יבול שיא
הרפת והחלב
החקלאות הישראלית

הרפורמה בחקלאות – עבודה בעיניים

3 דק' קריאה

שיתוף:

אם יש משהו שנותר חקוק בזיכרוני לאחר תדרוך העיתונאים שערך משרד האוצר ביום ראשון השבוע בנושא הרפורמה בחקלאות, היו מספר משפטים שאמרו אנשי האוצר.

בין היתר טענו אנשי האוצר, כי: "יש פה הנחה סמויה שכל אחד חייב להמשיך לגדל את מה שהוא גידל אתמול, למרות שהוא לא מצליח לייצר בזה רווחים היום ולמרות שהוא לא יצליח להתחרות בזה מחר. הרפורמה בחקלאות עבודה בעיניים.

הרפורמה בחקלאות עבודה בעיניים
הרפורמה בחקלאות עבודה בעיניים

אנחנו מבינים את הקושי לעבור תחומים, אנחנו מבינים שזה לא משהו שאפשר לקום מחר בבוקר ולעשות אותו בתוך שנייה, אבל אנחנו לא יכולים להמשיך לתחזק ענפים שהם לא רווחיים רק בגלל שלמישהו נוח לגדל מחר את מה שהוא גידל אתמול".

הרפורמה בחקלאות – עבודה בעיניים

המשפטים הנ"ל הנוגעים לחוסר רווחיות של החקלאות הישראלית (שלצערי, מבטאים את האמת במחשבות אנשי האוצר), רק ממחישים עוד יותר את הריחוק מהחקלאים ומהצורך בחקלאות מקומית – ועד כמה באמת לא אכפת לאנשי האוצר אם יהיו או לא יהיו חקלאים בישראל.

המשפט הזה הזכיר לי את המשל המפורסם על עגלון שהיה לו סוס. בוקר אחד החליט העגלון לעשות ניסוי ולראות עד כמה יוכל להפחית את מזונו של הסוס.

בכל יום נתן לו קצת פחות אוכל, מיום ליום הסוס הלך ונחלש, אבל המשיך לסחוב את העגלה. בוקר אחד התעורר העגלון וגילה שהסוס שלו מת ואמר: 'עוד יום אחד והייתי מלמד אותו לחיות בלי אוכל'."

העובדים הזרים בחקלאות משתכרים פי 6 עד 7

האוצר טוען שהוא לא יכול להמשיך לתחזק ענפים שהם לא רווחיים, אבל מי באמת גרם לענף החקלאות להפוך לענף מפסיד או שנמצא על סף הרווחיות? כיצד אפשר לקיים חקלאות רווחית כאשר את התשומה הכי בסיסית, המים, מקבלים החקלאים במחיר אסטרונומי?

מי גרם לכך שהעובדים הזרים מקבלים משכורת שעובדים זרים בטורקיה וירדן יכולים רק לחלום עליה? נכון, לכל עובד מגיעה משכורת ראויה, אבל בהשוואה לארצות מוצאם – העובדים הזרים בחקלאות משתכרים פי 6 עד 7 ממשכורתם באותו ענף בארצם!

מי גבה מהחקלאי במשך שנים 'מס מעסיקים' על כל עובד זר שהגיע לעבוד בחקלאות הישראלית? החקלאים הספרדים לא משלמים משכורת כזאת גבוהה למרוקאים שעובדים אצלם, הטורקים בוודאי לא משלמים משכורת עתק לפליטים הסוריים שעובדים בארצם.

ב"משל הסוס הרעב" שלנו אשמות ממשלות ישראל עצמן, שבעשור האחרון לא נתנו לחקלאים להתפרנס בכבוד ולהתפתח. עכשיו, בדיוק כמו העגלון, הם באים ואומרים: "אתם לא רווחיים". רק שבמיקרה שלנו – העגלון אפילו לא מצטער שלא הספיק ללמד את הסוס לחיות בלי אוכל – הוא אפילו שמח על כך וטוען שהסוס לא היה רווחי.  

שר החקלאות, עודד פורר

חכמי האוצר אף הסבירו בארשת פנים רצינית כי נקבעה תמיכה של 100 שקל לדונם – ובכך הם מבקשים "להבטיח לחקלאים רווח תפעולי של כ-2.5%, שזה חצי מהרווח התפעולי שנשאר ליצרן בכל ענף אחר".

לא יודע מי עשה (אם בכלל עשה) את התחשיבים שהביאו לסכום המגוחך הזה. באוצר אין בכלל הבנה שיש הבדל גדול בין השקעה בדונם אבוקדו לבין השקעה בדונם עגבניות או בדונם אננס (שמניב פעם בשנתיים) – אבל למה שעובדות פעוטות כגון אלו יטרידו את גאוני משרד התקציבים?

