אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון
שאדי סרחאן – אגף שירות השדה, שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר עידן אלינגולד – צמח מ. טכנולוגיות
תקציר
בתחילת שנות האלפיים הוקם בית הרשת הראשון לבננות, וכיום כל המטעים המסחריים בארץ נטועים בבתי רשת. הרשת שנבחרה בעיקר בשל חוזקה המכני הרב היא קריסטלית שקופה .10% בשנים האחרונות עקב שינויי האקלים, מושקע מחקר מחודש בנושא רשתות. בניסוי בגליל מערבי נמצא תוספת משמעותית למשקל האשכול הודות לשימוש ברשת פנינה .30% בתצפית שהוקמה לאחרונה בעמק הירדן נמדדה ההתאדות מתחת לרשת זו, ונמצא פוטנציאל לחיסכון של 16% במנת ההשקיה ביחס לרשת הקריסטלית. בניסוי המוצג להלן בחנו השקיה מדייקת מתחת לרשת פנינה ,30% במטרה להגדיל את היבול לצד חיסכון במנת ההשקיה. מסיכום שנת היבול הראשונה עולה כי הפחתת מנת ההשקיה ב- 15% מתחת לרשת הפנינה לא השפיעה על כמות היבול או על המלחת הקרקע בהשוואה לרשת המשקית.
מבוא ותיאור הבעיה
ענף הבננות בישראל משתרע על פני 34,000 דונם, בהיקף ייצור של מעל 200,000 טון לשנה (בחשיאן,). 2022 הפרי נקטף במשך השנה כולה, והוא משווק לשוק המקומי בלבד.
שימוש ראשון ברשתות הצללה בבננות החל בתחילת שנות האלפיים, וכיום כל שטחי הגידול בארץ נטועים בבתי רשת. הרשת הנפוצה היא קריסטלית 10% ונבחרה בעיקר בשל חוזקה המכני הרב. יתרונותיו העיקריים של בית הרשת הם: 1. הפחתת הקרינה הישירה החזקה בחודשי הקיץ (יותר שעות יצרנות בבוקר ואחה"צ;) 2. עצירת הרוח בחודשי החורף (עלי הבננה הגדולים נוטים להיקרע ברוח, וכתוצאה מכך יורדת משמעותית פעילותם היצרנית).
בשנים האחרונות, עקב שינויי האקלים, הושקע מחקר מחודש בנושא רשתות. בניסוי שהסתיים לאחרונה בגליל המערבי, נבחנה רשת פנינה .30% זוהי רשת לבנה שמוטמע בה התוסף טיטניום אוקסיד )TiO2( המקנה לה אחוז אור דיפוזי גבוה בהשוואה לרשת הקריסטלית. תוצאות הניסוי מראות תוספת משמעותית למשקל האשכול (גלפז, סיכום ניסויים בגליל מערבי .)2020/21 בנוסף, ברשת זו נצפו תכונות נוספות שלהערכתנו יסייעו להתמודדות עתידית עם שינויי האקלים, מהיבטים לדוגמה של הגנה טובה יותר מנזקי רוח; התאוששות מהירה יותר של הצמחים לאחר אירועי צינה וקרה; טמפרטורת מקסימום נמוכה יותר באירועי שרב.
כיוון נוסף שנבחן בשנים האחרונות הוא השקיה מדייקת. בניסוי שנערך בחוות המחקר בצמח בין השנים 2020- 2015 ע"י ד"ר שבתאי כהן ממנהל המחקר החקלאי, נבחנה שיטת השקיה המבוססת על מדידת ההתאדות הפוטנציאלית היומית בשיטת פנמן-מונטיס. בשיטה זו, בכל יום "מחזירים" את המים שנצרכו ביום הקודם,
במקום להשתמש במנה קבועה המשתנה מידי עשרת. לאחר סיכום 4 שנות יבול, נמצא שבמשטר ההשקיה המדייקת הושג חיסכון רב-שנתי ממוצע בשיעור של 15% במנת ההשקיה, ביחס להשקיה מבוססת טבלה. לא נמצאה פגיעה ברמת היבול, באיכות הפרי או בהמלחת הקרקע (סיכום תוצאות ניסויים בעמק הירדן בעונת 2020/21).
לאחרונה הוקמה תצפית של ממשק ההשקיה המדייקת. בתצפית זו נבחנת ההתאדות היומית המחושבת מתחת לרשת פנינה 30% בהשוואה לרשת המשקית (קריסטל). 10% מניתוח התוצאות עולה שלשימוש ברשת הפנינה פוטנציאל לחיסכון של 16% במנת ההשקיה ביחס לרשת המשקית.
