יבול שיא
הרפת והחלב
אסיל אבו עוואד. המתנה. שמן על בד. 40 50 סמ 1 פרט 1

הצצה לתערוכת סיום  

3 דק' קריאה

שיתוף:

ההוויה התרבותית-חברתית והעיסוק ב"עצמי" ובמערכת היחסים המשפחתית אלה הם הנושאים השולטים בתערוכת הסיום של בוגרי ובוגרות המכון לאמנות במכללת "אורנים" 

מתערוכת הסיום של בוגרי ובוגרות המכון לאמנות במכללת "אורנים" עולה התאמה בין תכני העבודות המוצגות לבין ההשתייכות הלאומית-תרבותית של יוצריה. בעוד שמרבית מהבוגרים המשתייכים למגזר הערבי, עוסקים בעבודתם בחקר מורשתם והווייתם התרבותית-חברתית, אם מתוך תחושת שייכות וגאווה ומתוך הדחיפות להנציחה ולשמרה ואם מתוך התרסה כנגד האיסורים וההגבלות שהיא כופה על חבריה, הרי שבתערוכתם של הבוגרים היהודים מרכז הכובד נע אל עבר העיסוק ב"עצמי" ובמערכת היחסים והסאגה של המשפחה הגרעינית.  

ית'רב חטיב מתוך הצורך לזכור, לשמר ולהנציח, הטביעה בריבועי חימר דגמים דקורטיביים מתוך דלת בית ילדותה העשויה מקוביות עץ מגולפות בעבודה ידנית. את ריבועי החימר המוטבעים היא הציבה במערך גריד מרווח, ושיבצה ביניהם תבליטים מעץ המעלים אזכורים למלאכות נשיות ביתיות, תבליטים שבאמצעותם, על פי הטקסט שכתבה, היא מביעה את התנגדותה "למחסומים שהחברה בה אני חיה מציבה בפני על מנת שלא אצא מהבית". 

 עמדה דיאלקטית כלפי המסורת והתרבות הערבית נוכחת גם בתערוכה "אותיות חופשיות" של נורא תאופיק. את פני הצופה מקדם בתערוכתה ציור של קליגרפיה ערבית בגוון שחור, הממוסגר והתחום במסגרת עץ ריבועית. בדומה לקירות ולתקרות מסגדים שעוטרו בקליגרפיה ערבית, הקליגרפיה של תאופיק חורגת ממסגרתה, מתפשטת, ו"מטפסת" על הקירות ותקרת חלל תצוגתה, אך הפעם, האותיות הסדורות פורקות עול והופכות לקו חופשי ומשוחרר, מאולתר ואקספרסיבי. בהתייחס לעבודתה היא כותבת, בין היתר : "…כבחורה מוסלמית, ערבייה ופלסטינית שחיה באמצע מגבלות חברתיות ופוליטיות… רציתי לשפוך אור על הכעס והמרד שהרגשתי מהרגע בו הכרתי את המציאות והייתי מודעת לחסמים ולהגבלות הבלתי רצויים שמקיפות אותי…".  

"כן, אני בדואית" 

את העבודה הפמיניסטית הידועה של ג'ודי שיקגו "מסיבת ארוחת הערב" משנות ה-70 של המאה הקודמת, "מתרגמת" מריא כעביה לתרבותה. במיצבה, הקרוי "כן, אני בדואית", היא פרשה ופיזרה על הרצפה במבנה מלבני קפה שחור, עליו מונחים בצורה סדורה צלחות העשויות חימר כשבמרכזן סכו"ם העטוף בשקיות מבד. לצד ובצמוד לצלחות מוצבים גביעי יין מזכוכית שבקרקעית כל אחד מהם, במקום היין האסור לשתייה על פי דתה, מונחת פקעת של חוט תפירה שחור המתדמה למשקע של קפה שחור. על קירות חלל תצוגתה, תלויות במסגרת, רקמות של פסים אדומים אנכיים המשעתקים את דגמי הקעקועים המקועקעים על פניהן של הנשים הבדואיות.   

אסיל אבו עואד כותבת בין היתר בהתייחס לתערוכתה: "במסורת העדה הדרוזית שלנו, נהוג שכל מבוגר יכין את הבגדים בהם ייקבר לאחר מותו… בעבודתי אני מתמודדת עם הפחד מאובדן והנטישה של הגוף". כביטוי ישיר לפחדיה, היא מציבה על כיסא את השמלה, "בגד המוות", בהתאם לתנוחת הגוף הנעדר של היושבת עליו. לצד עבודת וידיאו, מוצגים עוד בתערוכתה שני ציורי שמן המפגינים מיומנות טכנית, כשבאחד מהם מצוירות שלושה דורות מנשות משפחה בחיבוק אמיץ כשדמותה של הסבתא מהווה את המוקד להערצה ולרגשות החום והאהבה.    

מוסר, דימוי גוף והפרעת האכילה 

זאב פפאוצן מציג סדרת ציורים אקספרסיביים "משולחי רסן" המטיבים להקרין תחושה של אי-שקט, צרימה, תזזיתיות, וסערה רגשית. בציוריו היותר משובחים – כשבאחד מהם מתואר עירום נשי ובשני זוג מתעלס – הדמויות נטמעות לחלוטין ומתפוגגות ברקען.     

בשני ציורי שמן משובחים מתוך תערוכתה, רותם זרקה זך מחליפה "תפקידים" בין הורה-ילד. בעוד שבציור "דיוקן עצמי" היא שוכבת על שמיכה רכה בעירום ובתנוחה עוברית, הרי שבציור "אמא, אבא ואני" היא יושבת על ספה, פניה ומבטה פונים ישירות לצופה בעוד ראשו של כל אחד מהוריה רכון ונח על ירכיה, והם נראים כשני ילדים המבקשים נחמה בחיקה והיא, הבת, מנחמת ומגוננת עליהם בידיה.   

בעבודת הווידיאו "הבל" של ליאור ברנע כהן, המתייחסת, בין היתר, על פי הטקסט שכתבה "… לשאלות של מוסר, דימוי גוף והפרעת האכילה איתה אני מתמודדת מילדותי", נראית ברנע כהן עומדת מאחורי הדופן האחורית של אמבטיה גבוהת דפנות, מתכופפת ומתרוממת חזרה כשהיא אוחזת בידיה מארזים ושקיות של מזון יבש ובקבוק קוקה-קולה, אותם היא פותחת ושופכת את תכולתן לתוך האמבטיה וזורקת את השקיות הריקות לצידי האמבטיה. סדר הפעולות הסיזיפי הנ"ל, חוזר על עצמו במשך דקות ארוכות. בהמשך, לאחר שערבלה בידיה את תכולת האמבטיה וזורקת חלק מהעיסה הבוצית אל מחוץ לאמבטיה – עיסה המטפטפת גם על הדופן הקדמית של האמבטיה, דופן הנראית עתה כציור מופשט שהתהווה באקראי, היא נכנסת לתוך האמבטיה, מתפלשת "רוחצת" ו"מטהרת" עצמה בעיסה הבוצית, שוכבת ברוגע ומניחה את ידה ברפיון לאורך הדופן הקדמית של האמבטיה, תנוחה המעלה על הדעת את הציור "מות מארה"(1793) של ז'אק לואי דוד. סרט הווידיאו נחתם ביציאת ברנע כהן מן האמבטיה ובהפיכת האמבטיה על צידה וריקון תכולתה.    

