"העשירו זה את קופתו של זה, הכול על חשבון כספי הקיבוץ"

"העשירו זה את קופתו של זה, הכול על חשבון כספי הקיבוץ" פרשה שמעורבים בה עשרות מיליוני שקלים מסעירה את קיבוץ רשפים ומתבררת בבית המשפט. האם התקיים שיתוף פעולה פסול בין קבלן שירותים לנושא משרה בכירה בקיבוץ? מי השתיק את מנהלי הענפים שהתנגדו להתקשרויות המרובות עם הקבלן? והיכן היו שומרי הסף? לטענת הקבלן הקיבוץ הוא זה שחייב לו כספים

*תמונה ראשית: קיבוץ רשפים. לטענת הקבלן העבודות שביצע עבור הקיבוץ היו בהתאם להתחייבויות החוזיות של הקיבוץ כלפיו והקיבוץ היה שבע רצון מתפקודו לאורך התקופה. צילום: דוד (דדה) עינב

ועד הנהלה חדש ומרכז משק חדש שנכנסו לתפקידם ברשפים "הוכו בתדהמה". כך בלשונם הם. כתוצאה מבדיקות שערכו, עקב חשש לאי סדרים במערכת התקשרויות שבין הקיבוץ לקבלן שביצע עבור הקיבוץ שירותים ועבודות שונות, הם מצאו, לטענתם, שקבלן זה קיבל מהקיבוץ למעלה מ-30 מיליון שקלים, ללא כל יחס להיקף העבודות שביצע או לשוויין של עבודות אלה.
לאחר שמעשיו התגלו, תיאר הקיבוץ בכתב הגנה שהוגש לאחרונה לבית המשפט המחוזי נוף הגליל-נצרת, הופסקה עבודתו בקיבוץ ונעצרו התשלומים אליו.
בתגובה, הגיש הקבלן בינואר 2024 תביעה נגד הקיבוץ על סך 9.5 מיליון שקלים, לבית המשפט המחוזי בנצרת, באמצעות עורכי הדין איתי שחר ויוסף מרדכי שיטרית, ואף ביקש להטיל עיקולים במיליוני שקלים על חשבונות הקיבוץ כדי להבטיח את מימוש תביעתו. עו"ד איתי שחר אומר כי "הקבלן הגיש תביעה לתשלום כספים שטרם שולמו לו בגין עבודות שביצע, הפרת הסכמים, השקעות ורכיבים נוספים, ובכוונתו לנהל את ההליך בבית המשפט עד למיצוי זכויותיו במלואן".
הדיונים בבית המשפט רק החלו, הפרטים המלאים עדיין לוטים בערפל, אך חשוב לציין כבר כאן כי מדובר בתחילתו של ההליך המשפטי, כל הטענות הן לכאוריות וטרם הוכחו, קצה הקרחון החל לבצבץ, הפרטים החלו להיחשף, והסיפור המלא, לאחר שיתבררו הטענות ההדדיות, הן בקיבוץ פנימה והן מול הקבלן, עוד יסופר.
מי חייב למי?
במכתב דרישה שהגיש הקבלן לקיבוץ טרם התביעה, הוא טען, בין השאר, שהעבודות שביצע עבור הקיבוץ היו בהתאם להתחייבויות החוזיות של הקיבוץ כלפיו וכי הקיבוץ היה שבע רצון מתפקודו לאורך התקופה. עוד אמר הקבלן כי לקיבוץ הייתה התחייבות להעסיקו למשך חמש שנים והפסקת העסקתו מהווה הפרת הסכם, וכי חוב הקיבוץ אליו מגיע לכדי 3.7 מיליון שקלים (בצירוף ריבית לאורך התקופה שהחוב היה קיים), לרבות בגין רכישת מלאי וכיסוי השקעות ברפת ועוד.
ממסכת טענות ההגנה כנגד התביעה שהגיש הקיבוץ לבית המשפט, באמצעות פרקליטיו ניר רבר ודנה קאשי (הרצוג, פוקס נאמן) עולה כי לטענת הקיבוץ שולמו לקבלן עשרות מיליונים, ללא הליך אישור פנימי סדור בקיבוץ, ללא התאמה בין הסכומים לבין ההסכמים ולרוב גם בהיעדר הסכם בין הקבלן לקיבוץ.
הקיבוץ טען בכתב ההגנה שהקבלן הוציא ממנו כספים גם באמצעות שיתוף פעולה פסול שנרקמה בינו לבין אחד ששימש בקיבוץ בתפקיד מפתח (מאחר שעדיין לא ניתן להביא את עמדתו, נקרא לו כאן "איש המפתח"). אולי, מוסיף ורומז הקיבוץ, היו שותפים לכך גם גורמים נוספים, כמובן, הכול לכאורה.
איש המפתח, מתאר הקיבוץ בכתב הגנתו, יזם הרחבה משמעותית של מערכת ההתקשרות עם הקבלן, ללא הצדקה, עד אשר נהיה הקבלן ל"קבלן הבית" של הקיבוץ. תחילה במתן שירותים לרפת ובהמשך בסדרה ארוכה של עבודות נוספות בתחומים שונים. כל זאת, הגם שמנהלי ענפים אחרים מחו על העסקת הקבלן. הקיבוץ אומר כיום כי לאחר חקירות שביצע, ההתקשרויות עם הקבלן נעשו מבלי שקדם להם הליך של בדיקת הצעות נוספות, ומבלי שלקבלן היה ניסיון או יתרון אחר לקבלת עבודה זו או אחרת בקיבוץ, מה עוד, ממשיך הקיבוץ וטוען שנמצא, בדיעבד, כי החיובים בהם חייב הקבלן את הקיבוץ היו מופקעים וגבוהים ביחס לתעריפים המקובלים בשוק ולתשלומים ששילם הקיבוץ בעד עבודות דומות.
ההתנהלות המגוללת במסמך שהגיש הקיבוץ לבית המשפט, מספרת כי הקבלן שלט כמעט על כל ענפי הקיבוץ ועשה בקיבוץ כבשלו. במשך תקופה של מספר שנים, בשיתוף פעולה בין הקבלן לבין איש המפתח, הקבלן "בזז", (כך בלשון הקיבוץ בכתב ההגנה שהגיש), את קופת הקיבוץ ועשה בה כבשלו.
״חוב לגיטימי״
בנובמבר 2021 היו חילופי גברי בוועד ההנהלה ברשפים. לתפקיד היו"ר נכנסה עו"ד איילה ברקן איתן,
חברת הקיבוץ, בת מגן שהצטרפה לרשפים בשנת 2018. כעולה מכתב ההגנה, במהלך החפיפה והכניסה לתפקיד החלה איילה לשאול שאלות על מצבו הכלכלי והפיננסי של הקיבוץ. אחד הנושאים שהוצגו בפניה היה חוב לספק עיקרי בסך 3.5 מיליון שקלים. נאמר לה כי קיים קבלן שמבצע עבור הקיבוץ את רוב העבודות, ובכלל עדיף לא לעסוק בכך…
בין לבין, נכנס ועד ההנהלה החדש לתפקידו (בשנת 2022). הוצג בפניו כאמור מצג דברים לפיו קיים כלפי הקבלן "חוב לגיטימי" בשיעור כאמור.
כדי לפרוע חוב זה ניסחו שני נושאי משרה בכירים הסכם הלוואה עם הקבלן, אותו אישר ועד ההנהלה. לפי הסכם זה, שנחתם בחודש אפריל 2022, הסכים הקבלן להעמיד לרשות הקיבוץ הלוואה בסך 3.6 מיליון שקלים, ללא ריבית, כדי שבאמצעות סכום ההלוואה יפרע הקיבוץ את חובו לקבלן. לפי ההסכם, התחייב הקיבוץ לפרוע חוב זה בשלושה תשלומים שנתיים, החל משנת 2023 ואילך.
נזקים ואי סדרים
לאחר שנכנס ועד ההנהלה החדש לתפקידו, הוחלט על מהלך של בדיקות ובירורים, בסיוע משרד רוזנבלום הולצמן, שהעלו, מתארת איילה, ממצאים קשים בהתנהלות המגזר העסקי. עקב גילוי האירועים, "הוכה הקיבוץ בתדהמה" מכך שלא רק שנמצא שהיו כאלה שהתריעו בעבר כנגד התנהלות זו אך הושתקו, אלא גם מהנזקים שהחלו להתגלות, ומאי הסדרים שהתגלו בהתחשבנות של הקיבוץ מול הקבלן והכספים העודפים ששולמו לו, לפי
טענת הקיבוץ.
במהלך אוקטובר 2022, הוצג דוח הביקורת לאסיפת החברים עם המלצה להעמיק את החקירה. הובע חשש מצד החברים שהאירוע "יטוטא מתחת לשטיח", אך ההמשך מעיד כי לא כך אירע. כעת טוען ועד ההנהלה בכתב ההגנה, כי התקשרות הקיבוץ בהסכם ההלוואה הייתה על בסיס "מצג שווא שגוי לפיו החוב של הקיבוץ כלפי הקבלן הוא חוב לגיטימי״.
אגב, בהמשך, לעת תעיד בחקירה נגדית יו"רית ועד ההנהלה בבית המשפט היא תסביר כי ההחלטה לגבי הסכם ההלוואה הייתה של אנשי מפתח בקיבוץ שלחצו לחתום על הסכם ההלוואה כדי להסדיר את היחסים עם הקבלן, לפי מצב הדברים שהיה ידוע באותו זמן, אך בדיעבד, כפי שטוען הקיבוץ "זה היה תוך הטעייה ומצגי שווא ביחס לקיומו של חוב פיקטיבי לקבלן״.
לאחר שהושלמו בדיקות וחקירות נוספות מספר הקיבוץ בכתב הגנתו כי "שיתוף הפעולה הפסול" בין הקבלן לבין נושא משרה בכיר בקיבוץ, שביצע את ההתקשרויות "החריגות והלא-סבירות" מול הקבלן, הוא "הגורם להידרדרותו (הכספית) של הקיבוץ". משכך, החליט הקיבוץ להשהות את המשך התשלומים לקבלן וזה התבקש להגיש פירוט לגבי העבודות שהוא טוען שהקיבוץ חייב לו כספים בעדן. ואולם הקבלן, מספר הקיבוץ, לא סיפק את הפירוט, אך הגיש "תביעת עתק בניסיון להפעיל לחץ פסול על הקיבוץ", באמצעות בקשה לעיקול שנדחתה.
לעמדת הקיבוץ, הקבלן הוא שחייב מיליוני שקלים לקיבוץ ולא להיפך, ואם יתברר, אומר הקיבוץ, שיש תשלום שמגיע לקבלן, כי אז יש לקזז תשלום זה מחובות הקבלן לקיבוץ.
נורה אדומה
כאמור, הקיבוץ טוען לא רק לנהלים לקויים שהיו בתוך הקיבוץ בכל הקשור לאישור התקשרויות, אלא גם לאי סדרים בהתחשבנות מול הקבלן, אך בעיקר לשיתוף פעולה פסול שהתגלה בדיעבד בין הקבלן לנושא המשרה הבכיר בקיבוץ, ובדרך הפיקוח הלקוי על עבודת הקבלן.
לפי טענות הקיבוץ, אפשר שבשיתוף הפעולה הפסול היו מעורבים גורמים נוספים בקיבוץ. מנהלי ענפים שהתנגדו להתקשרויות המרובות הללו, אומר הקיבוץ, הושתקו לנוכח איומים שקיבלו להמשך עבודתם עד כדי "נטרול דעותיהם".
מבדיקות וחקירות מעמיקות שנערכו עולה, נטען בקיבוץ, כי "במסגרת שיתוף הפעולה הפסול הזה הם העשירו זה את קופתו של זה, הכול על חשבון כספי הקיבוץ״.
הקיבוץ טוען כי נושא המשרה מטעמו "פעל תוך הפרה חמורה של חובותיו כלפי הקיבוץ". הייתה זו, טוען הקיבוץ, "דרך פעולה עקבית בין השניים, במסגרתה האחד דואג לעבודה לשני באופן פסול תמורת חלוקה ברווחים". כך שניים אלה "הרוויחו והתעשרו במשך שנים, ורק הקיבוץ ניזוק והפסיד באופן חסר תקדים", לכאורה.
לאחר החלפת ועד ההנהלה ובעלי התפקידים בשנת 2022 ובעקבות ביקורת כללית שנעשתה בקיבוץ בידי משרד רואי חשבון, ממשיך הקיבוץ בתיאורו, "החלו להידלק נורות אדומות בכל הנוגע להתנהלות לא תקינה של הקבלן וההתחשבנות מולו", שכן עד אז, "הביצוע והפיקוח על ההתקשרויות היו חלק משיתוף הפעולה הפסול" עם נושא המשרה הבכירה. בדיקות אלה העלו לא רק אי סדרים אלא גם שאין כל חוב של הקיבוץ כלפי הקבלן, ומטעם זה לא שולם לקבלן החוב לו הוא טוען. מבית המשפט מבקש כעת הקיבוץ לסלק את תביעת הקבלן על הסף מאחר שהתביעה אינה נתמכת באסמכתאות והיא חסרת בסיס לדבריו.
"זו תביעה אבסורדית", אומר הקיבוץ, הכיצד, לאחר שהקבלן הסב לנו נזקים במיליוני שקלים והתעשר שלא כדין מקופתנו, הוא מעז עוד לטעון שהקיבוץ חב לו למעלה מתשעה מיליוני שקלים, תוהה הקיבוץ. בכוונת הקיבוץ להגיש תביעה נגד הקבלן ולפרט בה את כל תביעותיו כלפיו. בכל מקרה, אומר הקיבוץ, הקבלן חייב לנו סכומי כסף ניכרים העולים בהיקפם על סכום התביעה. לעניין הפסקת ההתקשרות עם הקבלן, אומר הקיבוץ שהייתה לו זכות מלאה לעשות זאת.
"כולם יודעים… ללא מכרזים"
בעת הדיון בבית המשפט בבקשת הקבלן להטיל עיקול על כספי הקיבוץ, העיד הקבלן שאינו יודע היכן ביתו של אותו איש מפתח, אך לדבריו, "מאז שהוא עזב את הקיבוץ והשאיר אותי עם החוב הזה, אני מאוד כועס עליו…. הוא זה שהזמין את העבודות, כולל כל מרכזי הענפים… זה קיבוץ שמתנהל אחרת, זה לא כמו מועצה. כולם יודעים…ללא מכרזים. אני סמכתי עליו וגם על היו"ר והם ניצלו אותי בהרבה פרויקטים שקיבלו ממני". ובמענה לשאלה אם שוחח עם אותו איש מפתח לאחרונה השיב הקבלן בחיוב ואמר שביקש ממנו לעזור לו כי "אני לא רוצה להיכנס לתביעות, לא נעים לי, יש לי קשר עם עוד קיבוצים״.
ובמקום אחר, במענה לשאלה אם התחלק ברווח עם איש המפתח בקיבוץ הוא השיב בפסקנות: "בטח שלא. איך אפשר להוציא כסף מהקיבוץ". עוד אישר הקבלן בחקירתו כי "רוב העבודות הוזמנו דרך הטלפון" וכי "יכול להיות" שקיבל מהקיבוץ 26-30 מיליון שקלים בעד עבודות שביצע. "מזמינים אותי לשטח לבוא ולתת הצעת מחיר", הסביר הקבלן, "אין הסכמים כתובים בכל העבודות שביצעתי ברשפים. יש …. רכזים שדרכם הגעתי לבצע עבודות, לכן היה להם קל לעשות פרויקטים". "כל הצעת מחיר שהגשתי ביצעתי", התעקש הקבלן בחקירתו. "כל פרויקט יש הוכחות. יש תמונות ואין עבודה אחת שביצעתי ואין מרכז ענף שהוא לא חתום על החשבוניות ולא היה בשטח איתי. אין דבר כזה״.

תגובות 

כתב ההגנה של הקיבוץ הוגש רק לאחרונה לבית המשפט 

תגובת הקבלן 

עו"ד איתי שחר המייצג את הקבלן אמר: "כתב ההגנה התקבל בימים האחרונים במשרדי, אנו נלמד את טענות הנתבעת (הקיבוץ) ונגיב בבית המשפט". 

תגובת רשפים 

מקיבוץ רשפים נמסר: 

"תביעתו של הקבלן היא תביעת סרק שנועדה להסיט את המשקל מהתביעה האמיתית שעתידה להיות מוגשת. ועד הנהלת הקיבוץ, יחד עם ועדת הביקורת, החליט בתחילת 2022 לבדוק את התנהלות המגזר העסקי, בדיקה שהעלתה אי-סדרים מהותיים בכל המגזר העסקי. בדיקה זו אף הוצגה לאסיפת הקיבוץ. לחברי הקיבוץ נמסר, כי ועד ההנהלה מחויב להמשיך ולהעמיק בבדיקה לאור ממצאים מדאיגים הקשורים בין היתר להסכמים והתקשרויות עם הקבלן, סכומים שאינם בפרופורציה לעבודות ולשוויין.  

מתוקף תפקידו ואחריותו, ועד ההנהלה עסק וממשיך לעסוק בקידום המנהל התקין והשרשת תרבות ארגונית ישרה, שקופה ואחראית, אשר חברי הקיבוץ ראויים לה".