגדולות מציגות רווח קטן בפירות וירקות, חברות הבת שלהן רוכשות תוצרת טרייה מהחקלאים ומוכרת לחברת האם הקמעונאית ברווח של מאות אחוזים. שם מתחבא הכסף ואת זה הוועדה לבחינת פערי התיווך לא בדקה".

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום וילן אמר "יש לחזור למשא ומתן ענייני על בסיס נתונים ולא על סיפורי מעשיות ופוליטיקה בגרוש. אפשר לשבת ולטפל בנתונים ולהגיע למודל שאפשר לחיות איתו. דברו איתנו לעניין תפסיקו לדבר בכוח".

מזכיר ארגון מגדלי הירקות מאיר יפרח אמר "הוועדה לא הייתה הוגנת כלפי החקלאים. רוצים לסמן את החקלאים כאשמים בכל המצב. צריך לחזור לחקלאות וצריך להשקיע כספים כדי שלא נצטרך לסבסד את החקלאי הטורקי".

ח"כ שלמה קרעי אמר במהלך הדיון: יש כאן פערי תיווך משמעותיים. צריך שקיפות שלכל מחיר פרי וירק בסופר יהיה כתוב מה המחיר ששולם לחקלאי, ואז אם תהיה שקיפות, תקום צעקה בציבור. השקיפות חשובה להגברת התחברות ולהקטנת פערי התיווך של הסיטונאים והקמעוניים".

ח"כ גבי לסקי הוסיפה: "איך יתכן שקיבלנו דוח של הועדה שבוצע בזמן קצר ששונה לחלוטין מדוח 'מרכז מחקר ומידע של הכנסת' (מ"מ), הלמ"ס ומכון יסודות. יש פה תחושה לא טובה ואני אומרת בכל הזהירות, יש תחשוה לפיה הדוח בא להגן על הקמעונאים ועל אלו שיש להם. אני חושבת שהדוח הזה מוטֶה ולא מייצג את המציאות ולפי דעתי יש לגנוז אותו להתחיל מההתחלה". 

ח"כ אוריאל בוסו אמר: "החקלאות היא לא הבעיה. זה ציונות וצריך לזכור את מי שנמצא בחזית. אנחנו רואים מה קורה כשקצת מתוח מסביב. לקחת מכסים של אנשים, מי שהקים את המדינה ומי שנמצא בחזית בצפון, ולזרוק אותם בבת אחת לים – זה לא הפתרון, זה לא ציונות וזה לא מה שאנחנו רוצים לעשות".

סגן השר ח"כ אביר קארה אמר "אני מייצג את האזרח הלא מקומבן במדינה. שאין לו לובי, הסתדרות, וועדים, מתפקדים או קבוצת לחץ ואינטרס. רוב חברי הכנסת כאן לוביסטים של יוקר המחיה, והסיבה שאנחנו נמצאים פה היא שהיום בשביל לקנות עגבניות צריך לשעבד את הבית. השוק חייב להיות ויש להפחית את כל המכסים ולפתוח אותו לחלוטין לתחרות, ואם צריך לתת סיוע – ניתן". ח"כ פרופ' יוסי שיין הוסיף: "יש בעיה קשה בחקלאות הישראלית ונדרשת השקעה אדירה, כשהרפורמה לא מגיעה רק להורדת מכסים אלא משקיעה בחקלאות שיובשה שנים. מחירי הירקות והפירות עלו משמעותית יותר ממד מחירי הדיור והעבודה שנעשתה על ידי משרד הכלכלה זה אומץ גדול של השרים שיראו לנו מה קרה באמת".

סגן השר ח"כ אלון שוסטר אמר במהלך הדיון: "אני רואה בדוח הביניים שימוש ציני ונלוז למטרות מקצועיות שאינן ראויות, והתוצאות משונות. ביטחון המזון במדינת ישראל לא יצא נשכר מהדוח המהיר והחפוז והוא צריך להיגנז או להיבחן מן היסוד. הצעדים שנעשו לאחרונה בחוסר הוגנות ובניגוד להבטחות מפורשות לראשי הקואליציה, הן החלטות רעות ואני קורא להקפיא את הצווים ולהיכנס חזרה למשא ומתן שלא התקיים".

ח"כ יעקב מרגי הוסיף: "הדוח מוטֶה. שקרו לציבור, לנו, לשותפים הקואליציוניים. הבטיחו הבטחות וכמו גנבים בלילה עשו את מה שעשו בפגרה. שלושה משרדים עם אג'נדה לועגים לאינטליגנציה שלנו ויש רצח אופי לחקלאים – הם חיים בקזינו וכל יום שמים את הכסף שלהם באדמה ולא יודעים מה יצא להם".

מנגד, ח"כ שמחה רוטמן אמר: יש לפתור את בעיית הריכוזיות אבל להוריד מכסים. מעבר לעובדה שזה עוזר לשכבות החלשות שישלמו פחות על המוצרים, זה יגרום לייעול. יש לעזור לחקלאים וזה יכול להיות לא נעים וקשוח, אבל נכון להיום מדינת ישראל מגדלת בחלק משטחי הגידול שלה גידולים שאלמלא חסמי היבוא לא היה שום סיבה בעולם לגדל אותם בישראל. ציונות זה לגדל פלפלים ולא אוכמניות".

יו"ר ענף הפירות רמי בר נס אמר: "בעבר הלכנו יד ביד עם משרד החקלאות אבל לצערנו היום המשרד הפך לאגף במשרד האוצר ואין לנו אותו כדי לקיים דיונים. בדקו כמה הרשתות קנו, בכמה הם מכרו וככה נקבע הפער, איזה פרדוקס. כל האינפורמציה מגיעה רק מהרשתות ולא באו לאף חקלאי. אנחנו מוכנים לקחת את ה-64%. כל מה שנמכור נקבל. הלכנו אתכם".

מנכ"ל ארגון "האינטרס שלנו", אלעד מלכא, אמר: "יש זלזול בדוח משרד הכלכלה ולא ברור לי למה. כבר כמה דוחות הראו שמחיר הירקות והפירות בישראל יקרים. האוכלוסייה גדלה והתוצרת לא וזה מראה שיש בעיה של היצע וכנראה שאי אפשר להגדיל מתוצרת מקומית וצריך להביא יבוא. הלמ"ס בדק את כל המקטע החקלאי והרווחיות בו היא 18.1%. רווחיות החקלאים זה פי 4 מרשתות השיווק".

 נציג משרד האוצר, חיים בורובסקי אמר במהלך הדיון: "דוח המ"מ לא סותר את הדוח שלנו שפורסם עכשיו. הדוח נעשה בצורה מקצועית. בדקנו גם את הנתונים שפורסמו בתוכנית של רינו צרור וגילינו שהם מוטעים. הנתונים שלנו מהימנים יותר ומעמיקים מכל הנתונים של כל הדוחות האחרים שנעשו פה. בעניין דוח הלמ"ס פנינו אליהם והם השיבו שהנתונים לא מובהקים והנתונים שלנו כן מובהרים. טופלים הרבה האשמות על האוצר ואין שום כוונה במשרד להרוס את החקלאות, להפך. רוצים שתהייה פה חקלאות טובה יותר".

מנכ"לית משרד החקלאות, נעמה קאופמן פס, התייחסה לדוח שפרסמה הממשלה ואמר כי היו שותפים לו למעלה מ-20 עובדי ציבור נאמנים שאין לזלזל בעבודתם, ודחתה את הטענות על נתונים סותרים. לדבריה, "לקחת דוח מכון מטעם, או נתונים של עיתונאית או את נתוני הלמ"ס שאמר נציג הלמ"ס שהם לא תקפים – זה לא רציני". היא הוסיפה כי "הרפורמה מטרתה קודם כל לחזק את החקלאות הישראלית, אני מדברת גם עם החקלאים עצמם ולא רק עם הלובי החקלאי ואם נמשיך לעשות מה שעשינו, אחרי שנים בלי השקעה, באמת לא תהייה פה חקלאות. לא היו השקעות בחקלאות והממשלה שמה 2.7 מיליארד שקלים במענקים שיצאו ויצאו. בסוף נעשתה החלטה מאוזנת תוך כדי חיזוק החקלאות".

מנכ"ל משרד הכלכלה, ד"ר רון מלכא, התייחס גם הוא לטענות שעלו בדיון ואמר: "הוועדה המקצועית הביאה נתונים שהיה עליהם ויכוח ואני מקווה שעכשיו אין". היו"ר ביטון השיב כי יש ויכוח, ומלכא המשיך ואמר: "באנו חזקים עם הנתונים ואנחנו יוצאים חזקים, אין שום סתירה. לרפורמה יש מספר רגליים. זה לא רק הורדת מכסים, זה גם תמיכה ישירה וצעדים נוספים שצריך לקחת הכל יחד. אין סתירה מול דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת. דוח הלמ"ס, שעדיף שלא היה מתפרסם, הוא לא מחקר מקצועי אקדמי וגם החוקר עצמו כתב לנו את זה. במכון יסודות מתבלבלים בין היקף הוצאה לצריכה ולכן הדוחות לא ראויים להתייחסות, והבדיקה של גלי צה"ל אינדוקטיבית בלבד". עם זאת הוא הוסיף: "מצאנו גם מקומות שצריך לשפר את התחרות ואף אחד לא שם אצבע מאשימה על החקלאים, אף אחד בשרשרת לא מושלם. לחקלאים למשל יש פטור מהסדר כובל ויש להם זכות להתארגן ולתאם מחירים וכמויות. השורה התחתונה – אני מקווה שהצדדים ישבו ויגיעו להבנה והסכמה".

בסיכום הדיון אמר היו"ר ביטון כי "אנחנו כמעט בשנה אבודה וזה עצוב שזה המצב דווקא בתקופה בה לשר החקלאות יש גב של האוצר. זאת הייתה טעות להגיע להתגוששות ולירידת אמון עם החקלאים. עם כל הצער ולמרות שהקשבנו לנציגי הממשלה, עדיין יש פערים אדירים בניתוח הנתונים בין אם זה מול הלמ"ס או מול מקרים פרטניים, המספרים לא מסתדרים. אלה טוענים שהסיטונאי והקמעונאי לוקחים 200 אחוז ויותר והדוח של משרד הכלכלה טוען שהוא לוקח 30%. זה פער קיצוני ולהטיל ספק בלמ"ס לא יוצר אמון.

"הורדת מכסים לא תביא יותר חקלאים, זה צעד חד צדדי של הממשלה, בפגרה, ולא עושים את זה ככה. האוצר יכול להיות בעד יבוא וזה לגיטימי, שר החקלאות הוא לא שר היבוא, הוא שר החקלאות. שמשרדי האוצר והכלכלה יעשו יבוא. שר החקלאות לא יימדד ביבוא שנכנס לישראל, אלא בכמה לולים וכמה רפתות נפתחו ואיך התוצרת גדלה. אז מי שנלחם על הייבוא שיקדם אותו ומי שצריך להימדד על תוצרת חקלאית שיקדם אותה. אותה יד ששחררה את המכסים נזפה ביבואנים על מונופולים ביבוא, אז זהירות בהורדת מכסים", אמר היו"ר ביטון.

הוא סיכם בכך ש"הדבר הזה מזעזע את הקואליציה ואני לא מבין את מי שרוצה לשמור על הקואליציה ומביא את זה לפני תקציב חדש. אני מציע לכולם להירגע. את הכסף במכסים כבר שמנו, ההשקעות והפיתוח של החקלאות זה המבחן וצריך 100 אחוז ביצוע לשנת התקציב הזו. אני קורא לשר האוצר לעצור את הורדת המכסים האגרסיבית, להתדיין עם החקלאים ונציגיהם ונציגי הסיעות בכנסת ולמרות מה ששמענו והמורכבות והדם הרע – להכריז על רפורמה מוסכמת".

2.  פגישה עם מזכיר הממשלה

לפגישה שנערכה ב- 23.3 לבקשת מזכיר הממשלה, שלום שלמה, הגיעו נציגי ההנהגה החקלאית עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים; ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית; דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים והמגזר העסקי; ויעקב בכר, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים.

במהלך הפגישה ובהנחיית מזכיר הממשלה, סוכם, כי הם יתכנסו לשולחן מרובע בראשותם של מנכ"ל משרד רה"מ ומזכיר הממשלה – נציגי האוצר, החקלאות וההנהגה החקלאית על מנת לדון ולהגיע להסכמות ברפורמה המתוכננת בחקלאות. ככל שלא יגיעו להסכמות, יוכרע גורלה של הרפורמה במליאת הכנסת.

שר האוצר, אביגדור ליברמן ושר החקלאות, עודד פורר עודכנו גם הם על קיום הפגישה. ליברמן ופורר יכולים לחתום על הצווים להורדת המכסים ללא אישור הכנסת, אך אם לא יגיעו להסכמות לאחר הפגרה ינסו חברי הכנסת מהשדולה החקלאית לבטל אותם במליאה, ומסתמן כי כרגע יש להם רוב לכך.

ניר מאיר מזכ"ל התנועה הקיבוצית הוסיף "כי נוכח הפערים שאינם עמוקים במיוחד, אין ספק כי ניתן יהיה להוציא לדרך רפורמה אמיתית וטובה לתועלת החקלאות הישראלית ולרווחת הצרכנים גם יחד".

3.  השגות נוספות על דו"ח הביניים

צבי פינקלשטיין, מושב אליעד, רמת הגולן

• מתודולוגיה (עמ' 27):
• לא נדרשו מחירים מהחקלאים. נדרשו רק ממקטעי השיווק בשרשרת השיווק.

כלומר, חלק החקלאי בשרשרת המחירים מסתמך על דוחות של סיטונאים וקמעונאים; לא נבדקו חשבוניות לעסקאות נפרדות עם החקלאים.

תמוה! מה? לא נכון היה לקרוא לנערה ולשאול את פיה?!

• אין בדו"ח טבלאות מחירי המוצרים. אפילו לא שורת מחירים אחת. אין ערך להצגת השתלשלות שרשרת הערך בין המקטעים השונים, ללא דוגמאות.
• לא הוצג בסיס הנתונים.
• בניתוח רווחיות המקטעים השונים, אין ניתוח רווחיות המקטע החקלאי (היצרן), למרות, שבבחינת פערי התיווך, אין חשיבות לרווחיות! אלא רק לחלקו של כל מקטע.

• המסקנה המשמעותית ביותר בדו"ח: תרומת המקטע החקלאי במחיר לצרכן – 64%.

למותר לציין, כי אילו היה הצבור מאמין לבדותא הזו, היו המוני צעירים צובאים על שערי המושבים והקבוצים בבקשם להצטרף לחקלאות.

לעצם התגלית (64%):

1. עומדת בניגוד מוחלט לכל מה שידוע לכל חקלאי – שהיא 25%-35% !
2. להמחשה: אחת הרשתות שאני משווק אליה, השנייה בגודלה בשוק, גובה ממגדליה בעת העמסת המשטח על המשאית 22% קומיסיון ועוד 3% פחת מראש. סה"כ 25%. נתח זה בעסקה מופחת מהמחיר המשולם לחקלאי. בחשבונית! כלומר: עפ"י הדו"ח חלקו של החקלאי אחרי הקומיסיון והפחת נותר 64% ?!
3. בבעלות הרשתות גם חברות בת סיטונאיות.

• היפוך מגמה לא מוסבר:
• דוחות ועדות המחירים לבחינת שרשרת שיווק פירות וירקות, של משרדי האוצר והחקלאות, מהשנים 2017 ו-2019 מצאו תוצאות הפוכות:

פערי תיווך של 65%-80% וריכוזיות 4 רשתות השיווק הגדולות בשוק לכדי 65%-75%, בעקביות במשך שנים.

מסקנות אלו תואמות את אלו של ועדת קדמי, הכלכלן הראשי באוצר, קביעות מבקר המדינה ועוד, ובעיקר, הולמות את הידוע למגדלים.

• אין בכלכלה היפוכי מגמה חדים כאלה, אלא אם נכנס גורם כה דומיננטי, שלא היה קודם לכן.

צוות חרוץ מאוד ונאמן, בתוכנית רדיו מכובדת, מביא מזה מספר חדשים, מדי בוקר, דיווּח על פערי תיווך של65% עד 80% נכונים לאותו רגע ברחבי הארץ!

• על עורכי הדו"ח (2022) להסביר איך חל המהפך הדרמטי הזה.

הרכב לא מאוזן ובהכרח מוטֶה, של הוועדה, בהכרח הוביל לתוצאות מעווּתות.

הוועדה, לוקה בהרכב חסר מאד. היא נעדרת נציגות הנהגת החקלאים, וחסרה עד מאד מומחה בלתי תלוי, חיצוני למשרדי הממשלה. נכון לדרוש את עצירת המשך עבודת הוועדה עד לצירוף נציג הנהגת החקלאים, ונציג בלתי תלוי, למשל מהמחלקה לכלכלה חקלאית בפקולטה לחקלאות, ולאיסוף נתונים מהחקלאים.

לרפורמה המוצעת: מעט נתונים לפרופורציה:

א. מדד פירות וירקות בישראל נמוך מב- OECD ונמוך מבאיחוד האירופי.

ב. עפ"י דו"ח הביניים של הועדה לבחינת פערי התיווך, ההוצאה למשק בית בישראל לפירות וירקות טריים – 403 ₪ בחודש, מתוך תקציב הוצאות כולל של כ- 16,500 ₪. כלומר : 2.5% מההוצאה החודשית למשק בית.

ג. הבטחת הרפורמה להוזיל ב- 840 ₪ לשנה = 70 ₪ לחודש, כלומר: הוזלה של 0.4% מהתקציב, היא מתחת לתחום הטעות הסטטיסטית ! זה פחות מעובי העפרון שמשרטט את הקו על הגרף.

ההשלכות מצעדי הרפורמה:

עפ"י דו"ח משרד החקלאות, ומודל VALUE של המחלקה לכלכלה חקלאית באונ' העברית:

1. ייעלמו למעלה ממחצית שטחי הגידול.
2. באין תחרות המחירים יועלו, וגם, לא יהיה דורש למי הביוב המטוהרים (כמעט כל מי הקולחין במדינה); אזרחי המדינה ייאלצו לשלם עבור הדחת האסלה ! או המדינה – 2 מיליארד ₪ בשנה?

במענה להבטחת תקציב מו"פ ועידוד השקעות שהאוצר מקצה בתמורה להסרת המכסים:

מו"פ והשקעה בחקלאות מניבים פירות בטווח של 10-15 שנים (מגבלות מחזור חיים של הצמחים, בע"ח, ותנודתיות השוק), ולכן יש לסנכרן את הסרת המכסים עם פירות המו"פ.

יש לספק כלים להתמודדות בטרם יוצף השוק מייבוא פטור ממכס ו/או במחירי היצף.

כי:

אם יאותגרו החקלאים בהסרת מכסים מיידית, לא יספיקו ליישם את הפיתוחים שיצלחו את המו"פ.

השקעות: בתנאי מדיניות הפכפכה, איזו וודאות מעניק השר לחקלאי, בגיל ממוצע 60, להשקעה?

כוחנות מול ידע

ראשי הוועדה לבחינת הפערים מתעלמים מנתונים, מסרבים לעובדות וּמְגַרְשים ידע בכוחנות:

• מאז פורסם הדו"ח (וצווי הסרת מכסים ע"י שר האוצר), ערב יציאת הכנסת לפגרה, כונסה ישיבה מיוחדת של ועדת הכלכלה בכנסת, ביוזמת היו"ר כב' חה"כ מיכאל ביטון.
• בישיבה, הוצגו ממצאים סותרים, מנוגדים והפוכים לדו"ח הנ"ל, עי" הלמ"ס, מכון יסודות, ואזהרות מהמחלקה לכלכלה חקלאית בפקולטה, ועוד. והנה, בניגוד לשורת הממצאים הסותרים, השתבח ראש הוועדה (לבחינת פערי התיווך) ד"ר רון מלכא  בדברי הסיכום שלו: "יצאנו מחוזקים. הדוחו"ת שהוצגו בישיבה תומכים במסקנותינו. נוכחנו כי צדקנו והדו"ח נכון…"

• כשבוע אחר כך, בכינוס בין-לאומי בנושא "אי-בטחון תזונתי – לקראת מערכות מזון בנות קיימא בישראל" באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, טענה מנכ"לית משרד החקלאות, כי מודל VALUE לא כלל את התמיכה הישירה בסך 100 ₪ לדונם בחישוביו.

         (על מודל זה רואיין פרופ' ישראל פינקלשטיין בגיליון "יבול שיא" הקודם מס' 188: המודל, מתמטי, פוּתח ככלי לבחינת השפעות שינויים חיצוניים למערכת, על החקלאות בישראל).

         דברי כב' המנכ"לית עלבון הם לשומע:

• מהיכרותי את הדו"ח וּמחבְּריו, אני מעיד כי הדו"ח דווקא כולל את התמיכה הנ"ל.

      יתרה מזו: כמודל מתמטי, ניתן להכליל או לגרוע כל משתנה חיצוני. בפגישתה אך לא מזמן עם מחברי הדו"ח להצגתו בפניה, יכולה היתה כב' המנכ"לית להיעזר במחברי המודל להוסיף את התמיכה, אם נעדרה ממנו (התמיכה, עפ"י משרד החקלאות תתרום לחקלאי 1 אגורה לק"ג פרי/ירק…).

לעצם אופן הצגת דו"ח הביניים והשפעתו:

מחברי הדו"ח אכן קבעו, ומן הסתם אולי אף קיבעו בדעת הקהל, כי חלק החקלאים במחיר לצרכן הוא 64%.אך, תפקיד הוועדה להציג ולהוכיח. לשם כך נדרשים מס' תנאי יסוד הכרחיים:

• : טבלה שתציג את השתלשלות ערכי המחירים בין המקטעים בשרשרת הערך. לשם כך יש להתחיל מהתחלה! בחולית ייצור המוצר. אצל החקלאי.
• .

• לא ברור אם מסרבים הם למידע או מתעלמים ממנו. מכיוון שהנתונים סותרים את מטרתם, הם נוקטים כוח כדי להעלימו או להסתירו מהציבור ולהכחישו, אם התחצף וצץ.

