אם לא די במטחי הרקטות, השריפות וטרור הבלונים שתושבי המועצה האזורית אשכול סובלים מהם כבר שנים, עליהם להתמודד גם מול הפשיעה החקלאית שהרימה ראש בחודשים האחרונים. דווקא הסטטיסטיקה אינה מצביעה על עליה דראסטית במספר האירועים, אבל הנושא שב ועולה בשיחות התושבים, שמידי יום מדברים על פריצה למשק זה או אחר. הדר פדידה יצאה לבדוק האם ההרגשה הזו שחיי התושבים באזור בסכנה ממשית אמיתית או האם מדובר באשליה? על דבר אחד כולם מסכימים – יש עליה בתעוזה ובחוצפה של עברייני הרכוש
עליתי מלונדון לארץ בשנת 1985. התנדבתי מטעם הארגון "פרוייקט 67" והמטרה שלי לא הייתה להשאר פה אלא "לשרוף" כמה חודשים עד שאעבור לדבר הבא. אבל הנגב הטיל עליי את כישפו וראיתי שהגורל שלי נמצא בין גרגירי החול והקוצים של הסברס…
באתי מאיזור בלונדון שנקרא פקהם, איזור ליד שכונת בריקסטון הידועה לשמצה בזכות ההתפרעויות הגדולות בשנות השבעים, אבל גם בפקהם מסוכן לצאת מהבית בחושך.
הייתי רגילה לשיעור פשע גבוה. פשע "פנימי" כאשר האויב הוא השכן וקשה לזהות אותו עד שמאוחר מדי. הרגשתי הקלה לחיות במקום שהאויב הוא בחוץ, שזה לא קשה לזהות אותו כי הוא מכריז על זה שהוא האיום – הכל ברור ומובן. בשנת 1990 משפחתי ואני היגרנו למיאמי. במיאמי אי אפשר לבטח את תכולת הבית כי הסיכוי שיפרצו ויגנבו ממך הופך את העניין לעסק רווחי לחברות הביטוח. הפקנו לקחים וחזרנו ארצה.
הרומן שלי עם הנגב התחדש והקמנו בית במושב פרי גן שבחבל שלום. באותה תקופה, חברות שלי מתלמי יוסף, המושב הקרוב, אמרו לי שהן אפילו לא נועלות את הבית כאשר הן נוסעות לחו"ל. אחת מהן אפילו עיבדה את המפתח שנים לפני ולא טרחה להחליף צילינדר לדלת הבית.
בשנת 2005 ההתנתקות שינתה את שיגרת החיים במועצת אשכול, מכיוון שחבל גוש קטיף כבר לא היה קיים והטכנולוגיה בעזה השתפרה מאוד. סבלנו מסבב אחר סבב של התקפות מהרצועה ועד היום חלק גדול מהתושבים סובלים בשל כך מחרדות.
בזמן האחרון אני מרגישה שמה שמעסיק את התושבים פה היום הם התקפות מסוג אחר. אמנם אנחנו נמצאים בהפוגה מהירי (באופן זמני כנראה), אבל הפשע המקומי הגובר מאיים על הביטחון והשלווה שלנו.
האם ההרגשה הזו שאנחנו בסכנה ממשית אמיתית או האם מדובר באשליה?
כשמפענחים את הסטטיסטיקות של שיעורי פשע בשנות השמונים בלונדון, ניתן לראות שלא הייתי בסכנה משמעותית, אבל תחושת חוסר הביטחון היא שהובילה אותי ללחץ וסטרס. האם זה מה שקורה פה? מידי יום אנחנו שומעים על עוד פריצה או על עוד גניבה ממשק כזה או אחר. זה מרגיש שכל שיחה עם חבר מתחילה ב"שמעת על הפריצה ב…"
החלטתי לברר מה היא התמונה האמתית. דיברתי עם אנשי הביטחון ועם מספר אנשים שחוו פריצות ופשיעה חקלאית.
משפחת בוכניק, ממושב יתד, חוו גניבה השבוע. אור בוכניק תיאר את מה שהתרחש ממש באור היום: "ביום חמישי שעבר, בשעה 14:30 בצהריים, נכנסו אלינו שלושה בדואים למחסן וגנבו שני אופנועים."
"כל זה קרה בזמן שאימא שלי ואחותי נמצאות מטרים ספורים משם. המחשבה של מה היה קורה אם… לא מניחה לי. התעוזה להיכנס בשעה כזאת, באור יום, רק מחדדת את העובדה שההרתעה לא קיימת."
"התחושות שלנו הן שהחוק לא מגן עלייך מצד אחד ומצד שני, אם תנסה להגן על עצמך – אתה תסיים בכלא, זוהי תחושה בלתי נסבלת."
באותו שבוע היו עוד 3 פריצות במושבים באזור. שתיים היו גניבות אזרחיות ופשיעה החקלאית הפשיעה החקלאית. הייתה גם גניבה של ציוד בשווי עשרות אלפי שקלים מחברת בניה שבונה מחסן גדול של החברה הגרעין סמוך לגדר קיבוץ ניר יצחק.
השאלה היא: האם קיימת הרגשה שאנחנו מוצפים בגל פשע? דברתי עם הרב"ש של ישוב אחד בפתחה, שביקש בהישאר בעילום שם, ושאלתי אותו את השאלות הבאות.
מה התפקיד שלך וכמה זמן אתה מבצע אותו?
"אני הרב"ש – רכז בטחון בישוב שבו אני גר. אני מבצע את התפקיד כבר 4 שנים."
איפה גדלת?
"גדלתי במושב סמוך למושב שאני גר בו עכשיו. נולדתי והתחנכתי במועצה אזורית אשכול."
האם ראית שינוי ברמה וסוג הפשע בתקופה האחרונה?
"בהחלט, יש עליה חדה בשיעור גניבות חקלאיות ואזרחיות. גונבים חומרים רבים כמו מחשבים, דשן, מכשירי השקעה ואפילו טרקטורים מחקלאים. גונבים גם מכוניות, כסף ורכוש מהבתים, במיוחד ממושבים אבל גם מקיבוצים באזור."
האם יש פער בין מספר הפשעים ותפיסת המצב ע"י התושבים באזור?
"רוב התושבים לא מודעים באמת למצב, כי הם לא מחוברים לרשתות הביטחון ורק אילו שעובדים בכוחות הביטחון יודעים כמה גדולה היא העלייה בפשיעה."
מה אתה ממליץ לתושבי אשכול על מנת להגן על עצמם ורכושם?
"אני ממליץ לתושבים להיות ערניים לסביבה שלהם, לנעול את הדלתות בבית ואם הם רואים משהו חשוד – מיד לדוח עליו לרב"ש."
"בכמה מושבים מנסים עכשיו לגייס את התושבים להתארגן למשמר אזרחי, כדי לעזור לכוחות הביטחון לשמור על הישוב שלהם ולבדוק אנשים חשודים שנכנסים עליו. למתנדבים יש שיתוף פעולה עם הרב"ש והוא גם עוזר להם אם צריך."
מה המועצה עושה כדי להגן על האזרחים?
"המועצה גייסה קבוצה של מתנדבים מ'מתמיד' וכוחות של משמר הגבול, שמנסים לעזור באיתור גנבים לפני שהם מבצעים את הגניבה. רק הידע שיש את המשמר הזה יכול להרתיע גנבים פוטנציאלים."
דברי הרב"ש מעידים על זה שיש פער בין התפיסה של האנשים לגבי שיעור הפשיעה והמצב הממשי אבל בניגוד למה שחשבתי הם ממעיטים בחומרת הסיכון.
הוא אומר שאנשים חייבים לקחת יותר אחריות על הביטחון שלהם ושל הישובים שלהם. שרק כאשר יהיה להם את המודעות למצב, אז יעשו את מה שנדרש.
"אין לנו כיסוי ביטוחי"
דיברתי עם שי יפרח, הרב"ש במושב עמי עוז, כדי לבדוק האם המצב בגוש צוחר זהה לזה של חבל שלום (מקום מגוריה של משפחת בוכניק ה.פ). בקשתי ממנו לתאר את המצב ולתאר את המגבלות שיש לרב"שים, בכל הנוגע למניעת גניבות. שאלתי אותו את אותם השאלות ששאלתי את הרב"ש של מושב בחבל שלום.
מה התפקיד שלך שי וכמה זמן אתה מבצע אותו?
יפרח: "אני נמצא שלוש שנים בתפקיד ואני רב"ש של המושב. גדלתי במושב עמי עוז ואני מכיר טוב את האזרחים פה."
"במסגרת תפקידי אינני מתעסק עם פשע פלילי כגון גנבות, אלימות פיזית או מילולית – אני מתעסק רק עם פשע פח"ע, כגון חדירות מהגדר או בכל הקשור להשלכות של נפילת רקטות."
"זה לא התפקיד של הרב"ש לטפל בפשע אזרחי או לרדוף אחרי רכבים גנובים ואין לנו כיסוי ביטוחי למטרה הזאת."
האם ראיית שינוי ברמה וסוג הפשע בתקופה האחרונה?
"בתקופה האחרונה אומנם יש הרבה פריצות לבתים ואפילו גנבות נשקים של אזרחים וגם צבאיים. אנחנו מנסים למגר את התופעה באמצעים הדלים שיש ברשותנו ועד גבול היכולת המשפטית בנושא."
האם יש פער בין מספר הפשעים ותפיסת המצב ע"י התושבים באזור?
"לא שידוע לי על פער כזה וגם אין בידי את המידע הזה."
מה היית ממליץ לתושבי אשכול כדי להגן על עצמם ורכושם?
"אני לא חושב שתושבי אשכול צרכים להגן על עצמם. הם תושבים כמו כולם במדינה ויש משטרה, צבא ואותנו שצריכים לעשות את זה. המועצה דואגת מאוד לביטחון האזרחים."
"לא לשכוח שיש את כל עניני השרפות והבלונים בזמן האחרון. המועצה מתמודדת מול זה לא רע וגם הרב"שים מנסים לעזור, אבל עוד פעם, יש פה גבול משפטי וביטוחי שלא מאפשר לרב"ש לפעול עד הסוף."
האם אתה אופטימי לגבי מצב הפשיעה החקלאית במועצה אשכול?
"אני אופטימי – אחרי הכול זה הבית שלנו ואנחנו כנראה נמשיך לחיות פה."
שינוי בתעוזה ובתחכום
אילן איזקסון הוא הקב"ט (קצין ביטחון) של המועצה. בקשתי מאילן לראות את הסטטיסטיקה של גניבות ופריצות בשנים האחרונות, כדי לברר האם אנחנו באמת נמצאים בגל של פשיעה מטורפת, או שזה עניין של הרגשה של התושבים וכותרות של התקשורת.
אילן גדל במושב שדה ניצן ומבצע את עבדותו כקצין ביטחון מזה חמש וחצי שנים. הוא אמר שהמספרים הם:
ב-2019 נרשמו 50 פריצות. ב-2020 נרשמו 54 פריצות ונרשם מעצר אחד על פריצה.
ב-2021 נרשמו עד כה 16 גניבות ציוד חקלאי ונרשמו עד כה 5 מעצרים על פריצות. לגבי פריצות וגניבות רכוש שאינו חקלאי – יש פריצות כמעט מידי יום.
אילן מסביר ששיעור הגניבות הוא גם עניין עונתי. לדבריו: "זה תלוי במזוג אוויר וגם תלוי במחירי השוק של היבול. כאשר המחיר של עגבניות גבוה למשל – מספר הגניבות עולה באופן משמעותי.