בניסוי הנוכחי משלבים יחד את שני האמצעים: השקיה מדייקת ורשת פנינה 30% במטרה לחסוך במנת ההשקיה לצד העלאת היבול.
שיטות וחומרים
הטיפולים
1. רשת ארוגה קריסטלית 10% (רשת משקית.) 2. רשת ארוגה פנינה 30%.
ההשקיה בשני הטיפולים היא השקיה מדייקת, המבוססת על ההתאדות היומית המחושבת.
איסוף הנתונים המטאורולוגיים מבוצע באמצעות תחנות מטאורולוגיות של חברת ,ADCON שאותן הרכיבה חברת צמח-סנס. בתחנה הותקנו רגשי טמפרטורה, לחות, קרינה ורוח. הנתונים נאספים מדי דקה, וכל 15 דקות מתבצע ממוצע של 15 המדידות האחרונות.
מבנה הניסוי
זן: גרנד-ניין
מרווחי נטיעה: 3X4 מטרים, שלושה צמחים לבית; בסך הכול 250 צמחים לדונם. ארבעה בלוקים באקראי.
כל חזרה בשטח של 1.4 דונם 9 (שורות). נמדדות רק 2 השורות האמצעיות. בכל חזרה 42 צמחים, ובסך הכול 168 צמחים לכל טיפול.
התוצאות ינותחו באמצעות תוכנת ,JMP במבחן .Tukey
תוצאות
בניסוי נאספו נתונים משלוש תחנות מטאורולוגיות (גרף): 1 שתיים מוקמו מתחת לכל סוג רשת, ואחת נוספת מחוץ למטע (בשטח פתוח). בסיכום שנתי ההתאדות היומית הממוצעת תחת רשת פנינה 30% נמוכה ב16%- ביחס לרשת המשקית (קריסטל). 10 ההפחתה בהתאדות אינה זהה לאורך חודשי השנה אלא תלויה בעיקרה בהצטברות האבק על הרשת ובמועדי הגשמים. מנת ההשקיה היומית נקבעת לפי נתון ההתאדות היומית המתקבל (ערך ההתאדות מוכפל במקדם הגידול), כלומר, בכל יום מנת ההשקיה נקבעת בהתאם להתאדות של יום האתמול. בטבלה 1 מופיע סיכום חודשי לדונם של מנת ההשקיה בפועל בכל אחת מן הרשתות. בסיכום שנתי מנת ההשקיה מתחת לרשת פנינה 30% הייתה נמוכה ב- ,15% בהשוואה לרשת המשקית. בטבלה 2 מוצג ניתוח לבדיקת מליחות הקרקע, ניתן לראות שאין הבדלים מובהקים בין הטיפולים.
טבלה 1. מנת המים השנתית (קוב/דונם) שניתנה בפועל בכל חודש בשנת ,2022 לפי סוג הרשת.
הפחתה ב % פנינה 30% קריסטל 10% חודש 0% 25 25 ינואר -16% 22 19 פברואר 11% 41 46 מרס 10% 85 94 אפריל 16% 138 165 מאי -8% 270 250 יוני 14% 249 288 יולי 16% 223 267 אוגוסט 40% 151 253 ספטמבר 19% 89 110 אוקטובר 19% 69 85 נובמבר 12% 46 52 דצמבר 15% 1408 1654 סה"כ
טבלה 2. ניתוח מליחות הקרקע לפי סוג הרשת
SAR סידן+מגניון מא"ק/ל' נתרן מא"ק/ל' כלוריד מא"ק/ל' EC dS/m pH רוויה % טיפול 3.88 4.76 5.98 5.47 1.23 7.73 73.99 קריסטל 10% 3.88 4.39 5.75 5.07 1.1 7.68 71.6 פנינה 30% ל.מ. ל.מ. ל.מ. ל.מ. ל.מ. ל.מ. ל.מ. מובהקות
בטבלה 3 מופיעים נתוני הצימוח של העונה הראשונה. ניתן לראות שאין הבדל בין סוגי הרשתות במספר הפריחות לדונם, אך ישנו איחור קל במועד הפריחה (לא מובהק). כמו שנצפה כבר בניסויים קודמים, גם בניסוי זה הצמחים מתחת לפנינה 30% גדולים יותר (גובה הצמח באופן מובהק, היקף הגזעול גדול יותר אך לא במובהק), ושטח העלווה גם הוא גדול יותר (מידע לא מוצג).
מבחינת נתוני יבול, ניתן לראות בטבלה 4 שאין השפעה של הרשתות על משקל הפרי הבודד, על משקל האשכול ועל היבול הכולל לדונם.
טבלה 3. נתוני הצימוח בשנה הראשונה
היקף גזעול (ס"מ) גובה צמח (ס"מ) מס' פריחות לדונם תאריך פריחה טיפול 69.5 306 243 16/07/2022 קריסטל 10% 71 313 243 18/07/2022 פנינה 30% 0.191 0.031 * 0.992 0.567 מובהקות
טבלה 4. נתוני היבול בשנה הראשונה
יבול שקול בפועל (טון) יבול מחושב לדונם (טון) משקל אצבע (גרם) משקל אשכול (ק"ג) תאריך קטיף טיפול 8,263 9,036 199 37.2 05/11/2022 קריסטל 10% 8,599 9,221 194 38 11/11/2022 פנינה 30% 0.583 0.49 0.132 0.412 0.533 מובהקות
דיון
מסיכום שנת היבול הראשונה לא נמצאו הבדלים בנתוני היבול בין הרשתות השונות.
תוצאה זו שונה מניסוי דומה בגליל המערבי, שם נמצא יתרון משמעותי במשקל האשכול מתחת לרשת פנינה .30% חשוב להדגיש כי בניסוי בגליל מנת ההשקיה הייתה זהה בשתי הרשתות, ואילו בניסוי זה מנת ההשקיה ניתנה לפי ההתאדות הנמדדת מתחת לכל רשת, שהייתה, כאמור, נמוכה ב- 15% מתחת לרשת הפנינה (טבלה 1).
חשוב לזכור כי ישנם הבדלים אקלימיים ואגרוטכניים בין אזורי הגידול, כמו למשל, צפיפות הצמחים לדונם בעמק הירדן הגבוהה מזו שבגליל המערבי, ולכן ההצללה במטע גבוהה יותר. ייתכן שבעמק הירדן תוספת ההצללה באמצעות רשת הפנינה תפגע בגידול יותר מאשר תועיל לו (עודף הצללה מעכב את הצימוח, המתבטא באיחור בפריחה, ובעקבות כך – בפחות אשכולות לדונם בשנה.)
הבדל נוסף הוא משטר הרוחות. בעמק הירדן משך ועוצמת הרוח נמוכים מאלה שבגליל המערבי, ועל כן פוחת יתרונה היחסי של רשת הפנינה בעצירת הרוח.
לסיכום, בשנת הגידול הראשונה של המטע הייתה כמות האור לצמחים רבה, ובוודאי שלא היוותה גורם מגביל (הצמחים גדלים ללא אימהות שמצלות עליהם, כפי שקורה מהשנה השנייה והלאה.) יש לבחון את תוצאות המחקר לפחות ל4-3- עונות נוספות, כנהוג בניסויי בננות.
בנוסף, קיימים פרמטרים חשובים נוספים מלבד היבול הכולל לדונם, המושפעים מסוג הרשת, כמו לדוגמה:
חיסכון במנת ההשקיה – בניסוי זה הופחתה המנה מתחת לרשת הפנינה ב- ,15% ללא פגיעה ביבול, באיכותהפרי או בהמלחת הקרקע. בעמק הירדן שקולה הפחתה זו ל- 250 מ"ק לדונם. נוכח העלייה המתמדת במחירי המים, מדובר בחיסכון משמעותי.
איכות הפרי – עצירה טובה יותר של הרוח מתחת לרשת הפנינה מאפשרת קבלת פרי נקי יותר מפגיעות ומשפשופים.
מקורות ספרות
1 בחשיאן א. .)2022( ענף הבננות: תמונת מצב .2022 ׳עלון הנוטע׳ אפריל עמ' .21-18
2 השקיית בננות בבית רשת ובשטח פתוח בעמק הירדן, תוך הסתייעות באוופוטרנספירציה מחושבת (ד"ר שבתאי כהן, ד"ר נבות גלפז. חוברת סיכום ניסויים בבננות בעמק הירדן .)2019/20
3 בחינת רשתות פנינה באחוזי צל שונים (ד"ר נבות גלפז, חוברת סיכום ניסויים בגליל מערבי
.)2020/21
תודות
לקרן מחקרי שה"מ – על מימון המחקר. לד"ר נבות גלפז – מו"פ צפון
לעידן אלינגולד, אבי צרפתי וצוות הטכנאות של חוות ניסיונות צמח
