יבול שיא
הרפת והחלב
דעות

חילופי עובדים זרים בחקלאות

2 דק' קריאה

שיתוף:

חילופי עובדים זרים בחקלאות: מזה שנים רבות, מתלוננים חקלאים, מעסיקי עובדים זרים, על תהליך החלפת עובדים בתום תקופת ההעסקה

העובדים התאילנדים מגיעים לתקופה קצובה של 63 חודשי עבודה (או פחות, במידה והם בוחרים לסיים לפני כן) ובסיום עבודתם נדרשת יציאתם לצמיתות מהארץ, בטרם יתחיל הליך הבאת עובד חדש לישראל.
בכל מקום עבודה סביר – אפילו במשרדי הממשלה! – ניתן ומתבצעת חפיפה מסודרת בין עובדים ומתקיים תהליך מסודר של העברת ידע וניסיון, לטובת העסק, העובד והמעסיק, המשכיות מתן השירות ומזעור הפגיעה בכל הנוגעים בדבר.

לא כך הדבר בענף החקלאות.מעסיקי עובדים זרים נדרשים לסיים את העסקת העובד, לשלוח אותו לתאילנד ולהמתין זמן ארוך – בין 50 ל-100 ימים ויותר – עד שיגיע מחליף. רק לאחר הגעת המחליף, מתחיל תהליך למידה והכשרה שכולל בתוכו, מעבר ללמידה, גם את כל בעיות השפה, המנטליות וקשיי ההתאקלמות של עובד חדש שמגיע לארץ זרה. מה שהופך את תהליך ההכשרה לארוך, מייגע ובעיקר מתסכל לכל הצדדים.

הבעיה בולטת בחומרתה וברמת חוסר ההיגיון שבה, כאשר מדובר על מעסיק אשר יש לו מכסה לעובד אחד והוא נדרש, אחת לכמה שנים, לתפקד תקופת זמן ארוכה ללא עובד או להסתמך על מנוידים או “טובות” של שכנים. ובעיקר, הבעיה בולטת בחומרתה בענפי בעלי החיים, שם מספר ההיתרים למעסיק נמוך והצורך בעובד קבוע וזמין כל הזמן הוא קריטי!!! כמובן, שככל שיש למעסיק יותר עובדים, קל לו יותר להתמודד עם הבעיה ועם זאת, זה לא הופך אותה לזניחה ומקובלת.

חילופי עובדים זרים בחקלאות

לפיכך, נוצר מצב שבו זמן ההמתנה לעובדים אינו קבוע, הוא משתנה ללא כל התראה וכיוון שכך, לא ניתן לבצע תכנון נכון של צרכים מול מציאות. חשוב לומר כי לפי תנאי ההסכם בין ישראל לתאילנד, זמן ההמתנה לעובד אמור להיות עד 40 ימי עבודה. בפועל, זמן ההמתנה גבוה בהרבה.

חשוב לדעת שבדרך כלל, המעסיקים מקבלים חוזה העסקה וכתב התחייבות לעובד חדש, בזמן ממוצע של כשבועיים עד שלושה, מרגע הגשת הבקשה. המשמעות היא שיש עובד משובץ למעסיק! עובד שכבר עבר סינון, בדיקות רפואיות בתאילנד והביע נכונות להגיע לישראל.

עם זאת, עד שהוא מגיע לישראל בפועל, לוקח עוד כ-50 יום לפחות. למה? מדוע? אין ולא הצלחתי לקבל תשובות עד היום.

אין ספק כי בתקופות מחסור בעובדים, גל הנטישות מתעצם. העובדים שמרגישים את המצב והמעסיקים ה”לחוצים” פועלים באופן לא חוקי ומורשה, אלא מתוך ההבנה שניתן לדרוש ואף לקבל שכר גבוה יותר, עקב המחסור.

אלה, מתוך צוק העיתים והצורך המידי, מה שגורם לנטישות, העברות והעצמת המחסור. גם נתונים אלה נמצאים גלויים אצל מקבלי ההחלטות וגם בנושא זה לא נעשה די כדי למזער את הנזקים.

לסיכום חשוב לומר באופן ברור וחד משמעי. ענף החקלאות אינו שונה מענפי תעסוקה אחרים במשק. גם בו חשובה המשכיות, גם בו חשוב תהליך ההכשרה, הלימוד והעברת הידע בין העובדים ולפיכך, לא ברורה ולא מקובלת הגישה האומרת שניתן לבצע ניתוק בין עובד ישן לחדש, באופן שבו לא מתקיימת ולו חפיפה מינימלית. כל זאת, מתוך ידיעה ברורה שמגובה בנתונים רב שנתיים שזמן ההמתנה לעובד חדש הוא גבוה מאד, בכל קנה מידה, אינו ניתן לתכנון ובוודאי שאינו בשליטת המעסיק.
גבי בורנשטיין – מנכ"ל חולצה כחולה יזמויות (2003) בע"מ. עוסק בתחום עובדים זרים בענף החקלאות מזה 15 שנה. בעבר כיהן כיו"ר פורום הלשכות הפרטיות לחקלאות, באיגוד לשכות המסחר.

גבי בורנשטיין

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן