הרקע לפיתוח מלכודת אור והקשרו לממשק ההדברה של הזבליות הפנטודון והמלדרה

שאול בן יהודה¹ לילי מונדקה², עומר דינר³, גב גלילי³, אורן בוכשתב⁴, צביקה מנדל⁵

1-מרכז חקלאי העמק, מגדל העמק

2- מכללה אקדמית ספיר ומו"פ עוטף עזה,

3- גד"ש סאסא,

4- יישובי חבל מעון          

5- המכון להגנת הצומח, מרכז וולקני, מנהל המחקר החקלאי, ראשון לציון

*תמונה ראשית: מקבץ של חיפושיות פנטודון שנלכדו במלכודת האור

תקציר

הרקע לכתיבת המאמר היא ההחמרה בנזקים הנגרמים ע"י חרקים לגידולי תווך הקרקע בעשורים האחרונים. בעשור האחרון 'הצטרף' מין נוסף מקומי- פנטודון אלגרינום. ההתמודדות עם מזיקי תווך הקרקע היא מורכבת וכרוכה בשימוש תדיר ונרחב בתכשירי הדברה סינתטיים. מלכודות אור מתאימות למשיכת מיני זבליות.  בשל כך, הן עשויות לשמש לניטור ואולי גם להדברה ישירה של זבליות באמצעות לכידה המונית, כתחליף חלקי או מלא ליישום תכשירי הדברה. המאמר מתאר בקצרה את מאפייני הלכידה במלכודת אור, את מהלך הפיתוח של מלכודת אור ישראלית,  ואת השימוש בה ללכידת הפנטודון והמלדרה. המאמר מתייחס לסוגיה המורכבת של השימוש במלכודת האור ככלי ממשק יעיל באמצעות לכידה המונית.

א. משיכת חרקים לאור

מדוע חרקים נמשכים לאור? אין סיבה אוניברסלית אחת, הוצעו מספר הסברים מבוססים. חרקים מעופפים רבים משתמשים במקורות אור טבעיים – הירח, שמי הדמדומים או האופק – כאותות לאור למרחקים ארוכים. אורות מלאכותיים קרובים ובהירים ביותר, משבשים את  מערכת הניווט של החרק. היות ולמיני חרקים רבים  יש נטייה מובנית לנוע לעבר האור, הם פונים לכיוון תאורה  המלאכותית. התנהגות זו שכיחה במיני חרקים ליליים המשתמשים באור כדי להימלט מבתי גידול חשוכים ועמוסים או להימנע מטורפים. אור מצביע לעתים קרובות על מרחב פתוח, שבו תעופה נוחה יותר. חרקים עשויים לפנות לעבר האור כדי להימנע ממכשולים או צמחייה צפופה. חרקים רבים, במיוחד מיני עשים, רגישים ביותר לאורכי גל UV וכחולים. מקורות אור שגרתיים (כמו פלואורסצנטיים) פולטים קרינת UV , ולכן הם  מושכים בעוצמה.  יחד עם זאת מיני חרקים רבים אינם נמשכים לאורות מלאכותיים, וחלקם אף נמנעים מהם באופן פעיל,  כמו חרקים פעילים בשעות היום (האור), או כאלה הנמלטים מהאור כמו תיקנים, טרמיטים, זחלים של חרקים שוכני קרקע או הנוברים בעומק רקמת הצמח. 

ב. החשיבות, היתרונות והחסרונות של מלכודות אור בהקשר המדעי והחקלאי

מלכודות אור מספקות נתונים חשובים על נוכחות\היעדרות מינים, דינמיקת אוכלוסיות עונתית ודפוסי פעילות תעופה. הן שימושיות להערכות מגוון ביולוגי, ובכלל זה לכידת  מינים נדירים או חמקמקים. מלכודות אור משמשות ללימוד פאונת החרקים, הפעילות העונתית, הערכת צפיפות אוכלוסיות, בעיקר במיני חרקים שאין עבורם פיתיונות מתאימים.  מלכודות האור לוכדות בד"כ את שני הזוויגים של חרקי המטרה. מלכודות האור הן פשוטות, זולות יחסית וקלות לתפעול, בד"כ דורשות תחזוקה מינימלית ויכולות לפעול באופן אוטונומי למשך תקופות ארוכות. יעילותן  בלכידה וניטור חרקים מעופפים ליליים. יחד עם זאת ללכידה במלכודות אור הטיה טקסונומית חזקה. עוצמת הלכידה מושפעת ממקורות אור אחרים, כמו  זריחת הירח, טמפרטורה,  לחות,  או רוח. לכידה המונית צפופה כרוכה לעיתים בפגיעה בחרקים הנלכדים  ושיבוש הגדרתם. חסרונות אחרים נעוצים בלכידת חרקים  שאינם מטרה, ותועלת מוגבלת בד"כ כאמצעי עיקרי להדברה.  

ג. חרקים מזיקים בגידולי תווך הקרקע  בישראל

בישראל מוכרים מספר מיני חרקים הגורמים לנזקים לשורשים ופקעות של גידולי שדה תת קרקעיים. המזיקים העיקריים שייכים לסדרת החיפושיות, בעיקר מינים ממשפחת הזבליות  (Scarabaeidae), כגון פנטודון    Pentodon algerinumומלדרה מטרידה Maladera insanabilis, ומיני חיפושיות ממשפחת הנתוזיתיים (Elateridae), שזחליהם המכונים תולעי תיל (wireworms) נוברים בפקעות. בנוסף מוכרים גם מזיקים מקבוצות אחרות כגון ערצבים וצבתנים.

גידולי תווך הקרקע העיקריים בארץ הם גזר, בטטות, תפוחי אדמה ואגוזי אדמה (בוטנים),  ואת רוב הנזק מחוללים  שני מיני הזבליות הנ"ל. הזבליות הבוגרות והדרנים, בעיקר בדרגות התפתחות שנייה ושלישית,  ניזונים מהפקעות וגורמים בבטטות ולעיתים בתפו"אלנזק קשה הניכר בכרסום. חורים גדולים, עגולים ורדודים או מנהרות עמוקות הנגרמים בעיקר ע"י זחלי ובוגרי פנטודון. באוכלוסיות גבוהות,  פגיעה חמורה הופכת את הפקעות לבלתי ראויות לשיווק. לעיתים היקף הנזק עלול להגיע לעשרות אחוזי פגיעה. באגוזי אדמה הדרנים ניזונים מהשורשים ומפירות הבוטנים (התרמילים) המתפתחים בקרקע. הפגיעה בשורשים מחלישה את הצמח ומעכבת את התפתחותו, הפגיעה הישירה בתרמילים פוגעת באיכות וכמות היבול.  ראוי לציין שלעיתים קרובות, החקלאים אינם מבחינים בנגיעות עד לאסיף, בעיקר כשהמזיק הוא פנטודון, שכן על פני הקרקע עלוות הצמח עשויה להיראות חיונית בזמן שנזק משמעותי לפקעות נגרם מתחת לפני הקרקע. בצמחי תות שדה פגיעת דרנים במערכת השורשים מובילה לעתים לעצירת הצימוח, להצהבה, לקמילה ובנגיעות קשה אף לתמותה של הצמח כולו.  פיזור הפגיעה הוא בד"כ כתמי. בשנים האחרונות דווח על  נזקים חמורים מפנטודון גם בשדות תות שדה במצרים (Abd El-Salam 2019). נזק נגרם לעיתים ע"י זחלי נתוזיות, הפגיעה שטחית יותר  מזו של דרני הזבליות, אך ביכולתם לפגום באיכות ובערך המסחרי של היבול ואף לחולל  מחלות כתוצאה מחדירת פתוגנים (Keiser et al. 2012). פגיעה דומה עלולה להיגרם לגידולי תת הקרקע גם מערצבים ומצבתניים.

ד. ניטור של מזיקי תווך הקרקע

 יישום מושכל של תכשירי הדברה מחייב ניטור אוכלוסיות המזיקים במרחב גידולי תווך קרקע. הניטור מספק מידע  להערכת צפיפות המזיקים, לימוד דפוסי ההגירה של הבוגרים בין יחידות החקלאיות, ולקבוע את הצורך והעיתוי של יישום תכשירי הדברה. אמצעי ניטור יושמו בעשורים האחרונים עבור זיבלית המלדרה. למשיכתה משמשות מלכודות טעונות ביוגנול (שמן ציפורן). מלכודות אור מדגם אצילי  (שפותחו על ידינו, ראו להלן) במטרה ללכוד את  בוגרי פנטודון לוכדות היטב גם את בוגרי המלדרה,  נלכדו גם בוגרים של מיני נתוזיות.

דפוסי הפעילות העונתית של המלדרה בנגב המערבי שהתקבלו באמצעות מלכודות האור מטיפוס 'אצילי', היו דומים לאלו שנרשמו באמצעות מלכודות הניטור שהכילו יוגנול. מכאן  שמלכודות האור הנ"ל עשויות להוות חלופה טובה  לשימוש ביוגנול. מלכודות האור משלושת הטיפוסים שנבדקו ובעיקר מלכודות 'אצילי', היו יעילות מאוד גם בלכידה של בוגרי פנטודון משני הזוויגים. חשוב לציין שבמקביל למהלך פיתוח מלכודת אור מתאימה ללכידת שני מיני הזבליות הנ"ל, נלמדה באמצעות מלכודות אור שנכללו במחקר הפעילות העונתית של בוגרי פנטודון, שלא הייתה מוכרת עד לא מכבר (בן יהודה וחוב' 2025).

ה. אמצעים הנהוגים כיום להדברה של מזיקי תווך הקרקע

להדברת המלדרה מורשים תכשירי הדברה רבים מקבוצות שונות, בעיקר פירתרואידים, ניאוניקוטנואידים ודיאמידים. שיגרת הדברת הפנטודון נסמכת  על תכשירי הדברה המורשים להדברת המלדרה. התכשירים מיושמים באמצעות ריסוסי נוף, או באמצעות מערכת ההשקיה. אין פרוטוקול להדברת נתוזיות בארץ.

ו. המטרות שהיו ברקע הכוונה לפיתוח מלכודות אור ישראלית  

היעדר אמצעי ניטור ומידע דל מאוד אודות הפעילות העונתית של הפנטודון, והעובדה המוכרת של  משיכה בוגרי הפנטודון למלכודות אור, הצביעו על מלכודת האור כאמצעי פוטנציאלי לניטור ואולי אף להדברת הזבלית. העלייה החדה בעשור האחרון של אוכלוסיות פנטודון אלגרינום, והנזקים שנגרמו ממנו בגידולי תת הקרקע במספר אזורי גידול בארץ, השפיעו על הדחיפות של השימוש במלכודות לניטור. בנוסף,  לבחון לכידה המונית ככלי בממשק להדברת שני מיני הזבליות. מלכודות מתאימות מייבוא שעשויות היו להתאים למטרות הנ"ל נמצאו יקרות מאד. על רקע זה התגבשו הכוונות לייצר מלכודת מתאימה ישראלית.

ז.  משתנים הטכניים העקרוניים הקשורים בתכנון המלכודת והפעלתה המסחרית   

המלכודת כוללת שתי יחידות בסיסיות: (1) מקור אור (מנורה) המקרין את אורכי הגל המתאימים ללכידה מיטבית של מזיק המטרה, תוך הימנעות במידת האפשר של לכידת מיני חרקים שאינם מטרת הלכידה,  (2) אמצעי תפיסה וצבירה של הפרטים הנלכדים. על מנת להבטיח את האוטונומיה המרבית של המלכודת נדרש לציידה בלוח סולארי,  מצבר ובמארז שמאפשר את יציבותה הפיזית  גם בבתי גידול החשופים לפגעי מזג האוויר (טיפוסי המלכודות שנבחנו מוצגים בתמונה 1).

