תחנת זוהר, 2024
מעין פלוס קטרון, נופית וקנין, שלומי וקרט – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית – תמר דוד סילברמן, עודד פרידמן – שה"מ, משרד החקלאות וביטחון המזון
דוד קניגסבוך, דני צ'לופוביץ,' דליה מאורר – המחלקה לאחסון, מנהל המחקר החקלאי ערן ויין – עין תמר
תקציר
הבזיל ליצוא גדל בהצלחה רבה בשטחים מסחריים באזור כיכר סדום מזה שנים רבות, אך עד כה טרם נחקרה לעומק השפעת הדישון על יבול הבזיל ועל איכותו. בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בדרישות האיכות וחיי המדף, כשהתקבלו מחו"ל תלונות על איכות הבזיל, במיוחד בעונות המעבר. במקביל, בעיקר בזמן האחרון, חלה עלייה במחירי הדשנים, דבר המחייב בדיקה מחודשת של המלצות הדישון, במטרה לשפר את רווחיות הגידול.
על פי מחקרים שבוצעו בעבר במצעים מנותקים באזורים אחרים, אשר הושקו במים שאינם מליחים, גובשו המלצות דישון על בסיס 90%-70% חנקה (והיתר אמון,) כדי להבטיח יבול רב ואיכותי.
כעבור שלוש שנות מחקר לא נראתה השפעה של מקור החנקן על איכות הבזיל ועל היבול בתנאים של כיכר סדום, ולכן התמקדנו במחקר זה בבחינת רמות דשן שונות, כשבדקנו ארבעה טיפולים: בהתאם להמלצות המקובלות כיום, 150% מהכמות המומלצת, 75% ו- 50% מהכמות המומלצת. שתילי בזיל מהזן אלי נשתלו בתאריך 20/08/2024 בתחנת זוהר. הניסוי נערך במנהרה עבירה המכוסה ברשת 50 מש נגד חרקים. כשבוע לאחר השתילה והיקלטותם הטובה של הצמחים, פוצל השטח לארבעת טיפולי הדשן. מנת המים שניתנה הייתה אחידה בכל הטיפולים. הקטיף החל 21 ימים מהשתילה, ונערכו בסך הכול 6 קצירים. נבדקו פרמטרים של יבול ואיכות לאחר חיי מדף. בנוסף, נבדק אחוז יסודות ההזנה והמליחות בחומר היבש בעלים.
בניסוי הנוכחי, שנערך בעונת הסתיו, נראה הבדל מובהק ביבול בין הטיפול שבו ניתנו 50% דשן, לבין הטיפול של 150% דשן, והוא התבטא בעיקר בקצירים האחרונים. עם זאת, לא היה הבדל מובהק בין הטיפולים: ,75% 100% ו150%- מכמות הדשן. בניסוי ארוך, הכולל שישה קצירים, לא ניתן להסיק מסקנה חד-משמעית לגבי ההשפעה של הגדלה או הפחתה בכמות הדשן על איכות הבזיל.
בבדיקות המינרלים בעלים, שהתבצעו לקראת סוף הניסוי, התקבל הבדל מובהק רק בין רמות דישון של 100% ל- .50% דבר זה מחזק את ההשפעה שנצפתה על ירידה ביבול בטיפול 50% דשן בקצירים האחרונים. הירידה בטיפול 150% מכמות הדשן מעלה את האפשרות לכך שדישון יתר פוגע בקליטת החנקן. ירידה בריכוז הכלור עם עליית רמת הדישון מחזקת את ההשערה שמתקיימת תחרות בין יוני החנקה ליוני הכלור, אך יש לבדוק זאת בניסויים נוספים.
לראשונה התבצעה בגידול הבזיל בדיקת פטוטרות (או גבעולים) במכשיר הוריבה (בדומה לנהוג בפלפל) והתקבל מתאם בין ממוצע ריכוז החנקה במיצוי לבין ריכוז הדשן שניתן בטיפולים השונים. בניסויים עתידיים נרצה להעמיק
את בדיקת הפטוטרות ולהשוות בין תוצאות הטיפולים השונים כדי להבין אם החקלאים יוכלו להשתמש בשיטה זו לבקרת רמת החנקן שנקלט בצמח, גם בגידול בזיל.
התוצאות משני הניסויים השנה מלמדות כי אין שיפור ביבול הבזיל או באיכותו אם מגדילים את ריכוז הדשן יותר מהמומלץ כיום. ממצא זה מוביל לחיסכון במתן הדשן ולשיפור ברווחיות הגידול, אך כדי לאמת את הממצאים האלה, יש צורך לחזור על הניסויים שוב.
מבוא
הבזיל הוא הגידול המרכזי בסל התבלינים הטריים. מחקרים רבים שבוצעו בעבר בנושא ההשקיה והדישון של הבזיל העידו על השפעתם המשמעותית של מדדים אלה על איכות היבול וחיי המדף, על הרגישות לקור ולמחלות, וכן על המורפולוגיה של הצמח, כמו פריחה, צבע וגודל העלים. על סמך תוצאות המחקרים, שנעשו בנושא זה, גובשו ההמלצות למגדלים. מרבית המחקרים בוצעו במצעים מנותקים, כמו פרלייט וטוף, ובמים במליחות של כ1.0- ד"צ/מ,' המשמשים את רוב המגדלים במרבית אזורי הארץ.
בשנים האחרונות חלה עלייה במספר המגדלים במים מליחים, במיוחד באזור כיכר סדום. כמו כן, רבו החקלאים המגדלים את הבזיל בקרקע (חולית – בנגב, בינונית-כבדה – בבקעה ובבית שאן,) במקום במצעים מנותקים.
השינויים בתנאי הגידול, לצד העלייה בתשומות הגידול והירידה ברווחיות הגידול, מחייבים בדיקה מחודשת של המלצות ההשקיה והדישון ושל השפעתם על כל הפרמטרים של גידול הבזיל.
מדיווחי יצואנים (ידע אישי, דוד סילברמן) עולה כי כמעט מדי שנה, ובמיוחד בעונת המעבר הסתווית, גוברת התופעה של השחרת הבזיל ביצוא, מה שפוגם באיכות המוצר ומקצר את חיי המדף שלו. בסתיו 2020 רבו התלונות על איכות הבזיל מצד היצואנים, עד כדי הפסקת היצוא של הבזיל הישראלי, פגיעה במוניטין המוצר והעדפת בזיל מהמתחרים. מחקרים קודמים (גלעד וחוב,' )2011 העידו על יתרון בולט לצמצום אחוז האמון בדישון החנקתי ועל השפעה חיובית של פעולה זו על חיי המדף של הבזיל. בניגוד לתוצאות אלו, לאחר שלוש שנות מחקר בנושא בתנאי כיכר סדום, הסתמן כי מקור החנקן אינו הגורם העיקרי המשפיע על איכות הבזיל. מסיבה זו עברנו עתה להתמקד בבחינת רמות הדשן. לאור חשיבותו של גידול הבזיל לסל התבלינים ובעטיו של מצבו הקשה בשיווק, נחוצה עתה בחינת ההשפעה של ריכוז הדשן על כל הפרמטרים של האיכות.
עד כה לא בוצע כל מחקר בדישון בזיל בגידול בקרקע ובהשקיה במים מליחים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את רמות הדשן על הפרמטרים של יבול, איכות וחיי מדף. התועלת הצפויה מביצוע המחקר בהצלחה תתבטא בשיפור האיכות וחיי המדף של הבזיל ובשמירה על המוניטין הישראלי כמוביל באיכותו ביצוא, לרווחת המגדלים.
שיטות וחומרים
בתאריך 20/08/2024 בתחנת זוהר (מו"פ ערבה תיכונה וצפונית – תמר) נשתל הזן אלי במנהרה עבירה המכוסה ברשת 50 מש נגד חרקים. כשבוע לאחר השתילה והיקלטותם הטובה של הצמחים, פוצל השטח לארבעה טיפולי דשן ברמות שונות עם ארבע חזרות בבלוקים באקראי (טבלה .)1 בשבוע הראשון ניתנה בכל הטיפולים מנת דשן זהה של כ42- מ"ג לליטר.
התבצע מעקב אחר ריכוז החנקה במי הטפטפת ובמשאבים, שהוצבו בעומק 15 ס"מ בחלקה אחת מכל טיפול בחמישה מועדים שונים במהלך הגידול, כדי לוודא שריכוז החנקן שניתן בכל טיפול היה כמתוכנן. נציין כי נראו הבדלים ברורים התואמים את הטיפול שניתן.
נערכו שישה קטיפים במועדים: ,10/09/2024 ,20/09/2024 ,30/09/2024 ,11/10/2024 ,22/10/2024 .5/11/2024 בבזיל שנקטף נבדקו פרמטרים של יבול, איכות וחיי מדף.
בדיקת החומר הצמחי – בתאריך 5/11/2024 נקטפו אגדים מכל החלקות ונשלחו לבדיקת חנקן, זרחן, אשלגן וכלור במעבדה במו"פ ערבה דרומית.
בדיקת חנקה בפטוטרות – במהלך הניסוי נדגמו במספר מועדים שונים קודקודים (כ- 20 ס"מ עליונים של הצמח) מ- 10 צמחים בכל חלקה, כדי להעריך את ריכוז החנקה במוהל הצמח. המיצוי בוצע באמצעות כותש שום ונבדק .)Nitrate meter Horiba( הוריבה במכשיר
בדיקות איכות לאחר חיי מדף – מדגמים נשלחו לבדיקת איכות וחיי מדף לאחר הדמיית אחסון המעבדה לשם אחסון במנהל המחקר בבית דגן. מדדי האיכות נקבעו באופן ויזואלי לאחר הדמיית משלוח של כ10-7- ימים ב12- מ"צ ועוד יומיים ב17- מ"צ (ימי ההשהיה ב12- מ"צ השתנו בין הקצירים.) איכות הבזיל נקבעה לפי מדד להופעה כללית בסולם של 5 דרגות, כלהלן: 5 = מעולה; 4 = טובה מאוד; 3 = טובה, משביעת רצון; 2 = גרועה, תוצרת בלתי מכירה (תוצרת מכירה = מדד 2.5 ומעלה – תוצרת הניתנת לשיפור על ידי מיון קל מחודש;) 1 = התכלות מלאה. גורמי ההתכלות השונים, כמו ריקבון בעלים או בגבעולים, השחמת עלים וכמישה, הוערכו כל אחד בנפרד ודורגו בסולם של 5 דרגות, כלהלן: 5 = רמת נזק מרבית; 4 = רמה גבוהה של נזק; 3 = רמת נזק בינונית; 2 = רמה נמוכה; 1 = היעדר הפגם. רמות הפגמים בוטאו לעתים גם באחוזים. במקרים אלה נחשבו דרגות במדד של 3.0 ומעלה כדרגות קשות של הפגם; ודרגות במדד של 2.5 ומטה נחשבו קלות. יש לציין כי ציונים אלו ניתנו לאחר ההשהיה בחיי מדף. בזמן ה"מכירה," לאחר הדמיית המשלוח, הייתה איכות הבזיל גבוהה משמעותית מהאיכות שנמדדה לאחר חיי המדף. בנוסף, יש לציין כי מדדי הפחת מבטאים שינוי באיכות, ביחס לזו שהייתה בזמן הקטיף.
טבלה :1 טיפולי הניסוי – ריכוז החנקן במים וסך כל כמות החנקן במהלך הגידול
סך כל כמות החנקן שניתנה במהלך הגידול (ק"ג לדונם) ריכוז החנקן במים (מ"ג לליטר) טיפול שלב ב' – החל מתאריך 28/08/2024 ועד סוף הניסוי שלב א' – שבוע לאחר השתילה 20-28/08/2024 16.3 40 42 50% מהכמות המומלצת 22.1 56 42 75% מהכמות המומלצת 28.9 75 42 100% כמות מומלצת 42.1 112 42 150% מהכמות המומלצת
תוצאות
יבול
היבול המצטבר היה דומה בין הטיפולים, אך נמוך יותר בטיפול של מחצית מכמות הדשן (טבלה .)2 ההבדל התבטא בעיקר במהלך הקטיפים האחרונים. ההשפעה של רמת הדישון נצפית רק כאשר הגידול ממשיך לאורך זמן.
יבול מצטבר (ק"ג למטר ערוגה) טיפול A 6.97 150% AB 6.75 100% AB 6.88 75% B 6.50 50%
ההבדל בין טיפולים עם אות שונה בקציר האחרון הוא מובהק לפי מבחן סטודנט ( P=0.05 .)
בניסוי זה בדקנו את אחוז יסודות ההזנה בעלים רק בקציר החמישי עקב מגבלות תקציביות. נצפתה עלייה באחוז החנקן בעלים ככל שהעלינו את כמות הדשן עד לשיא בטיפול הביקורת 100%( מכמות הדשן המומלצת,) ולאחר מכן ירד אחוז החנקן בעלים בטיפול של 150% מהדישון המומלץ. הבדל מובהק נראה רק בין טיפול הביקורת לטיפול של 50% דשן. עוד נראה שאחוז הזרחן עולה ככל שריכוז החנקן גדל, אך לא התקבלו הבדלים מובהקים בין הטיפולים (התוצאות אינן מוצגות בדוח זה.)
מעניין לציין שככל שכמות הדשן גדלה – ריכוז הכלור בעלים ירד . תופעה זו ניתנת להסבר כך שככל שיש יותר חנקה )NO3-( – יותר קשה לצמח לקלוט כלור .)Cl–(
בבדיקת פטוטרות או גבעולים במכשיר הוריבה התקבל מתאם בין ריכוז החנקה במיצוי לבין ריכוז הדשן במים בטיפולים השונים.
איכות לאחר חיי מדף
בקציר הראשון כל הטיפולים השיגו איכות טובה מאוד לאחר השהיה וחיי מדף (טבלה )3 ולא נראו הבדלים ביניהם. כל הטיפולים סבלו מרמה גבוהה של נשירת עלים.
טבלה :3 מדדי איכות וחיי מדף בקציר הראשון בניסוי הדישון בתחנת זוהר, סתיו 2024
תאריך הקטיף: ;10/9/24 תאריך הבדיקה: 18/9/24
נשירת עלים השחמת אמירים ריקבון קשה מדד ריקבון השחמה מדד כמישה מדד הופעה טיפולי הדישון גבעולים עלים גבעולים עלים (1-5) (1-5) %( קשה) %( קשה) (1-5) (1-5) %( קשה) (1-5) (1-5) (1-5) 2.9 1.0 0 7 1.0 1.7 11 2.2 1.0 2.8 50% 2.7 1.0 0 7 1.0 1.7 11 2.3 1.0 2.7 75% 3.1 1.0 0 3 1.0 2.0 19 2.4 1.0 2.6 100% 2.6 1.0 0 0 1.0 1.5 0 2.1 1.0 2.9 150%
במשלוח הקציר השני, עקב תופעה בלתי מוסברת של חורים בשקיות, הוחלט לקצר את ימי ההשהיה לתשעה ימים. איכות הבזיל בכל הטיפולים לאחר חיי מדף בקציר השני הייתה טובה (טבלה ,)4 אך כל הטיפולים סבלו מרמה גבוהה של נשירת עלים ומרמה בינונית של השחמה.
טבלה :4 מדדי איכות וחיי מדף בקציר השני בניסוי הדישון בתחנת זוהר, סתיו 2024
תאריך הקטיף: ;20/9/24 תאריך הבדיקה: 29/9/24
נשירת עלים השחמת אמירים ריקבון קשה מדד ריקבון השחמה מדד כמישה מדד הופעה טיפולי הדישון גבעולים עלים גבעולים עלים (1-5) (1-5) %( קשה) %( קשה) (1-5) (1-5) %( קשה) (1-5) (1-5) (1-5) 3.3 1.1 0 0 1.0 1.1 0 1.9 1.2 3.0 50% 2.9 1.1 0 0 1.0 1.3 0 1.8 1.1 3.1 75% 2.8 1.1 0 0 1.0 1.4 0 1.9 1.1 3.0 100% 2.6 1.2 0 0 1.0 1.5 7 1.8 1.5 2.9 150%
במשלוח הקציר השלישי היתה בעיה של חורים בשקיות וכמה מקרים של קרטונים מעוכים (התוצאות לא מוצגות בדוח.) בדיקת איכות לאחר חיי מדף של הקציר הרביעי בוצעה בתחנת זוהר על ידי הצוות של המו"פ וההדרכה (עקב חופשת סוכות של צוותו של דודי קניגסבוך.) לפי ההערכה של הצוות, האיכות הייתה טובה מאוד ולא נראו הבדלים מובהקים בין הטיפולים.
בקציר החמישי הטיפולים 100% ו- 150% סבלו מרמה גבוהה מאוד של השחמה (טבלה ,)5 וכן הטיפולים 50% ו- 75% סבלו, אך ברמה כזו שאיכות הבזיל הייתה ראויה לשיווק. כל הטיפולים סבלו מרמה גבוהה של נשירת עלים וכמישה.
טבלה :5 מדדי איכות וחיי מדף בקציר החמישי בניסוי הדישון בתחנת זוהר, סתיו 2024
תאריך הקטיף: ;22/10/24 תאריך הבדיקה: 30/10/24
נשירת עלים השחמת אמירים ריקבון קשה מדד ריקבון השחמה מדד כמישה מדד הופעה טיפולי הדישון גבעולים עלים גבעולים עלים (1-5) (1-5) %( קשה) %( קשה) (1-5) (1-5) %( קשה) (1-5) (1-5) (1-5) 2.8 1.2 0 0 1.0 1.3 24 2.3 2.1 2.6 50% 2.6 1.3 0 0 1.0 1.2 29 2.5 2.2 2.5 75% 2.4 1.6 0 4 1.0 1.3 36 2.5 2.3 2.4 100% 2.6 1.1 0 0 1.0 1.1 54 2.8 2.7 2.2 150%
באופן מפתיע ביותר כל הטיפולים בקציר השישי השיגו איכות טובה (טבלה ,)6 ואפילו רמת נשירת העלים ירדה לרמה סבירה. לפיכך, הוחלט לבצע קציר נוסף (שביעי,) שגם בו הושגה בכל הטיפולים איכות טובה (מהסתכלות בלבד.)
טבלה :6 מדדי איכות וחיי מדף בקציר השישי בניסוי הדישון בתחנת זוהר, סתיו 2024
תאריך הקטיף: ;5/11/24 תאריך הבדיקה: 14/11/24
נשירת עלים השחמת אמירים ריקבון קשה מדד ריקבון השחמה מדד כמישה מדד הופעה טיפולי הדישון גבעולים עלים גבעולים עלים (1-5) (1-5) %( קשה) %( קשה) (1-5) (1-5) %( קשה) (1-5) (1-5) (1-5) 2.1 1.0 0 0 1.0 1.5 6 2.3 1.3 2.7 50% 2.1 1.1 0 0 1.0 1.5 18 2.4 1.6 2.5 75% 2.4 1.1 0 3 1.0 1.8 14 2.3 1.7 2.6 100% 2.1 1.1 0 0 1.0 1.3 6 2.1 1.6 2.8 150%
דיון וסיכום
במחקר שנערך בעונה הקודמת (שתילות ינואר,) נמצא בצורה מובהקת כי מתן דשן ברמה נמוכה באופן קבוע )50%( הפחיתו את היבול, אולם עלייה בכמות הדשן )200%( לא תרמה להעלאת היבול, בהשוואה להמלצות הקיימות היום. תוצאה זו חשובה מאוד מבחינה כלכלית ומעידה על כך שאין צורך או תועלת בהגדלת כמות הדישון, אך לצד זאת קיים סיכון ב"חיסכון" לא מבוקר בדשן. בניסוי הנוכחי (שתילות סתיו,) נראה ששוב יש הבדל מובהק ביבול בין טיפול של 50% מכמות הדשן לבין טיפול של 150% דשן, המתבטא בעיקר בקצירים האחרונים.
בדיקות המינרלים בעלים התבצעו רק פעם אחת, לקראת סוף הניסוי, ולכן יש להתייחס לתוצאות בהתאם. הבדל מובהק נמצא רק בין רמות דישון של 100% ל,50%- תוצאה המסבירה את הפחיתה ביבול בטיפול 50% דשן בקצירים האחרונים. הירידה בטיפול של 150% מכמות הדישון מעלה את האפשרות לכך שדישון יתר פוגע בקליטת החנקן. ירידה בריכוז הכלור עם עליית רמת הדישון מחזקת את השערה לכך שקיימת תחרות בין יוני חנקה ליוני כלור, אך יש לבדוק זאת באמצעות ניסויים נוספים.
בניסוי ארוך עם שישה קצירים (וגם הסתכלות הקציר השביעי,) כמו שביצענו, לא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי שעלייה או ירידה ברמת הדשן שיפרה או פגעה באיכות הבזיל. בקציר השני ובקציר השישי היו הטיפולים הטובים ביותר דווקא 50% ו- ,150% דבר לא הגיוני וכנראה התוצאה אקראית. כמו כן, אין הסבר לכך שבקציר החמישי סבל הבזיל בטיפולים של 100% ו- 150% מהשחמה, בהשוואה לטיפולים 50% ו- .75% לפיכך, נראה שצריך לחפש את הפתרון לשיפור האיכות בדרך אחרת, וצריך לחזור על בדיקת התוצאות במועדים נוספים, וייתכן שיש השפעה שונה על זנים אחרים.
יש לציין, שלראשונה התבצעה בגידול בזיל בדיקת פטוטרות או גבעולים במכשיר הוריבה (בדומה לנהוג בפלפל) והתקבל מתאם בין ממוצע ריכוז החנקה במיצוי לבין ריכוז הדשן שניתן בטיפולים השונים. בניסויים העתידיים בכוונתנו להעמיק את בדיקת הפטוטרות ולהשוות בין התוצאות של הטיפולים השונים, כדי לקבוע אם החקלאים יוכלו להשתמש בשיטה זו לבקרת רמת החנקן שנקלט בצמח גם בגידול בזיל. כדי לכייל את השיטה, נבדוק מאיזה חלק בצמח עדיף לקחת את הדגימה לקבלת תוצאות מהימנות והדירות, ומה המועד הנכון ללקיחת הדגימה במהלך העונה (ביום הקציר או בין הקצירים.)
כדי לאמת את הממצאים שהתקבלו יש צורך לחזור על הניסויים שוב בעונות האביב והסתיו, אף שלפי התוצאות שהתקבלו בשני הניסויים השנה, אין שיפור ביבול או באיכותו, כאשר מעלים את ריכוז הדשן, ממצא המוביל לחיסכון במתן דשן ולשיפור ברווחיות הגידול.
הבעת תודה
תודה למשרד החקלאות ולמועצת הצמחים על תמיכתם בניסוי זה. תודתנו נתונה לקק"ל על התמיכה במערך המחקר של מו"פ ערבה.
מקורות
גלעד ז,. ציפילביץ א,. סילברמן ד,. אחיעם מ,. דודאי נ,. קנינגסבוך ד. .2011 השפעת ממשק ההשקיה ודישון על יבול, איכות וחיי מדף של מנטה ובזיל. המדען הראשי משרד החקלאות, דו"ח לתוכנית .586-0139
https://agriscience.co.il/docs/proposals/2254/586-0139-11.pdf
ציפילביץ א,. גלעד ז,. אחיעם מ,. סילברמן ד,. אדלר א. .2014 פיתוח פרוטוקול לדישון חנקתי בבזיל באמצעות בדיקות עלים. מו"פ הבקעה, דו"ח מחקרים לעונת .2013-14
https://sfile.f-static.com/image/users/130651/ftp/my_files/arhion/2013%20-2014/tavlinim%2013- 14/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97%20%D7%A4%D7
%A8%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%20%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%A 9%D7%95%D7%9F%20%D7%97%D7%A0%D7%A7%D7%AA%D7%99%20%D7%91%D7%91%D7%
96%D7%99%D7%9C%20M.pdf?id=22591511
ירמיהו א,. סילברמן ד,. אלון ח,. קניגסבוך ד,. תגובת רוקולה להזנה בחנקן, ,2007-9 מו"פ דרום.
אלעד י,. פוגל מ,. ירמיהו א,. הרר. ד,. פיבוניה ש,. לזרובי נ,. סילברמן ד,. דוברינין ס,. קניגסבוך ד. .2012 הדברה תרבותית וכימית של עובש אפור cinerea( )Botrytis בבזיל. דו"ח מחקרים, מו"פ ערבה תיכונה וצפונית.