מצד אחד, שר החקלאות, עודד פורר, אומר: "לא אתן לחקלאי אחד ליפול" – ומצד שני אנשי האוצר בעצמם מודים שלא ממש אכפת להם, כי "אנחנו לא יכולים להמשיך לתחזק ענפים שהם לא רווחיים".

מעניין שבכל ארצות ה-OECD הגיעו למסקנה שונה לגמרי, לפיה יש לתמוך בחקלאים ואפילו ארה"ב הקפיטליסטית תומכת בנדיבות בחקלאיה. אני בעד תחרות חופשית אבל לשפוך את התינוק עם המים ולהגיד לו "יאללה, תלמד לשחות?" – ככה לא עושים רפורמה.

קל לרדת על החוליה החלשה

קל לאוצר להתעלם מכל היתרונות שהחקלאות הישראלית כן מביאה לישראל! ביטחון תזונתי בימי משבר; שימוש במי ביוב מטוהרים (שגם הם יקרים בלי סיבה); מניעת סחף קרקע; אקולוגיה; תיירות; תפישת שטחים פתוחים (ראינו מי תפש שטחים בנגב שנזנח) ועוד.

קל להתעלם כי הרפורמה הזאת היא רפורמה לכאורה, רפורמה שכביכול נולדה למען הציבור שסובל מיוקר המחיה, אבל האמת היא שלא מדובר ברפורמה אמיתית.

אנשי משרד האוצר – אתם באמת רוצים לעזור לציבור להוריד את יוקר המחיה? אולי תפחיתו ב-1% את המכס בשיעור 100% שאתם גובים על כל מכונית מיובאת? אולי תפחיתו את אגרת הרישוי השנתית (כ-1,500 שקל) למחיר שהיא באמת שווה? אולי תפחיתו בסכומים האסטרונומיים שרמ"י גובה על השבחת קרקעות? רק השינויים הללו יביאו לציבור חיסכון שהוא הרבה מעל 847 שקל לשנה.

אבל כאשר מדובר ברפורמה הנוגעת להכנסות משרד האוצר עצמו – הס מלהזכיר. הכי קל לרדת על החוליה החלשה והמוחלשת במתכוון בעשורים האחרונים – החקלאים – למען פופולריות ומראית עין של מעשים למען הציבור.

צילום: הרפורמה בחקלאות עבודה בעיניים | מחאת חקלאים בערבה (צילום: תם אלדר)

תגובה אחת

  1. כל כך נכון שזה פשוט מקומם מדינה אוכלת חקלאיה !! פשוט ביזיון .
    צריך לעצור את זה לפני שהמדינה הזאת תלך לאבדון . אין חיה כזאת מדינה בלי חקלאות מקומית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ובעיקר פשוט לא מתאים… השר ברקת הציג את הרפורמה של "מה שטוב לאירופה" ביוני 2023. שוב חזר על הבטחות דומות ל"הכנסת תחרות אמיתית", ל"הפחתת יוקר המחיה" ול"הורדות מחירים". הבטחות סרק המוכרות מ"רפורמות" קודמות. הרפורמה
2 דק' קריאה
״פורום מרכזי המשקים בגולן״ המתכנס באופן קבוע אחת לחודשיים ומהווה את הבסיס המרכזי בהנהגה החקלאית בגולן, התכנס לאחרונה בהרכב מרשים של כ-20 משתתפים, בחוות היישום וההכשרה שבאבני איתן, המנוהלת תחת היחידה לחקלאות וחדשנות שבמכון
< 1 דק' קריאה
‏משרד החקלאות וביטחון המזון והמשרד להגנת הסביבה, מפרסמים נוהל תמיכה בהשקעות בתשתיות לטיפול בפסולת חקלאית בהיקף תמיכה של 42.5 מיליון שקל השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "התמיכה של המשרד להגנת הסביבה היא חלק ממהלך
2 דק' קריאה
לראשונה לשנת 2024, נפתחת האפשרות לחקלאים שטרם מחזיקים היתר להעסקת עובד זר בחקלאות, להגיש בקשה מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", חקלאות ישראל נכנסה למשבר כוח האדם הגדול ביותר מאז קום המדינה, זאת בשל עובדים שגויסו
< 1 דק' קריאה
רויטל לביא, מנהלת הספרייה האזורית של חוף אשקלון, יצאה לגמלאות לאחר 35 שנים * רויטל, בת מושב הודיה, סיפרה לעדינה בר-אל על עבודתה בספרייה, על השינויים שחלו בה, על מרכז ההנצחה לחללי היישובים שהקימה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן