אחד האתגרים המורכבים איתם אני מתמודד כעורך דין, כבורר וכמגשר כבר למעלה מ-30 שנה, הוא תחום ההעברות הבין-דוריות ובעיקר הנושא הסבוך של הורשת נחלה במושב או נכס בקיבוץ לדורות הבאים.
נחלות במושבים ודירות בשיוך הקיבוצי הפכו בעשרים השנים האחרונות לנדל"ן יקר ערך ועם עליית ערכן החלו סכסוכים קשים בכל הקשור להעברתן לדור ההמשך.
כיום פזורות במושבים ובקיבוצים ברחבי ישראל עשרות אלפי נחלות ומגרשים שרובן הוקצו למתיישבים בשנות ה-50-60. רוב הבעלים של נכסים אלו נמצאים כיום בגיל מתקדם, ויש להם במצטבר, מאות אלפי יורשים פוטנציאליים.
השנים הקרובות, אפוא, קריטיות בהסדרת הבעלות העתידית בנחלות ובמגרשים בתהליך יעיל, מקצועי וממוקד.
פסקי דין מעמיקים ולעיתים פורצי דרך:
משרדי אחראי להצלחה בפסקי דין פורצי דרך בתחום התמחותי. בנוסף הידע והניסיון שצברתי מאפשרים לי ליצור פתרונות גישור יצירתיים וחדשניים, החוסכים למשפחות כאב, כסף וזמן בבתי המשפט.
הנני משמש כבורר מטעם רשם האגודות השיתופיות ולשכת עורכי הדין ובנוסף שימשתי במשך כ-8 שנים כיו"ר ועדת המקרקעין בלשכת עורכי הדין במחוז חיפה והצפון, ואני מרצה בתחומי באוניברסיטאות ובמכללות מובילות ברחבי הארץ.
התחום המרתק הנקרא "אגודות שיתופיות" (מושבים, קיבוצים וכל מה שביניהם) אשר בו עוסק משרדי משלב את כל תחומי המשפט: קניין, חוזים, משפחה, משפט מנהלי וציבורי, דיני ירושה ועוד. ה"אני מאמין שלי" הוא שאין מנוס מהתמחות בתחום ספציפי ייחודי המחייב ניסיון ובקיאות עמוקה בכל רזי החקיקה והחידושים בתחום זה.
המטרה: להישאר משפחה מאוחדת גם ביום שאחרי הורשה או מכירת הנחלה או המגרש.
כאמור, אחת הסוגיות הקשות והסבוכות כיום בעולם המשפט האזרחי הוא העברה בין-דורית של נכס במגזר החקלאי.
במושבים, כללי רמ"י וחוק הירושה, קובעים שנחלה יכולה להימסר רק ליורש אחד ובעדיפות לכזה המוכן ומסוגל לתחזק אותה כמשק חקלאי. מצב זה שונה מהותית מצוואה רגילה בה הורים מורישים לילדיהם את נכסיהם כראות עיניהם. במקרה של נחלה, היורש היחיד אמור לקבל את הנחלה ולפצות את היורשים האחרים של הנכס, בדרך כלל את אחיו. עוד היבט מעניין הוא שהיורש היחיד שיזכה בבעלות על הנכס מחויב להמשיך לקיים בשטח משק חקלאי, לגור בו ולעבד אותו.
במקרים רבים היורשים לא מצליחים להכריע מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את הנחלה, מה שוויה ומה יהיה אופן הפיצוי ליורשים האחרים, זאת במיוחד לאור מחירי הנחלות המאמירים כל העת. מצב זה יוצר סכסוך משפטי ומשפחתי מורכב למדי, שקורע משפחות וגורם לבזבוז של כסף וזמן יקר בדיונים בבתי המשפט. יחד עם זאת לעתים אין מנוס מהתדיינות.
אחד התיקים המורכבים והמרתקים שניהלתי עסק באח שנדרש לפצות את אחיו היורשים האחרים, עת יקבל את הנחלה. בהיעדר פשרה, הובלתי תביעה של האח ואחות נוספת כנגד האחות השלישית.
ההורים אומנם הותירו צוואות הדדיות שקבעו שכל רכושם, לרבות הנחלה, יחולק שווה בין כל ילדיהם, אך, כאמור, החוק מאפשר העברת הנחלה רק לאח אחד. הצלחתי לגרום לכך שהאחים הסכימו ביניהם על זהות היורש, אך אז התעוררה מחלוקת לא פשוטה על גובה הפיצוי שהאח היורש ישלם ליתר אחיו. מחלוקת זו הובילה את היורש ואת אחותו לתבוע אחות נוספת, שסברה שהפיצוי עבור הנחלה צריך להיות מחושב על פי שווי "ברוטו", זאת אומרת, כולל מרכיב דמי הרכישה לרשות מקרקעי ישראל.
רק כדי לסבר את האוזן, מדובר בדמי רכישה אשר שווים כמה מיליוני שקלים. לאחר מספר דיונים וטיעונים, קיבל בית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל, בראשות כבוד השופט אסף זגורי, את טענותיי, והכריע כי הפיצוי יהיה לפי "ערך הנטו" של הנחלה. למעשה, פסק הדין קבע שנכון יהיה לתת ליורשים את אותו השווי שהיו מקבלים לו הנחלה הייתה נמכרת לצד ג'.
מדובר בלא פחות מפסיקה מהפכנית בתחום ההעברה הבין דורית והיא לחלוטין מסייעת ותסייע ליורשים בכל תהליך הגישור, והעברת הבעלות בנחלה לאחד האחים. רק הבנה מעמיקה וטיעון מורכב ומדוקדק אפשר לי לשכנע את בית המשפט להגיע לתוצאה המבורכת הזו.
בקיבוצים ישנן סוגיות מעט שונות ורק לאחרונה גישרתי בין שלושה אחים שכתוצאה מחוסר הבנה לא ידעו כיצד להתייחס לירושת אימם ולמשמעותה. רק לאחר ליווי ארוך בתהליך הגישור הגיעו הצדדים להסכמה באשר לחלוקת העזבון.
הורשת נכס בקיבוץ תהא לעולם כפופה לתקנון הקיבוץ והחלטותיו והליווי אותו אני מעניק כולל בחינה מדוקדקת של נהלים אלו ע"מ שההורשה ו/או המכירה יתנהלו כשורה.
הצלחותיי בתיקים אלו ובעשרות תיקים דומים בעבר, לא נשארת רק בין כותלי בתי המשפט. עורכי דין רבים שאינם מתמחים בתחום ההעברה הבין דורית במגזר החקלאי, נעזרים בי לא פעם עבור לקוחותיהם אשר בבעלותם נחלה או מגרש בקיבוץ ומתקשים למצוא את דרך הזהב שתגשר ביניהם באשר להעברה והפיצוי ההולם. כך גם זוגות אשר נמצאים בהליך גירושין ובבעלותם נחלה או מגרש בקיבוץ.
היכרות לעומק את מורכבות החוק, כולל סוגיות סבוכות לא פחות כמו מס שבח והתנהלות בירוקרטית מול רשות מקרקעי ישראל ושאר המוסדות המיישבים הינם קריטיות לליווי המשפטי.
לאחר שליוויתי עשרות רבות של מקרים בהם נכחתי בקרע מדמם בין אחים והורים, אני שם דגש עצום על היערכות נכונה ליום שאחרי, ושואף כל העת לבצע תהליך משפטי מקצועי, אך רגיש והגון עבור כל בני המשפחה.
מהו כלל הזהב עבור משפחות המתמודדות עם הורשת נחלה או מגרש?
המטרה העליונה שלי היא להקדים תרופה למכה בדרך של גישור ולהגיע להסכמים כמשפחה מאוחדת ונטולת סכסוכים, עוד טרם פטירת מי מן ההורים.
הליווי המשפחתי כולל, שמיעת הצדדים, הבנת צורכיהם החומריים והרגשיים ולאחר מכן עריכת מגוון הסכמים המסייע למשפחה לעבור את התהליך בהצלחה.
סבורני כי זו הדרך הראויה והנכונה לפתור מחלוקות שכן לרוב, בהיעדר ליווי מקצועי, התקשורת בין הצדדים לוקה בחוסר הבנה ואינה עניינית.
יש לתת כמובן גם דגש לפן המיסוי אשר הינו קריטי בהסכמים מסוג זה וכל טעות בהסכם עשויה להביא לחיובי עתק מיותרים
תפקידי הוא לשמוע את כלל הצדדים, רצונותיהם, פחדיהם ושאיפותיהם וכמובן ליישם את כל אלו להסכמים ראויים והוגנים.
האלטרנטיבה הלא רצויה כאמור היא התדיינות אינסופית בבתי המשפט לעניני משפחה העמוסים לעייפה.
רון בן מיור, עו"ד, בורר ומגשר
רח' שושנת הכרמל 30א חיפה
טל: 04-8673967
www.ben-mayor.co.il
