המשך פיתוח ממשקי יישום חדשים של קוטלי עשבים להדברת עלקת מצרית בעגבניות לתעשייה

דו"ח מניסויי שדה שנערכו בעונת 2025

עמית פאפוריש¹ ויואל רובין²

¹המחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר עשבים, מרכז מחקר נווה יער, המכון להגנת הצומח,  מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני.[email protected]

²מרכז חקלאי העמק

מבוא

עלקת מצרית (Phelipanche aegyptiaca (Pers.) Pomel) היא צמח טפיל שורש מוחלט, הנפוץ בעיקר באגן הים התיכון, ובפרט בישראל, ומהווה מזיק משמעותי לגידולים חקלאיים. לעלקת מצרית טווח רחב של מיני צמחים פונדקאים, המשתייכים למגוון משפחות בוטניות, ביניהם עגבנייה, כרוב, גזר, תפו"א ואספסת (Parker, 2013). אחד מהגידולים החקלאיים שמשמשים כפונדקאי לטפיל שורש זה הוא עגבניות לתעשייה, המגודלות בהיקף של כ-20,000 דונם בשנה. פוטנציאל הנזק של עלקת לעגבניות לתעשייה הוא גבוה במיוחד, בשל התאמה טובה בין הטפיל לפונדקאי ותנאי סביבה אופטימליים להתפתחותה בגידול קיצי מושקה זה, ובחלקות בהן לא מבוצעים טיפולים להדברת עלקת הנזק עשוי להגיע לכדי פחיתה של עד 75% ביבול עגבניות (Eizenberg et al., 2011; Eizenberg & Goldwasser, 2018).

למיני עלקת מחזור חיים ייחודי בהשוואה לעשבים אוטוטרופיים, המשפיע על פעולות ההדברה הדרושות להתמודדות עם עשבים טפילים אלו, ביניהן יישום קוטלי עשבים. בין השאר, עקב היותם טפילים מוחלטים שחסרים חלק ניכר מהמסלולים המטבוליים המהווים מטרה לקוטלי עשבים, סל קוטלי העשבים הזמינים להדברת עלקת מצומצם ביותר וכולל בעיקר קוטלי עשבים שמעכבים ביוסינתזה של חומצות אמינו, דוגמת מעכבי האנזים Acetolactate synthase (ALS) (Hershenhorn et al., 2009).

בנוסף, מידת הרגישות של עלקת לקוטלי עשבים שונים תלויה בשלב ההתפתחותי של הצמח, כאשר קוטלי עשבים מעכבי ALS מקבוצת הסולפונילאוריאה דוגמת מוניטור (ח"פ Sulfosulfuron) מדבירים ביעילות נבטי עלקת לפני היטפלותם לשורשי הפונדקאי, בעקבות קליטה ישירה של קוטל העשבים מתמיסת הקרקע, אך אינם יעילים בהדברת עלקת לאחר התבססות ע"ג שורשי הפונדקאי (Hershenhorn et al., 2009). לעומת זאת, קוטלי עשבים מעכבי ALS מקבוצת האימידזולינונים, דוגמת קדרה (ח"פ Imazapic), אינם מדבירים נבטי עלקת לפני ההיטפלות אך מדבירים היטב עלקות הטפולות ע"ג שורשי הפונדקאי, בעקבות תנועה של קוטל העשבים, שנקלט מתמיסת הקרקע ע"י השורשים, לכיוון העלקת שמהווה מבלע חזק (Goldwasser et al., 2021; Hershenhorn et al., 2009).

בשני העשורים האחרונים פותחו ממשקי הדברה שונים להתמודדות עם עלקת בחקלאות ישראל, ובפרט בגידול עגבניות לתעשייה, בעזרת קוטלי עשבים (Eizenberg et al., 2011). הדברת עלקת בעגבניות לתעשייה מבוססת כיום על שימוש בשני קוטלי עשבים (מוניטור וקדרה) בשתי גישות הדברה (איור 1), עם התאמות שונות המבוצעות ע"י כל חקלאי בהתאם לניסיונו.

פעולות ההדברה כוללות ריסוס קדם-שתילה מתוחח (קש"מ) של ק"ע מוניטור או ריסוס לאחר שתילה ע"ג הנוף – פעולות שאחריהן (עפ"י הפרוטוקול הקיים) נדרשת מנת גשם או המטרה להחדרת ק"ע לתמיסת הקרקע ('הפעלה') לצורך הדברה יעילה של נבטי העלקת לפני היטפלותם לשורשי העגבנייה. בנוסף, ממשקי ההדברה כוללים הגמעה של ק"ע קדרה דרך מערכת הטפטוף, להדברה של עלקות שהתבססו ע"ג שורשי העגבנייה. שימוש בממשקי הדברה אלו ממזער את הפגיעה של עלקת מצרית ביבול עגבניות לתעשייה ומאפשר גידול עגבניות בשטחים מאולחים בעלקת עד רמה בינוניות, בינונית-גבוהה.

עם זאת, לעיתים ישנם דיווחים על יעילות הדברת עלקת נמוכה גם לאחר יישום קוטלי העשבים עפ"י המומלץ. בנוסף, לשימוש בקוטלי עשבים אלו, כפי שמבוצע כיום, שלושה חסרונות עיקריים: א) עפ"י המידע הקיים כיום יישום קוטל העשבים מוניטור מחייב זמינות של מערכת המטרה מנת להבטיח הפעלה של קוטל העשבים במנת מים מתאימה, ב) עפ"י התווית, שאריתיות קוטל העשבים מוניטור בקרקע מגבילה את מחזור הגידולים ובעונה העוקבת ליישומו בעגבניות לתעשייה ניתן לגדל חיטה בלבד ו-ג) בררנות קוטל העשבים קדרה בעגבניות לתעשייה חלקית ויישומו גורר לעיתים פגיעה ביבול בשל פגיעה בפריחה, חנטה והתפתחות הפרי (Elron, 2020).

בעונת 2024 בוצעו שני ניסויי שדה לבחינת חלופות ליישום קוטלי עשבים להדברת עלקת בעגבניות לתעשייה. בניסויים אלו נצפה עיכוב גדילה משמעותי לאחר טיפול בחלק מק"ע סולפונילאוריאה בהם נעשה שימוש, בפרט ביישום אנווק (ח"פ Trifloxisulfuron), אמבר (ח"פ Triasulfuron) וסנדאה (ח"פ Halosulfuron). בנוסף, ניסויים אלו הדגימו פוטנציאל להדברה יעילה של עלקת ע"י כל קוטלי העשבים סולפונילאוריאה שנבחנו בריסוס שלאחריו המטרה (פאפוריש ורובין 2024). בעונה הנוכחית (2025) בוצעו שני ניסויי שדה להמשך בחינת היעילות של אותם קוטלי עשבים, כתחליף לשימוש המקובל כיום במוניטור בריסוס לאחר השתילה והחדרת קוטל העשבים לקרקע באמצעות המטרה. כמו כן, נבחנה יעילות היישום של קוטלי העשבים השונים (כולל מוניטור) בהזרקה  דרך מערכת הטפטוף. 

תוצאות ודיון

במחקר זה נבחנה יעילות ההדברה של עלקת מצרית בעגבניות לתעשייה ע"י יישום קוטלי עשבים מעכביALS  שאינם נמצאים כיום בשימוש לצורך זה. במסגרת עונת 2025 בוצעו שלושה ניסויי שדה: בגד"ש מעיינות, גד"ש הזורע וגד"ש סאסא. בניסויים אלו נבחנו קוטלי עשבים סולפונילאוריאה שונים כתחליף ליישום קוטל העשבים מוניטור לאחר שתילה. בנוסף, בגד"ש מעיינות, נבחן השימוש בהגמעה של קוטלי העשבים כתחליף לריסוס שלאחריו המטרה (טבלה 1). כל אחד מהניסויים בוצע במבנה ניסוי של בלוקים באקראי, עם שש חזרות עבור כל טיפול (חמש חזרות בגד"ש מעיינות), כולל ביקורת לא מטופלת, כשכל חזרה בחלקה של 2 × 10 מטר (2 × 15 מטר בחלקות בהן יושמו קוטלי העשבים דרך הטפטוף).

גד"ש מעיינות

בחלקת הניסוי בגד"ש מעיינות (טירת צבי) נבחנה יעילות הדברת עלקת באמצעות קוטלי עשבים שונים שיושמו לאחר שתילה, עפ"י מודל ימי-מעלה, בריסוס שלאחריו המטרה או בהגמעה דרך הטפטוף (1 ל/ש כל 0.3 מטר)  (טבלה 1). החלקה נשתלה ב-16/02/25 בעגבניות לתעשייה מזן 1175. לאורך העונה נערך מעקב רציף אחר סימני פגיעה של הטיפולים בעגבניות וכן הערכה של מידת האילוח בעלקת בטיפולים השונים. קטיף החלקה המשקית בה הוצב הניסוי בוצע ב-21/06/25, כאשר בשל מגבלות תנועה בעקבות מבצע 'עם כלביא' בתקופה זו לא ניתן היה לבצע קטיף ידני בחלקה והערכה כמותית של מידת האילוח בעלקת בתום העונה.

במהלך העונה התפתחות העגבניות במרבית החלקות הייתה תקינה ולא נצפו פגיעות אופייניות לקוטלי עשבים מעכבי ALS. במספר חלקות, ובאופן ספציפי בשניים מחמשת  הבלוקים בחלקה המומטרת, ניכר היה עיכוב בהתפתחות העגבניות לאורך כל העונה, אשר התבטא בקומה נמוכה של העגבניות ו/או שטח כיסוי נמוך יותר של הערוגה לעומת החלקה בה יושמו קוטלי העשבים דרך מערכת הטפטוף. עם זאת, לא נמצא הבדל מובהק בהערכות התפתחות של עגבניות בטיפולי קוטלי העשבים השונים (כולל הביקורת הלא מטופלת) לאורך העונה (איור 2).   

עלקות ראשונות נצפו בשטח הניסוי לאחר כ-750 ימ"מ וכן נצפתה בחלקה, באופן מפוזר, הצהבה של קודקודי הצמיחה המהווה סימן פגיעה אופייני של עלקת. לאורך כל מועדי התצפית הבאים המשיכו להציץ תפרחות עלקת נוספות בחלקת הניסוי, אך במרבית הבלוקים, ובעיקר בחלקה המומטרת, ניתן היה למצוא תפרחות בודדות של עלקת הן בחלקות המטופלות בקוטלי עשבים והן בחלקת הביקורת (איור 3א). בניתוח של כלל התצפיות, נמצא כי רמת השיבוש באזור המומטר של הניסוי הייתה נמוכה במובהק מרמת השיבוש באזור המטופטף, ככל הנראה עדות לרמות אילוח התחלתיות שונות, וכן כי לטיפול קוטלי העשבים הייתה השפעה מובהקת על השיבוש, ללא קשר לאופי היישום, עם הפחתה של השיבוש בטיפולי sulfosulfuron (מוניטור),  rimsulfuron  (טיטוס) ו-triasulfuron (אמבר)  בהשוואה לביקורת לא מטופלת (איור 3ב). באחד הבלוקים בחלקה המטופטפת, ניכר אילוח כבד בעלקת, אשר התבטא במספר רב של עלקות שהציצו בחלקת הביקורת. בחלקות המטופלות בבלוק זה הציצו גם כן תפרחות עלקת עם התקדמות העונה, אך אלו הופיעו בשיעור פחות לעומת חלקת הביקורת ובעיקר בשולי הערוגה ('כתפיים') ולא במרכזה (איור 4). קוטלי עשבים סולפונילאוריאה ככל הידוע מדבירים עלקת ע"י פגיעה בהתפתחות הנבטים לפני היטפלותם לפונדקאי  (Hershenhorn et al., 2009) כך שהצצה של עלקת בשולי הערוגה עשויה להעיד על כך שהסעת קוטלי העשבים אל שולי הערוגה, בתנאי הקרקע וההשקיה בחלקה, הייתה מוגבלת.

כפי שהוזכר, בשל מגבלות תנועה במהלך מבצע 'עם כלביא', לא התאפשר ביצוע של קטיף ידני בחלקת הניסוי בגד"ש מעיינות. תצפית אחרונה בחלקה נערכה יומיים לפני הקטיף המשקי (18/06/2025; 1319 ימ"מ) ולא נמצא שינוי במגמות האילוח והפגיעה בעגבניות. יש לציין כי יבול עגבניות בחלקה המשקית היה יבול גבוה (כ-13 טון לדונם), כאשר החלקה טופלה בקוטלי העשבים מוניטור וקדרה עפ"י הידע הקיים ומתצפית איכותית נראתה דומה לחלקת הניסוי, מבחינת התפתחות עגבניות ורמות השיבוש בעלקת. עם זאת, לא ניתן כמובן לקבוע את השפעת הטיפולים השונים על יבול עגבניות ביחס לביקורת לא מטופלת, ויש צורך לבצע ניסויי שדה נוספים על מנת לבחון באופן כמותי את יעילות הטיפולים (ובפרט יישום ק"ע דרך הטפטוף) על יבול העגבניות.

גד"ש סאסא וגד"ש הזורע

בחלקות הניסוי בגד"ש סאסא (עמק החולה) וגד"ש הזורע (עמק יזרעאל) נבחנה יעילות הדברת עלקת באמצעות קוטלי עשבים סולפונילאוריאה, בריסוס בתוספת המטרה לאחר שתילה (טבלה 1). שתי חלקות הניסוי נשתלו ב-27/04/2025 בעגבניות מזן 4107. בחלקה בגד"ש הזורע בוצעו טיפולי ק"ע סולפונילאוריאה להדברת עלקת עפ"י תכנית, ואילו בחלקה בגד"ש סאסא טיפולי קוטלי העשבים ב-200 ימ"מ נדחו במעט ובוצעו ב-229 ימ"מ – בשל עיכוב התפתחות צמחי העגבניות בחלקה על רקע שרבים ורוחות מזרחיות חזקות לאחר השתילה – וטיפולי 400 ו-600 ימ"מ הוקדמו (362 ו-512 ימ"מ בפועל, בהתאמה) – בשל אילוצים טכניים הנוגעים להפעלת הקונוע בחלקה. לאורך העונה נערך מעקב רציף אחר סימני פגיעה של קוטלי העשבים בעגבניות וכן הערכה של מידת האילוח בעלקת בטיפולים השונים. בנוסף, בשתי החלקות נערך קטיף ידני בתום העונה על מנת להעריך את השפעת הטיפולים על יבול עגבניות לתעשייה.

 התפתחות העגבניות בחלקות הניסוי בגד"ש סאסא ובגד"ש הזורע הושפעה מריסוס חלק מק"ע סולפונילאוריאה. בתצפיות שנערכו לאחר היישומים הראשונים של ק"ע, בתחילת עונת הגידול, ניכר עיכוב התפתחות קל עד בינוני בשתי חלקות הניסוי, בכל טיפולי קוטלי העשבים מלבד מוניטור וטיטוס, אך לא נצפו סימני פגיעה אחרים האופייניים למעכבי ALS. עם זאת, בשלבי גידול מאוחרים יותר, בעת סגירת נוף העגבניות, לא ניתן היה להבחין בהבדלים בין בטיפולים השונים בהתפתחות, מבחינת קומת הצמחים, כיסוי הערוגה וסימני פגיעה של ק"ע (איור 5).

רמת השיבוש בעלקת בשתי חלקות הניסוי הייתה נמוכה מאוד. לאורך העונה, הן בחלקת הניסוי בגד"ש סאסא והן בחלקת הניסוי בגד"ש הזורע, לא נצפו על גבי הגידול סימנים אופייניים לאילוח משמעותי בעלקת (דוגמת הצהבת קודקודי צמיחה) ובתום העונה נצפו מספר בודד של תפרחות עלקת בכל חלקת ניסוי. בנוסף, רמת שיבוש נמוכה נצפתה גם בחלקה המשקית המקיפה את כל אחת מחלקות הניסוי, עובדה המעידה ככל הנראה על רמת מדבק נמוכה של עלקת בחלקות אלו. לאור רמת השיבוש הנמוכה, בשני ניסויי השדה הנ"ל לא ניתן היה להעריך את מידת היעילות של הדברת עלקת ע"י הטיפולים השונים.

קטיף ידני של שתי חלקות הניסוי בוצע ימים ספורים לפני הקטיף המשקי. בחלקה בגד"ש הזורע בוצע קטיף ידני ב-10/08/2025, כאשר ניכר היה כי נוף הצמחים איבד מחיוניותו וכבר קמל ברובו. בהתאמה, רמת הבשלות של העגבניות הייתה גבוהה כך שבקטיף הידני לא נמצאו עגבניות ירוקות או פירות בשלב מוקדם של שבירת צבע, לכן היבול הכללי מייצג את יבול העגבניות האדומות (איור 6).

יבול העגבניות בחלקה בהזורע לא נבדל במובהק בין טיפולי קוטלי העשבים השונים, וכן לא נבדל מהיבול בחלקת הביקורת הלא מטופלת; היבול הממוצע (± SD) היה 11 (± 2.1) ק"ג למ"ר (אקויוולנטי ל-11 טון לדונם; איור 6). לעומת זאת, בחלקת הניסוי בגד"ש סאסא (קטיף: 17/08/2025) נוף הצמחים שמר על חיוניותו עד למועד הקטיף ובהתאמה רמת הבשלות של העגבניות בעת הקטיף לא הייתה אחידה (איור 7). גם בחלקה בסאסא לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים השונים ביבול הכללי (כולל ביקורת לא מטופלת), אך גם לא ביבול עגבניות ירוקות או בחלקן היחסי מהיבול הכללי; היבול הכללי הממוצע בחלקה היה 14 (± 1.7) ק"ג למ"ר עם 10.6% (± 0.8) עגבניות ירוקות בממוצע (איור 7). העובדה שלא הייתה פגיעה ביבול העגבניות בשתי חלקות הניסוי מעידה על כך שעיכוב הגדילה כתוצאה מהטיפולים בשלבי הגידול המוקדמים לא הוביל לפגיעה משמעותית בצבירת היבול או בהבשלת עגבניות לאורך העונה, כלומר במינונים הרלוונטיים (טבלה 1) לקוטלי העשבים בהם נעשה שימוש פיטוטוקסיות נמוכה לעגבניות לתעשייה. אף על פי כן, יש לקחת בחשבון כי מרבית קוטלי העשבים בהם נעשה שימוש, ו/או המינון בו נעשה שימוש במחקר זה, אינם מורשים לשימוש בעגבניות לתעשייה כיום ונדרש מחקר נוסף על מנת לקבוע האם השימוש בהם בעגבניות לתעשייה בטוח. 

סיכום

תוצאות ניסויי השדה שנערכו במהלך עונת 2025 מעידים כי קוטלי עשבים נוספים מקבוצת הסולפונילאוריאה עשויים להוות תחליף יעיל לשימוש הרווח כיום במוניטור להדברת עלקת מצרית בעגבניות לתעשייה. יישום קוטלי העשבים בריסוס שלאחריו המטרה היה בטוח יחסית, כאשר בשלושת חלקות הניסוי הופיעו תופעות דומות של עיכוב התפתחות בשלבי גידול מוקדמים, אשר ניכר כי הצמחים התאוששו מהם בהמשך הגידול. בחלקות בהן נשקל היבול בסוף העונה, לא נראה כי הייתה השפעה שלילית מובהקת לעיכוב ההתפתחות הראשוני. אף על פי כן, חשוב לציין כי מלבד טיטוס ומוניטור, לקוטלי העשבים בהם נעשה שימוש במחקר זה אין רישוי לשימוש בעגבניות לתעשייה ונדרש מחקר נוסף על מנת לאשר כי השימוש בהם במינונים הרלוונטיים בטוח לגידול. בנוסף, היות שרמת השיבוש בחלקות הניסוי של יישום קוטלי עשבים בתוספת המטרה הייתה נמוכה, נדרש מחקר נוסף, בעדיפות בחלקות עם היסטוריה של אילוח בינוני-גבוה, על מנת לבחון את הטיפולים בשדה על רקע רמת שיבוש משמעותית יותר.

