יבול שיא
הרפת והחלב
רחל קטינקה 2

הרומן החל בפתקה

3 דק' קריאה

שיתוף:

"פתקאות של גילוי לב" אפשרו לחברים לכתוב את מה שקשה לומר

11 בלילה 

שנהבי 

עכשיו באתי מהמשתלה. הלילה אמר לי כל עץ דבר מיוחד – הלילה האירו כתמי אורה חיוורים גזעי עצים וגילו שברי ענפים שנשרו. ידעתי: לא תבוא ובכל זאת חיכיתי. חיכיתי כמו שעוד לא חיכיתי לאיש. ואני הן אליך באתי, הפעם רק אליך. הלילה התאכזר אליי. עליי להודות על הטון הזה שלי. שנהבי, עתה אני בוכה כילדה קטנה, אשר בובה שלה נשברה, כל כך בוכה ותסלח לי אם דמעותיי נמלאות, כל כך נמלאות. ואתה ישן עכשיו עוד לבדך. הלילה לא יחזור. יחיד הוא לי עד עתה בחיים, הוא הרהוריו, התרגשותו היחידה. ומה יהיה בלילות הבאים, רק אחת הרגשתי, כי יותר מדי דוממים העצים ויותר מדי שותק הכל וחולם. האזן האזנתי כי אם רק את צעדיך ביקשתי. ואתה ככה הכאבת לי כשקמת והלכת. ואת הקונצרטינה רציתי לנפץ לרסיסים. ניגנתי כך לך כל הלילה, רק לך. וכל כך ענייה הייתה הקונצרטינה, כל כך הרבה טונים חסרו בה, ואולי אינם גם בכינור. רזיידה צנועה עיקמה גבעולה והיא מתכופפת אליי. נישקתיה, בכל ליבי נישקתיה. הרגשתי כי גם לה חסר דבר-מה. לישון לא אוכל, לא אוכל. ככה. ואני לא ידעתי לילה זה בכוחו לתת ומה ליטול ובכל זאת שנהבי, לא היית צריך ככה להיות הלילה. אולם אשתוק – ואני גם טיפה לא העליתי לך מכל המתרחש בי עתה. 

עוד מעט גווע הלילה. קשה לישון. מדוע אני כל כך ערה? הלילה אינו יודע, אבל אותי משגע רגש יתמות נורא ובדידות. אייכה? עוד מעט יצלצל הפעמון ואנחנו נהיה אנשים יפים וטובים. כן? אני עייפה ועדיין לא הפסקתי לשכוח מה אתי? ואתה אינך עונה לי כלום…

Screenshot 2022 11 23 104317
שנות ה-30, רחל קטינקה, תרצה והגר, בנותיה מיהושע ברנדשטטר. צילום: באדיבות ארכיון יד יערי

מכתב זה, שיר השירים של שנות ה-20, נכתב על ידי רחל קטינקא, אמא לבת קטנטונת, הנשואה ליהושע ברנשטטר. הוא נכתב למרדכי שנהבי, העולה הראשון של השומר הצעיר ארצה. הוא לא הועבר דרך הדואר. הוא השתלב עם מסורת קיבוצית עתיקה לכתוב לחברים מה שקשה לומר בעל פה.  

אומרים שהכתיבה מסוגננת יותר ועל כן הדיבור הוא השופר לאינטימיות אך בקבוצות ובקיבוצים התברר כי לפעמים דווקא הכתיבה מאפשרת יתר פתיחות. בדגניה קראו לכך "פתקאות של גילוי לב". פתקה כזו הוחדרה לפינת משפחה שהייתה ברפת של הקבוצה ובה נכתב המשפט "פרו ורבו ומלאו את הארץ" כאמצעי לשכנע את המשפחה להביא ילד לעולם. אני חשבתי כי פתקה היא פתקה אך מצאתי פתקה כזו שהיו בה 27 עמודים. 

שלישיה בקיבוץ 

המכתב של רחל קטינקה ברנשטטר היה יריית פתיחה להרפתקה מיוחדת במינה. צירוף שלישי למשפחה. לא כבגידה או פרידה אלא כצירוף לתא משפחתי מהפכני. הניסיון הזה לא היה סיפור קצר. הוא נמשך שנים. בבית אלפא היה להם חדר משפחה והשלישיה אפילו צרפה לעצמה עוד חבר. 

רחל הייתה אישה נועזת ואשת רוח שיזמה את הניסיון. היא גם פרקה אותו כשבעלה, שליח לגרמניה, התאהב במרגוט קלאוזנר בעת שליחותו בגרמניה. תרצה טנאי, בתם של יהושע ורחל, הייתה אחת המאיירות המיוחדות של הספר העברי. 

ברנשטטר ושנהבי עסקו במשימות רבות בשליחותם. להביא עדר פרות שיעשה מהפכה ברפת הישראלית, לגייס כספים שיאפשרו להביא את תיאטרון הבימה הנודד בגלויות לחיים בארץ ישראל. 

הקיבוצניק הנודד 

אחד מארכיוני המכתבים העשירים ביותר בקיבוץ הוא ארכיונו של מרדכי שנהבי. כיצד קרה שהאיש לא נודע? נכתבו עליו אומנם שני ספרים אך כנראה זה היה רצונו של האיש רב הפעלים הזה להישאר אלמוני וזאת בניגוד בולט לפעילותו הענפה והיוזמת. 

מרדכי שנהבי חבר בית אלפא ומשמר העמק, נדודיו בין הקיבוצים היו עניין לא רגיל. קיבוץ א' של השומר הצעיר בית אלפא וקיבוץ ב' משמר העמק היו קיבוצים מאוד שונים והוא נדד ביניהם. הוא היה איש חינוך ואיש כלכלה, רגיש לתהליכים חברתיים ומייצג את עולמה של התנועה הקיבוצית בעולם הגדול, מסתפק במועט ומגייס הון. 

כעולה הראשון של השומר הצעיר ראה את הירידה ההמונית של בוגריה בראשית הדרך והביא לכך שהתנועה תהפוך לתנועת מגשימים, כלומר עולים ארצה. כשליח הוא עשה מהפכה בחינוך של תנועת הנוער והפך את החינוך מקבוצות מגדריות לקבוצות מעורבות. הוא היה מייסד המוסד החינוכי במשמר העמק ועודד פעולה אומנותית של חברי התנועה. בקבוצת האומנים שהוא עודד בתנועה היה הפסל רפפורט שעיצב לא מעט מהזיכרון בפסליו. כשהיה שליח בגרמניה לקח את וילפריד ישראל, בעל חנות הכלבו הענקית בברלין, לסיור בפולין כדי להפגיש אותו עם "יהודי המזרח" (כך קראו ליהודי פולין אז). בכך פתח את ליבו ליהדות זו שהייתה כה זרה לו. לימים מפגש זה הביא למפעל ההצלה הגדול של וילפריד ישראל לבריחה מהשלטון הנאצי, מפעל ההצלה הגדול מכולם. מרדכי שנהבי הביא יזמים לשתף פעולה עם התנועה הקיבוצית וייסד את התעשייה של התנועה הקיבוצית. עם הגעת הידיעות על שואת היהודים עוד בתקופת המלחמה הוא יזם את הקמת יד ושם, פיתח את הרעיון והביא לייסודו. הוא הקים את הקרן לירושלים ואת חוצות היוצר. בכל עשייתו זו נשאר עלום. לא שש לקרבות פוליטיים, הבין מנהיגות אחרת. 

עם סיום הניסיון המיוחד של רחל קטינקא, ניסיון שנמשך כמה שנים, נישאה רחל למחנך המשורר אהרון זאב שלימים היה קצין החינוך הראשון של צה"ל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ובעיקר פשוט לא מתאים… השר ברקת הציג את הרפורמה של "מה שטוב לאירופה" ביוני 2023. שוב חזר על הבטחות דומות ל"הכנסת תחרות אמיתית", ל"הפחתת יוקר המחיה" ול"הורדות מחירים". הבטחות סרק המוכרות מ"רפורמות" קודמות. הרפורמה
2 דק' קריאה
״פורום מרכזי המשקים בגולן״ המתכנס באופן קבוע אחת לחודשיים ומהווה את הבסיס המרכזי בהנהגה החקלאית בגולן, התכנס לאחרונה בהרכב מרשים של כ-20 משתתפים, בחוות היישום וההכשרה שבאבני איתן, המנוהלת תחת היחידה לחקלאות וחדשנות שבמכון
< 1 דק' קריאה
‏משרד החקלאות וביטחון המזון והמשרד להגנת הסביבה, מפרסמים נוהל תמיכה בהשקעות בתשתיות לטיפול בפסולת חקלאית בהיקף תמיכה של 42.5 מיליון שקל השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "התמיכה של המשרד להגנת הסביבה היא חלק ממהלך
2 דק' קריאה
לראשונה לשנת 2024, נפתחת האפשרות לחקלאים שטרם מחזיקים היתר להעסקת עובד זר בחקלאות, להגיש בקשה מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", חקלאות ישראל נכנסה למשבר כוח האדם הגדול ביותר מאז קום המדינה, זאת בשל עובדים שגויסו
< 1 דק' קריאה
רויטל לביא, מנהלת הספרייה האזורית של חוף אשקלון, יצאה לגמלאות לאחר 35 שנים * רויטל, בת מושב הודיה, סיפרה לעדינה בר-אל על עבודתה בספרייה, על השינויים שחלו בה, על מרכז ההנצחה לחללי היישובים שהקימה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן