רוב דוחות התעבורה הם מסוג "ברירת משפט". מי שמקבל דוח שכזה יכול לבחור אם לשלם את סכום הקנס או לבקש לבטל את הקנס, או להגיש בקשה להישפט בתוך 90 ימים. לפי החוק, אם הרכב בו נעברה עבירת-קנס רשום על שם תאגיד (קיבוץ, למשל) – שיעור הקנס הקבוע לעבירה יהיה פי ארבעה מהשיעור שנקבע לאותה עבירה לו היה מבצע את העבירה אדם פרטי.
מי שקיבל דוח כאמור, אך לא נהג ברכב בזמן ביצוע העבירה, רשאי לפי החוק לדווח למשטרת ישראל על הנהג שהחזיק ברכב בעת ביצוע העבירה.
עליו לעשות זאת תוך 90 ימים ממועד שקיבל את הדוח. בבקשה יש לציין את פרטי הנוהג ברכב בעת ביצוע העבירה, לצרף את צילום הדוח, וגם את הצהרת מי שנהג בפועל בה הוא מודה שהחזיק או נהג ברכב במועד ביצוע העבירה.
במקרה כזה, הדוח יוסב לשם הנהג בפועל. כך לגבי אדם פרטי וכך לגבי תאגיד שרשאי באופן דומה להגיש בקשה להסבת דוח על שם העובד, תוך 90 ימים ממועד המצאת הדוח המקורי, ולא לשלם את הקנס המוגדל.
חבר קיבוץ (שיתופי) בדרום הארץ, ביקש להישפט בגין עבירת מהירות, שבוצעה לפני 5 שנים. לטענתו, באמצעות עו"ד אלעד קוטין, הוא לא ביצע את העבירה ועל הדוח נודע לו רק כשהובא לידיעתו כי נצברו לחובתו "נקודות בשיטת הניקוד" והוא נדרש "לאמצעי תיקון" (קורס נהיגה מונעת וכיו"ב).
לטענת החבר, הדוח הוגש על שם הקיבוץ אך הוסב על שם החבר בעקבות פניית הקיבוץ. הדוח המתוקן (המוסב) נשלח למזכירות הקיבוץ ולא לכתובתו האישית, ושולם בידי המזכירות, מבלי ליידע אותו.
החבר צרף לבקשתו להישפט מכתב מתאים של מזכירות הקיבוץ וכן תצהיר של אדם אחר שלכאורה נהג ברכב בעת ביצוע העבירה (לפני כחמש שנים).
הוא גם טען שעבירת המהירות המיוחסת צולמה על ידי מערכת מדידה (מצלמת מהירות) שנטען לגביה בעבר שאינה אמינה ומדויקת, ואם ההרשעה תיוותר על כנה, טען החבר, יהא בכך עיוות דין. המשטרה ("המאשימה"), באמצעות עו"ד רויטל זיכרמן, התנגדה לבקשה.
השופטת רבקה שורץ, מבית משפט השלום לתעבורה באשדוד, אמרה כי אכן הדוח שהוסב רשום על שם החבר ונשלח לקיבוץ בו הוא מתגורר.
"חזקה על חברי קיבוץ שיש להם תיבת דואר במזכירות או בכניסה לחדר אוכל או במקום אחר בקיבוץ המיועד לקבלת מכתבים". הרשות המנהלית אינה חייבת לבדוק מי הגורם ששילם את הודעת הקנס, אם היה זה החבר עצמו או הקיבוץ. משעה ששולם הדוח רואים את הנהג כמי שהודה ונגזר דינו.
טענה כי אדם אחר נהג ברכב, אין בה כשלעצמה, ללמד על עיוות דין או להוביל לביטול הרשעה. הבקשה מוגשת בשיהוי ניכר, הדגישה השופטת, כחמש שנים ממועד העבירה, מבלי שניתן הסבר מניח את הדעת לשיהוי.
הכיצד, בחלוף כחמש שנים, נזכר אדם אחר שהוא זה שנהג ביום ביצוע העבירה ברכב, תמהה השופטת . "כל תאגיד, עסק או קבוצת בני אדם, ובכלל זה קיבוץ שעל שמו רשומים מספר כלי רכב – חייב לנהל רישום מסודר לגבי הנהגים העושים שימוש ברכב".
"מאחר שהדוח הוסב, בזמנו, לבקשת הקיבוץ, תמוה כיצד נמסר דווקא שמו של החבר, כמי שעשה שימוש ברכב ולא שמו של מי שהיום, בחלוף כחמש שנים, טוען שהוא היה הנוהג בו, הביעה פליאה השופטת.
אין כאן עיוות דין ואין במתואר "כדי להניע את ההליך הפלילי מחדש" פסקה השופטת, ודחתה את בקשת החבר לבטל את הרשעתו ולהישפט מחדש.