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
דורשים מנהיגי החקלאים משר האוצר – "לא ניקח חלק בשיחות שעלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה, שאינה מקובלת מקצועית ושהשלכותיה טרם נבחנו לעומקן"  הנהגת החקלאים פנתה לשר האוצר, ח״כ בצלאל סמוטריץ, במכתב חריף בו היא מביעה התנגדות נחרצת לקידום רפורמת החלב במסגרת חוק ההסדרים, ומתריעה מפני השלכותיה הקשות על החקלאות, ההתיישבות וביטחון המזון הלאומי.  במכתב נכתב כי: "מדובר בשינוי מבני עמוק, בעל השלכות ארוכות טווח על ענף החלב, על החקלאות הישראלית, על ההתיישבות הכפרית ועל ביטחון המזון הלאומי. מהלך שאינו ראוי ואינו יכול להתבצע ללא הליך מקצועי, סדור, שקוף ומבוסס נתונים."  עוד מדגישים ראשי ההנהגה החקלאית כי: "התרשמותנו מן הדיונים ומהשיח שנוהל עמנו כי עמדות אלו לא זכו להקשבה מהותית, וכי הרפורמה מקודמת ככפייה מבנית, ללא נכונות אמיתית לשיח מקצועי פתוח, ובניגוד לתפיסה המקצועית של הגורמים המוסמכים."  הנהגת החקלאים אף מדגישה כי הרפורמה בענף החלב תפגע בערכים הלאומיים הבסיסיים: "מעבר להשלכות הכלכליות, מדובר במהלך הפוגע בלב ליבה של הציונות המעשית. מראשית דרכה של התנועה הציונית, החקלאות וההתיישבות הכפרית לא נתפסו כעוד ענף כלכלי, אלא כבסיס לקיום הלאומי, לאחיזה בקרקע, לביטחון ולריבונות. הרפת, הלול וגידולי השדה היו ועדיין עוגן אסטרטגי לחיזוק יישובי הספר, לשמירה על גבולות המדינה ולהבטחת נוכחות לאומית יציבה לאורך זמן."  בהנהגת החקלאים מזהירים כי: "הרפורמה המוצעת תביא לפגיעה קשה ברפת הישראלית, לסגירת משקים, בראש ובראשונה ביישובי הגבול והפריפריה ולהפסקת עיבוד של מאות אלפי דונמים של קרקע חקלאית", וכי משמעות הדבר היא "פגיעה ישירה בהתיישבות, צמצום מקומות עבודה בפריפריה, והחלשת יכולתה של מדינת ישראל להחזיק קרקע, ליישב את מרחבי הספר ולהבטיח אספקת מזון בסיסית לאזרחיה בשגרה ובשעת חירום כאחד."  בנוגע לטענות בדבר תחרות והוזלת מחירים מדגישים בהנהגה החקלאית: "במתכונתה הנוכחית, הרפורמה אותה משרד האוצר מקדם אינה צפויה להוביל להוזלת מחירים לצרכן, אלא לחזק את כוחן של המחלבות והיבואנים, תוך פגיעה קשה במקטע הרפתות/הייצור."  ההנהגה מסכמת ואומרת במכתבה כי "יש להוציא את רפורמת החלב ממסגרת חוק ההסדרים ולעצור את התהליך הנוכחי, לטובת פתיחת מהלך מוסדר של הידברות מקצועית, אחראית ושקופה. הנהגת החקלאים לא תיקח חלק בשיחות אשר עלולות להתפרש כהענקת לגיטימציה מקצועית לרפורמה שאינה מקובלת מקצועית, ואשר השלכותיה טרם נבחנו לעומקן."  על המכתב חתומים ראשי ההנהגה החקלאית: מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח, מזכ״ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, יו״ר המרכז לשלטון אזורי, שי חג׳ג׳, מזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזכ״לית הקיבוץ הדתי, שרה עברון, יו״ר הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, יעקב בכר, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל ומנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר.  להוציא מחוק ההסדרים  מכתבה של ההנהגה החקלאית לשר האוצר, בדרישה להוציא את הרפורמה בענף החלב מחוק ההסדרים, מצטרף למכתבם
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה
תערוכת הצילום "אלבום צפון" מגיעה למוזיאון בית "השומר" בכפר גלעדי. תמונותיהם של 88 צלמים וצלמות, בהם לא מעט קיבוצניקים, יוצרות פסיפס של חיים תחת איום בקיבוצי הצפון  *תמונה ראשית:  תל חי, 1928. צילום: זולטן קלוגר  מטח של ירי כבוד בבית
4 דק' קריאה
קבוצת הגברים של הפועל המעפיל זכתה ב-14 אליפויות מדינה בכדורעף, והשיא החזיק מעמד מעל 30 שנה. הם היו גאוות המשק ונושא השיחה המרכזי בחדר האוכל גם כשאיבדו את האליפות בגלל… התזמורת הקאמרית הקיבוצית  *תמונה ראשית: סגל האליפות
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן