השפעת ממשק גידול  עגלות תחלופה, מלונות פרטניות, זוגיות או פרטניות צמודות, על בריאות, צריכת מזון, יעילות ניצול מזון, גדילה, רווחה ויצרנות כמבכירה

ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי.

המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני

[email protected]

המאמר מתבסס על דו"ח מחקר מסכם 362-0700

המחקר בוצע במימון קרן המחקרים של מועצת החלב

תקציר

הממשק המקובל כיום בארץ לגידול עגלות יונקות המיועדות לתחלופה ברפת החלב הינו במלונות פרטניות המרוחקות ומופרדות זו מזו כאשר העגלות מועברות לקבוצת מעבר בגיל 50-60 יום לאחר גמילתם. ממשק גידול זה אינו עומד בקריטריונים הגבוהים יותר של רווחת בעלי חיים כיוון שאינו מאפשר יצירה טבעית של קשרים חברתיים ועלול לפגוע ביכולת העגלה להתרגל לסביבות וקבוצות חדשות בהמשך מסלול החיים ברפת החלב. בהתאם לכך, לפי הנחיות המדריך האמריקאי לטיפול ושימוש בחיות משק בניסויים מדעיים, עגלים יונקים, בין אם ייעודם לחלב או לבשר צריכים לדור באופן המאפשר יצירת קשר עם לפחות עגל אחד נוסף עד לגמילה והמעבר לקבוצת המעבר. הנחיה זו של המדריך בצירוף לחץ ציבורי והרצון המתמיד של הרפתן לשפר את רווחת בעלי החיים חייבה בחינה של פתרון ממשקי זמין פשוט וזול לגידול יונקים, אשר מצד אחד ישפר את רווחת בעל החיים וייתן מענה לצורך החברתי בקשר עם יונק נוסף, ומצד שני לא יעלה בצורה משמעותית את הסיכונים הבריאותיים הנלווים לכך או ידרוש השקעה תשתיתית רבה. במחקר זה הצענו לבחון פתרון ביניים – גידול עגלות יונקות במלונות פרטניות הצמודות זו לזו כך שמצד אחד לכל עגלה יש גישה לאזור מחיה, מזון וחלב משלה ומצד שני היא מסוגלת לקיים קשר במגע עם עגלה אחרת.

מטרת מחקר הייתה לבחון את השפעת ממשק גידול עגלות יונקות – במלונות פרטניות, זוגיות או במלונות פרטניות הצמודות זו לזו על גדילה, צריכת מזון, רווחה, ועל פוריות ויצרנות בתחלובה ראשונה.

הניסוי נערך ביונקיה בבית דגן שברפת המחקרית. 18 זוגות של עגלות (סה"כ 36 חיות השתתפו בניסוי במסגרת 6 בלוקים) הועברו לסירוגין, קרוב ככל האפשר למועד ההמלטה לאחד משלושת ממשקי הגידול: מלונות פרטניות נפרדות, כפי שנהוג כיום, מלונות פרטניות אך צמודות או מלונות זוגיות (6 זוגות לכל טיפול). במהלך הניסוי, מהלידה ועד לגמילה בגיל 56 יום ובמשך 7 ימים נוספים, נמדדה צריכת המזון היומית, משקל גוף שבועי ונערך מעקב אחר התנהגות העגלות באמצעות מצלמות. מיד לאחר ההמלטה, בגיל 28 יום ובגמילה נדגם שיער מבסיס הזנב למדידה של ריכוז הקורטיזול. העגלות נשקלו בגיל 180 יום לבחינת בריאותן וגדילתן. כמו כן, נאספו שיעורי ההתעברות לקראת הריון ראשון, משקל גוף ומצב גופני בהמלטה ראשונה ובשיא חלב ויצרנות בתחילת תחלובה ראשונה.

תוצאות המחקר מראות שתוספת המשקל היומית (ADG kg/d) של העגלות שגדלו במלונות הזוגיות הייתה גבוהה מאשר זו של העגלות שגדלו במלונות הפרטניות כאשר תוספת המשקל היומית של העגלות שגדלו במלונות הצמודות הייתה בינונית (0.79, 0.72 ו-0.69 ק"ג ליום עבור מלונות זוגיות, צמודות ופרטניות, בהתאמה. P = 0.04). צריכת המזון לא נבדלה באופן מובהק לאורך הניסוי אך כן נצפתה עלייה מוגברת בצריכת המזון היבש בשבועות שלפני הגמילה עבור העגלות שגדלו במלונות זוגיות וניתן לשער כי ההבדל בתוספת המשקל נובע מהתפתחות הכרס ולאו דווקא בעקבות תוספת משקל גוף. בבדיקת קורטיזול בשיער נמצאה הצטברות נמוכה יותר של קורטיזול בין יום 1 ליום 28 מהלידה בעגלות שדרו במלונות הצמודות (2.07- לעומת 0.31- ו- 0.03- pg/mg בצמודות לעומת זוגיות ופרטניות, בהתאמה, p =0.03), ממצא היכול להעיד על רווחה גבוהה יותר ורמות תעוקה נמוכות יותר כאשר העגלות גדלו במלונות הפרטניות הצמודות. לא נמצאה השפעה של ממשק הגידול בינקות על משקל הגוף של העגלות בגיל 180 יום, בהמלטה ראשונה ובשיא חלב. לא נמצאה השפעה על שיעורי הפוריות לקראת הריון ראשון (31 פרות מתוך 36 שרדו עד המלטה ראשונה). ממצאים ראשוניים מיצרנות הפרות בתחילת תחלובה ראשונה (יום 1 עד 50 בתחלובה) מגלים נטייה להשפעה שלילית של גידול העגלות במלונות נפרדות צמודות לעומת מלונות זוגיות וגידול במלונות זוגיות לעומת נפרדות על תנובת החלב (28.6 לעומת 30.8 ו-33.5 ק"ג ליום, בהתאמה, P = 0.07). בהתאם לממצאים ראשוניים אלו וכל עוד לא הושגו נתונים נוספים עבור העגלות מהמחקר הנוכחי הכוללים נתוני יצרנות במשך תקופה ארוכה יותר ומידע הנוגע לצריכת המזון,  או הצטברות מחקרים אחרים השוללים השפעה שלילית אפשרית של ממשק גידול במלונות זוגיות או פרטניות צמודות על היצרנות, אנו ממליצים, עד לעדכון בנושא, שלא לזנוח את ממשק הגידול המקובל של גידול העגלות בינקות במלונות פרטניות אשר אינן מאפשרות מגע בין העגלות אך כן נמצאות בקירוב עם מלונות אחרות. נדגיש כי לפי תקנות המדריך האמריקאי לטיפול ושימוש בבע"ח לצורכי מחקר ולימוד (AG guide, 2020), קיום קשר ראיה קרוב בין עגלות יונקות אף ללא מגע אפשרי ביניהן עונה על הצורך החברתי המינימאלי.  

מבוא

מחקרים שונים נערכו על מנת לבחון את השפעת ממשק הגידול של עגלי בקר יונקים כאשר ההתמקדות היא באופן המגורים בדגש על גדילת העגל או העגלה היונקים בנפרד, במלונה פרטנית או ביחד עם עגלים נוספים. כך למשל, נמצא כי עגלים שגודלו בכלובים פרטניים בנפרד מאחרים היו בתנאי חרדה גבוהים יותר מעגלים שדרו בזוגות (Jensen and Larsen, 2014). כמו כן, נמצא עיכוב בצריכת מזון מוצק לאחר הגמילה (50 שעות אל מול 9 שעות בעגלים שגדלו בזוגות, de Paula Vieira et al.,2010), ונמצא כי היונקים חששו יותר לטעום ממזונות חדשים (Costa et al., 2015). לעומת זאת, עגלים שגודלו בזוגות בשלב היניקה, נטו לחפש ולחבור לבני הזוג שלהם כאשר עברו לאחר גמילה, לקבוצת מעבר (Holm et al., 2002). נטייה חברתית זו נמצאה גם כאשר הייתה הפרדה ע"י גדר בין העגלים, בשלב היניקה (Estevez et al., 2007). ממצאים אלו ואחרים מעידים על הצורך של עגלות ליצור קשרים חברתיים ועל ההשפעה של ממשק הדיור על רווחתן ויכולת ההשתלבות שלהם בסביבה המשתנה של רפת החלב בהמשך חייהם. חיזוק לקשר בין דיור בזוגות לעומת בודדים לבין רווחת בעל החי נמצא גם במחקרם של .Wormsbecher et al (2017) שדיווחו כי יונקים שגדלו בכלובים בודדים בילו זמן רב יותר בעמידה ושיערו שהדבר מעיד על צורך של היונקים לראות יונקים אחרים גם אם הם לא נמצאים בסמיכות זה לזה. תוצאות ממחקרים נוספים (Miller-Cushon et al.,2016 ;Overvest et al., 2018) מצביעות גם הן על הקלת הגמילה והמעבר לקבוצת המעבר של יונקים שדרו בזוגות אל מול יונקים שדרו כבודדים כאשר צריכת המזון של העגלים שדרו בזוגות הייתה גבוהה יותר (Overvest et al., 2018) או ללא שינוי (Wormsbecher et al., 2017). במחקר שבחן את הסיכונים הבריאותיים בדיור בזוגות (Margit and Larsen, 2014) נדגמו 5 גורמי מחלה הקשורים לבעיות מעיים ו-3 הקשורים למחלות נשימה, ולא נמצא הבדל בציון הקליני בין יונקים שדרו בבודדים לעומת דיור בזוגות, בווריאציות שונות (מלונות צמודות עם מחיצה אטומה או גדר או מלונה משותפת). אולם, יש לסייג הסקת מסקנות יישומיות ממחקר זה, בגלל המספר הנמוך יחסית של עגלים בזוגות (22 לכל טיפול) ובגלל גורמים הקשורים לתנאי הממשק והאקלים הייחודיים לניסוי זה שבוצע בדנמרק. ב-10 השנים האחרונות נערכו ודווחו בישראל שני ניסויים לבחינת ההשפעות האפשריות של ממשק גידול עגלות יונקות (תקצירי הכנס השנתי למדעי הבקר 2009-2019). בכנס הבקר ה-26 (2014) הוצגו תוצאות ניסוי המשווה גידול עגלות במלונות לעומת גידול בקבוצות של 4 (20 מול 20 עגלות) – נמצאה פעילות פדומטרית גבוהה יותר בעגלות שגודלו בקבוצות ללא הבדל בצריכת במזון וקצב הגדילה. לא דווח על השפעה בריאותית שלילית של גידול בקבוצות ולא דווחו מדדי רווחה והתנהגות חברתית (פלג וחוב' .,2014). בכנס הבקר ה- 31 (2019) הוצגה תצפית שנערכה ברפת שומריה להשוואה בין גידול עגלות כבודדות או בזוג.נמצא כי עגלות שגודלו בזוגות העלו כ-3.15 ק"ג יותר במשקלן עד גמילה (ללא מדידת צריכת ח"י) ובמהלך שנתיים ושלושה חודשים לא דווחה השפעה בריאותית שלילית כתוצאה מגידול בזוגות (244 בודדות ו-51 בזוגות, ויסמן וחוב' .,2019). על אף המחקרים הרבים בתחום, חסר דיווח על השפעת ממשק בגידול בינקות על מדדי פוריות, בריאות ויצרנות בהמשך חיי העגלה.

תכנית המחקר הנוכחית גובשה במטרה להביא לשיפור ברווחת היונקים במשקי הבקר לחלב בישראל. ממשק גידול יונקים בקבוצות מלווה במספר אתגרים משמעותיים מבחינה כלכלית ולוגיסטית, וביניהם: 1) הצורך בהתקנת מינקת אוטומטית מבוקרת מחשב המאפשרת לווסת את צריכת החלב או תחליף החלב באופן פרטני לכל יונק (כדי למנוע צריכה עודפת של פרטים מסוימים וצריכה חסרה של פרטים אחרים); 2) יצירת "קפסולות" אחידות של קבוצות למניעת הדבקות נרחבות ובעיות בריאות ברפת; 3) ניטור ההתנהגות החברתית למניעת דיכוי הירארכי, ועוד. לכן, במחקר זה בחנו דרך פשוטה וזולה יותר לשפר את הרווחה החברתית והממשקית של היונקים, באמצעות גידול בזוגות במלונות פרטניות אך צמודות עד מועד הגמילה. קושי נוסף שקיים במחקר מסוג זה הוא המחסור במדדים אובייקטיבים להערכת רווחת היונקים וההתנהגות החברתית שלהם. עד עתה הוצגו מדדים שונים שיכולים להצביע על רווחת היונקים כגון: זמן עמידה לעומת שכיבה במלונה (Wormsbecher et al., 2017), הסתגלות חברתית כולל מדידת משך הזמן עד שהעגל מתחיל לרחרח עגל זר בקבוצת המעבר (Margit and Larsen, 2014) וכדומה. בהתאם, בתוכנית המוצעת, מלבד מדדים שכבר הוצעו בספרות, נעשה שימוש גם במדידה של רמות קורטיזול בשיער כדי לקבוע את רמת המצוקה במהלך הדיור במלונה בודדת או צמודה. מידע נוסף  החסר בספרות נוגע להשפעה ארוכת הטווח של ממשקי הגידול השונים בתקופת הינקות עד הגמילה על המשך ההתפתחות (קצבי גדילה וצמיחת השלד) והרווחה של בעלי חיים עד ההתבגרות ועל מדדי הפוריות, הרווחה, תנובת החלב ורכיביו, יעילות הזנה והתנהגות אכילה של הפרות במהלך התחלובה הראשונה.

ההיפותזה בבסיס העבודה הנוכחית היא כי הצמדה של מלונות פרטניות זו לזו, בזוגות, תאפשר לעגלות לקיים קשר חברתי זו עם זו ובכך לשפר באופן משמעותי את רווחת העגלה בחודשיים הראשונים לחייה, לשפר את יכולת ההשתלבות החברתית שלה בהמשך חייה ולעמוד בקריטריונים המתעדכנים ובדרישות דעת הקהל הנוגעות לרווחת חיות משק, כל זאת על ידי השקעה קטנה ביותר של מאמץ ומשאבים וללא הגדלה משמעותית של הסיכון להידבקות במחלות.

מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעת ממשק גידול עגלות יונקות מהמלטה ועד גמילה– במלונות פרטניות, זוגיות או פרטניות צמודות על צריכת מזון יבש, תוספת משקל, גדילה, משקל גוף בגמילה בגיל 56 ו-   180 יום, שיעורי התעברות לקראת הריון ראשון, משקל גוף ומצב גופני בהמלטה ראשונה ובשיא חלב ותנובת חלב ורכיביו בתחלובה ראשונה.

מהלך הניסוי

הניסוי נערך ביונקיה המוצלת ברפת המחקרית בבית דגן, מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני. 36 עגלות הולשטיין ישראליות, בריאות, מהמלטת עובר אחד, השתתפו בניסוי. העגלות הוכנסו לניסוי באופן מדורג בין יולי 2021 לאפריל 2022. ממשקי הגידול כללו דיור במלונות פרטניות ("פרטניות"), זוגיות ("זוגיות") ופרטניות צמודות ("צמודות"). המלונות הפרטניות היו מרוחקות זו מזו במטר אחד כך שהעגלות יכלו לראות אחת את השנייה אך לא לגעת.  עבור הצמודות המלונות היו זהות לנפרדות אך ללא מרחק ביניהן. הזוגיות הוצבו בדומה לצמודות ובנוסף הדפנות החופפות בין המלונות הוסרו כך שהעגלות יכלו לגעת זו בזו ולעבור ממלונה למלונה.

תוצאות ודיון

השפעת ממשק הגידול על צריכת מזון, גדילה ומשקל גוף

נתוני השפעת ממשק הגידול על צריכת ח"י, משקל גוף, תוספת משקל יומית, אורך (בסיס הזנב עד שכמות) וגובה שכמות מסוכמים בטבלה 1. תוספת המשקל היומית (ADG kg/d) של העגלות שגדלו במלונות הזוגיות הייתה גבוהה מאשר זו של העגלות שגדלו במלונות הפרטניות כאשר תוספת המשקל היומית של העגלות שגדלו במלונות הצמודות הייתה בינונית (0.79, 0.72 ו-0.69 ק"ג ליום עבור מלונות זוגיות, צמודות ופרטניות, בהתאמה. P = 0.04).  משקל גוף ביום הגמילה של העגלות שגדלו במלונות הזוגיות היה גבוה יותר משל העגלות שגדלו במלונות הפרטניות והפרטניות צמודות (84.7 לעומת 78.7 ו-73.9 ק"ג עבור מלונות זוגיות, צמודות ופרטניות, בהתאמה. P > 0.01). צריכת המזון לא נבדלה לאורך הניסוי. צריכת המזון היומית בין גיל 1 ל-63 מוצגת בגרף 1.  נראה כי יש צריכה מוגברת של ח"י בשבועות שלפני הגמילה אך לא באופן מובהק. ניתן לשער כי ההבדל במשקל הגוף (גרף 2) במועד הגמילה לא נובע מעלייה במשקל הגוף אלא בהתפתחות מהירה יותר של הכרס – דבר המצביע על יתרון בגידול בזוגות לעומת פרטניות כאשר חלק מהיתרון מושג בגידול בפרטניות צמודות. לא נמצא הבדל בגדילה בין קבוצות הטיפול הן במדידות הגובה או אורך הגוף. כמו כן, לא נמצאה השפעה של ממשק הגידול בינקות על משקל הגוף בגיל 180 יום.

קורטיזול בשיער

ריכוז תוצאות מדידת ריכוז הקורטיזול בשיער עבור הטיפולים השונים בגיל 1, 28 ו- 56 מוצג בטבלה 2. ריכוז הקורטיזול בשיער מושפע מגיל העגלה בזמן הדיגום והיה בממוצע עבור כל העגלות בניסוי 8.12, 7.37, ו-6.81 פיקוגרם למ"ג שיער בגיל 1, 28, ו-56 יום, בהתאמה (גרף 3) . ממצאים אלו נתמכים על ידי מחקר קודם (Probo et al., 2021) שמצא ירידה בריכוז הקורטיזול בשיער מלידה ועד גיל 180 יום. בבחינה של ההפרש של הצטברות קורטיזול בשיער בין יום 1 ל- 28 נמצאה הצטברות נמוכה יותר של קורטיזול בשיער העגלות שגדלו במלונות הצמודות לעומת הזוגיות והפרטניות (2.07- לעומת 0.31- ו-0.03- פיקוגרם למ"ג עבור צמודות, זוגיות ופרטניות, בהתאמה). ניתן לשער כי ממשק הגידול בצמודות המאפשר גישה חברתית ללא תעוקה תחרותית הנובעת מחלוקה פיסית של שטח המחייה והגישה לחלב ומזון גרמה לפחות תעוקה שהשתקפה בהצטברות נמוכה יותר. לצערנו, פער בלתי מוסבר בריכוז הקורטיזול בין הטיפולים השונים שנמצא בדיגום שמיד לאחר ההמלטה לא ניתן להסבר ומעמעם על יכולת ההסקה.

איסוף מידע בצילום

מצלמות המעקב תיעדו התנהגויות שונות כמו שינה, ליקוק סביבת המלונה, אינטראקציה בין העגלות ועוד. בניתוח ראשוני של המידע הצלחנו לאפיין ולמצוא אינטראקציות המתקיימות בין העגלות שדרו במלונות הצמודות האינטראקציות כללו ליקוק, חיכוך והרחה הדדית. בחינה ראשונית של התיעוד במצלמות העלתה גם התמודדות רבה יותר של תורני היונקיה בחלוקת חלב לעגלות הזוגיות – החלוקה הצריכה הפרדה בכוח ומניעת תחרות ודרשה זמן ומאמץ. ייתכן כי חלוקת חלב בדלי אחד בו שתי פטמות הייתה קלה יותר לביצוע מאשר בשני דליים אך בשיטת הגמעה זו קשה יותר לוודא כי כל עגלה מקבלת את קצבת החלב שלה.

השפעות ארוכות טווח

במסגרת לוח הזמנים למחקר הנתונים מעודכנים ליום הגשת הדוח המסכם. נכון ליום זה, 31 עגלות מתוך ה-36 שהשתתפו בניסוי שרדו והינן נמצאות בין גיל 28.8 ל- 35 חודש ובין יום 59 ליום 324 בתחלובה. כל 31 הפרות הרו והמליטו המלטה ראשונה ו-14 פרות נמצאות בהריון לקראת המלטה שנייה.

השפעת ממשק הגידול בינקות על שיעורי ההתעברות להריון ראשון, משקל גוף וציון גופני בהמלטה ובשיא חלב ותנובת חלב וחמ"מ מוצגים בטבלה 3. לא נמצאה השפעה של ממשק הגידול בתקופת הינקות על שיעורי ההתעברות לקראת הריון ראשון, משקל גוף בהמלטה ובשיא חלב או על מצב גופני בהמלטה או בשיא חלב. נמצאה נטייה (p = 0.07) לתנובת חלב גבוהה יותר בימים 1 עד 50 בתחלובה עבור הפרות שגדלו בינקות במלונות נפרדות לעומת אלו שגדלו במלונות זוגיות או במלונות בודדות צמודות (33.5 לעומת 30.8 ו-28.6 ק"ג ליום, בהתאמה). על אף שלא נמצאה השפעה מובהקת (לא נדחתה ההשערה כי ההבדלים הם אקראיים) של ממשק הגידול בינקות על תנובת החלב היומית הממוצעת בימים 51 – 100 או על חמ"מ בימים 1-15 ו-51-100, ניתוח power וערכי p נמוכים (0.18, 0.16 ו-0.11 בהתאמה) לא מאפשרים שלילה של השפעה כזו (ההשערה כי לטיפול יש השפעה אינה נדחית גם היא). בנוסף, באופן עקבי עבור כל אחד מארבעת מדדי היצרנות הנבדקים, התקבלו הערכים הנמוכים עבור הפרות שגדלו בינקותם במלונות פרטניות צמודות, הערכים הגבוהים עבור פרות שגדלו במלונות פרטניות וערכי אמצע עבור הפרות שגדלו במלונות זוגיות. בשלב זה של המחקר בו הפרות נמצאות לאורך התחלובה הראשונה טרם ניתן להסיק לגבי היצרנות לאורך התחלובה כולה. רק לאחר שהפרה הצעירה ביותר תסיים את התחלובה הראשונה (וכל ביקורות החלב לתקופה זו יאספו וימדדו) ניתן יהיה לברר בצורה יסודית יותר את השפעת ממשק גידול העגלה בינקות על תנובתה בהמשך חייה. בנוסף, על מנת להבין האם הירידה ביצרנות אכן יכולה להיות קשורה לממשק הגידול בינקות יש לבחון את צריכת המזון הפרטנית של הפרות. בכוונתנו להמשיך ולעקוב אחר הפרות, להשיג את המידע הנדרש ולפרסם מסקנות בהתאם. הממצאים עד עתה מרמזים כי תיתכן השפעה שכזו וכי לא ניתן להבטיח יציבות יצרנית במעבר לגידול עגלות יונקות שלא במלונות פרטניות.

סיכום

ההיפותזה בבסיס המחקר היא כי שיטת הגידול במלונות פרטניות צמודות יכולה להוות פתרון ביניים מוצלח לשיפור הרווחה של עגלות חלב במאמץ יחסית קטן תוך מקסום היתרונות שיש בגידול עם חברה ומזעור סיכונים לפגיעה בתפקוד הפרה בהמשך חייה בכל הנוגע לפרמטרים של בריאות, פוריות ויצרנות. החלק הראשון של ההיפותזה – לממשק הגידול במלונות זוגיות צמודות השפעה חיובית על רווחת העגלה – נתמך במידה מסוימת על ידי הממצאים הראשוניים שנאספו עד כה: 1. משקל הגוף של העגלות בגמילה היה בין זה של הפרטניות והזוגיות באופן שמראה כי שיטת גידול זו מאזנת בין שתי השיטות. 2. הצטברות הקורטיזול הנמוכה יותר בין יום ההמלטה לגיל 28 יום יכולה להעיד על תעוקה נמוכה יותר בצמודות. 3. ניתוח ראשוני של התמונות מוכיח כי העגלות הצמודות אכן מקיימות קשר במגע זו עם זו כאשר המגע הוא בבחירה (כיוון שיש להן אזור וגישה שאינם מחייבים קירבה לבת הזוג). לגבי החלק השני של ההיפותזה – השפעות ארוכות טווח של ממשק הגידול במלונות זוגיות ובמלונות פרטניות צמודות לעומת מלונות פרטניות, התקבלו ממצאים מעניינים. לא נמצאה השפעה של ממשק הגידול בינקות על שיעורי התעברות לקראת הריון ראשון או גדילה אך נמצאה נטייה להשפעה על היצרנות באופן שמעלה את החשש כי מעבר מגידול עגלות במלונות פרטניות לגידול במלונות זוגיות או מלונות פרטניות צמודות עשוי לפגוע ביצרנות בתחילת התחלובה הראשונה.  המשך מעקב אחרי הפרות אל מעבר לתום מחקר ועד לתום תחלובה ראשונה ישפוך אור נוסף בנושא וייתכן אף כי העדויות שנמצאו במחקר זה יצריכו מחקר נוסף לברור נקודה זו. בכל אופן, נכון לכתיבת דו"ח זה וכל עוד לא הושגו נתונים נוספים, אנו ממליצים שלא לזנוח את ממשק גידול העגלות בינקות במלונות זוגיות אשר אינן מאפשרות מגע בין העגלות. נדגיש כי לפי תקנות המדריך האמריקאי לטיפול ושימוש בבע"ח לצורכי מחקר ולימוד (AG guide, 2020), קיום קשר ראיה קרוב בין עגלות יונקות אף ללא מגע אפשרי ביניהן עונה על הצורך החברתי המינימאלי.  

רשימת ספרות מלאה ניתן לקבל ממחבר המאמר

טבלה 1. השפעת ממשק הגידול (מלונות פרטניות, זוגיות או פרטניות צמודות) על צריכת ח"י, משקל גוף, אורך, גובה ותוספת משקל יומית של עגלות יונקות.

*אותיות שונות מייצגות הבדל מובהק בין טיפולים (p < 0.05)..

טבלה 2. השפעת ממשק הגידול (מלונות פרטניות, זוגיות או פרטניות צמודות) על ריכוז קורטיזול בשיער בגיל 1, 28 ו-56 יום ועל ההפרש בריכוז הקורטיזול בין יום 1 ל-28, 28 ל- 56 ו-1 ל-56.

אותיות שונות מייצגות הבדל מובהק בין טיפולים (p < 0.05)..

טבלה 3. השפעת ממשק הגידול (מלונות פרטניות, זוגיות או פרטניות צמודות) על פוריות, גדילה ויצרנות לקראת ובמהלך ולקראת תחלובה ראשונה.

חמ"מ = חלב מושווה מחיר  

¹יום מהמלטה ראשונה