זה נורא ואיום מה שקורה לנו ומתרחש לנגד עינינו" מעיד חגי אלדר מנכ"ל מפעל "גזר-סעד" בעוטף עזה. "נשארנו עם כמויות גדולות של ירק טרי ואין לאן להפנות אותן"
רשתות המזון הגדולות של רוסיה קלטו בשנים האחרונות כמויות גדולות של גזר איכותי משטחי גידול במרחבי הנגב. הירק הגיע במועד ונמכר שם לאזרחים שנהנו לנגוס בתוצרת מישראל. הרוסים מעולם לא התעכבו בתשלום והכל התנהל במישרין עד…חודש פברואר 2022. המלחמה שמנהל הקרמלין נגד אוקראינה שינתה בן לילה את הפעילות המסחרית עם חקלאי ישראל.
בבת אחת, השערים ברוסיה נסגרו, נמלי הים שם עצרו לחלוטין את קליטת הירק הטרי והיצואנים מישראל נותרו חסרי אונים, לא יודעים מה לעשות עם כמויות גדולות של גזר טרי, שהיה מוכן לשינוע ימי ליעד הרוסי.
"זה נורא ואיום מה שקורה לנו ומתרחש לנגד עינינו" מעיד חגי אלדר מנכ"ל מפעל "גזר-סעד" בעוטף עזה. "נשארנו עם כמויות גדולות של ירק טרי ואין לאן להפנות אותן. יש גבול כמה אנחנו יכולים לשווק לשוק המקומי, במקום לייצא ליעדים שקיבלו אותנו בפנים מחייכות".
פתאום הכול נעצר." למגדלים שילמנו עבור משלוחי הייצוא ואין מה לעשות עם הסחורה. עד כדי כך המצב גרוע, שנאלצנו לשלוח הביתה את משמרת הלילה שעבדה דרך קבע על הכנת האריזות לייצוא. שיחררנו 30 איש כי אין עבודה לספק להם ואין סיכוי לקבל פיצוי כספי על תוצרת שלא יצאה ליעדה".
מפעל "גזר-סעד" הממוקם בקיבוץ סעד משווק זה כעשור גזר לשוק הרוסי. "הרשתות הגדולות קנו אותנו קבוע. רשת RVI ורשת TENDERהמשווקות את התוצרת מישראל לכל רחבי רוסיה, הפסיקו מאז התחילה המלחמה לרכוש תוצרת מייבוא. אנחנו גם משווקים לשוק הפתוח ברוסיה ואין מי שיקבל את המשלוחים".
רשתות המזון ברוסיה ניהלו מסחר הוגן וראוי עם התוצרת מישראל, אולם מאז פרצה המלחמה, הכל השתבש. "עוד בחודש ינואר סיפקנו סחורה והרוסים העבירו את התמורה הישר לבנקים בארץ. המלחמה אילצה אותם לשנות את המסחר. דיברו על כסף מזומן שאינו בנמצא וכך הכול תקוע".
מתברר שהשינוע של התוצרת עובר דרך נמלים בכמה ממדינות אירופה והמלחמה גרמה לכך ש"אנחנו נאלצים לשלם עוד 1000 אירו "דמי מלחמה" כאשר התשלום על כל מכולה ומכולה זינק מ-1500 דולר ל-6000 דולר, מצב שמשאיר את החקלאי הישראלי ללא רווח של ממש".
"אנחנו בתקופה קשה מאד. איפסנו במקררים כמויות גדולות של גזר. כמה זמן זה יכול להישאר שם? אנחנו בשנה שביעית, שנת שמיטה, כל המכירות הגדולות בארץ וגם השווקים כאן נפגעים, והמחירים מאמירים מחשש למחסור ואנחנו לא יודעים מה יילד יום".
אלדר מעריך בחמישה עד שבעה מיליון שקלים את הנזק שנגרם לייצוא הגזר מישראל לרוסיה בימי המלחמה באוקראינה.
הוא מגלה שהחרדים קיבלו אישור מיוחד ממשרדי החקלאות והאוצר לייבא גזר בלי מכס, לחג הפסח, פעולה שפוגעת בנו, נוסף על הפגיעה בייצוא לרוסיה".
חגי אלדר נזכר בערגה בחודש ינואר 2022. "העונה הגדולה שלנו בחודש ינואר כל שנה. השנה ייצאנו את הכמויות הנדרשות על ידי הרשתות ברוסיה. לכל רשת הסדר תשלומים משלה והכל הלך טוב מאד. מעולם לא התעוררו בעיות של הגנת הצומח. לעיתים רחוקות דיווחו הרוסים על חמישה אחוזים פסילות. התגברנו על זה והמשכנו לעבוד לשביעות רצונן של רשתות המזון".
מפעל "גזר-סעד" משווק בשנה 25 אלף טונות גזר. עשרת אלפים טונות לשווקים בישראל, 4000 טונות לשוק האמריקני ו-11 אלף טונות לרוסיה. התוצרת נקלטת בבית האריזה של קיבוץ סעד משלושת אלפים דונם גידולי גזר ביישובי עוטף עזה – חלוצה, אורים, מפלסים, שובל, כפר עזה, שקמה ועוד.
מה יקרה מכאן ואילך? איש אינו יודע. התעלומה גדולה ובינתיים מגדלי הגזר ויצואניו סופגים נזקים כבדים ואין מי שיפצה אותם. בדיוק כמו יצואני הסלרי לרוסיה הם מקבלים תשובה ממשרד האוצר שאין ביטוח לנזק שנגרם ממלחמה שמדינת ישראל אינה מעורבת בה. גם חברות הביטוח אינן מוכנות לבטח משלוחים של תוצרת חקלאית המופנים לאזורי מלחמה בעולם.
ניהל חוות חקלאיות ברחבי העולם
חגי אלדר (55) מנכ"ל חיצוני של מפעל הגזר בקיבוץ סעד. חמש שנים בתפקיד הזה. מתגורר בכפר מימון. מאחוריו קורות חיים מקצועיים די מרתקים. לאורך עשר שנים היה הבעלים של חברת "שטראוס-מהדרין", שותף להנהגה של "שטראוס" לצידה של עפרה שטראוס. קודם לכן היה סמנכ"ל תפעול של חברה שהקימה מפעלים בכמה אתרים בעולם, בעיקר ברוסיה וקזחסטן, וניהלה חוות חקלאיות גדולות בהודו, גינאה החדשה (ניו-גיני) וביבשת אפריקה.
