יבול שיא
הרפת והחלב
עץ תמר המרכז לחקלקלאות מדבר רמת נגב

הרפורמה בחקלאות תגרום לסגירת משקים בנגב וביישובי עוטף עזה

2 דק' קריאה

שיתוף:

כותב המאמר הרפורמה בחקלאות משקים בנגב וביישובי עוטף עזה אלי מוגרבי, מרכז הוועדות החקלאיות למועצות האזוריות בני שמעון, מרחבים, ושדות נגב.

החלטת הרפורמה של שר האוצר ליברמן ושל שר החקלאות פורר גורמת לסערה בקרב חקלאי האזור. לצערי הרב הדבר נעשה באופן חד צדדי מבלי להידבר או להתייעץ עם החקלאים ונציגיהם.

הרפורמה בחקלאות משקים בנגב וביישובי עוטף עזה

שר החקלאות ניזון מאינפורמציה שאינה נכונה ואינה מדויקת בלשון המעטה. גם ההצהרות שלו בתקשורת, כאשר הוא מזלזל ביכולותיו של החקלאי הישראלי, ומצהיר כי הוא נמצא בפיגור של 30 שנה – והוא כשר יוציא אותו מהקיפאון.

זו אמירה מאוד פוגענית ומעליבה באלו שעובדים בשטחים ובחממות 365 יום בשנה ובכל מזג אויר. כולם יודעים שהמציאות היא שונה. לחקלאי ישראל יש שם טוב בכל העולם ואנו מהווים אור לגויים, וחבל מאוד שהשר אינו חושב כך.

באם תימשך המדיניות של ייבוא חופשי, היא תגרום למגדלי עגבניות וחצילים להפסיק לעבד את המשקים החקלאיים ומשקים רבים ייסגרו.

זו מגמה שהלכה וגדלה בשנים האחרונות בעידודו של מנכ"ל משרד החקלאות בעבר בין השנים 2015-2020 מר שלמה בן אליהו כדלקמן: בשנת 2014 ייבאו כ 2.500 טון עגבניות בשנה.

בשנת 2020 ייבאו כ 40.000 טון עגבניות בשנה – כאשר הצריכה השנתית של עגבניות בישראל היא כ- 160.000 טון. אם מגמה זו תמשך המון חקלאים יפסיקו לגדל עגבניות.

העגבניות שלי נשארות בחממה

כבר היום ישנה ירידה בגידול עגבניות ביישובי המועצות האזוריות שאני עוסק בהן. אם בעבר הלא רחוק, לפני 6 שנים, גידלו כאן כ- 3000 דונם עגבניות כיום אולי מגדלים כ- 1000 דונם עגבניות, ואם הרפורמה תעבור לא יישארו כאן מגדלי עגבניות.

איך אמר לי אחד החקלאים: אני שותל, מדשן, מטפל, וכשמגיע יום הקטיף ואני מתחיל לראות את המכולות מטורקיה בנמלים – ליבי נחמץ ואני נכנס לדיכאון כי העגבניות שלי נשארות בחממה, ואני צריך לחשוב איך אני משלם את כל ההוצאות של עובדים, מים, דשנים ותשומות אחרות. אם כך, אני מעדיף להפסיק לגדל עגבניות ולשמור על הבריאות שלי.

הרעיון לתת תמיכה של 100 שקל לדונם הינו לעג לרש. חקלאי ממוצע מעבד כ- 40 דונם בממוצע, אז במקרה הטוב הוא יקבל 4000 שקל בשנה. זה מה שיציל אותו?

כיום אנחנו למדים שמישהו לקח את המודל מאירופה מבלי ללמוד ולהבין את המשמעות. באירופה לכל חקלאי או בעל חווה יש אלפי דונמים, מדובר שם בשטחי מרעה ומספוא.

תמיכה בטכנולוגיה חקלאית מתקדמת

רעיון התמיכה נעשה בחובבנות, כאשר דונם חיטה שווה לדונם עגבניות בחממה, או לדונם אבוקדו או לדונם תות שדה. מישהו כנראה לא עשה שם שיעורי בית לפני ההצעה לתמיכה ישירה.

גם כל הרעיון של תמיכה בטכנולוגיה מתקדמת ושל קומביין שיגדל עגבניות אינו מציאותי. החקלאים מעדיפים ומעוניינים לקבל את הלחם והחמאה, שזה הסיוע במיכון כגון מרססים, מתחחות, מרסקות, מכונות שתילה, מכונות זריעה, מכונות מיון ואריזה.

ואין להם צורך ברחפנים ובפקידים מרחפים כולם מדברים על תחרות אבל בתחרות כולם צריכים להיות שווים – גם החקלאי הטורקי וגם החקלאי הירדני מול החקלאי הישראלי.

להוציא את נושא החקלאות מחוק ההסדרים

לכן יש לחשוב על התשומות שהחקלאי הישראלי משלם: שכר עבודה לעובד זר – עלות של כ- 2500 דולר בחודש, לעומת כ- 500 דולר לחודש, במקרה הטוב, שהחקלאי הטורקי משלם. מים – החקלאי הטורקי כמעט ואינו משלם, לעומת החקלאי הישראלי שמשלם כ- 3 שקל לקוב מים.

קחו לדוגמא את חברינו מגדלי הביצים בצפון. איני יודע מי ידאג לפרנס כ- 2500 משפחות שגרות בגבול לבנון. איזה תעסוקה תהיה להם שם. מי ילך לגור באזור זה על גבול לבנון ללא תעסוקה וללא פרנסה. אלו תושבים שהגיעו בשנות ה 50 ליישב חבל ארץ זה. ליבי עם חבריי מהצפון. מקווה שמישהו מבין מקבלי ההחלטות ישכיל, ויוציאו את נושא החקלאות מחוק ההסדרים.

הרפורמה בחקלאות משקים בנגב וביישובי עוטף עזה | תמונה: המרכז לחקלאות מדבר רמת נגב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן