יבול שיא
הרפת והחלב
‏‏לכידה1 1

הנשף – פרק נוסף מיומנה של אם המתבגר

3 דק' קריאה

שיתוף:

בבוקר האוטו שלי חזר להיות דלעת. גזרי סרטים כתומים השתלשלו מכל עבריו, נשרכו מרושלים באי סדר ולאות של סוף הלילה.

הכיסא שליד הנהג נצץ בשאריות אבקת קסם שנשרו משמלת הנשף של מיכל המהממת, שקרוב לוודאי כבר מזמן נמה את שנת היופי שלה במיטתה, בחדר השינה שבבית הוריה. כל הסוסים שבו אל האורוות, כל הילדים חזרו להיות ילדים, התכנסו אל שינה עמוקה, נטולת חלומות, בסופה הם יקומו אל יום חדש, יום שבו, לראשונה מזה 12 שנה, הם לא יהיו יותר תלמידים. בני הבכור סיים את חוק לימודיו. סיבה למסיבה.

בפרקים הקודמים, אתם זוכרים אולי, דיברנו על מופע הסיום של מחזור פ"ה בביה"ס. והערב בפינתנו – מסתבר שיש גם נשף.

תמרה שאלה אותי "אימא, מה לבשת לנשף?". יתכן אפילו שהיא אמרה פרום. PROM. כי מי שיש לו נשף בסיום י"ב, לגמרי יש לו פרום.

"לא לבשתי, לא היה לנו כזה", אמרתי. יכולתי לראות עליה שהיא מרחמת עלי, היא אמרה "איזה עלוב זה". תמרה בת 11. היא כבר מתכננת את שמלת הנשף שלה, לעתיד לבוא, בעוד כך וכך שנים.

דגם מיוחד

האמת האמיתית היא שגייסתי את כל הציניות שלי אל הדבר הזה, שהרי מה לילד מושבניק ולחליפת שלושה חלקים, ונשף וילדה אחת יפה ומאופרת תלויה לו על הזרוע למשך ערב אחד? אבל האמת היא שבאופן מאוד מפתיע ובלתי צפוי, דווקא הערב הזה ריגש אותי פי כמה וכמה מההוא שדיברנו עליו בפרקים הקודמים. כי היו שם דברים אחרים, שיפו בעיניי מאוד.

כאימא לבן (או לפחות בן מהדגם של הבן שלי), את לא באמת יודעת מה קורה. בכלל, אף פעם, את לא באמת יודעת מה קורה. הוא לא מספר כלום, את דגה פיסות מידע מחברות שלך שיש להן בנות, או בנים שהם יותר ורבאליים, ומקווה לא לפספס ישיבות הורים חשובות או טיולים שנתיים, כי לא ידעת שיש. ככה שאני מגלה תוך כדי תנועה שאת בני ובנות הזוג שלהם לנשף סיום י"ב, הילדים כבר קובעים איפשהו בסביבות כיתה ט', או י' לכל המאוחר, ולא משנה אם בני זוג הם, או אם יש להם בני זוג אחרים. מה שננעץ לפני שנתיים, זה מה שקובע. החלפות באופן פרטי.

פעם הזדעזעתי מהרעיון הזה, הכל כך אמריקאי וכל כך מרוחק מהעולם שאני גדלתי בו, ובעיניי גם מהעולם שבו אני מגדלת היום את ילדיי, אבל משהו לכד את ליבי ברגע שבו ראיתי את בני בכורי לבוש, לראשונה בחייו, חגיגי. חגיגי ממש. זה ילד שהחגיגי שלו זה חולצות כדורגל שהוא מזמין לו מפה ומשם. זה ילד שבחיים שלו לא לבש חולצה מכופתרת. אפילו את החולצות המשובצות שקניתי לו פעם, בילדותו, באיזה H&M אמסטרדם נגיד, הוא סירב ללבוש. זה ילד שג'ינס וטי שירט הם לחם חוקו.

חליפה לפי מידותיו

אז מה הסיפור עם החליפה הזאת ומה הסיפור עם הנשף הזה?

לא הסכמנו להשתתף בקניינות המופרכת של חליפה במאות שקלים שהוא ילבש פעם אחת בחייו, שהרי ברור לכל שגם כשהוא יתחתן ביום מן הימים, זה בטח יהיה בחולצה של הפועל תל אביב או איזה מנצ'סטר כלשהו, ולא הסכמנו לקחת חלק בחג הנשף הזה, שלא הבנו בכלל את פשרו.

ודווקא יצא מגניב, בנוסח מדידות של הקיבוץ מפעם, הוא מדד את החליפה של תומר מלפני שנה והיא הייתה קצת גדולה עליו, אז הוא מדד את החליפה של תמיר מלפני שנה, והיא הייתה עליו בול, וכולם שמחו, איזה יופי, הוא הולך לבד. כשהוא יצא את פתח הדלת בחליפה, לראשונה בחייו, עלה לי מהבטן אל הגרון גוש התרגשות של לראות את הילד שלי בפעם הראשונה לבוש בדבר שהוא מעולם לא לבש. באופן הזוי נזכרתי דווקא ברגע מאוד מסוים, שהוא היה בן שנתיים וחצי ועמד לראשונה בחייו על מדרגות הבית, בתחתונים, קטן כזה ומתוק, פעם ראשונה בחיים שלו בלי חיתול, ואיזה ילד גדול הוא נראה לי אז. כמו עכשיו, בחליפה.

שעה לפני זמן סינדרלה הוא שאל אותי "אימא נראה לך שאני אקשט את האוטו?", ואני שלא הבנתי כלום בענייני נשף, אמרתי לו "בטח לקשט", והייתי גאה בו כולי, כשהוא הדביק במרושל כמה סרטים כתומים וכמה אותיות שנשארו מהאוטו שנוח קישט לעצמו. לא היה כתוב כלום באותיות האלה, הן פשוט נצצו. זה הילד שלי, לא באמת אכפת לו איך הדברים ייראו.

אחר כך הוא נסע לאסוף את מיכל המהממת, אחר כך שיירת מכוניות מקושטות נסעה ברחבי כפר תבור, ואז התכנסה במתחם, ושיירת הורים מצלמים, נרגשים, הקיפה אותם. הילד שלא אומר כלום לא אמר "כדאי לכם לבוא", אבל אנחנו ברגע האחרון חשבנו שאולי בכל זאת נקפוץ. מזל שלא שאלנו אותו, מזל שבאנו, לא יודעת למה, זה היה מרגש כל כך.

בעצם אני חושבת שאולי התרגשתי כי הם שמחו כל כך בעצמם, זאת הייתה שעת רצון של ילדים והורים, אף ילד לא אמר "אמא תעזבי אותי באמא'שלך", "אבא אל תחפור", כולם שמחו להצטלם, כולם שמחו להתחבק. אני גנבתי חיבוקים ונשיקות ככל שרק יכולתי. הילד שלי סיים בגאווה י"ב

כיתות. האמת היא ששום דבר לא מובן מאליו בסיפור הזה, האמת היא שזאת סיבה אמיתית למסיבה.

שבוע עבר מאז. בעת שאני כותבת את הטור הזה, הילד שלי ישן עמוק. בעוד שעה הוא יקום, עוד בטרם יעלה השחר. אני אכין לו סנדוויץ' לדרך, הוא ייסע לגיבוש לצנחנים. כמה מהר נגמרות חגיגות סיום י"ב, כמה מהר מגיע השלב הבא.

תשמור על עצמך, ילד שלי מוצלח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן