"בחרנו לגור בארז לא מתוך אין ברירה אלא מתוך זה שאנחנו אוהבים את המקום ואוהבים את הקהילה וזה לא פחת אחרי 7 באוקטובר" אומרת הדס אסטון, שמשפחתה היא אחת מ 17 משפחות הבונות את ביתן בשכונה החדשה בקיבוץ ארז
*תמונה ראשית: הדס, דין נעם ומאיה אסטון. "לדין ולי היה ברור שחוזרים לקיבוץ". צילום: מהאלבום הפרטי
הכול עמד מוכן לקדיחת הקולנס הראשון לשכונת "הכרם" שבקיבוץ ארז. האישורים נחתמו, הגדרות עמדו סביב מתחם הבנייה, השילוט הזהיר מפני כניסה ללא מורשים וגם המקדחים כבר הובאו מספר ימים קודם לקראת הרגע המכונן. 17 משפחות שנקלטו זה מכבר לקיבוץ הממוקם כשלושה ק"מ מהגבול עם רצועת עזה חיכו נרגשות ליום התחלת בניית ביתם שנקבע ל-8 באוקטובר 2023. מתקפת הטרור ביום הקודם טרפה את התוכניות.
הייתה זו כיתת הכוננות של ארז שעצרה את המחבלים על גדרות הקיבוץ באותה שבת שחורה של 7 באוקטובר. רס"ן במיל' אמיר נעים, חבר כיתת הכוננות, נהרג במהלך הקרבות, ארבעה נוספים נפצעו. עוד באותו הלילה פונו למצפה רמון תושבי הקיבוץ המונה כ-550 חברים, תושבים וילדים. משם עברה הקהילה לקריית גת.
משך 13 חודשים נעצר הפרויקט וסימן שאלה גדול הוצב – האם ישובו המשפחות הצעירות להתגורר בקיבוץ שהותקף בידי מחבלים? בימים אלה חוזר פרויקט שכונת הכרם בהובלת "קורום הנדסה" לקרום עור וגידים, בלוקים ובטון.
יום טראומתי
אחת מדיירות שכונת הכרם היא הדס אסטון. היא, בעלה דין ושני הילדים נעם (13) ומאיה (11.5), הגיעו לקיבוץ לפני שבע שנים. "גרנו בעיר והבנו שאנחנו מחפשים סביבה אחרת, כפרית". באחד מביקוריהם בארז אצל קרובי משפחה הבינו שיש קליטה לקיבוץ "והחלטנו ללכת על זה". "היינו מודעים למצב הביטחוני", אומרת הדס, "נכנסו עם עיניים פקוחות. יש סבבים, צבע אדום, זה לא הרתיע אותנו. הייתה תקופת ניסיון וידענו שתמיד יש אופציה לעבור מפה אם נרגיש שזה יותר מידי עבורנו, אבל זה לא קרה". במהלך השנים התקבלה המשפחה לחברות ובשנתיים האחרונות החל פרויקט בניית הבית.
ב-7 אוקטובר שהתה המשפחה בממ"ד, כאשר נעם שישן אצל חבר בסוכה נמצא עם משפחת החבר. "היום ההוא היה טראומתי. אחותי גרה בנחל עוז, היו אצלם מחבלים בבית ולא היה קשר כל היום. היינו הרבה שעות בממ"ד, בערב התפנינו לאחי ובהמשך הצטרפנו לקהילה במצפה רמון".
"לדין ולי היה ברור שחוזרים לקיבוץ ומה שיכול להפיל זה תחושתם של הילדים. אם הם לא יצליחו להתאקלם מחדש או ירגישו לא בטוחים ונבין שזה יותר מידי עבורם, לא נחזור. זה מה שהנחה אותנו. באותו יום בממ"ד מאיה צעקה עלינו שהיא לא רוצה לחיות כאן יותר, אבל אחרי שהתאחדנו עם הקיבוץ ושוחחנו על כך, התשובה שלהם הייתה שהם רוצים לחזור לקיבוץ".
