התוכנית: פיתוח ענף מוצרי עגבניות טעם ברמת נגב בעידן נוכחות Tomato brown rugose fruit virus (ToBRFV)

חוקר ראשי ושותפים: רוני מקלין, שבתאי כהן, עופר גיא, שלי גנץ

מו"פ רמת נגב, המרכז לחקלאות מדברית

תקציר  

שטחי הגידול של עגבניות הצ'רי ברמת נגב נמצאים במגמת עלייה והיקפם כיום נאמד בכ-3,000 דונם המהווים כ-%80 מסך הגידולים במגזר המושבי באזור. בשנים האחרונות  מתמודדים מגדלי עגבניות צ'רי בישראל עם מחלות ומזיקים אשר מסכנים את הענף. כך הוא במקרה של ה- (tomato brown rugose fruit virus (ToBRFV  אשר הפך למזיק קשה, אשר פוגע ביבולים באופן משמעותי ומביא לקיצור עונת הגידול וירידה ברווחיות. הרחבת ערוצי השיווק המקומיים והגדלת הרווחיות של ענף זה תלויה ביכולתם של החקלאים לגדל סל מגוון של מוצרי עגבניות בעלי איכות וטעם טובים ולשווקם כמוצרי פרימיום ממותגים הפודים מחיר גבוה. 

במהלך המחקר נבחנו זני עגבניית צ׳רי בתנאי גידול של רמת נגב ובנוכחות הווירוסToBRFV  במטרה לאתר זנים המתאימים לגידול מסחרי, תוך שמירה על איכות וטעם גבוהים. תוצאות הניסוי בעונה זו הראו כי כל הזנים הציגו סימפטומים של הווירוס, אך נמצאו הבדלים ביניהם במרכיבי היבול והטעם. הזנים ארי ולובלו הצטיינו במדדי הטעם, בעוד הזנים פרימה וטלרו הניבו יבול גבוה יחסית. לאור תוצאות המחקר מתחזקת ההשערה המקובלת כי קיים קשר הפוך בין פוטנציאל היבול לבין מדדי הטעם בפרי, כך שזנים בעלי יבול גבוה נוטים להציג מדדי טעם נמוכים יותר, ולהפך. ממצא זה מדגיש את חשיבות ביצוע ניסויי ההשוואה בין זנים בתנאי הגידול של רמת נגב, על מנת לאתר זנים המשלבים בצורה מיטבית בין יבול מספק לבין איכות וטעם גבוהים. מידע זה מאפשר לחקלאי האזור לבחור זנים בהתאם לאסטרטגיית השיווק שלהם, בין אם לשוק המבוסס על תפוקה גבוהה ובין אם לשוק הפרימיום המבוסס על איכות וטעם.  

רקע תיאור הבעיה ומטרות המחקר  

שטחי הגידול של עגבניות צ'רי ברמת נגב משתרעים על למעלה מ-3,000 דונם בתי צמיחה מחופים רשת או פלסטיק. גידול זה מהווה כ-%80 מסך הגידולים במגזר המושבי באזור. בשנים האחרונות יצוא עגבניות צ'רי מישראל שואף לאפס כתוצאה מתחרות קשה, עקב כניסת תוצרת מאפריקה לשווקי אירופה, והמגדלים בישראל משווקים בעיקר לשוק המקומי. הרחבת ערוצי השיווק המקומיים והגדלת הרווחיות של ענף זה תלויה ביכולתם של החקלאים לגדל סל מגוון של מוצרי עגבניות, בעלי איכות וטעם טובים, ולשווקם כמוצרי פרימיום ממותגים הפודים מחיר גבוה.

אזור רמת נגב מתאפיין בתנאי אקלים ואפשרויות השקיה ייחודיים. לחקלאים באזור שני מקורות מים בפתחו של כל משק, האחד של מים מליחים מקומיים שמקורם מאקוויפר הנשאב מעומק האדמה  ומסופק על ידי מקורות, והשני  מי שתיה (מהמתפיל באשקלון). כמו כן, לכל חקלאי, צומת מיהול של שני מקורות אלו, וניתן לקבוע את הרכב המים הרצוי בהתאם לגידול ולעונה. נוסף לכך, תנאי האקלים באזור מתאפיינים בחורף מתון ולילות קיץ קרירים יחסית, המאפשרים גידול לאורך כל עונות השנה ושמירה על רצף שיווקי. גידול רציף לאורך כל השנה מהווה אתגר לא פשוט, המאפשר התבססות מחלות ויראליות ופטרייתיות אשר מסכנות את הענף. כך הוא במקרה של ה-(tomato brown rugose fruit virus (ToBRFV אשר הפך זה מכבר למזיק קשה אשר פוגע ביבולים באופן משמעותי ומביא לקיצור עונת הגידול וירידה ברווחיות (גנץ וחוב' 2015, Alkowni 2019 ,Smith 2019). 

במסגרת מחקר זה נבחנו זני עגבניית צ'רי בשתילות לאורך השנה ונבדקו ההשפעות על מרכיבי היבול, איכות המוצר, מרכיבי הטעם וכן על מידת הסבילות של הזנים השונים לווירוס ToBRFV. 

מטרת המחקר

מטרת העל של מחקר זה לאפשר לחקלאי רמת נגב לגדל עגבניות צ'רי איכותיות לאורך כל השנה בנוכחות ה- ToBRFV. לשם השגת מטרה זו הוגדרו מטרות המשנה הבאות:

1. איתור זנים בעלי אופי ייחודי מבחינת טעם ומראה אשר יתאימו לתנאי הגידול של רמת נגב.
2. בחינת הזנים בגידול בשני מועדי שתילה; סתיו ואביב. 

הרחבת סל מוצרי עגבניות הצ'רי והתאמתו לתנאי הגידול של רמת הנגב גם תחת נוכחות ה-ToBRFV תאפשר רצף שיווקי של מוצרי פרימיום מהאזור ותגדיל את הרווחיות של החקלאים.

מהלך המחקר ושיטות העבודה

בתאריך 2025/05/27 נשתלו 4 זני עגבניית צ'רי מורכבים על גבי כנת 5RS של חברת הזרע (טבלה 1). הזן 'לובלו' של חברת כצט שימש כזן ביקורת מסחרי, לשם השוואה לניסויים שנערכו בשנים האחרונות. הזנים נשתלו במבנה חממה על גבי קרקע חולית מחוטאת באדיגן ונימיץ ע"פ המלצות היצרנים. עומד השתילה היה 2,200 צמחים לדונם, אשר עוצבו ל-2 ענפים כמקובל בזני צ'רי ברמת נגב. החלקות הושקו במי מתפיל מהולים במים מליחים לקבלת EC-1.5ms/cm.

הניסוי נשתל ב-4 חזרות לטיפול, בבלוקים באקראי, 14 מ"ר לכל חזרה, מתוכם 10 מ"ר המשמשים כחלקת הדיגום לצורך הערכה כמותית ואיכותית של היבול (איור 1).

שיעור ההשקיה היה מיום השתילה 5-4 קוב/ד'/יום בשלושה פולסים, ולאחר חודש משתילה ההשקיה בוצעה לפי שיעור של %75 ממקדם ההתאיידות פנמן (יומי) ממוצע, כאשר בוצע עדכון של שיעור ההשקיה אחת לשבוע. בחודשים החמים, ההשקיה חולקה באופן כזה שקוב אחד לדונם ניתן בלילה, כטיפול למניעת שחור פיטם. ניטור מי ההשקיה ומי המשאב בוצעו לאורך כל תקופת הגידול, בתדירות של אחת לשבוע לפחות, כאשר בוצע עדכון של שיעור ההשקיה אחת לשבוע. הדישון ניתן כדשן מורכב מסוג "שפר" 6:6:6 (+3) (70 ח"מ) כחודש מיום השתילה ואחר כך דשן מסוג "שפר" 4:2:6 )+6), במינון של 150-60 ח"מ במי הטפטפת, בהתאם לתוצאות ניטור מי המשאב ומראה הצמחים. בנוסף מכיל הדשן מגנזיום %1 וסידן %2 ויסודות קורט: 600 מ"ג/ק"ג ברזל, 300 מ"ג/ק"ג מנגאן, 150 מ"ג/ק"ג אבץ, 22 מ"ג/ק"ג נחושת, 16 מ"ג/ק"ג מוליבדן.