             או: הם מעלימים את הנתונים (=ידע) מעצמם, ובהפגנת כוחנות הם טועים לחשוב כי יעלימו       אותו מהציבור

• צרפו לכך את הדרת בכירי משרד החקלאות מדיוני הליבה ברפורמה, וקיצוץ לשונותיהם, ותקבלו שלטון נבער מושתת על כוחנות, שעלול להוביל לניוון החקלאות, מהמתקדמות ביותר בעולם, והסתמכות בעיקר על ייבוא.

         מה שלא יוכלו להשיב לאחר שקיעת החקלאות, הוא הנוף הירוק, ניצול מי הקולחין,תעשיית האגריטק הפנומנלית, המזון הטרי המקומי, טעם הטרואר הישראלי. ו… כן. המחיר התחרותי לייבוא.

         ולא יוכלו להשיב את תאגידי העל המקומיים בשוק המזון הטרי, ממחירי-שיא שישיגו באין ייצור  מקומי.

          משרד ממשלתי, שהשר ומנכ"ליתו כך נוהגים, מעלים חששות כבדים לעתיד החקלאות.

4. מכתב לשר החקלאות

מכובדי,

הנדון: ביטול הבקשה לפגישה עם שר החקלאות

אני פונה אליך בשם התאחדות החקלאים החדשה בישראל ואיגוד מגדלי הפרחים וצמחי נוי, בהמשך למספר רב של פניות שלי לפגישה איתך.

למרות שבסיכום איתך בטקס החלפת מנכ"לי משרד החקלאות, סוכם על פגישה ביננו, הרי שפגישה כזו לא התקיימה עד היום, בטענות שונות. על כן, אני מודיע לך שאין צורך בפגישה איתי.

אך יחד עם זאת, אני רוצה להעלות בפניך שוב איך ניתן להוזיל את התוצרת החקלאית הטריה לאזרחי ישראל, במקביל להוזלת העלויות לחקלאים.

מכובדי מסביר בתקשורת, שמשרד החקלאות ישקיע כספים במחקר והפיתוח. כידוע לך, מחקר ופיתוח הינו לעשור הבא של החקלאים. זה לא משהו שניתן ליישום מיידית.

הגיל הממוצע של החקלאים בישראל עומד על 70 שנה ואין דור המשך, שזאת לאור מדיניות הממשלה ב-2 העשורים האחרונים, שפעלה בעבר והיא פועלת גם היום בראשותך, לחיסולה של החקלאות, מבלי להצהיר על כך. השקעה בחקלאים באמצעות מנהלת ההשקעות הינה בסכומים זעומים. לדוגמה בשנת 2021 תקציב מנהלת ההשקעות והסכם המים עמד על 200 מיליון ₪. אין לנו התנגדות להורדת המכסים על פירות וירקות. אך היה עליך במקביל להוריד ולהפחית עלויות לחקלאים במדינת ישראל. לדוגמה, ביטול אגרות עבור העסקת עובד זר העומדת על 2,100 ₪ לשנה. הורדת מחיר המים ל-1 ₪ לקוב. ביטול הפיקדון של חקלאים המעסיקים עובדים זרים. קיזוז ריאלי מהעובדים הזרים בגין מגורים ועוד.

לעומת זאת, הינך מתגאה שמשרד החקלאות יסבסד את החקלאי ב-100 ₪ לדונם. אין צורך בזה – זה לעג לרש. בנוסף, הינך פועל בניגוד לעמדת הצוות המקצועי במשרד החקלאות, במדיניות שמוביל אותך משרד האוצר.

עם בחירתך לתפקיד שר החקלאות, מייד הכרזת על רפורמה מרחיקת לכת. מאיין הידע שלך בנושא, שכן בהיותך חבר כנסת תקפת את הממשלה הקודמת על כך שהיא ביקשה להפחית את המכסים במוצרים החקלאיים, ואף טענת שזה יחסל את החקלאות במדינת ישראל. מה נשתנה היום? האם אתה מבצע את מדיניות משרד האוצר?

כמו כן, לדעתי אתה לא תצליח להוזיל את יוקר המחיה, אלא רק תביא לחיסולה של החקלאות, מה שיפגע בכל אזרח במדינת ישראל.

לפני כ-12 שנה, ביקשתי מחברי ח"כ רחבעם זאבי (ז"ל), שיבקש את תיק החקלאות עם כניסתו לקואליציה. אולם רחבעם בחר במשרד התיירות, כי לדבריו משרד החקלאות נראה כמו "בית קברות" שאין לו שום סמכויות. על כן לדעתי, מאחר ומשרד החקלאות נטול כל סמכויות גם כיום, הרי שיש לסגור אותו.

בכבוד רב ובידידות,

                                                              אברהם דניאל,

                                                    יו"ר התאחדות החקלאים החדשה בישראל

                                                            ומנכ"ל איגוד מגדלי פרחים וצמחי נוי

העתק:

• ח"כ רם בן-ברק, יו"ר השדולה למען החקלאות
• חקלאי ישראל
•  

5. סוף מעשה במחשבה תחילה –

 תגובה לדו"ח הביניים

עו"ד דודו קוכמן,

 מזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי

מקריאת מסקנות דו"ח הביניים של הוועדה לבחינת פערי התיווך של פירות וירקות עולה כי חברי הוועדה ירו את החץ ואז סימנו סביבו את המטרה.

כתב המינוי שחתומים עליו שר האוצר, החקלאות והכלכלה ניתן לארבע חברי צוות ובהם מנכ"ל משרד הכלכלה, מנכ"לית משרד החקלאות, סגנית הממונה על התקציבים באוצר וממלאת מקום מנכ"ל רשות התחרות וכבר עם פרסום כתב המינוי ניכר היה לעין כי הצוות שמונה לא מאוזן ואין בו נציגי ציבור, נציגי אקדמיה ונציגי חקלאים.

על "צוות הבדיקה" הוטלו המשימות הבאות:

ניתוח שרשרת האספקה של פירות וירקות, בחינת חסמי וכשלי שוק שעלולים להביא לפגיעה בצרכן ולרבות פערי תיווך בהפצת תוצרת חקלאית של פירות וירקות או רווחיות חריגה לאורך שרשרת האספקה שלהם.

כתב המינוי של הצוות הינו פועל יוצא של החלטת הממשלה 213 שהתקבלה ביום 2.8.21 ואשר עסקה ב"תכנית להגברת התחרות בחקלאות ותיקון החלטת הממשלה".^[1]

מעיון באותה החלטת ממשלה מתברר כי סעיף 7א להחלטה עוסק בהקמת צוות הבדיקה" וקובע כי:

"תינתן תמיכה ישירה שנתית קבועה לחקלאי, אשר תחושב על פי שטח דונם מעובד ופרמטרים נוספים והכל כפי שיסכמו בהמשך שר האוצר ושר החקלאות ופיתוח הכפר בתוך 90 יום מיום החלטה זו. לצורך כך יקימו השרים צוות בדיקה, מקרב עובדי שני המשרדים, לגיבוש המלצות לשרים (להלן: "צוות הבדיקה")".

מטלות נוספות הוטלו על צוות הבדיקה בסעיף 11 ו-12 להחלטות הממשלה והם:

"לבחון את השפעת הפחתת המכס על הייצור החקלאי המקומי, על הפחתת מחירי פירות וירקות לצרכן וכן על צמצום היקף השטחים החקלאיים. הצוות יקיים דיונים עתיים ומעקב שוטף אחר השפעות הפחתת המכסים על הייצור החקלאי המקומי, ויגיש את המלצותיו לשרים מדי שנה, ממועד הפחתת המכסים, או במועד מוקדם יותר לפי בקשת השרים".

בין החלטת הממשלה ומסקנות הביניים של הוועדה עומדת הפקרת החקלאים והחקלאות הישראלית ויתרה מכך פגיעה בביטחון המזון של אזרחי המדינה.

ישראל היא למעשה "מדינת אי" וכל החלטה הנוגעת לאזרחיה ובעיקר למזון ולכלכלה מחייבת תשומת לב למצבה המיוחד.

להלן התייחסות לכמה נקודות חשובות שמהם הדו"ח מתעלם.

ביטחון המזון

אין זה סוד שלמדינת ישראל אין תכנית אסטרטגית לביטחון המזון של אזרחיה והדבר ניכר בהתפרצות הקורונה בפברואר 2020 כאשר מדינות רבות סגרו את שעריהן , דבר שמנע יבוא ויצוא בכלל ושל תוצרת חקלאית בפרט.

יתרה מכך, מדינות בכוונת מכוון מנעו יצוא של מוצרים חיוניים ובהם תוצרת חקלאית מתוך אינטרס להבטיח קודם את ביטחון המזון של אזרחיהם.

בימים אלה במלחמה בין אוקראינה לרוסיה אנו חוזים בתופעות שאף אחד לא חלם ולא תכנן את קיומם במאה ה-21. הן אוקראינה והן רוסיה מכונות "אסם התבואה", שכן השתיים מייצאות שליש מהחיטה, השעורה וגרעיני התירס בעולם. כבר עתה ברור כי בשל המלחמה יהיה מחסור בחיטה ושעורה. נוסיף על כך את חסימת יבוא הביצים מאוקראינה שעל פי התכנון נועד להשלים את המחסור ביצור המקומי בעת שימוש מוגבר בביצים כמו חג הפסח וחגי תשרי, ובשל המלחמה היבוא משם הופסק.

המחסור במזון מן החי והצומח עלול להביא לעליות מחירים משמעותיות עלויות והדבר לא יסתכם ב-70 ₪ למשפחה לחודש, חיסכון שבגינו מנסים בישראל לחולל שינוי דרמטי שגם יפגע בחקלאות, גם בחקלאים ובעיקר בסופו של דבר באזרחי המדינה.

כל מדינה אחראית שדואגת לביטחון המזון של אזרחיה חייבת להכין תכנית אסטרטגית לביטחון המזון, לפני שהיא מנסה לבצע מהפכות.

התחממות כדור הארץ

להתחממות כדור הארץ השפעה על יכולתם של החקלאים בכלל ובישראל בפרט לייצר תוצרת חקלאית ובשנים האחרונות יש עדויות של חקלאים שמצרים על העובדה שקיימים מצבי קיצון של מזג האוויר ואלה משפיעים במישרין על היקף היצור של תוצרת חקלאית בישראל, שצומצם ונפגע.

התחממות כדור הארץ היא אמנם תופעה עולמית, אך היא מחייבת היערכות של כל מדינה לבצע פעולות להפחתת ההתחממות מצד אחד ולקדם מחקר מעשי לפיתוח תוצרת חקלאית גם במצבי קיצון מהצד השני. יש בישראל תשתיות לקידום מחקר ופיתוח בתחום חשוב זה אך נדרשים משאבים לרשות המחקר היישומי ולא רק סימפטיה.

הגנת הצומח

דו"ח הביניים של צוות הבדיקה שמטיל על החקלאי את האחריות על כ-60% מהמחיר ליצרן מכוון לפתיחת יבוא של תוצרת חקלאית למדינת ישראל. תקנות הגנת הצומח מקפידות מאוד על מניעת יבוא של ירקות ופירות שאין בהם כדי לפגוע בחקלאות הישראלית. כבר עתה פועל משרד החקלאות להגמיש את התקנות כך שיתאפשר יבוא של סוגי ירקות ופירות רבים לישראל, ואי הקפדה על מניעת כניסה של מזיקים יכולה להביא להרס של ענפים שלמים.

לא שאלו בכוונת מכוון את יצרני התוצרת החקלאית בדו"ח הוועדה

למרות שעל צוות הבדיקה הוטל לבצע "ניתוח שרשרת האספקה של פירות וירקות, בחינת חסמי וכשלי שוק שעלולים להביא לפגיעה בצרכן ולרבות פערי תיווך בהפצת תוצרת חקלאית של פירות וירקות או רווחיות חריגה לאורך שרשרת האספקה שלהם", הם החליטו להתעלם מהגורם המרכזי בתהליך שכול יתר הגורמים יושבים על גבו, החקלאי!.

היה מצופה כי "ניתוח שרשרת המזון" יתחיל בחקלאי שעובד בכל חודשי השנה על מנת ליצר תוצרת חקלאית טרייה לאזרחי המדינה, אך "צוות הבדיקה" לא טרח לקבל מידע מהגורם החשוב ביותר והוא ציבור החקלאים.

הצוות בחר לפנות לרשתות השיווק והסיטונאים ששולטים באמצעות מספר תאגידים מצומצם על כ-60% מהמכירות למרות היותו מודע למצב החקלאים הישראלים שנמצאים בעמדות נחיתות מתמדת מול רשות השיווק והסיטונאים, כפי שציין אף דו"ח מבקר המדינה.

חברי צוות הבדיקה החליטו לסמוך על נתוני רשתות השיווק והסיטונאים ולקבוע בדו"ח הביניים כי למעשה החקלאים "תורמים" בצורה ישירה ועקיפה ליותר מ-60% ממחירי התוצרת החקלאית לצרכן הסופי.

די בקריאת פרסום דו"ח הביניים כדי לאבד את מעט האמון שעוד נותר והתקווה שלמרות הרכבה המוטה האמת תצא לאור לאחר שצוות הבדיקה יעשה את עבודתו.

יש לומר שגם כותב המאמר הכין לצוות הבדיקה נייר עמדה ואף טרח והופיע בפני חברי הצוות והמשקיפים הרבים שהשתתפו בדיון, אך על פי הפרסום אומרים לציבור "אל תבלבלו אותנו עם העובדות".

הממשלה: גורם מרכזי לעליות המחירים

חשוב לשוב ולהדגיש כי לממשלה יש אחריות ישירה למחירי התוצרת החקלאית שכן הם קובעים את מחירי המים החקלאיים שהם מהגבוהים בעולם. חשוב לציין שמרבית המים המשמשים לחקלאות הם מים ממוחזרים וישראל היא שיאנית בפינוי מים אלה בהיקף של מעל 80% מהמים המושבים.

ללא החקלאים הישראלים ישראל הייתה צריכה לפנות את מי הקולחין לים ולשלם תשלומים ניכרים לפני שהם מוזרמים לשם. במקום לברך את החקלאים הישראלים על פינוי המים המטוהרים, נדרשים החקלאים לשלם תשלומים גבוהים על שימוש במים אלה שכאמור האלטרנטיבה האחרת היא פינוים לים.

המדינה מחייבת את החקלאים לשלם לעובדים הזרים תשלומי שכר מהגבוהים בעולם והדבר משפיע באופן ישיר על עלויות תשומות החקלאי.

כמו כן מוטלים על החקלאי תשלומי אגרות, ודרישות רגולטוריות אחרות המחייבות ביצוע בכל זירה שבה הוא פועל שגם הם משפיעות על עלות היצור.

היעדר השקעות

ענף החקלאות מחייב השקעות תמידיות בציוד חקלאי, בתשתיות מים, בציוד לאריזה ושינוע של תוצרת חקלאית. העולם הזה מתפתח ומחייב השקעות אך למינהלת ההשקעות במשרד החקלאות אין תקציב ייעודי למטרות אלה כמו שהדבר קיים במדינות מפותחות בעולם

לא זאת אף זאת, לו היו מחליטים ב"צוות הבדיקה" לבצע בדיקה השוואתית למתרחש בתחום זה מעבר לאוקיינוס, במדינות ה-OECD, בארה"ב, קנדה ובהרבה מדינות אחרות הם היו מגלים עולם שלם של תמיכות שהחקלאים באותם מדינות זוכים להם כי שם כבר מבינים שנים רבות שהשמירה על החקלאות המקומית הוא אינטרס של המדינה ולא אינטרס של החקלאים.

התעלמות מממצאים של גורמים אובייקטיבים

צוות הבדיקה התעלם לחלוטין ממספר עבודות חשובות שנעשו בשנים האחרונות בתחום זה:

הראשון הינו דו"ח מבקר המדינה 69ב ממאי 2019^[2] שאומר בין היתר את הדברים הבאים:

"בדיקה שעשה משרד החקלאות ופיתוח הכפר ב-2015^[3] העלתה כי המבנה הריכוזי במקטע הסיטוני ובמקטע הקמעוני בשיווק פירות וירקות טריים, למול המבנה המבוזר במקטע החקלאי, יוצרים יחסי כוחות לא שווים בין החקלאים לבין המשווקים הגדולים (סיטונאים גדולים ורשתות קמעוניות הפועלות באמצעות מערך רכש סיטוני עצמאי), העלולים לפגוע בחקלאים (למשל היעדר חוזה מסודר בכתב בין החקלאים לבין המשווקים). אופי התוצרת החקלאית מחליש גם הוא את כוח המיקוח של החקלאים, מפני שפירות וירקות הם מוצרים מתכלים והחקלאים חייבים למוכרם בזמן קצר "כמעט בכל מחיר". כמו כן, חוסר ההומוגניות של התוצרת החקלאית, בד בבד עם היעדר סטנדרטים רשמיים לאיכות, מקשים על ידיעת "מחיר השוק" לפירות וירקות. ביטוי מרכזי לפערי הכוחות בין מגדלים למשווקים הוא הגדלת פער התיווך במחירי פירות וירקות טריים. פער התיווך נמדד כהפרש בין המחיר שבו מוכר המגדל את הסחורה החקלאית לבין המחיר שבו רוכש אותה הצרכן".

לאחר שמבקר המדינה מבהיר בדו"ח שמדובר בשוק ריכוזי שבו שולטים בעיקר מספר רשתות קובע הדו"ח:

"נוכח חשיבותו הרבה של הנושא והשפעתו על יוקר המחיה, ונוכח נתוני משרד החקלאות המעידים על גידול בריכוזיות בשיווק פירות וירקות טריים, על משרדי החקלאות והאוצר לפעול בדחיפות לבירור התמונה המלאה של פערי התיווך בפירות וירקות, וליישום כל הכלים העומדים לרשותם שיכולים להוביל לעידוד התחרות והיעילות לאורך שרשרת השיווק של מוצרים אלו".

ד"ר זיו בר נחום עשה עבודה בשנת 2020 עבור החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות והוא מראה כי מדד מחירי הירקות והפירות בישראל נכון ל-2017 למחיר קמעונאי נמוך מממוצע מדינות ה-OECD ^[4] ולו היה הצוות קורT את עבודה הזו בעיון הוא היה מגיע למסקנה שפערי התיווך נובעים בשל העמסת יתר של הסיטונאים והקמעונאים על מחירי הרכישה מהחקלאי. במקום זאת בחר משרד החקלאות להתעלם מהעבודה המקצועית.

גם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמבוססים על סקר עדכני שנערך בקרב החקלאים מצביע על ממצאים מדאיגים של ירידה במספר החקלאים.

החוקרים, פרופ' פינקלשטיין ופרופ' קן, פיתחו מודל המתייחס למצבים שבהם נכנס יבוא למול כל גידול ומה ההגנה הנדרשת להבטיח את התוצרת החקלאית הישראלית, אך גם מכך מתעלם צוות הבדיקה.

סוף מעשה במחשבה תחילה

התפיסה העומדת מאחורי מובילי הרפורמה היא "נעשה ונשמע", קרי, נוביל את הרפורמה ואחר כך נראה. מדובר בתהליך של רבולוציה כאשר החקלאים ונציגיהם מציעים תהליך של אבולוציה.

כולם מסכימים כי נדרשת רפורמה לחקלאות הישראלית והיא חייבת לעבור שינוי, עדכון והתאמה אך כדי לבצע רפורמה כל כך חשובה עם כל כך הרבה השלכות, נדרשת מעטפת רחבה שחייבת להתקיים על מנת שהשינוי יהיה מוצלח גם לאזרח וגם להבטיח המשך חקלאות ישראלית.

קודם יש לפעול להקמת שוק סיטונאי מודרני, להביא להפחתת מחירי מים, לקדם חוק עידוד השקעות הון בחקלאות מותאם למאה ה-21, לשנות החלטות של מועצת מקרקעי ישראל שתאפשרנה מכירה ישירה של תוצרת חקלאית, להקצות משאבים במינהלת ההשקעות של משרד החקלאות לסיוע בתחומים המגוונים הנדרשים לכל חקלאי באשר הוא חקלאי, להפחית רגולציה ועוד.

בנוסף, יש לבחון בכל ענף וענף ומה נדרש כדי להבטיח את קיומו בישראל, כולל מה התמיכות הנדרשות ומה הסיוע הנדרש להבטיח שגם האזרח יקבל תוצרת טרייה ובמחיר הוגן וגם החקלאי שיוכל להתקיים מפרי עמלו.

לפקידי האוצר יש תפיסות עולם בנושאים רבים ובכל שלטון שמתחלף הם שולפים מהמגרה את הרפורמות שהם חושבים לנכון שראוי להציע בתקווה ששר האוצר הנכנס ישתכנע כי זו תהיה ההזדמנות לחולל שינוי, אך כמו שנאמר שינוי מחייב כניסה לפרטים.

ניקח רק לדוגמא את המצב האבסורדי שבו אנו נתונים. בעוד המדינה "שולטת" באמצעות רשות מקרקעי ישראל על 93% מהקרקעות, שוק הדיור בישראל הוא מהגרועים בעולם המפותח בשל ניהול כושל. אף אחד מהפקידים וגם לא מהשרים שהובילו מדיניות זו בשנים האחרונות שילמו מחיר כלשהו על כישלונם שנוגע לכל אחד מאזרחי המדינה. נהפוך הוא, לא זוכרים שהם אבי אבות הכישלון וכמה שנים לאחר עבודה בממשלה הם מקודמים לתפקידים נחשקים בשוק הפרטי.

משבר הדיור בסולם הערכים של מסלאו הוא צורך חשוב, אך ביטחון המזון ואיכותו לאזרחי המדינה הוא החשוב ביותר ועל הוזלה של כ-70 ₪ למשפחה בחודש עלולים מקדמי הרפורמה לא רק לפגוע בביטחון המזון אלא להביא במקרה הרע להביא לעליות מחירים כפי שתואר כאן, ובמקרה הגרוע אף ליצור מחסור של פירות וירקות..

סוף מעשה מחייבת מחשבה תחילה, כי זו לא עוד מדיניות, זו מדיניות שיכולה להיות הרסנית לכל אחד ואחד מאזרחי המדינה.

[1] https://www.gov.il/he/departments/policies/dec213_2021

[2] https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/1427-23.aspx?AspxAutoDetectCookieSupport=1

[3]           במסגרת בחינה להפחתת הנטל הרגולטורי בתחום רישוי סיטונאים (פירות וירקות).

[4] https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/compare-prices