משרד החקלאות וביטחון המזון והמשרד להגנת הסביבה, מפרסמים נוהל תמיכה בהשקעות בתשתיות לטיפול בפסולת חקלאית בהיקף תמיכה של 42.5 מיליון שקל
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "התמיכה של המשרד להגנת הסביבה היא חלק ממהלך רחב שנועד לרתום ולסייע לרשויות מקומיות, אשכולות ואיגודי ערים בהקמת מערכים אזוריים ותשתיות לטיפול בפסולת החקלאית. התמיכה נועדה לסייע להם למגר את תופעת השלכת הפסולת החקלאית ברשות הרבים, למנוע את המפגעים שהיא יוצרת ולהוביל לשמירה מיטבית על השטחים הפתוחים, לטובת הציבור והסביבה. שיתוף הפעולה שלנו עם משרד החקלאות מאפשר ליישם תכניות שהוכנו לטיפול במפגעים אלו. פסולת חקלאית שלא מטופלת כנדרש מביאה למפגעים סביבתיים רבים כמו התפרצות מזיקים, שריפות, זיהום אוויר ומפגעי ריח וכן זיהום קרקע ומים. יחד נוביל לישראל נקייה יותר"
שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר: "אנו במשרד החקלאות וביטחון המזון מברכים את השרה להגנת הסביבה על ההירתמות לטיפול בפסולת החקלאית הענפה. משרדנו דוגל בלהפוך פסולת לדשן ובכך לצמצם את נזקי השאריות מהעשייה החקלאית. הדבר יפתור את בעיות פינוי הפסולת של חקלאים מחד, וישמור על ניקיון הקרקעות ואיכותן כמניבות מאידך"
המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף פעולה בין משרדי, מפרסמים באמצעות מנהלת ההשקעות של משרד החקלאות וביטחון המזון, קול קורא לתמיכה בהשקעות בתשתיות אזוריות לאיסוף פסולת חקלאית בתקצוב כולל של 42.5 מיליון שקל, שהוקצו מתקציב קרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה, זאת, לצד דרישת המשרד לקידום חוקי עזר מקומיים אשר יסייעו בתפעול המערכים החדשים ויתנו לרשויות כלים להסדרת הטיפול בפסולת החקלאית בשטחן.
מדי שנה נוצרים במדינת ישראל כ-7 מיליון טונות פסולת חקלאית מארבעה זרמים עיקריים: זבל בעלי חיים, פגרים, גזם ופסולת פלסטיק. כאשר פסולת זו אינה מטופלת כראוי היא עלולה להוות מפגע חמור לאדם ולסביבה, דוגמת מפגעי ריח, שריפות וזיהום אוויר, זיהום קרקע ומים, התרבות מזיקים ומחלות ועוד.
בשלב הראשון, הוקצו כ-2.5 מיליון שקל להכנת תכניות אזוריות לטיפול בפסולת החקלאית להקמת תשתיות ולקידום מערכי איסוף וטיפול בפסולת החקלאית דוגמת מתקנים למיון וגריסת פסולת חקלאית, ייצור קומפוסט, השבה והפקת אנרגיה מפסולת ועוד. לאחר אישור התכניות הנבחרות על ידי המועצות האזוריות, האשכולות ואיגודי הערים, אנשי המקצוע של משרד החקלאות וביטחון המזון והמשרד להגנת הסביבה, הן יעברו לשלב היישום – שבו תומך המשרד להגנת הסביבה, באמצעות מנהלת ההשקעות, משרד החקלאות וביטחון המזון – שבו יושקע סכום כולל של 42.5 מיליון שקל.
