אומר עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, שליווה ומלווה את המושבים ואת החקלאים לפני ואחרי ה-7 באוקטובר. במקביל לשיקום מושבי העוטף והצפון שפונו מבתיהם הוא ממשיך לפעול למען המושבים מול הממשלה והכנסת
*תמונה ראשית: עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל. צילום: יח"צ
החל מנובמבר 2019 מכהן עמית יפרח כמזכ"ל תנועת המושבים, לאחר שמונה על ידי מועצת תנועת המושבים לממלא מקום מזכ"ל התנועה, במקומו של מאיר צור שפרש מהתפקיד. במרץ 2021 התקיימה ועידת תנועת המושבים אשר בחרה ביפרח פה אחד לתפקיד מזכ"ל התנועה. ביוני 2021 מונה עמית יפרח ליו"ר התאחדות חקלאי ישראל, במקביל לתפקידו כמזכ"ל תנועת המושבים.
עמית שלום, בתקופה הזאת אנחנו מסיימים קדנציה של ממשלה ולקראת בחירות. איך אתה מסכם את התקופה מהבחינה של המושבים והחקלאות, מבלי להיכנס לפוליטיקה, שכמובן בחלק הארי שלה הייתה תקופת מלחמה, תקופה של משבר וכאב?
"זו הייתה ועדיין תקופה המאתגרת ביותר שיכולתי לדמיין. נכנסתי לתפקידי מתוך רצון שכמובן עדיין קיים לחזק את המושבים, את החקלאות ואת המרחב הכפרי כולו – ובפועל חלק גדול מהקדנציה הוסב והוקדש למלחמה על הבית, במובן הכי מילולי של המילה.
"בשבעה באוקטובר הוכחנו שהמושבים הם לא רק יישובים חקלאיים שמעבדים את אדמותיהם עד לתלם האחרון. הם חלק מחומת המגן של מדינת ישראל! אנשים וקהילות שלמות פונו מהבתים, חקלאים אשר המשיכו לגדל מזון גם תחת אש ותוך סיכון אישי, ומיד עם סיום המלחמה פעלנו רבות לשיקום הקהילות והחזרה הביתה.
"אני מסכם את המלחמה והטיפול של התנועה בקהילות בתחושת אחריות גדולה, בתחושה של מחויבות ובעיקר בשליחות לאומית. יש הישגים רבים, ניהלנו מאבקים ויש גם דברים שלא הצלחנו לשנות. אבל מעל הכול, אני חושב שהצלחנו להוכיח שהמושב הוא נכס לאומי. עכשיו צריך לוודא שהמדינה מבינה את זה גם ביום שאחרי המלחמה ואנו משקיעים מאמץ כבר להיערך לקראת הקדנציה של הממשלה הבאה שתיבחר, על מנת לחזק את מעמד המושבים והחקלאות ולייצר אופק כלכלי וחקלאי לעוטף ולצפון ולצמיחתם."
אנחנו מדברים ביום ה-7 באוקטובר 2026, שלוש שנים לאחר הטבח הנורא. איך אתה מרגיש היום, בראייה לאחור?
"ראשית, אני בן העוטף והכל חוותי בנגיעה אישית קרובה, שלוש שנים אחרי, יש דברים שהזמן לא מרפא. אנשים רבים שהכרנו ואיבדנו, משפחות שכולות עדיין חיות עם האובדן, ניצולי הטבח, חיילים, חטופים ששבו ונפגעים פוסט טראומטיים חיים עם צלקות עמוקות ויש יישובים שלמים שעברו טלטלה שאי אפשר לתאר אותה.
"אבל לצד הכאב, אני מסתכל גם על מה שההתיישבות עשתה מאז אותו בוקר. החקלאים המשיכו לעבד את האדמות גם תחת אש וגם תחת מחסור משווע של ידיים עובדות, אנשים וקהילות שלמות חזרו הבית, שדות נזרעו. לולים ורפתות חזרו לפעול. קהילות התחילו להשתקם.
"הלקח שלי מהשבעה באוקטובר הוא שההתיישבות היא חלק מתפיסת הביטחון של ישראל. כשאנחנו מחזיקים את הקרקע, אנחנו לא רק מגדלים תוצרת חקלאית אנחנו מחזיקים גבול, קהילה וריבונות ובעיקר את ביטחון המזון של המדינה.
"המשימה שלנו עכשיו היא לא רק לזכור את מה שהיה, אלא לבנות מציאות שבה אסון כזה לא יחזור. ובשביל זה צריך התיישבות חזקה, חקלאות חזקה ומדינה שמבינה את הערך שלהן.
"אנחנו עומדים לפני בחירות. האם המענים שניתנו על ידי הממשלה מאז ה-7 באוקטובר לשיקום חבל תקומה היו מספקים, הן במישור החקלאי והן במישור ההתיישבותי?
"נעשו דברים חשובים לשיקום הישובים השונים. אבל אם שואלים האם זה מספיק אז התשובה היא לא.
"התשובה גם שונה בין העוטף – שם יש את מנהלת תקומה, לבין הצפון – שם היה פרויקטוריי תנופה שהתחלפו זה אחר זה, ללא עובדים או יכולת לתת מענה, עד שלא מזמן הצפון התאחד בתוך מנהלת תקומה.
"החזרת הקהילות לבתים היתה מאתגרת מאוד. שיקום של חבל תקומה הוא לא רק להחזיר אדם לבית שלו. צריך להחזיר לו את היכולת לחיות, להתפרנס, לגדל ילדים ולבנות עתיד ובעיקר להרגיש בטוח בבית שלו. בחקלאות זה מורכב עוד יותר, כי משק שנהרס לא משקמים רק עם קורת גג. צריך קרקע, מים, תשתיות, עובדים, ציוד ועוד.
"מבחינתי, המבחן של הממשלה הבאה יהיה בטיפול ארוך טווח ובראייה כיעד לאומי של חבל תקומה ולא עוד סעיף תקציבי."
מושב עם צביון חקלאי
אני רוצה לעבור לנושא הקרקעות של המושבים. ניהלת מאבקים רבים כנגד הותמ״לים. ספר לנו על המשמעות של זה.
"אנחנו חלק מפתרון למצוקת הדיור אבל אנחנו לא מחסנית נדל״ן. אנחנו שומרים על ערכי הקרקע החקלאית ולכן כל פגיעה בקרקע חקלאית תיקח בחשבון את ההשלכות שיש. אם המדינה רוצה לעמוד ביעדי שלה ליצור מזון ולביטחון מזון, אז היא לא יכולה לקחת את הקרקע שמייצרת מזון – ולכן המאבק שלנו כנגד הותמ״לים הוא למען שמירה על המושב עם ציביון חקלאי.
"מושב הוא לא שכונה בעיר והעיר לא יכולה לנגוס בשטחים החקלאיים. אנחנו נאבקים כדי לשמור על השטחים החקלאיים, על המשקים ועל התשתיות. בסופו של דבר מושב ללא חקלאות הוא יישוב קהילתי עם זיכרונות חקלאיים ואנחנו לא ניתן לזה לקרות. לכן אנחנו דורשים איזון אמיתי – בנייה והתחדשות מצד אחד, אבל תוך כדי שמירה על הקרקע החקלאית, השטחים הפתוחים והיכולת לייצר מזון וביטחון מזון לאזרחי המדינה."
אתה הבאת הישג גדול שעבדת עליו במשך שנים עוד מאז שאיילת שקד היתה שרת הפנים והוא אישור תיקון 5 לתמ”א 35, שמאפשר בניית בתים והוספת תושבים מעבר למה שנקבע בתמ״א במושבים. מה זה אומר למושב?
"ראשית שום הישג בעיני אינו מושג לבד, זו לא התפיסה הניהולית שלי ולא דרך העבודה שלי במרחב הציבורי. אני איש של חיבורים ואיחודים ושיתופי פעולה ולכן איחדתי את כל התנועות המושביות תחת התנועה, וגם בתמ״א 35 העבודה נעשתה בשיתוף והובלה משותפת עם המרכז לשלטון אזורי – רק ככה מגיעים להישגים, והשת״פ עם שי חג׳ג׳ מתבצע בכל התחומים של ההתיישבות ויחד הובלנו להישגים המועצות יחד עם התנועה זה מכפיל כח ונמשיך כך גם בעתיד.
"תיקון 5 לתמ״א 35 ביטל את לוח 2 ויאפשר גדילה של יחידות הדיור בתוך המושבים ושינוי מדיניות הציפוף והבינוי לאחר 20 שנה. התיקון מהווה בשורה אמיתית למרחב הכפרי.
"הגדלת מכסת יחידות הדיור בכל יישוב יוצרת אופק תכנוני, מעניקה מענה לדור הצעיר שמשווה למגורים במושב לצד ההורים ומאפשרת המשכיות קהילתית ורב-דוריות שתבטיח את עתיד ההתיישבות הכפרית בישראל."
אגף משימות לאומיות
לאחרונה היינו עדים להקמת יישובים חדשים בבקעת הירדן. האם יש בכוונתך לחדש את פעילות ההתיישבות בפועל של תנועת המושבים בנגב, בגליל או בבקעה?
"ראשית בוודאי שכן ואנחנו כבר חלק מיוזמה שמתפתחת ואני מקווה שבקרוב תהיה בשורה.
"מדינת ישראל צריכה להסתכל על המפה ולשאול איפה היא רוצה לראות יישובים ישראליים בעוד עשרים ושלושים שנה. הגליל, הנגב ובקעת הירדן הם לא רק שטחים על מפה. הם מרחבים שבהם צריך לייצר נוכחות ישראלית חזקה. ונוכחות ניתן לקיים רק עם יישוב חקלאי מתוכנן עם אלפי דונמים מעובדים, המבטיחים משילות ותורמים לבטחון המזון. ישנה חשיבות להקמת יישובים קהילתיים, אבל לדעתי זה פחות משרת את המטרה ומייצר פחות תועלת מבחינת תפיסת שטח וייצור מזון.
"ולכן אחת ההחלטות שקיבלתי, בעיקר אחרי השבעה באוקטובר, היא הקמת אגף חדש בתנועת המושבים, אגף המשימות הלאומיות. האגף נפתח החודש וחלק משמעותי מפועלו יהיה חיזוק המעורבות שלנו בהקמת מושבים חדשים וחיזוק ההתיישבות במרחבים האסטרטגיים של מדינת ישראל. הקמת מכינות וגרעיני נח"ל יחד עם התנועה הקיבוצית, חיבור לתפוצות ולקהילות קטנות בעולם וקליטת עליה במושבים. אנחנו תנועה עם ערכים והון אנושי מדהים ודרך האגף החדש נסתכל החוצה אל החברה והמדינה, ונמצא בכל תחום איפה אנחנו כתנועת המושבים יכולים לתרום ולהוביל."
אתה מכהן גם כיו”ר התאחדות חקלאי ישראל ופועלך הרב בחקלאות ניכר מאוד. נלחמת ברפורמה בענף החלב. איך אתה מסכם את כהונתו של אבי דיכטר כשר החקלאות?
"אני חושב שאבי דיכטר הגיע לתפקיד מתוך הבנה של החשיבות האסטרטגית של החקלאות הישראלית, ובתקופה המורכבת שעברנו היו לנו שיתופי פעולה משמעותיים בזמן במלחמה ובכלל. אבי היה קשוב לסוגיות שהעלינו, הכיר בחשיבות של החקלאות לביטחון המזון ולחיזוק ההתיישבות ופעל לקידום נושאים חשובים לענף.
"מבחינתי ומבחינת חקלאים רבים, אבי היה משרי החקלאות שעשו הכי הרבה למען החקלאות הישראלית בשנים האחרונות. שר עם קבלות ולא דיבורים. לא שר שיושב במשרד, אלא שר שחורש את הארץ, פוגש חקלאים, מקשיב, דוחף ומזיז דברים.
"בתקופה שבה החקלאות הישראלית עברה משבר עצום של מלחמה וחוסר יציבות – אבי היה שם. אפשר להתווכח על פוליטיקה אבל על עשייה אמיתית צריך לדעת להגיד תודה.
"אני מקווה שהממשלה הבאה תמשיך לראות בחקלאות הישראלית נכס אסטרטגי, ותדע לתרגם את ההבנה הזאת למדיניות ארוכת טווח שתיתן לחקלאים ודאות, תעודד את הדור הצעיר להיכנס לענף ותבטיח את יכולת הייצור המקומית של ישראל."
במושבים ובכנסת
ספר לי על סדר היום שלך בעבודה.
"לאורך כל הקדנציה שלי אני מחלק את סדר היום שלי לשניים: הראשון במושב, בשטח. אני שואב את הכוח שלי מהשטח וניזון ממנו ופועל אך ורק למענו ופועל לחיזוק השטח ועבודה אינטנסיבית עם ולמען המושבים והשני – סדר היום שלי הוא החוצה – וכאן אני פועל לילות כימים לחיזוק סדר היום של המושבים והמרחב הכפרי כולו מול הממשלה, הכנסת ומשרדי הממשלה.
"אני פועל להגיע לדיונים בכנסת, לפגישות ולישיבות מו״מ ולכל מקום בו מקבלים החלטות על המרחב הכפרי. פעלנו כדי להגן על הקרקע החקלאית, על המשקים החקלאיים, על החקלאים והקהילות בעוטף ובצפון, על ענפי החלב והעופות ולמען חיזוק ביטחון המזון. הדבר החשוב ביותר הוא שהמושבים והחקלאים מבינים שיש מי שמייצג אותם באופן רציף ובלתי מתפשר גם כשאין מצלמות."
פעלת רבות מול הלובי החקלאי, הכנסת והממשלה. מהם ההישגים המרכזיים?
"אני חושב שאחד ההישגים הגדולים הוא שהצלחנו זה לשנות את השיח. היום הרבה יותר קשה לקבל החלטה שפוגעת בחקלאות בלי לשאול מה המחיר הלאומי שלה. הצלחנו לבלום מהלכים תכנוניים, להשפיע על החלטות ממשלה, להגן על ענפים חקלאיים ולשים את ביטחון המזון במרכז השיח.
"אכן המאבק שניהלנו נגד הרפורמה בחלב היה מאבק קשוח אותה הוביל שר האוצר ופעלנו באופן בלתי מתפשר ונלחמנו בכל זירה ומישור- פוליטי, תקשורתי, ציבורי וגם בשטח ובהפגנות. וגם המאבק הזה שהיה לא פשוט כלל למען הרפתנים וענף החלב והשלכותיו גם למען ענפי החקלאות השונים הצליח בסופו של דבר.
"אבל אני לא אוהב לדבר רק על הישגים. בכל מאבק שבו הצלחנו לעצור מהלך רע, אבל למדנו גם שהמערכת יכולה להתהפך מחר. לכן המטרה שלי היא לא רק לנצח בקרב הבא. המטרה היא לייצר מדיניות ארוכת טווח למדינת ישראל ולשמור על החקלאות המקומית וביטחון המזון."
מה אתה מצפה מהכנסת הקרובה?
"אני מצפה שהחקלאות תהיה חלק מסדר היום הלאומי של הכנסת ולא נספח של ועדת הכספים או של משרד החקלאות או לחלופין שמישהו יתעורר וידבר על הורדת יוקר המחיה ככותרת ולא מבין את ההשלכות שלה על החקלאות המקומית וביטחון המזון.
"אני רוצה לראות ממשלה שמגדירה ביטחון מזון כיעד לאומי, שמגינה על הקרקע החקלאית, מחזקת את החקלאים באזורי הספר ומייצרת ודאות לדור הבא. הכנסת הבאה צריכה להבין דבר פשוט: אפשר לייבא מזון, אבל אי אפשר לייבא עצמאות."
אתה מדבר הרבה על ביטחון המזון. משרד החקלאות הכין תכנית לביטחון המזון בשיתוף איתכם. האם לדעתך הממשלה הקרובה תיישם אותה?
"אני מאוד מקווה שכן, אבל אני לא מסתפק בתקווה. תכנית לביטחון מזון צריכה להפוך מתכנית של משרד לתכנית של ממשלת ישראל.
"אנחנו צריכים יעד ברור לכמות הייצור המקומי, לקרקע חקלאית, למים, לעידוד חקלאים צעירים ולהשקעות בתשתיות. ביטחון מזון לא נבנה בזמן מלחמה. הוא נבנה בשגרה, כדי שביום בו ישראל תהיה שוב במצב של חירום אז תהיה למדינה יכולת להאכיל את האזרחים שלה.
"ראינו את זה בשבעה באוקטובר, ראינו מול המלחמה מול איראן או החות׳ים שיושבים על שלטר הנמל וגם על העולם כולו שעושה חרמות כנגד ישראל. "
אני חוזר שוב למאבק החלב שניהלתם. האם אתה חושב שבממשלה הקרובה יהיו מאבקים ואיך אתם נערכים?
"אני לא מחפש מאבקים. אבל אם תהיה פגיעה בחקלאות הישראלית, אנחנו נילחם.
"המאבק על החלב הוא לא רק מאבק של הרפתנים. הוא שאלה עקרונית: האם מדינת ישראל רוצה לייצר כאן מזון או להיות תלויה ביבוא, בשווקים ובמדינות אחרות?
"לכן אנחנו נערכים גם למאבקים וגם לשיח. אנחנו מעדיפים להגיע להבנות, אבל כשצריך נעמוד בשביל החקלאים שלנו עד התלם האחרון.
"ראינו את המדיניות של השר לשעבר עודד פורר על ענף השום שהיה ענף ישראלי מפואר ולאחר הורדת המכסים – אין כמעט מגדלים בענף וכולו מסתמך על יבוא.
"לכן צריך להבין שגם כשמדובר ביבוא ממדינה ידידותית, בעת משבר היא קודם כול דואגת לאזרחים שלה ואירופה כיום מתאסלמת לאט לאט ואנו חווים חרמות ולכן לא יכולים להסתמך על יבוא."
"אסור שהיבוא יהפוך לתחליף"
יבוא מול שוק מקומי: מה אתה חושב שצריך לעשות?
"יבוא הוא כלי, לא מדיניות. אני לא חושב שצריך לסגור את ישראל ליבוא. אבל אסור שהיבוא יהפוך לתחליף לייצור החקלאי המקומי. אפשר לייבא כשיש מחסור וכהליך משלים אבל צריך תמיד לשמור על חקלאות מקומית חזקה ויציבה. כי ביום שבו תהיה מלחמה, מגפה, משבר עולמי או חרם עולמי נגלה שהמחיר הזול ביותר הוא לא תמיד המחיר הזול באמת.
חרמות ואנטישמיות בעולם. האם יש לכך השפעה על החקלאות?
"בהחלט וזו בדיוק הסיבה שביטחון מזון הוא גם ביטחון לאומי. אנחנו רואים בעולם מגמות של חרמות, אנטישמיות ולחצים פוליטיים שמשפיעים גם על המסחר. התגובה של ישראל לא יכולה להיות רק דיפלומטית. היא חייבת להיות גם ייצור מקומי.
"מדינה לא יכולה לבקש מהעולם להכיר בזכות שלה לעצמאות ובמקביל להיות תלויה בו כדי להאכיל את האזרחים שלה.
"לכן מבחינתי המסר לממשלה הבאה הוא ברור: חקלאות ישראלית היא לא הבעיה– היא הפתרון. אם אנחנו רוצים להיות מדינה חזקה, עצמאית ובטוחה, אנחנו צריכים לדעת לייצר כאן מזון, לשמור על הקרקע ולחזק את האנשים שמחזיקים אותה."
אם היית צריך לסכם את ארבעת השנים האחרונות מול הממשלה במשפט אחד?
"התחלנו את הקדנציה כדי לחזק את המושבים, אבל השלוש השנים האחרונות לימדו את כולנו משהו גדול יותר: כשישראל צריכה ביטחון, היא נשענת על מי שמחזיק את הקרקע. עכשיו האחריות של המדינה היא לחזק את מי שמחזיק אותה."