בחודשים לאחר מכן עוד לא ניתן היה לשוב לקיבוץ, אך ניתן היה להגיע לביקורים. המשפחה העזה להגיע לסופי שבוע והילדים נהנו, למרות הפעילות הצבאית שעדיין מורגשת. "חששנו שהילדים יפחדו לצאת מהבית, אבל הם נפגשים עם חברים, מטיילים בקיבוץ עם אופניים וקורקינט וטוב לראות את זה".
באוגוסט 2024 חזרה המשפחה לקיבוץ. "כאילו 7 באוקטובר לא קרה. הילדים מסתובבים חופשי וחזרו לשגרה מלאה, ההבדל היחידי שיש חיילים בשער".
לא לדחוק באף משפחה
לא לכל המשפחות היה ברור, כמו להדס ודין, שיחזרו לקיבוץ, לא כל שכן להתחייב לבנייה בשכונה החדשה ממנה ניתן לראות את בית חאנון.
"אחרי 7 באוקטובר היו משפחות שלא ידעו מה הן חושבות ולא החליטו אם לחזור ובטח לא להמשיך בנייה או אולי להמשיך בנייה אבל לא בשלב הזה. הטראומה של השבת ההיא השפיעה באופן שונה על כל משפחה. היו כאלו שמאוד רצו להמשיך, כאלו שלא היו בטוחות, וכאלה שלא רצו לבנות בשכונה הזו שהיא הדרומית-קיצונית בקיבוץ, לא חשו בטוחים. לא רצינו לדחוק באף משפחה לקבל החלטה שהיא לא שלמה איתה במצב כזה אבל הבנייה של הפרויקט משותפת וצריך היה לקבל החלטות".
הזמן חלף ומספר משפחות בפרויקט כבר לקחו משכנתאות. "הבנו שהקיבוץ כקיבוץ קיבל החלטה לחזור, ונדרשנו לקבל החלטות". בשל תנאי השטח, כל יחידות הדיור תוכננו להיבנות יחד. "לא הייתה אופציה שחלק יבנו וחלק לא וגם אי אפשר היה להמשיך לגרור את הפרויקט. הקיבוץ רצה להיות חלוץ בהתחדשות ובצמיחה של האוכלוסייה והוקמה ועדה כדי למצוא פתרונות שיעודדו ויתנו תמריצים לדיירים להמשיך בבנייה".
לחלץ קדימה
"אפס שיפוטיות ומאה אחוז הכלה", הם שני העקרונות שהובילו את חברת קורום בבואם לקדם את הפרויקט, אומר אופיר לבנה, מנהל פרויקט הבנייה והצמיחה בקיבוץ ארז מטעם החברה.
אופיר, דור שלישי בקיבוץ יד מרדכי, נכד למייסדי הקיבוץ וחבר הקיבוץ, שהה עם משפחתו בממ"ד לאורך אותה שבת ובעצמו פונה יחד עם חברי הקהילה לחדרה.
"החודשים הראשונים היו חודשי הלם והיה ברור שהפרויקט נעצר. לפעמים קורה שיש בפרויקט עצירה בגלל עניין טכני או אישורים, אבל הפעם זו הייתה עצירה מטלטלת והבנו שלא בטוח שכל המשפחות ירצו לחזור לגור באזור העוטף בגלל מה שהיה. כמה חודשים לתוך המלחמה קיבלנו החלטה בחברת הבנייה – להתעשת כמה שיותר מהר ולקדם כל פרויקט שנעצר. פרט לארז יש לנו פרויקטים של בניית שכונות גם ברעים, בנירים, בגבולות. כפי שאנו נוהגים בבניית שכונה חדשה יצרנו צוות עם הקיבוץ ועם נציגי הדיירים, וחיפשנו יחד דרך יצירתית לחלץ קדימה את הפרויקט ולהבין מי מהדיירים ממשיך איתנו". נציגי הקיבוץ ונציגי קורום שהגיעו למצפה רמון ערכו שיחות אישיות עם כל משפחה שהייתה בפרויקט, מתוך כוונה לאפשר קידום בנייה למשפחות שרוצות וגם לאפשר זמן נוסף עבור משפחות שחשו כי הן נזקקות לכך, "כך שכל הקצוות מתחברים והפרויקט כפי שתוכנן, עבור 17 משפחות, יוצא לדרכו".
