קיבוצים מתחדשים קולטים מועמדים מהעשירון התשיעי ומעלה. ההכנסה החודשית הממוצעת של בית אב מהעשירון התשיעי הכולל 4 נפשות, היא כ-29,150 ₪ בראשית 2020. אומדן ההוצאה הממוצעת למשפחה כזו בקיבוץ, עומד על כ-33,700 ₪ לחודש. המסקנה ברורה
הצטרפות צעירים לקיבוץ: העברת חובת ההתפרנסות האישית/משפחתית לרבות רכישת דירה למגורים אל "חברי הקיבוץ החדשים", ממצה את עיקר השוני בין אורחות החיים "בקיבוץ הקומונלי" (הישן) לזה של "קיבוץ המתחדש" הקואופרטיבי.
בתהליך מיון המועמדים לקליטה בקיבוץ המתחדש, נבחן כושר ההתפרנסות שלהם לרבות יציבות מקורות הכנסותיהם האישיות השוטפות. וכן מדת יכולתם לרכוש/לבנות את דירת מגוריהם בקיבוץ. קיבוצים מתחדשים נמנעים בדרך כלל מקליטת מועמדים שאינם מסווגים לעשירון התשיעי ומעלה. יתר על כן, במציאות הישראלית החדשה בה רק 27% מהמועסקים במקומות עבודה זוכים לקביעות, חרב האבטלה מרחפת גם על המועמדים המסווגים ביום קבלתם לקיבוץ בעשירון ההכנסה התשיעי ומעלה, כך שגם מבחן ההתפרנסות הזה עומד על קרעי תרנגולת.
מבחן ההשתכרות מול מבחן ההוצאות
הצטרפות צעירים לקיבוץ: לפי מחקרי הל.מ.ס. הייתה ההכנסה החודשית הממוצעת נטו של בית אב מן העשירון התשיעי הכולל 4 נפשות בשנת 2017 27,591 ₪, ובהתאמה כ-29,150 ₪ בראשית 2020. בהיות הקיבוץ יישוב קטן, נושאים חבריו בהוצאות והשקעות ציבוריות גדולות מאשר תושבי יישובים גדולים. חלק גדול מן הקיבוצים גם מאכלס את הפריפריה הגיאוגרפית בישראל, מצב המייקר את עלויות קיום המשפחה.
אומדן ההוצאה הממוצעת למשפחה בת 4 נפשות בקיבוץ, מייצג מאוזן כלכלית, עומד על כ-33,700 ₪ לחודש בשנת 2018 (כולל הוצאות קנויות שכר עובדים בשירות, הוצאות מנהלת הקהילה, נוי וניקיון, ארנונה שירותי מים וביוב, השקעה צרכנית בגובה הפחת הצרכני/קהילתי, לא כולל הפרשה למענק עזיבה), ובהתאמה כ-35,000 ₪ לחודש בראשית שנת 2020. יוצא איפה, כי תוחלת למעלה מ-50% ממשפחות החברים בקיבוץ המתחדש לא לעמוד בכיסוי מלוא ההוצאה המשפחתית החודשית הנגזרת מן החיים בקיבוץ מהכנסתם מעבודה בלבד.
הפתרון אשר יאפשר את התפתחותה וצמיחתה של קהילת הקיבוץ המתחדש, הוא קיומו של משק קואופרטיבי איתן ומניב, המייצר עודפים מספיקים לאיזון ההוצאות הצרכניות/קהילתיות והוצאות הביטחון הסוציאלי של החברים והתלויים בהם
מס איזון
נושא גבית מס האיזון הפרוגרסיבי (מיסוי רמות ההכנסה המשפחתיות הגבוהות), בקיבוץ המתחדש, נכשל. מרבית חברי הקיבוץ אשר הכנסתם המשפחתית גבוהה יחסית, מסרבים וכנראה יסרבו בעתיד לשלם מס זה. במציאות נשחק מנגנון המיסוי הפנימי הפרוגרסיבי במרבית הקיבוצים המתחדשים. הפתרון אשר יאפשר את התפתחותה וצמיחתה של קהילת הקיבוץ המתחדש, הוא קיומו של משק קואופרטיבי איתן ומניב, המייצר עודפים מספיקים לאיזון ההוצאות הצרכניות/קהילתיות והוצאות הביטחון הסוציאלי של החברים והתלויים בהם. אומדן חלק העודף המשקי השנתי הנדרש להשלמת התקציב המשפחתי של משפחה ממוצעת בת 4 נפשות בקיבוץ מתחדש מייצג, מוערך כיום בסכום שנתי של לפחות 60 אלף ש"ח .
בנוסף, יש ליעד מן העודף השנתי נכסים נזילים למימון מענקי עזיבה ולחילופין לקרן חיים נצברת לכל חבר אשר אינו עוזב. חלק נוסף ייועד לשמש להשלמת הפרשות פנסיוניות לרמה נאותה להבטחת משאבים לטיפול סיעודי ראוי, ולהבטחת משאבים לטיפול בבעלי צרכים מיוחדים.
שוק העבודה בישראל וצרכי ההתפרנסות המשפחתית
המאוץ הטכנולוגי מדעי מחשובי מייתר כבר כיום משרות עבודה שונות ומייצר אבטלה חלקית/מלאה הולכת וגוברת של אנשים משכילים, אשר רכשו מקצועות הנמצאים בתהליכי התכלות. גם במקצועות המבוקשים בשוק יתקיימו תנודות ביקוש המצריכות פעולות ייצוב רווחת המשפחות. נתוני המצב כיום מראים כי במבחן מימון התצרוכת של משפחות מן העשירונים העליונים עולה יותר ויותר משקל רווחי ההון (רנטה, דיבידנד מאחזקות וכו') תוך ירידת משקל שכר העבודה/ תמורה מעבודה.
התקיימות המאוץ הטכנולוגי מדעי מצריכה מהלך ממלכתי של יצירת רווחה אוניברסלית , תוך מיסוי פרוגרסיבי ניכר של הכנסות וירושות גדולות, כל זאת למימון סף רווחה שוויוני גבוה. ממשלים ימניים שמרניים במדינות דמוקרטיות גדולות כארה"ב ובריטניה, מדחיקים את המודעות להתפתחות זו ומנהלים מדיניות סוציו כלכלית המבוססת על התערבות ממשלתית סוציו- כלכלית מזערית.
סיכום
תנאי הכרחי להתאוששות דמוגרפית בריאה בקיבוצים, הוא פיתוח מודעות חברי הקיבוצים, הנהגות הקיבוצים, והנהגת התנועה הקיבוצית, להתפתחות העתידית התעסוקתית והסוציו-כלכליות בחברה בישראל, ובבניית מנגנון קואופרטיבי הכולל משק מניב חזק, אשר ייצב את כלכלת המשפחות בקהילה הקיבוצית. פיתוח קואופרטיבים מניבים בין-קיבוציים אזוריים וארציים, הממצים את יתרונות לגודל, חיוני מאד לגידול עודפי המשקים הקיבוציים לייצוב תרומתם לכלכלת משפחות חבריהם. הקיבוץ הקואופרטיבי העתידי יפרח ויצמח בתנאי
