לפיה אתרי משרדי הממשלה יוסיפו בשירותים המקוונים הפנייה לחתימה על כרטיס אדי לתרומת איברים. כך, כל אזרח אשר רוצה להשתמש בטפסים המקוונים כגון חידוש רישיון נהיגה, הוצאת דרכון או תשלום רישיון, יופנה לחתימה על כרטיס אדי ויוכל לבחור האם לחתום עליו
שירי רותם־ניר, ילידת ותושבת כפר ויתקין, איבדה לפני חמש שנים את בעלה עמרי ואת ובנה עילי בטרגדיה נוראית, כשנפלו אל מותם במהלך טיול בנחל צאלים.
ברגעים הנוראיים בבית החולים, בהם הבינה שאפסו סיכויו של בנה לחיות, היא נענתה לצו ליבה וקיבלה החלטה קשה מנשוא – לנתק את בנה מהמכשירים, לתרום את איבריו ובכך להציל את חייהם של ארבעה ילדים.
הצעה שנועדה להציל חיים
לקראת יום השנה החמישי למותם, שחל ב-9 בדצמבר, ביקשה שירי להמשיך את עשייתה להצלת חיים. היא פנתה אל שר התרבות והספורט חילי טרופר, שתרם כליה לאדם זר, והציעה לו שיפעלו יחדיו בכדי לעודד תרומת איברים בקרב הציבור הישראלי.
השר החל לפעול בנושא וגיבש הצעה אשר נועדה להרחיב את מאגר התורמים בישראל, כשברקע מחסור באיברים להשתלה ושיעור נמוך של הסכמה לתרומת איברים, הן על ידי משפחות והן דרך כרטיס אדי.
בישיבת הממשלה שנערכה ב-19 בדצמבר, אישרו השרים פה אחד וללא כל דיון את ההצעה שנועדה להציל חיים, לפיה אתרי משרדי הממשלה יוסיפו בשירותים המקוונים הפנייה לחתימה על כרטיס אדי לתרומת איברים.
כך, כל אזרח אשר רוצה להשתמש בטפסים המקוונים כגון חידוש רישיון נהיגה, הוצאת דרכון או תשלום רישיון, יופנה לחתימה על כרטיס אדי ויוכל לבחור האם לחתום עליו.
בטרם התקבלה החלטת הממשלה, הקריא השר טרופר את המכתב שכתבה שירי רותם-ניר: "הדבר הראשון שראיתי באולטרה סאונד שעשיתי לאחר שנודע לי שאני בהריון עם עילי היה הלב שלו.
עוד לפני שראיתי על המסך צורה של ילד, לפני ששמעתי בכי וצחוק של תינוק, לפני שראיתי אותו לומד ללכת, לפני שלימדתי אותו לקרוא, לפני הכל ראיתי ושמעתי את פעימות הלב שלו.
"עילי כבר לא איתי. אני כבר לא שומעת אותו צוחק ולא רואה אותו מול עיני, אבל הלב הזה עדיין פועם היום, אם כי בגוף אחר. יש משהו מטורף, מוזר ובלתי נתפס במחשבה שחלק מהילד שלי, שנוצר מה- D.N.Aשל בעלי ושלי, נמצא היום בגוף של ילד אחר, חי וקיים, ושאלמלא הלב הזה קיים סיכוי שהילד לא היה חי.
"הדבר האחרון שחשבתי עליו בבוקר בו יצאו עמרי ועילי לטיול היה שלא אראה אותם יותר. כשהגעתי לבית החולים עוד נתנו לי להאמין שיש סיכוי שעילי יצא מזה, שיתעורר ויחזור הביתה. זה לא קרה."
שיח על תרומת איברים
"כשהבנתי שהכל אבוד פניתי לרופאים וביקשתי לדבר על תרומת איברים. אני לא יודעת מאיפה היו לי הכוחות לחשוב על מה נכון לעשות ולא להתרכז בכאב שלי. במבט לאחור לפעמים זה נראה לי כמו לקוח מסרט.
"אני חושבת שהסיבה העיקרית ליכולת שלי לבקש לדבר על תרומת איברים דקה אחרי שהודיעו לי שאין כבר סיכוי היא שנושא תרומת האיברים לא היה זר לי. לעמרי ולי היו שיחות בנושא, שנינו ראינו בהצלת חיים ערך עליון וידעתי באותו הרגע שזה הדבר הנכון לעשות.
"לחשיפה לשיח על תרומת איברים יש חשיבות עליונה בהגדלת מספר התורמים. לאדם שניצב מול שאלת תרומת האיברים ברגע הכי קשה בחייו, ברגע של אובדן וכאב בלתי נתפס, יהיה קל יותר לקבל את ההחלטה הנכונה לעומת אדם שלא מבין את המשמעות של התרומה וצריך להתפנות, ברגע משבר, להתעסק עם נושא חדש לחלוטין.
"בנוסף, מתוך אהבה גדולה וכבוד לאהוב שאיננו, קל יותר לקבל תרומת איברים אם לאדם שנפטר היה כרטיס אדי והוא בחר, עוד בחייו, להיות תורם איברים.
"עברו חמש שנים מאז תרומת האיברים של עילי. אי שם בארץ יש כמה ילדים שחיים בזכותו. זה לא מנחם אותי כהוא זה על האובדן הבלתי נתפס שלי, אבל מנחמת אותי הידיעה שברגע הכי קשה בחיי ידעתי לקבל החלטה מושכלת וחשובה ושנפלה בחיקי הזכות להעניק חיים."
"הלב שפעם בגופו של עילי, שהתרגש, שכאב, שחיבקתי ושהרגשתי כשהיה נצמד עליי פועם עכשיו בחזהו של מישהו אחר. חלק ממנו עוד חי, וזו תחושה שאי אפשר לתאר במילים.
להגברת המודעות לחשיבות התרומה תהיה השפעה מצילת חיים ולכל אחד מכם, שיפעל למענה יהיה חלק בהצלת חיים. אני מבקשת מכולכם, ראש הממשלה ושרים, לתמוך בהחלטת הממשלה שמביא השר טרופר.
אני משוכנעת שבעובדה שלראשונה כל שירותי הממשלה המקוונים ינגישו את כרטיס אדי לחתימה יהיה משום הצלת חיים ממש! ואין דבר חשוב מכך".
לאתר אדי לחצו כאן
