מרבית ימי חייו עבד צבי הימן, בן ה-83 מכפר נטר ברפת המשפחתית בכפר ידידיה וגידל פרחים ליצוא. לפני כ- 16 שנים, התאהב באומנות הסושי ונסחף כל כולו לתחום. מאז הוא מקדיש את חייו לפעילות יצירתית " הסושי של צבי" שהמוטו "סושי – כל אחד יכול" . סיפור חיים ציוני של איש אופטימי ממוצא הולנדי, הרואה בעצב את מצב החקלאות במושבים.
יים כידוע מלאי הפתעות וצמתים בלתי צפויים, בכל אחד משלבי החיים. החוכמה להיות פתוח, מוכן ויצירתי. להביט לבחון ולהבין שזאת ההזדמנות שלך. אף שהגעת לגמלאות, לעולם לא מאוחר. כי אין לדעת מה מחכה לך מעבר לפינה? ולהסתער במלוא הכוח והאנרגיות. זה מה שקרה לצבי הימן במקור מכפר ידידיה, אב לחמישה ילדים וסב ל-13 נכדים. בשנים האחרונות מושבניק בכפר נטר. ההזדמנות המוזרה שהתגלגלה לידיו הובילה אותו להקמת "היכל הסושי" המיוחד שלו, בו הוא יוצר, עובד ואף מארח לסדנאות בימים רגילים.
ציוני ושורשי
צבי הימן: "נולדתי בשנת 1938, בכפר ידידיה להורים יהודים ציוניים ממוצא הולנדי. הורי, ברכה ומתתיהו היימנס ז"ל, הכירו באוניברסיטה כסטודנטים צעירים ועירוניים, התאהבו והתהלכו עם הרבה תקוות וחלום להגיע ולעלות ארצה.
בכדי לממש חלום זה, הם עברו הכשרה באחת החוות בהולנד. בה למדו לחלוב פרות, ולהכיר באופן מעשי מהו משק חקלאי ואיך עובדים. בשנת 1933 עלו לארץ עוד בשנים מלפני קום המדינה. התחנה הראשונה הייתה מחנה ההכשרה במושב נטעים. בשבילם לחיות במושב הייתה משימה ציונית חשובה, שלא הירפו ממנה.
"מאחר והמתיישבים הראשונים בכפר ידידיה היו מיוצאי גרמניה, המליצו להם להצטרף לעשרת זוגות המתיישבים הראשונים, שכבר היו במקום. וכך, בשנת 1935, שנת ההקמה של המושב הגיעו הורי לכפר ידידיה ונמנו עם דור המייסדים. אני כאמור הבן הבכור, לאחר חמש שנים נולד אחי דן הימן. ולאחר חמש שנים נוספות נולדה אחותי תרצה כוכב.
"הורי רצו לעברת את שם משפחתם והומלץ להם להפוך את היימנס למשפחת היימן. שם זה מוזכר פעמיים בספר דברי הימים, הימן היה הסופר של דוד המלך. לרב, שם המשפחה היימן (עם שני י') מוכר יותר בארץ. וכך קרה שלחלק מילדיי שיבשו את שם משפחתם להיימן. זה התחיל במסגרת שירותם הצבאי, אך אני שומר בקנאות על שם משפחתם המעוברת של הוריי.
"המתיישבים הנמרצים בכפר ידידיה היו חרוצים. הם עבדו: ברפת, בלול, בגידול ירקות ופירות במשק מעורב, שהיה מקובל באותם השנים. זכור לי שעבדתי ועזרתי במיוחד ברפת שהלכה וגדלה עם הזמן. לאחר שנים הרפת שלנו הייתה הראשונה בארץ שהכניסה מכון חליבה. מכל קצוות הארץ עלו אלינו לביקורים, לחזות בפלא החדש.
"התגייסתי לצנחנים, המפקד שלי היה מוטה גור. חזרתי למשק למשרה מלאה של חקלאי, והשלב הבא היה נישואי לנועה חפר בשנת 1963. חפר בת המושב, דור שני ליוצאי גרמניה, מיכל ושאול חפר (ליטמן) ז"ל, גם הם עברתו את שם משפחתם. היינו הזוג השלישי שהתחתן עם בנות זוג מהמושב והקמנו בית ומשפחה לתפארת.
"כבן הממשיך במשק, מאחר שאחי ואחותי המשיכו במסלול חייהם מחוץ למושב, גידלתי במשך שנים רבות פרחים ליצוא, התמחיתי בציפורן ננסית. הייתי נוסע לבורסה בהולנד, הפרחים מהמשק שלנו היו מוכרים ומזוהים כמצטיינים.
במשך השנים למדתי לכוון את צבע הפרח, המתאים לחג המבוקש בבורסה. אני דובר שש שפות: עברית, ערבית, אנגלית, ספרדית, גרמנית וכמובן הולנדית. בשלב מסוים קיבלתי תעודת הוקרה כמגדל מצטיין מטעם הבורסה ההולנדית. לצערנו, חיסלנו את גידול הפרחים המשגשג, בתחילת המשבר בענף."
חוקי הסושי המוצלח
צבי מפרט שנולדו למשפחתו חמישה בנים מוכשרים, כל אחד בתחומו: עופר – איש הייטק המתגורר בארה"ב; אלון – מנהל מחלקה כלכלית בעמק חפר, המתגורר עם משפחתו בהרחבה בכפר ידידיה; ארז – קופירייטר בעל חברה גדולה בארה"ב ושני הבנים הצעירים: תומר וברק הימן, המוכרים לציבור הרחב כ"האחים היימן", בעיסוקם כיוצרים ובמאי סרטים וסדרות מצליחות, העובדים כל אחד באופן עצמאי ובשיתוף פעולה.
איך הגעת לתחום הסושי?
הימן: "עד היום אני מתרגש כשאני נזכר איך הגיע הסושי לחיי. במיוחד לאור העובדה שתחום הקולינריה מעולם לא היה משהו שעניין אותי, כמובן מעבר לאכול אוכל טוב וטעים. הסיפור שלי בעניין, שייך למקריות שבחיים או ליד הגורל שבחרה בי.
הכרתי משפחה בני זוג יהודים מאוסטרליה שהגיעו לארץ, מתוך מגמה לעשות עליה ולהיקלט בישראל. במשך הזמן הפכנו לחברים קרובים שאוכלים ארוחות משותפות ונהנים מהחברותא המשותפת. באחת הארוחות התוודעתי למטעמי הסושי המגוונים. המיוחד בהם היה שהם נעשו בידיו המיומנות של החבר.
"כשהגיעו המחמאות הרחבתי את מעגל הטועמים ופתאום אנשים קרובים התחילו להזמין. כאן הגיעה ההחלטה שיהיה נחמד שאהפוך עשייה יצירתית זו, המענגת אותי, לעיסוק של ממש בחיים. לא להאמין כמה סיפוק וכוח זה נתן ונותן לי, בעיקר בשנות הגיל השלישי לחיי"
"עדיין זה נשאר בגבולות הגימיק במאכל חדש וטעים," מספר הימן ומרחיב שהמהפך קרה דווקא ביום שבני הזוג הגיעו להיפרד, כשהחליטו לעזוב את ישראל. המיוחד במפגש זה היה, כשהחבר החליט שעל היימן ללמוד איך להכין סושי בסיסי: "השיא היה כשהוענק לי, כמתנת פרדה מקורית, כל הכלים והחומרים הכרוכים בהכנת הסושי שהיו ברשותו. זו הייתה יוזמה ברוכה שפתחה בפניי שער חדש אך מטבע הדברים, היא התבררה לי רק בדיעבד.
"כך התנסתי עם החבר המקצועי, שלימד אותי שלב אחר שלב, איך להכין סושי. נשארנו במטבח עוד שעות עד מועד טיסתם. כמובן שכבר בימים לאחר מכן המשכתי להתפעל ולהתנסות שוב ושוב.
נוכחתי לדעת שיש כללים ברורים להצלחה בהכנת סושי מוצלח, כמו למשל בחירת האורז המתאים, מידת בישולו; בחירת שאר חומרי הגלם, שיהיו טריים ואיכותיים, בשילוב אמנות גלגול הרול; תשומת לב מיוחדת ויצירתית, בהרכב תוכן פנים הסושי שיהיה טעים, צבעוני ומפתיע.
"בגיל 67, כשרוב הגברים יוצאים לגמלאות, התחלתי בעיסוק חדש לאחר שהתאהבתי בסושי. כמובן הראשונים שטעמו היו בני המשפחה. כשהגיעו המחמאות הרחבתי את מעגל הטועמים ופתאום אנשים קרובים התחילו להזמין.
כאן הגיעה ההחלטה שיהיה נחמד שאהפוך עשייה יצירתית זו, המענגת אותי, לעיסוק של ממש בחיים. לא להאמין כמה סיפוק וכוח זה נתן ונותן לי, בעיקר בשנות הגיל השלישי לחיי. אני תמיד אומר שהעשייה היצירתית שלי, מתגרה בגורל חיי. ומעלה את תוחלת החיים."
היכל הסושי
צבי משתף שעדיין יש לו שאיפות, להמציא הרכבים מיוחדים ויוצאי דופן של סוגי סושי. ולבקר פעם נוספת ביפן הקסומה, שהעניקה לו השראה רבה. בזמנו, כאשר היה במסגרת טיול ביפן, הוא כבר השתלם בהכנת סושי, משפים יפנים מקצועיים.
מהו "היכל הסושי"?
הימן: "גם בנושא 'היכל הסושי' זכיתי באופן מיוחד. מסתבר שההתעקשות לפעמים משתלמת. בעקבות גירושיי מנועה, אם חמשת ילדיי לאחר 35 שנים משותפות, התחלתי פרק ב' בחיי. בת הזוג שלי בשנים האחרונות היא פליאה קפלן מכפר נטר. לאחר שנוכחנו לדעת שיחסינו רציניים, עברתי להתגורר בביתה ואת בית המשפחה מנישואי הראשונים השארתי לנועה.
"כמי שעבד שנים רבות בתחום גידול פרחים ושיווקם ליצוא בבורסה בהולנד, קראתי לעסק שלי 'הסושי של צבי'. זה מפעל של איש אחד, מאחר ואני לא מעסיק עובדים נוספים. אני מכין ומביא במו ידיי את מגשי הסושי, עד לבית הלקוח באזור, מפני שאני אוהב את המגע הישיר עם הלקוחות"
"בתקופה הראשונה, ניסויי בהכנת סוגי סושי נערכו במטבח הבית. אפשר לתאר איך היה נראה המטבח ובת זוגתי לא ראתה את המתרחש בעין יפה. התחלנו לחשוב, היכן אוכל לייצר את נפלאות הסושי? חשבנו לשכור מבנה קטן. בסוף ההכרעה הייתה לשפץ חלק מקומת המרתף בבית ונהיה לי ארמון, שקראתי לו 'היכל הסושי'.
"התחלתי למלא את הארונות והמדפים בחומרים, כלים ואביזרים. שילבתי במקום גם גן יפני, המשרה אווירה מיוחדת בנוסח יפן המדהימה. בימים הטובים של טרום קורונה המקום שקק חיים, עשייה ויצירה באוויר. במיוחד בימים שנערכו בו סדנאות נפלאות להכנת סושי, אך בעיקר ויותר מכל זה היה המקום שלי, בו יכולתי להתפרע בשילובי התוכן של גלילי הסושי, ואף אחד לא מפריע לי."
"כמי שעבד שנים רבות בתחום גידול פרחים ושיווקם ליצוא בבורסה בהולנד, קראתי לעסק שלי 'הסושי של צבי'. זה מפעל של איש אחד, מאחר ואני לא מעסיק עובדים נוספים. אני מכין ומביא במו ידיי את מגשי הסושי, עד לבית הלקוח באזור, מפני שאני אוהב את המגע הישיר עם הלקוחות. הלקוחות הם בחלקם הגדול לקוחות קבועים, חברים ומכרים. עם הזמן המעגלים רק הלכו והתרחבו וזה עשה לי כל כך טוב. גם בגיל השלישי אפשרי להיות יוצר ורלוונטי.
"כל הזמנה של מגש סושי הוא אתגר חדש בשבילי. כמובן שכעת הכול השתנה בשל תקופת הקורונה, אך אני עובד לפי הכללים. במשך הזמן ככל שהתמקצעתי בתחום, נוצר ביקוש שאערוך סדנאות.
מובן שההתלהבות שלי מרקיעה שחקים, כשאני מעביר סדנאות ב'היכל הסושי'. היו גם פעמים רבות שהוזמנתי לאירועים ומקומות מיוחדים ויוצאי דופן בשבילי, כמו: מסיבות אירוסין, ימי הולדת מיוחדים בגילאים שונים, ביאכטות, בגנים אקזוטיים עם נופים מדהימים.
היו מסיבות שהייתי מביא את המגשים מוכנים ישר לאכילה. והיו פעמים שהייתי פותח דוכן להכנת סושי באירוע עצמו. זה היה מושך תשומת לב רבה. מעבר לעניין שהכנת סושי מעוררת סקרנות בקרב החוגגים, לא פעם אנשים הסתקרנו – איך אני בגילי מכין סושי. שואלים שאלות ומתעניינים וגם בצד המקצועי כמובן.
"בימים הטובים הייתי מוזמן גם לגיבושי עבודה, בחברות הייטק ואחרות ואפילו גיבושי זוגות בתחנות שונות בחייהם. משמח שבני זוג מעניקים מתנת סדנת סושי ליום נישואין, ללידת תינוק חדש במשפחה ועוד אירועים משמחים.
לדוגמא, שמחתי כשמשפחה העניקה מתנה: סדנא לסבא בן ה-90, מתנה מקורית עם נציגים ממשפחתו. הסדנא נערכת כשעתיים ויותר, בקבוצות של 8-10 משתתפים ולעיתים יותר. מחברים/ ת, משפחות מכל הדורות, חגיגות ימי הולדת, בת מצווה/בר מצווה ואירועים אחרים. הסדנא שמה דגש על החוויה והיצירתיות, אך היא גם סדנא מקצועית
עם הרבה טיפים לעשיית הסושי המושלם. בנוסף, מטרתה ללמד ולתת אפשרות למשתתף להכין במו ידיו בביתו. הסדנא כוללת: הסבר כללי על הסושי כמאכל, משהו מהתרבות היפנית ומאכלים מסורתיים וכמובן, התרכזות בתהליך הכנת האורז, סוגי מילוי מגוונים, גלגול ועוד. המוטו המוביל בסדנא שלי הוא: 'סושי – כל אחד יכול'. בסיום כמובן מתקיימת סעודה משותפת של גלילי הסושים שהמשתתפים הכינו. כל משתתף מכין שני רולים בטעמים שונים ורטבים. אני מתגעגע לימים האלו, ומייחל שיחזרו במהרה."
איזה סוגי סושים מיוחדים אתה מכין?
"הסושים שאני מכין מיוחדים מאד בעיניי. גם כשיש בהם מרכיבים מוכרים, הטאץ' האישי שלי עושה את הייחוד. הסושי שלי ללא גלוטן, טעים, בריא ומוכן במגוון טעמים של דגים, צמחוני וגם טבעוני. לב הסושי הוא הכנת סוגי מילוי שונים: מטמאגו (חביתה יפנית מסורתית), סלט טונה, שיטאקי, אבוקדו, חיתוך ירקות בהרכבים שונים וצבעונים. לפעמים יש שימושים בירקות פחות מקובלים: כאספרגוס, בטטה חסה, קרם קוקוס ואחרים.
"יש סושים שאני משתמש בפרי המנגו, המקפיץ את הרול בכמה רמות. כשהמנגו לא בעונה אני מוציא חבילה מהמקפיא וכשהוא מפשיר אי אפשר לזהות שהוא היה בהקפאה. בכלל אני אוהב לשחק, לגוון ולשנות את ההרכבים."
מבחר הסושים המגוון שצבי יוצר הינו כשר בהשגחת הרבנות ובימים הטובים הוא מגיע לכל אזור השרון ועמק חפר, אך גם עכשיו הוא מקבל הזמנות מהסביבה הקרובה. לדוגמא, מגש מסיבה משפחתי כולל 80 ריבועי סושי בחמישה טעמים. וכן נלווים מרכיבים נוספים: ג'ינג'ר, וסאבי, סויה ומקלות אכילה.
"מדובר במגש סושי מיוחד שיצרתי ואני גאה ביצירתיות עיצובו. בזמנו קיבלתי הזמנה מקבוצת אוהדים של משחקי המונדיאל, שהזמינו סושי לצד הפיצוחים. זאת חבורה מגובשת וחמה, לכן החלטתי ליצור בשבילם משהו מיוחד ולא רק מגש בו סדורים הרולים בשורות. אני אוהב את הרגעים האלו שהיצירתיות והדמיון חוגג בי. לכן בחרתי מגש גדול, במרכזו ניצב בפאר הכדורגל, כי הוא מוקד התחרות. הרולים סודרו בקבוצות, קבוצות, כמו הארצות המתחרות – ובהיקף המגש תקעתי את דגלי הארצות המשתתפות. בקיצור, יצא מגש חגיגי ומיוחד מאד שהבאתי אותו במו ידיי, ההתלהבות הייתה גדולה, חוויה ההולכת איתי עד היום. זה גם נתן לי את הכוח והאנרגיה לפרויקט הבא."
סושי בהתנדבות
"זה היופי," אומר צבי, "אני כל הזמן בתנועה, בראש בידיים וברגלים. מה יותר טוב לבריאות? טיפ לפנסיונרים, מיצאו לכם עיסוק, תחביב משהו שיעסיק אתכם. רצוי שיאתגר ויפעיל את המוח והידיים, ולהתנדב כמה שאתם יכולים."
דוגמא לפעילותו של צבי כמתנדב – הוא תורם סדנאות סושי במחלקות אונקולוגיות, לחולים ובני משפחותיהם ומתרגש ממה שכתבו לו. תגובות כמו: "אתה לא מתאר לך מה עשית, שהשכחת מהם את המחלה לשעתיים, מודים לך מאד ותישאר תמיד בצד הנותן".
איך אתה רואה את החקלאות במציאות זו ובעתיד?
"מצב החקלאות בארץ מדאיג מאד, במיוחד בעובדה שמספר החקלאים הולך ומצטמצם משמעותית. קשה להעריך כמה חקלאים ישרדו, כי הצעירים כבר לא בוחרים להמשיך בחקלאות המפוארת, שהייתה כאן במדינה.
מספיק שאני רואה את מספר החקלאים במושבים. מהכיתה שלי בכפר ידידיה, כבר אז הייתי היחיד שבחר בחקלאות. מחמשת בניי אף אחד לא היה מעוניין להמשיך בחקלאות.
"לדעתי, עם הזמן המושבים יהפכו יותר ויותר ליישובים קהילתיים, חברתיים, תרבותיים – הם כבר בתהליך כזה אבל הם לא יהיו חקלאיים," הוא מסביר. "חמור מכך, לטישת העיניים של הערים הקרובות לשטחי המושבים.
זאת תהיה בכייה לדורות שיהיה כבר מאוחר לשנות. לעומת זו, לשם השוואה עם התופעה בהולנד. שם דווקא הדור הצעיר בוחר בדרך אחרת – הם מאמינים בחקלאות כדרך חיים בריאה. זה כמובן מזכיר לי את הוריי הציוניים, שבחרו עוד בצעירותם בהולנד להיות חקלאים בארץ."
לאתר הסושי של צבי לחצו כאן