בין הראשונים לחזור
מי שאחראי על פרויקט בניית שכונת הכרם מטעם הקיבוץ ובין הראשונים לחזור לקיבוץ בפברואר 2024, הוא יצחק (חקל'ה) אמיתי, חבר ארז, העוסק בתכנון ובניית השכונות בקיבוץ, מנהל הפרויקט הנוכחי ופרויקט בניית שכונת "הזיתים", שהושלם עוד טרם המלחמה.
חקל'ה חבר ארז משנת 1965, ויחד עם אשתו הם מגדלים בקיבוץ ארבעה ילדים ו-11 נכדים. "עד כה חזרו לקיבוץ כ-90 אחוזים מהחברים" הוא מספר. "יש משפחות, בעיקר כאלה עם ילדים קטנים, שעברו למקומות אחרים וביקשו לראות מה המצב הביטחוני עד סוף שנת הלימודים הנוכחית".
17 יחידות הדיור המתוכננות בשכונת הכרם יועדו לאכלס זוגות של משפחות צעירות וגם יחידים. האתגר שעמד בפני מובילי הפרויקט הוא מי מהדיירים המיועדים ממשיך בבנייה ובוחר להיות חלק משיקומו הפיזי והקהילתי של הקיבוץ.
למרות הדי הפיצוצים שלא חדלו, 15 מתוך 17 המשפחות החליטו לחזור לארז ולהמשיך בבניית ביתם בשכונה המיועדת, בתהליך שהצריך נחישות וגם רגישות למצב החדש שנוצר.
אתגר מנטלי ויישומי
לאחר שיחות רבות סביב השולחן העגול נוצר מתווה על פיו משפחות שביקשו לפרוש מהפרויקט עשו זאת ללא קנסות, כפי שמקובל בענף הבנייה, וכאשר משפחה אחרת תכנס במקומם הם יקבלו את הכסף שכבר הושקע, בנוסף ניתנו תמריצים שונים שאושרו באספת החברים. "הקיבוץ יצר עבורם 'מנחת נחיתה' ובנה עבורם מסלול כך שיוכלו לממש את פוטנציאל הבנייה בשנים הבאות כשיחושו בטוחות יותר".
אילו משפחות ימשיכו בבנייה לא היה האתגר היחיד שעמד בפני התקדמות הפרויקט. בשנה שחלפה ובעקבות המצב המלחמתי התייקרו עלויות הבנייה, ובשלב ההתחלתי גם פועלים לא היו כדי לקדם פיזית את התהליך. "מעבר לאתגר המנטלי, שבו המשפחות צריכות לקבל החלטה אם הן נשארות בקיבוץ שבעוטף אחרי האסון שאירע, גם מבחינה יישומית לא היה ברור שאפשר להוציא לפועל את הבנייה בגלל עליית המחירים. כאן גם הקבלן נרתם לשיח הסובלני שנוצר".
זה הבית
באוקטובר 2024, שנה אחרי, חתמו 15 משפחות מתוך ה-17 על המשך השתתפותן בפרויקט. במקומן של שתי המשפחות שלקחו את הזמן להתלבט עד שיחושו בטוחות, נכנסו שתי משפחות אחרות שעוברות בימים אלו תהליך של קליטה לחברות.
כמי שגר בקיבוץ בעוטף, כמה מורכבת הייתה ההחלטה לחזור ולגור כאן?
