יבול שיא
הרפת והחלב
נזקים לאבטיחים

הנחיות להאבקת אבטיח ומלון

2 דק' קריאה

שיתוף:

הנחיות להאבקת אבטיח ומלון: דבורת הדבש היא המאביק העיקרי בשטחי הדלועיים בארץ, ופעילות הדבורים בהם היא חיונית לקבלת יבול מרבי. על החקלאי לדאוג לפעילות מיטבית של הדבורים במהלך תקופת הפריחה כולה ולמנוע נזקים לכוורות כתוצאה מריסוסים הניתנים בשדה.

להלן כמה דגשים בנושא:
  • מועד הכנסת הכוורות – מומלץ להכניס את הכוורות לשטח כשבוע לאחר תחילת הפריחה הזכרית עם תחילת הפריחה הנקבית. ניתן לפצל את הכנסת הכוורות לשני סבבים בהפרש של כשבוע ביניהם.
  • צפיפות הכוורות – הצפיפות המומלצת בשטח פתוח היא כוורת לכל 4-3 דונמים, ובעונה המוקדמת אף כוורת לשני דונמים. הצפיפות משתנה בהתאם לתנאים בשטח ולפריחה המתחרה מסביב השדה. בחלקות של אבטיח מללי מספיקה צפיפות כוורות נמוכה יותר – כוורת לכל 10-20 דונם; ואילו במבנים סגורים נחוצה צפיפות גבוהה יותר – כוורת אחת לדונם או שניים.
  • מיקום הכוורות – רצוי לתכנן מראש את מיקום הכוורות (מספר כוורות ואתרים) על בסיס מפה סכמתית של החלקה, ולמסור אותה לדבוראי לפני העברת הכוורות אליה. יש לבחור במקום שלא יפריע לפעילות השוטפת בשדה ויאפשר לדבוראי גישה נוחה לכוורות, כדי שיוכל לטפל בהן. במידת האפשר, רצוי להציב את הכוורות מול כיוון הרוח האופיינית בשדה. מומלץ לדאוג למקור מים קרוב וזמין לדבורים. את הכוורות כדאי לפזר בשטח, כך שהמרחק מכל נקודה בשדה לכוורת הקרובה לא יעלה על 200 מטר.
  • טיב הכוורות – יש לוודא שהכוורות המוצבות בחלקות למטרות האבקה עומדות בסטנדרטים של מועצת הדבש, וכי הן תקינות ובריאות, ומכילות אוכלוסיית דבורים גדולה דייה.
  • ריסוסים בתכשירי הדברה, ללא קשר למידת רעילותם:
  • בשום פנים ואופן אין לרסס חומרי הדברה ישירות על הכוורות!
  • רצוי לרסס כאשר כיוון הרוח הוא מהכוורות לתוך השדה.
  • יש לרסס בשעות הערב והלילה, כאשר אין פעילות של דבורים בשטח. ברוב מיני הדלועיים הפריחה מסתיימת בשעות הצהריים ופעילות הדבורים בשדה מתמעטת, כך שריסוס בשעות אחר הצהריים יקטין את מידת הנזק לכוורות.
  • יש להשתמש בתכשירים בעלי רעילות נמוכה לדבורים.
  • תכשירים בעלי רעילות גבוהה ורמת שאריות נמוכה (מתפרקים מהר בשטח) ניתן לרסס בשעות הלילה.
  • יש ליידע את הדבוראי לפני ביצוע ריסוסים בשדה ולאפשר לו לפנות את הכוורות מהשטח, אם מדובר בריסוס בתכשיר העלול להסב נזק קשה לכוורות.
  • יש להימנע מיצירת שלוליות מים עם שאריות חומרי הדברה בעת מילוי וניקוי המרסס. בימים חמים הדבורים אוספות מים וקיים חשש להרעלת הכוורת מאיסוף מים עם חומרי הדברה.
  • הגמעה: יישום תכשירי אימידקלופריד (למשל קונפידור) בהגמעה עלול לגרום לדחייה של דבורים מהפרחים ולפגיעה בהאבקה. יש לבצע את ההגמעה לפני מועד הפריחה בשבועיים לפחות, ורצוי אף מוקדם יותר.

להלן רשימת התכשירים המורשים לשימוש בדלועיים, שרעילותם לדבורים גבוהה ואף גבוהה מאוד. יש להימנע ככל האפשר מלהשתמש בהם לאחר הכנסת הדבורים לחלקה. במקרה שקיים צורך הכרחי בשימוש בתכשירים הללו, יש להיוועץ ראשית במדריכים.

  1. תכשירים מקבוצת הפירתרואידים: טלסטאר ודומיו, אמפליגו (מכיל קרטה), דסיס, סמש, מוסטנג, אצטאסטר (מכיל טלסטאר), טיטאן ודומיו וסימבוש ודומיו.
  2. תכשירים מקבוצת הניאוניקוטינואידים: אקטרה, קונפידור (בריסוס ובהגמעה), איפון.

במידת הצורך, ניתן להשתמש במוספילן (שרעילותו בינונית), ובביסקייה ובקלימרה (שרעילותם נמוכה), השייכים לאותה הקבוצה.

  1. תכשירים מקבוצת הקרבמטים: לאנט ודומיו.
  2. תכשירים מקבוצת הזרחנים האורגניים: מלתיון.
  3. תכשירים מקבוצת הדיאמידים: אקסירל.
    • התכשיר ורימרק, המכיל את אותו חומר פעיל וניתן בהגמעה – ייתכן שיגרום בדומה לקונפידור, לדחיית דבורים מהפרחים ולפגיעה בהאבקה.
  4. פגסוס (רעילות בינונית-גבוהה).
  5. אוונט.

להלן רשימת התכשירים המורשים לשימוש בדלועיים, שרעילותם לדבורים גבוהה ואף גבוהה מאוד, אך ניתן להשתמש בהם בריסוסי לילה:

  1. תכשירי אבמקטין – ורטימק ודומיו.
  2. טרייסר אולטרה וספרטה סופר.
  3. מפרסמים: שמשון עומרתמר אלוןנטע מוראהד אפיקשלומי זרחין

הנחיות להאבקת אבטיח ומלון:  פורסם במקור באתר משרד החקלאות 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תרגום: עמוס דה וינטר שוק המנדרינות האירופי מתמודד עם מחירים גבוהים והיצע נמוך על רקע אתגרי הייצור מקור: EastFruit עליות המחירים שנרשמו בלטביה, פולין, אוקראינה, מולדובה ועוד מיוחסות לירידה ביבולים * באוזבקיסטן וטג'יקיסטן מדווחים
5 דק' קריאה
מאורין יטור, רון פורת, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני ניר כרמי, המחלקה להשבחת עצי פרי, מכון וולקני שוקי קנוניץ, מדריך הדרים, ענף הדרים במועצת הצמחים רקע מנדרינה 'מיכל' (זריע של קלמנטינה) היא זן
4 דק' קריאה
מחלת הגרינינג היא כנראה מחלת ההדרים החמורה ביותר שידעה תעשיית ההדרים העולמית. המחלה נגרמת ע"י חיידק המותאם למחיה בצינורות השיפה ומועבר ע"י שני מיני פסילות הניזונות מהשיפה ומשמשות לו כווקטור. הפסילות נחשבות מזיק משני
12 דק' קריאה
אומר עודד גרוסר, אגרונום ופרדסן צעיר שפעיל במשך שנים בשולחן המגדלים, "אם לא נעבד את האדמה – נאבד את המדינה והערכים שלנו". גרוסר מספר על האתגרים הרבים בלהיות חקלאי בשנים האחרונות, על הקשיים שהביאה
10 דק' קריאה
פרדסניות ופרדסנים יקרים שלום רב, אנחנו בסוג של שגרת מלחמה ויחד עם זאת, לי באופן אישי מרגיש שעד שהחטופים לא חוזרים אני בשנה ארוכה מאוד, עדיין 2023… בעבר כתבתי שבענף ההדרים אין בעיות רק
3 דק' קריאה
רוני נקר, מנהל ענף ההדרים, מועצת הצמחים נסקור תחילה את התחזית העולמית של הדרים לעונת 2024/25 . כבכל שנה במחצית נובמבר התקיים מפגש (וובינר) במסגרת ארגון ה – WCO (ארגון ההדרים העולמי) שבו לקחו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן