על אף שמדובר במערכת בחירות רביעית בשנתיים האחרונות, רוב חברי התנועה הקיבוצית התייצבו למשימת הבחירות לכנסת ה-24.
שיעור ההצבעה בתנועה הקיבוצית עמד על 71.03% לעומת 67.2% בכלל האוכלוסייה. 96,166 הקולות הכשרים של חברי התנועה הקיבוצית הגיעו ברובם למפלגות המרכז-שמאל.
24,300 (25.2%) הוענקו למפלגת העבודה, 22,056 (23%) ליש עתיד, 17,869 (18.7%) למרצ, 12,675 (13.2%) לכחול לבן.
כדי להבין את המגמות שהשפיעו הפעם על חברי הקיבוצים, ראוי להשוות את תוצאות הבחירות בקיבוצים לכנסת ה-24, לאלו של הכנסת ה-23 שהתקיימו בתחילת מרס 2020.
אחוז ההצבעה עמד אז על 71.37%, ולא פחת בהרבה גם הפעם. המפלגה שזכתה בבחירות הקודמות במעל למחצית הקולות של חברי הקיבוצים, הייתה כחול לבן (57.68%) שהייתה חיבור של יש עתיד, חוסן לישראל ותלם. התקווה הייתה שכחול ללבן תהיה המפלגה הגדולה ביותר, ותזכה להביס את בנימין נתניהו ולהקים את הממשלה במקומו.
העבודה-גשר-מרצ הסתפקו אז ב-27.49% מקלות חברי הקיבוצים. שנה לאחר מכן, בבחירות הנוכחיות, בעקבות ההצטרפות הכושלת של בני גנץ לממשלת נתניהו ופיצול כחול לבן לשתי מפלגות, חיבור המצביעים לכחול לבן ויש עתיד בתנועה הקיבוצית מגיע ל36.2% בלבד לעומת 57.68%, ואילו החיבור בין מצביעי העבודה למצביעי מרצ מגיע ל-43.9% לעומת 27.49% בבחירות הקודמות.
כשבוחנים את שיעור המצביעים שנטשו את כחול לבן (21.48%), ואת שיעור המצביעים שהתווספו הפעם לעבודה ולמרצ (16.41%), מתברר כשחמישה אחוז ממצביעי הקיבוצים תגברו את מפלגות הימין.
85.17% הצביעו לארבע מפלגות המרכז-שמאל במארס 2020, לעומת 80.1% שהצביעו לארבעתן במארס 2021. בתוך הימין מתברר שהליכוד שזכה בבחירות הקומות ב-8.66% מקולות חברי הקיבוצים, נחלש וירד ל-6.44%.
רוב הקולות נדדו כנראה לתקווה חדשה, שזכתה לנתח נאה של 3.7%. ימינה שקיבלה לפני שנה 2.05% מהקולות התחזקה ל-3.47%, יתכן שבזכות שילובו של חבר חנתון, עמיחי שיקלי, ברשימה לכנסת ה-24. ישראל ביתנו שעמדה על 2.20% בבחירות הקודמות, שמרה על כוחה וקיבלה הפעם 2.89%.
אלו קיבוצים היו שיאני ארבע המפלגות המובילות בתנועה הקיבוצית?
מפלגת העבודה: גבעת חיים איחוד ופלך – 43% מהמצביעים, בית קשת, יטבתה, כיסופים, צובה – 42% מהקולות.
יש עתיד: אליפז – 39%, מרום גולן – 38.39%, גלעד – 35.17%, פרוד – 34.29%, כפר המכבי – 33.94%, בחן – 33.61%, לוטם – 33.24%.
מרצ: מצר – 50.99%, מגן – 45.63%, נחשון – 45.17%, סמר – 44.37%, גן שמואל – 44%, ברעם – 40.44%, ניר יצחק – 40.4%.
כחול לבן: כפר גלעדי – 29.78%, מפלסים – 22.75%, גליל ים – 21.38%, רגבים – 21.13%, ארז – 21.05%, שדות ים – 20.91%, מגל – 20.88%.
חמישה ח"כים מהקיבוצים יכהנו בכנסת ה-24:
שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר (64), בן וחבר מפלסים, מקום שישי ברשימת כחול לבן. שוסטר נבחר לכנסת ה-21, 22 ו-23 מטעם כחול לבן, ולאחר שמונה לשר החקלאות ופיתוח הכפר עם הקמת הממשלה, התפטר מהכנסת עם אישור החוק הנורבגי. לפני בחירתו לכנסת כיהן במשך 16 שנים כראש המועצה האזורית שער הנגב.
ח"כ יעל רון בן משה (42), מגעתון, מקום שמיני ברשימת כחול לבן. רון בן משה מכהנת כחברת הכנסת ה-23 מטעם כחול לבן במקומו של עופר שלח וכמנכ"לית המפלגה, משמשת כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
הייתה מנכ"לית אשכול רשויות גליל מערבי בשנים 2015–2020. למדה באוניברסיטת הרווארד במסגרת תכנית המנהיגות הבכירה של קרן וקסנר ושימשה דירקטורית בארבע חברות.
רם שפע (36), מגבעת חיים איחוד, מקום שישי ברשימת העבודה. שפע נבחר לכנסת ה-21, 22 ו-23 מטעם כחול לבן ושימש כיו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת עד לפרישתו מהמפלגה והתפטרותו מהכנסת כדי להתמודד בפריימריז של מפלגת העבודה.
לפני בחירתו לכנסת שימש כיו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל במשך שתי קדנציות.
אל"מ (במיל') נירה שפק (54), מכפר עזה, מקום 17 ברשימת יש עתיד. שפק משמשת כראש מטה יש עתיד בעוטף עזה והיא אישיות מוכרת מאוד במועצה האזורית שער הנגב ובכל יישובי העוטף בשל תפקידים רבים שביצעה במסגרת השירות הצבאי ובמילואים. בעבר שימשה גם כיועצת בכירה למנכ"ל המשרד להגנת העורף.
עמיחי שיקלי (39), מחנתון, מקום חמישי ברשימת ימינה. שיקלי הוא מחנך, יזם חברתי וחינוכי בישראל, מייסד המכינה הקדם-צבאית "תבור" בנוף הגליל ומראשיה, ראש המדרשה למנהיגות ציונית תבור ומ"פ ביחידת אגוז בעברו. בוגר המכינה הקדם-צבאית גליל עליון במעיין ברוך.
בתנועה הקיבוצית צריכים לברך על כך שבני גנץ לא שעה לקולה של מרב מיכאלי שקראה לו לפרוש מהמרוץ לכנסת ה-24, ובסופו של דבר זכה לשמונה מנדטים, לעומת שבעה של העבודה, כששניים מהם מאוישים על ידי חברי קיבוצים, אלון שוסטר ויעל רון בן משה.
אם נשווה את הבחירות להשקעה בשוק ההון, הרי שהתנועה הקיבוצית השקיעה בכחול לבן 12,675 קולות, כשליש ממחיר מנדט העומד על כ-36 אלף קולות, וזכתה לתמורה נאה של שני מנדטים.
ביש עתיד הושקעו 17,869 קולות, שהם כמחצית מנדט, והתקבלה תמורה של ח"כ אחד. במפלגת העבודה השקיעה התנועה הקיבוצית 22,056 קולת, שהם כ-60% ממחיר מנדט, וגם ממנה היא קיבלה נציג אחד בכנסת.
השקעה כדאית במיוחד הייתה במפלגת ימינה. התנועה הקיבוצית השקיעה בה 3,339 קולות, פחות מעשירית מנדט, וקיבלה מנדט אחד.
מעניין גם לבדוק כמה הצביעו עבור מפלגתם של חברי הכנסת החדשים בקיבוצים שבהם הם חברים.
במפלסים, קיבוצו של אלון שוסטר, זכתה כחול לבן ל-22.75% מהקולות, צמוד לעבודה שקיבלה 23% מהקולות, וקצת רחוק מיש עתיד שקיבלה 28.33%. בגעתון, קיבוצה של יעל רון בן משה, קיבלה כחול לבן 14.87%, ופיגרה אחרי יש עתיד עם 17.18%, העבודה 20%, מרצ 32.82%.
בגבעת חיים איחוד, קיבוצו של רם שפע, הובילה העבודה עם 43%, כשרחוק אחריה ניצבה יש עתיד עם 22.62%, ומרצ עם 18.8%.
בכפר עזה, קיבוצה של נירה שפק, יש עתיד קיבלה 30.44% מהקולות, ועקפה את העבודה שקיבלה 21%, ואת מרצ עם 14.21%, וכחול לבן עם 13.65%.
בחנתון, קיבוצו של עמיחי שיקלי, הסתפקה ימינה ב-9.45% מהקולות, כשיש עתיד הובילה עם 27.61%, העבודה קיבלה 18%, הליכוד – 12.69%, מרצ 10.45%.
מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר בירך על ההישג: "בחודשים האחרונים פעלנו בכדי להדק קשרים עם כל המפלגות. קיווינו כי ייבחרו לכנסת ה-24 חברי וחברות קיבוצים רבים ככל האפשר, ואני שמח שעמדנו במשימה.
איני זוכר מתי לאחרונה כיהנו בכנסת מספר כזה של חברי קיבוצים, ודאי שלא מאז אוחדה התנועה הקיבוצית.
אני מאחל לכל אחד מהח"כים הצלחה גדולה בתפקידו. אין לי ספק ששיתוף הפעולה עם המפלגות ועם חברי הכנסת שלנו יהיה פורה ומפרה, ובטוח כי נמצא את הדרך לשיתוף פעולה שיתרום לחיזוק מעמדו של ביתנו הקיבוצי ולשיפור פניה של מדינת ישראל".