"כמשפחה עברנו טלטלה רצינית" אומר אופיר, ששהה בממ"ד ב-7 באוקטובר יחד עם אשתו, בתו החיילת ושתי הבנות התאומות עד שעות אחר הצוהריים המאוחרות. "פינינו את עצמנו צפונה לגבעת אולגה, החיילת חזרה לצבא, והתאומות השתלבו בבית הספר המשותף חוף כרמל שבמעגן מיכאל לשנת י"ב ולבגרויות. לאורך השנים שאלנו את הבנות אם הן ירצו לגור ביד מרדכי. אלו 'ילדות מלחמה', כל הדור הזה נולד לקאסמים, לצבע אדום, לממ"דים, הן לא מכירות משהו אחר. תמיד התשובה הייתה 'יד מרדכי זה הבית'. שאלנו שוב אחרי 7 באוקטובר, ועדיין התשובה 'יד מרדכי זה הבית שלנו ובחיים לא נעזוב'. במרץ 2024 התחילו לחזור המשפחות הראשונות לקיבוץ. הבת הבכורה שהייתה בצבא הודיעה לנו שהיא לא חוזרת למלון יותר, היא רוצה להגיע לבית שלה. שבועיים אחרי זה אני הצטרפתי ואחרי זה כל המשפחה.
אחת התובנות היא שהחזרה לכאן עשתה טוב לקהילה כולה, וגם תחושת הביטחון הלכה והתחזקה. יש עדיין חששות, אבל עדיף להיות בבית.
עד לפני הפסקת אש הנוכחית (כחלק מהעסקה. מ"ר) אנחנו נמצאים באזור מלחמה, גם פה וגם בארז. יש הפגזות והקירות רועדים מהבומים, אי-אפשר לתפוס כמה משפיע. אבל המוטו הוא מתקדמים קדימה ומסתכלים קדימה. התחלת העבודה בארז באוקטובר היא אירוע מכונן. השכונה שנבנית משקיפה על עזה, זו ציונות. 17 משפחות שאומרות אף על פי כן אנחנו ממשיכות וזה הבית. הקיבוצניקים הם אלו שיושבים על הגבולות".
צופה פני עתיד
מבחינת אופיר, מגיע שאפו ענק לקיבוץ ארז, על החשיבה היצירתית: המשך בנייה מרוכזת יחד עם הקשבה לצרכים ומתן אופציה עבור מי שלא מרגיש מסוגל או טרם החליט. "רוב המשפחות יישארו, ולכולנו תקווה ששיקום יישובי העוטף יסתנכרן גם עם המצב הגיאופוליטי ומה שקורה ברצועה. כולם עם מטרה אחת לצמוח ולבנות".
"אנחנו צריכים לצאת מתוך האירוע שהיה עם סלוגן 'ארז צופה עתיד'" אומר חקל'ה, "ואני מוסיף – פני עתיד 2040. אנחנו צריכים לתכנן איך הקיבוץ מתפתח ועולה ומקבל בוסט של צמיחה, אחד הדברים זה לבנות שכונה ולהתקדם לשכונות הבאות". לדברי חקל'ה שכונת הכרם היא השטח האחרון עליו ניתן לבנות על פי התב"ע הקיימת, ולכן הוא עוסק בשנים האחרונות בתב"ע חדשה שתאפשר בנייה בקיבוץ של 500 יחידות דיור, בהתאם להחלטת המדינה. "התב"ע נמצאת בהפקדה. כשבהמשך יהיו תאי שטח נוספים לשכונת חדשות".
חקל'ה מספר שלפני מלחמה היה מצוי ארז בתהליך של צמיחה דמוגרפית, עם 24 משפחות ברשימת המתנה, מעבר ל-17 שנקלטו. "לא נעשה כרגע סקר, אבל יש נראה שיש נכונות של חבר'ה צעירים לבוא לקיבוץ, גם בני משק ובני זוג, וגם אנשים מבחוץ".
"יש הרבה בני משק שקשורים לקיבוץ וגם אנחנו מאוד קשורים למקום" אומרת הדס. "זה שהגענו ממקום אחר לא גורם לנו להיות פחות קשורים רגשית. הילדים שלי גרים בקיבוץ מרבית חייהם, החברים שלהם ושלנו כאן. בחרנו לגור בארז לא מתוך אין ברירה אלא מתוך זה שאנחנו אוהבים את המקום ואוהבים את הקהילה וזה לא פחת אחרי 7 באוקטובר. זה הבית שלנו".