מבחינת אופי היישום, נראה כי קוטלי העשבים שנבחנו במסגרת מחקר זה עשויים לספק הדברה יעילה ובטיחות גבוהה לגידול גם כאשר הם מיושמים דרך מערכת הטפטוף. תצפיות איכותיות הראו כי לאחר היישום דרך הטפטוף יש הפחתה משמעותית ברמת השיבוש בהשוואה לביקורת לא מטופלת. עם זאת, לאור העובדה כי בניסוי בו נבחן היישום דרך הטפטוף (בגד"ש מעיינות) לא בוצע קטיף ידני של עגבניות וכימות ביומסה של עלקת, לא ניתן היה לבצע ניתוח כמותי מקיף של השפעת הטיפולים ונדרש מחקר נוסף לבחינת השלכות שיטת יישום זו.

תודות

מחקר זה מומן ע"י ארגון מגדלי ירקות, שולחן עגבניות לתעשייה. תודתנו נתונה לשחר שלו, אלחנן אריאל וצוות גד"ש מעיינות, לעומר דינר וצוות גד"ש סאסא ולאיתן אביבי וצוות גד"ש הזורע על שיתוף הפעולה והסיוע לכל אורך תקופת ניסויי השדה. תודה גם לגיא אכדרי, מהיחידה לחקר עשבים בנווה יער, שתרם מניסיונו וזמנו לייעוץ, תכנון וביצוע ניסויי השדה.

ספרות מצוטטת

Eizenberg, H., & Goldwasser, Y. (2018). Control of Egyptian broomrape in processing tomato: a summary of 20 years of research and successful implementation. Plant Disease, 102, 1477–1488.

Eizenberg, H., Rubin, B., Ephrath, J., Gamliel, A., Yaakobi, T., & Graph, S. (2011). Integrated approach for alleviating damage in broomrape in agriculture. The Office of the Chief Scientist, Israel Ministry of Agriculture and Rural Development, Project No. 132-1499-11. , 1–61.

Elron, N. (2020). Factors affecting the activity of imazapic in Tomato (Solanum lycopersicum L.) [M.Sc.]. The Robert H. Smith Faculty of Agriculture, Food and Environment, The Hebrew University of Jerusalem.

Goldwasser, Y., Rabinovitz, O., Gerstl, Z., Nasser, A., Paporisch, A., Kuzikaro, H., Sibony, M., & Rubin, B. (2021). Imazapic herbigation for egyptian broomrape (Phelipanche aegyptiaca) control in processing tomatoes—laboratory and greenhouse studies. Plants, 10(6), 1–11. https://doi.org/10.3390/plants10061182

Hershenhorn, J., Eizenberg, H., Dor, E., Kapulnik, Y., & Goldwasser, Y. (2009). Phelipanche aegyptiaca management in tomato. Weed Research, 49(SUPPL. 1), 34–47.

Parker, C. (2013). The Parasitic Weeds of the Orobanchaceae. In D. M. Joel, J. Gressel, & L. J. Musselman (Eds.), Parasitic Orobanchaceae: Parasitic Mechanisms and Control Strategies (pp. 313–344). Springer-Verlag.

איזנברג, ח. (2022). הדברת עלקת בעגבניות לתעשייה. In סיכום עונת עגבניות לתעשייה (pp. 19-20) מועצת הצמחים, ענף ירקות, אגף ענפי הצומח, שה"מ – תחום ירקות.

(2025) ע. פאפוריש ו-י. רובין, פיתוח ממשקי יישום חדשים של קוטלי עשבים להדברת עלקת מצרית בעגבניות לתעשייה. שדה וירק – מבזק ירקות, 18-23.