ח. המהלכים לפיתוח ולייצור מלכודת אור ישראלית 

בגידולי שדה בהודו, כמו קנה סוכר, זיבליות מהוות בעיה לא פשוטה, פיתוח והפעלת מלכודות אור הם עניין שבשגרה (לדוגמא, Singh and Bambawale 2012 2011 Sushil et al).  גם בארץ  נבחנה תחילה מלכודת אור מיובאת מהודו מטיפוס 'סמולייט'.  המלכודות ממודל זה,  מצוידות בלוח סולרי המאפשר טעינה חוזרת של המצבר והפעלה מתמדת של מקור האור במלכודת (תמונה 1).  לאחר שבוצעו במלכודות 'סמולייט' בארץ התאמות ייחודיות, הן הופעלו בשנת 2021 במספר אתרים בעמק חפר, עין עירון ובצרה. באמצעות המלכודות האלה התקבלה לכידה משמעותית של בוגרי הפנטודון (משני הזוויגים),  ובמידה פחותה גם של נתוזיות וצבתנים. למרות הלכידה הרבה, העלות הגבוהה  של מלכודת סמולייט (כ 6000 ₪ ליחידה) והקשיים בשינועה ובהצבתה חייבו לפתח ולבחון מלכודת דומה חלופית שתהיה יעילה בלכידת הזבליות, נוחה לתפעול ובעיקר זולה באופן משמעותי. במהלך 2022,  בעזרתו  של אביב אצילי ז"ל, נבנה בקיבוץ ניר עוז עיצוב מלכודת חדש בשם 'ניר עוז' (תמונה 1).  המלכודת התאפיינה בנורת לד סגולה,  ובמיקום הלוח הסולרי והמצבר החלקה העליון של  המלכודת, סוג ואיכות המצבר היו שונים בהתאמה לאפיון המצבר (שנלקח ממוצרים אחרים, כשימוש שניוני, בכוונה להוזיל את המוצר). כנפי לכידה היו צרות (ברוחב 10 ס"מ), מיכל פלסטיק בנפח 5 ליטר, בתחתיתו נקבים לניקוז. באותה השנה נערכה השוואה במידת הלכידה בין טיפוס 'סמולייט' לטיפוס 'ניר עוז'. ההשוואה נערכה  בחלקות אגוזי אדמה ובטטה (בשני תתי אזורים) בעמק החולה במהלך כל העונה החמה.  טווחי לכידות הפנטודון (בממוצע למלכודת/ ללילה) בתקופות השונות בשני טיפוסי המלכודות היו כדלקמן: 2-34 עבור 'סמולייט' ו- 3-69 עבור טיפוס 'ניר עוז' (בתמונה 2 מוצג מקבץ לכידה של בוגרי פנטודון). ראוי לציין שמחיר המלכודת 'ניר עוז' היה כ 2,000 ₪ , נמוך בשליש  מזו של 'סמולייט' . היה ברור לנו שאם כל יתרונותיה של מלכודת 'ניר עוז' (כמו יעילותה בלכידה, העלות הנמוכה והשינוע הנוח שלה אל השטח וחזרה ממנו), נדרשו שיפורים בביצועים של מרכיביה השונים.  השוואה של לכידת המלדרה באמצעות מלכודות טעונות יוגנול בהשוואה למלכודת 'ניר עוז' במהלך העונה החמה ב 2022 הראתה דפוסי לכידה כמעט זהים.  מידע נוסף ומפורט בנוגע למלכודות האור נמצא בדו"חות המחקר המצוינים ברשימת הספרות (בן יהודה וחוב' 2023, בן יהודה וחוב' 2024, בן יהודה וחוב' 2025, מונדקה, וחוב' 2023).

אירועי אוקטובר 2023 והירצחו של אביב אצילי ז"ל, עצרו את תהליך הפיתוח הטבעי כמעט בשנה. בשיתוף עם חברת ההנדסה 'דניאלר' (כוכב מיכאל) ו'ערן אומנות' (אור הנר), החל פיתוח מודל מלכודת מתקדם יותר שהתבסס על מודל 'ניר עוז'. מאפייני המלכודת החדשה היו כדלקמן, תאורת מנורת לד סגולה, שינויים במידות ובמיקום הלוח הסולארי  והמצבר, שהוצבו בתחתית המלכודת להגדלת היציבות הפיזית, סוג ואיכות המצבר קבועים, כנפי לכידה רחבות (רוחבן כ  20 ס"מ),  משפך עם מפתח נפילה רחב יותר עם מיכל פלסטיק בנפח 10 ליטר שבתחתיתו נקבים לניקוז (תמונה 1).

מודל המלכודת החדש  נקרא 'אצילי', על שם אביב אצילי ז"ל. בהשוואת הלכידה של מודל 'ניר עוז' בהשוואה למודל 'אצילי'  ב- 2024 נמצא שבאמצעות מלכודת אצילי אכן השתפרה הלכידה  של שני מיני הזבליות. בבחינה בעמק החולה נמצא שמספר בוגרי הפנטודון שנלכדו בממוצע ללילה היה בממוצע  32 באמצעות טיפוס 'ניר עוז' לעומת 53 באמצעות  'אצילי'.  בנגב המערבי טווח הלכידה הממוצע  של מספר בוגרי הפנטודון שנלכדו ללילה היה בממוצע   2-6 באמצעות טיפוס 'ניר עוז' לעומת 5-38 באמצעות מלכודת  'אצילי'. לכידת בוגרי המלדרה שנלכדו ללילה היה בממוצע   2-5 באמצעות טיפוס 'ניר עוז' לעומת 8-37 באמצעות מלכודת  'אצילי'. ראוי גם לציין שמספר התקלות במלכודות אצילי במהלך כל חודשי המחקר היה אפסי, בעוד שבמלכודות ניר עוז, באותה תקופה, התגלו מספר משמעותי של תקלות שחייבו תיקונן באופן תכוף. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בלכידות של כל אחד משני מיני הזבליות, במהלך מספר חודשים בשנת  2025, באמצעות מנורת אור סגול באורך גל 365 ננומטר לעומת מנורה דומה באורך גל של  400 ננומטר.  

ט.  מיני חרקים אחרים שנלכדו

במהלך שנות המחקר בחנו בקפדנות גם את מיני החרקים שלא היוו את המטרת הלכידה ונלכדו במלכודות האור. באופן כללי חרקי המטרה, קרי הפנטודון והמלדרה היוו את עיקר הלכידה. באיור 1 מוצגת השוואה של קבוצות הנלכדים באמצעות מלכודות האור שהופעלו בעמק החולה בבתי גידול שונים, בין מאי לאוקטובר 2025, כאשר מספר המלכודות שהופעלו נע בין 13-18 מלכודות בכל חודש. פרטי הפנטודון היוו כ 71% מכלל הפרטים שאופיינו (נבדקו כמחצית  מתוך כ- 60,000 פרטים שנלכדו סה"כ). למעט פרטים אחדים בלבד, בכל טיפוסי מלכודות האור שנבדקו במהלך כל שנות המחקר, לא התקבלה לכידה של חרקים מועילים כמו דבורים, ארינמליים או מושיות.   

סיכום ומסקנות

האור  מושך מיני חרקים למלכודת, במקרים רבים אינו נופל בעוצמתו מגורמי משיכה אחרים כמו  כימיקאלים מעוררי תגובה, כגון פרומוני מין או פרומוני התקהלות, או קיירומונים שהתגלו כמושכנים (כמו לדוגמה יוגנול). מנתוני הלכידות במלכודות האור מטיפוס 'אצילי' שיועדו ללכידת הפנטודון, נראה שהפגיעה במגוון הביולוגי לא הייתה משמעותית.  הלכידה ההמונית באמצעות מלכודת האור מיועדת להחליף או לצמצם  את השימוש הנמרץ בתכשירי הדברה, שפגיעתם במיני החרקים שאינם מטרת ההדברה גדולה ככל הנראה לאין שעור בהשוואה למלכודת האור. המשיכה לאור עשויה לשמש תחליף ללכידה במקום שכימיקלים מעוררי תגובה אינם מוכרים או שהשימוש בהם אינו מעשי.  שתי המגרעות העיקריות של האפשרות לעשות שימוש באור כפיתיון הן בעובדה שמשיכה עוצמתית לאור מאפיינת קבוצות ספציפיות בלבד, והאור כפיתיון לעיתים קרובות מושך מיני חרקים רבים שאינם מטרת הלכידה. זכרים של מיני זבליות רבים נמשכים לפרומון המין של הנקבות. למלכודת הפרומון יש את יתרון הספציפיות והעלות, ברם  פרומון המין של  הפנטודון וזה של המלדרה טרם זוהו, לכן, מלכודת האור במקרה זה עשויה לשמש במימשק הדברתם.   

התמריץ לתכנון, בנייה ובחינת מלכודת האור נעוץ באפשרויות השונות לעשות בה שימוש בממשק ההדברה של  הפנטודון והמלדרה. תמונת הפעילות העונתית הברורה של הפנטודון שהתקבלה בעקבות שלוש שנות של הפעלת מלכודות האור בעמק החולה והנגב המערבי (בן יהודה וחוב' 2025), מהווה בסיס להמשיך וללמוד את הקשר בין הלכידה לבין צפיפות המזיק בפועל.  הבנת הקשר הנ"ל, תאפשר גיבוש פרוטוקול שבאמצעותו ייקבע האם ומתי יידרש יישום תכשירי הדברה.  פרוטוקול כזה ייקח בחשבון גם את הפנולוגיה של הגידול ומידת הרגישות למזיק.

הלכידה הרבה של הפנטודון במלכודות האור מצביעה על האפשרות לבחון לכידה המונית של המלדרה והפנטודון. יחד עם זאת, הדברת מזיקים באמצעות לכידה המונית  היא אתגרית. יש דוגמאות מעטות של הדברת מזיק חקלאי במלכודות אור. לדוגמא, מלכודות אור הפחיתו משמעותית את נזקי העלים בצפיפות אוכלוסייה נמוכה/בינונית של T. absoluta במהלך הקיץ בחממות עגבנייה בסרדיניה (Cocco et al. 2012). לכידה המונית של בוגרי זבלית קנה הסוכר Anomala albopilosa  ביפן הפחיתה משמעותית את צפיפות הדרנים הממוצעת בשדות קנה הסוכר ב- 71-91% (Arakaki et al. 2015). יש חשיבות רבה גם לאופן פריסת המלכודות והאם קרבה רבה מידיי של המלכודות לגידול עליו מתבקשת ההגנה מחטיאה את המטרה ומעצימה את הנזק.

מנתוני הלכידות שנבחנו עד כה סביר להניח שהפגיעה במגוון הביולוגי בשל השימוש במלכודות האור מטיפוס אצילי לא הייתה משמעותית.  הלכידה ההמונית באמצעות מלכודת האור מיועדת להחליף או  לצמצם את השימוש הנמרץ בתכשירי הדברה סינתטיים, שפגיעתם בשיווי משקל הביולוגי, בבעלי חוליות ובמיני החרקים שאינם מטרת ההדברה גדולה ככל הנראה לאין שעור. ראוי לציין שלמרות שפע הפרסומים על לכידת זבליות וחרקים אחרים במלכודות אור בשטחים פתוחים, והבחינה של התמונות האקולוגיות העולות מהממצאים, אין כמעט פרסום של ממצאים כמותיים המעידים שהפעלת המלכודות אכן מהווה כלי ממשק כלכלי להדברת חרקי המטרה. 

הבעת תודה

ראשית, אנו מודים לאריאל סמואל על אספקת מלכודות האור הראשונות מדגם 'סמולייט', ששימשו במחקר ב 2021-2022 והיו גורם המדרבן את המשך פיתוח מלכודות האור.  אנחנו מבקשים לציין בהוקרה את תרומתו הגדולה של  אביב אצילי ז"ל מקיבוץ ניר עוז על תכנון וייצור מלכודות האור מדגם 'ניר עוז', ששימשו נדבך מרכזי בפיתוח מלכודת האור המשופרת – 'אצילי', לערן מונדקה ולחברת ההנדסה 'דניאלר' על הפיתוח והייצור של מלכודות 'אצילי' ששימשו למחקרים ב 2024 ו 2025. לפייסל ולכל צוות גד"ש סאסא על העזרה ואיסוף החיפושיות במהלך המחקר. לד"ר און רבינוביץ וחברי שולחן אגוזי אדמה, לזיו מיטל, אברהם נונה ארליך וחברי שולחן הבטטה, לעופר ברנע מהחברה לחקלאות בגליל עליון ולעופר גרשוביץ מחברת ג"ג,  למשה בן שחר (טושקו) לעופרה גוטליב לאמיר מעגן ולגל אבריאל ממרכז חקלאי העמק, על עזרתם בניהול הנושאים הקשורים בהנעת המחקרים. המחקר מומן באמצעות שולחנות מגדלי אגוזי אדמה ובטטה.  לד"ר מיכל לוי וצוות המדען במשרד החקלאות על מימון המחקר ע"י קרן מחקרים לטווח קצר ב 2025.

רשימת ספרות

בן יהודה, ש. וחוב', 2023. בחינה הקדמית של השימוש במלכודות אור חדשניות לניטור וללכידה המונית של החיפושית Pentodon algerinum dispar, כתשתית לפיתוח ממשק ידידותי לסביבה להדברתה בגידולי שדה תת קרקעיים בדגש לאגוזי אדמה. דוח מחקר לשנת 2022 מוגש לשולחן מגדלי אגוזי אדמה במועצת הצמחים, מרץ 2023.

בן יהודה, ש. וחוב', 2024. בחינת מלכודות אור לניטור וללכידה המונית של הזבלית Pentodon algerinus dispar, בגידולי שדה תת קרקעיים  בעמק החולה.  דו"ח מחקר מוגש לשולחן מגדלי אגוזי אדמה ושולחן בטטה במועצת הצמחים.

מונדקה, ל. וחוב', 2023. בחינת השימוש במלכודות אור לניטור ולימוד הפעילות העונתית של החיפושית Maladera insanabilis, כבסיס לפיתוח ממשק ידידותי לסביבה להדברתה באגוזי אדמה. דו"ח מוגש לשולחן אגוזי אדמה.

שאול בן יהודה, לילי מונדקה, עומר דינר, גב גלילי, אורן בוכשתב, עוז ריטנר וצביקה מנדל. 2025. הרקע להתמודדות עם זבלית הפנטודון  Pentodon algerinum dispar: היבטים ביולוגיים, אקולוגיים וממשקיים.. יבול שיא,  דצמבר 2025, עמ' 20 – 25.

Arakaki, N.; Nagayama, A.; Shimizu, Y.; Yara, K. 2015. Suppression of green chafer Anomala albopilosa (Coleoptera: Scarabaeidae) populations by mass trapping with light traps. Appl. Entomol. Zool., 50, 291–296.

Ben Yehuda, S., Mondaca, L., Dinar, O., Rittner, O. and Mendel, Z. (2025). Notes on recent outbreaks of the scarab beetle Pentodon algerinum dispar in Israel. Phytoparasitica 53:87 https://doi.org/10.1007/s12600-025-01305-3

Cocco, A. Deliperi, S.,  Delrio G. 2012. Potential of mass trapping for Tuta absoluta management in greenhouse tomato crops using light and pheromone traps. Integrated Control in Protected Crops, Mediterranean Climate. IOBC-WPRS Bulletin, 80:319-. 324.

Keiser A, Haeberli M, Stamp P. 2012. Drycore appears to result from an interaction between Rhizoctonia solani and wireworm (Agriotes spp.)—evidence from a 3-year field survey. Potato Res. 55:59–67.

Singh, S.K. and O. Bambawale. 2012. Light trap for managing insects. Indian Council of Agricultural Research, Unit Natinal Center for Integrated Pest Management. http://www.  google.com/patents/WO2012098484A1?cl=en

Sushil, S. N. et al(2011) .. Designing an efficient scarab beetle trap and its field evaluation for mass trapping in North West Himalayan hills of India (Coleoptera: Scarabaeidae). Entomol. Gen. 199–206.