"בזמן האחרון היו גניבות ממטעי אבוקדו בגלל הביקוש הרב לאבוקדו ובעיקר בשל מחירו הגבוה. כשיש פחות ערך לירקות הגנבים פונים למקומות אחרים, כגון בתים פרטיים ובסיסים של צה"ל."
תמיד היו גניבות מהסוג הזה באזור אבל אילן אומר שהוא מרגיש שיש שינוי בתעוזה ובתחכום של הגנבים: "ישנם יותר מקרים של גניבות באור היום ואפילו העובדה שהמשפחה נמצאת בבית לא מרתיעה אותם."
"הם אפילו באים עם ציוד שעוזר להם לפרק ולהעמיס רכבים וציוד השקייה כבד, פשיעה החקלאית. הם עושים סיורים לבדוק זמינות וכמות של חפצי ערך ומתכננים מראש את השוד."
לדברי איזקסון, הפתרון לפשיעה צריך לבוא בכמה רמות: "ברמה האישית או המשפחתית, כל בן אדם צריך לוודא שהוא נועל את דלתות ביתו. הוא יכול להרכיב מצלמות ו/או אזעקה ביתית. חשוב גם שכל תושב יהיה ערני ולדווח לאנשי ביטחון בישוב על כל רכב או בן אדם שנראה חשוד."
"ברמת הישוב (מושב או קיבוץ), כל וועד של כל ישוב יכול להרכיב מצלמות בשערים, לבדוק ולתקן את גדרות הישוב וחשוב לסגור את השערים יותר מוקדם. כמו כן, מומלץ לשדרג ולתחזק את התאורה בישוב."
"הם יכולים לבדוק את השערים הקטנים של כל חקלאי וחקלאי, שלפעמים נשארים פתוחים אחרי שהפועלים יוצאים או חוזרים מהעבודה. אני ממליץ לכל ישוב לארגן משמר של מתנדבים שיבצעו סיורים בישוב."
"הרב"שים בישובים עושים עבודת קודש ואינם מתוגמלים כראוי. אני ממליץ לכל יישוב לשלם לרב"ש תוספת למשכורת, כי הסכום שהוא מקבל עכשיו לא מכסה את התפקיד החדש. עד עכשיו הרב"ש מתבקש לטפל אך ורק בבעיות של טרור."
"אין להם סמכות בינתיים לטפל בפושעים ואין להם כיסוי ביטוחי – ולמרות זאת רבים מהם עושים זאת."
"ברמת המועצה, אנחנו מנסים לשדרג את הקשר עם משמר הגבול והמשטרה, כדי לעלות את רמת ההגנה. חייבים להוסיף מצלמות במקומות שחשודים כמקומות מהם הגנבים נכנסים או יוצאים מהם."
"כמו כן, חשוב לנו לשדרג את הכוח המתמיד (מתנדבים שמסייעים למשטרה) ולגיס יותר מתנדבים עד שיהיו 2-4 רכבים בכל סיור לילי.
"ברמת הממשלה – אנחנו זקוקים ליותר תקציבים כדי לממן את המשאבים הנדרשים כדי לעלות את רמת הביטחון באזור, כגון משמר הגבול והתקנת מצלמות. צריך לשנות את התקנון בנוגע לתפקיד הרב"ש, שהיום אין לו סמכות ואין לו ביטוח כדי לטפל בפושעים."
אילן מציע שהרב"שים יוכלו לעבוד ביחד עם המשטרה, כמו המתנדבים, אבל באופן רשמי ומסודר, ואז תהיה להם הסמכות וגם הביטוח: "כרגע משרד הביטחון משלם לרב"שים והתוספת במשכורת, למימון השעות הנוספות, תצטרך לבוא מהישובים."
"בין גרגירי החול בנגב ישנם סכנות וסיבוכים – אבל מעבר לזה יש פה אנשים טובים ונחושים בדעתם להישאר ולטפח את האזור. יש לי ביטחון בכוחות הפועלים לשמור עליי ועל משפחתי ואיני רואה את עתידי בשום מקום אחר."