טבלה 1: רשימת הזנים שהשתתפו בניסוי:

הקטיף החל בתאריך 30/07/25 ובוצע אחת לשבוע. בתום כל קטיף הפרי מוין ונשקל לפי הקטגוריות: 1. פרי באיכות סוג א'; 2. פרי סוג ב' – פירות בודדים, פירות ירוקים, פירות סדוקים ופירות עם שחור פיטם. 

פירות באיכות סוג א' נדגמו אחת לשבועיים לבדיקות חיי מדף. על מנת לדמות תנאי משלוח לשוק הסיטונאי הפירות שהו כ-24 שעות בחדר ממוזג ל-25 מ"צ ויומיים נוספים בטמפרטורת חוץ בסככה מוצלת. לאחר הדמיית תנאי המשלוח נבדקו מדדי איכות הפרי: נפלים (%); סדוקים (%); רכים (%); גמישים (%). בנוסף לבדיקת האיכות הפיסיולוגיות נערכו אנליזות כימיות לצורך אפיון מרכיבי הטעם בפרי. הבדיקות כללו הכנת מיצוי מהעגבניות ע"י בלנדר וצנטריפוגה, ובדיקת TSS (%) באמצעות רפרקטומטר, ו-TA (חומצה מטוטרת) ע"י טיטרציה עם NaOH 0.05N. 

כמו כן, נערך מבחן טעימות של ששת הזנים בקרב 40 טועמים, אשר נתנו ציוני טעם, מתיקות וחמיצות לזנים השונים בסקאלה של 5-1 (1- הכי פחות, 5- הכי הרבה).

תוצאות ודיון  

הקטיף החל בתאריך 30/07/2025. לאחר כל קטיף היבול מוין ונשקל בהתאם לקטגוריות האיכות שהוגדרו בשיטות. יש לציין כי במהלך העונה נצפו סימפטומים של הווירוס בכל הזנים ללא הבדל מהותי בין הזנים.

להלן מוצגות תוצאות היבול לאורך תקופת הניסוי: 

טבלה 2: ממוצע היבול מסוג א', סוג ב', יבול כללי וגודל פרי ממוצע וסטיות התקן (SD, n=4) בזנים השונים.

היבול העונתי נע בין 6-9 טון לדונם, בהתאם לזן. מהתוצאות עולה כי הזן פרימה הציג את היבול הכללי הגבוה ביותר (9.13) וכן את יבול סוג א׳ הגבוה ביותר (7.75). הזן טלרו דורג שני ביבול הכללי (7.28), בעוד לובלו וארי הציגו יבולים נמוכים יותר, אך היו בעלי גודל פרי גדול יותר (טבלה 2).

איור 1: תוצאות היבול העונתי המצטבר ממוצע לזן: יבול כללי, סוג א', סוג ב' וגודל הפרי הממוצע. SE,n=4)).

לצורך בחינת ההבדלים ביבול הכללי בין הזנים בוצע מבחן t דו-מדגמי בהנחת שונות שווה.

תוצאות המבחן הצביעו על הבדל מובהק בין הזן פרימה לבין הזן לובלו (t(6) = 3.73, p = 0.0098), וכן על הבדל מובהק בין הזן פרימה לבין הזן ארי (t(6) = 3.85, p = 0.0085).

תוצאות אלו מצביעות על כך שהיבול הממוצע של הזן פרימה גבוה באופן מובהק בהשוואה לשני זנים אלו.

מבחינת גודל הפרי, רוב הזנים הראו גודל פרי של בין 19-17 גרם. 

איור 2: תוצאות יבול כללי לפי קטיף של הזנים השונים.

מתוצאות היבול במהלך 9 הקטיפים, נראה כי רוב הזנים הראו מגמה דומה של יבול הנע סביב ה-1 טון לדונם פר קטיף. בתאריך 25/09/17 נצפתה ירידה חדה בכל הקטיפים. הקטיף האחרון (28/10/2025) כלל גם איסוף של פירות ירוקים לצורך הערכת הפוטנציאל היבול הסופי, ולכן היבול שנמדד בו היה גבוה יחסית לקטיפים הקודמים (איור 2).

מדדי איכות: 

במהלך העונה נצפו סימפטומים של הווירוס בכלל הזנים שנבחנו, בעוצמה דומה וללא הבדלים חריגים בין הזנים.

במבט כללי על מדדי האיכות לאחר בדיקת חיי מדף, נראה לאחר כ-4 ימים מקטיף, הזן ארי הצטיין באחוז גבוה של פירות מוצקים ואחוז נמוך של פירות רקובים, עם זאת, אחוז הפירות המפוצצים בזן זה היה הגבוה ביותר. הזנים לובלו וטלרו הראו מדדים דומים כאשר טלרו אחוז גבוה יותר של פירות רקובים ומפוצצים. הזן פרימה הראה את האחוז הגבוה ביותר של פירות רקובים והיה ללא פירות מוצקים, אם כי גם ללא פירות מפוצצים. 

טבלה  3: מדדי איכות בזנים השונים: אחוז פירות מפוצצים, מוצקים, גמישים, רכים ורקובים. 

.)SE, n=4(

מבחינת הגוון והמראה הכללי, לא נמדדו הבדלים משמעותיים בין הזנים (מידע לא מוצג).

מדדי טעם:

להלן תוצאות מבחני הטעימה שהתקיימו בקרב כ-40 משתתפים.

איור 3: ממוצע ציון (5-1) של טעם, חמיצות ומתיקות לכל אחד מהזנים (.SE, n=4).

מאיור 3 ניתן לראות כי במדד הטעם הזן ארי קיבל את הציון הגבוה ביותר (3.2). שלושת הזנים האחרים קיבלו ציון דומה (2.7-2.9). הזן ארי קיבל גם את הציון הגבוה ביותר במדד המתיקות והציון הנמוך ביות במדד החמיצות. הזן לובלו, לעומת זאת, קיבל את הציון הגבוה ביותר במדד החמיצות. הזן פרימה קיבל את הציון הנמוך ביותר גם במדד המתיקות וגם במדד הטעם.

לבדיקת מובהקות סטטיסטית בין הזנים במדדי הטעם בוצע מבחןANOVA  חד־כיווני ברמת מובהקות של 05.0 < 𝑝. מתוצאות הניתוח עולה כי לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הזנים באף אחד ממדדי הטעם שנבחנו. תוצאה זו מוסברת ככל הנראה בשונות גבוהה יחסית בתוך דירוגי הטועמים.

טבלה 4: מדדי טעם כימיים (TSS% ו-TA%) של הזנים השונים.  

ניתן לראות בטבלה 4 את מדדי הטעם הכימיים. ממדדים אלו נראה כי הזן לובלו היה בעל אחוזי ה-TSS וה-TA הגבוהים ביותר מבין הזנים. גם הזן טלרו היה בעל אחוזי TSS גבוהים ביחס לארי ופרימה, אך באחוזי TA נמוכים יחסית. מתוצאות אלו נראה כי אין קורלציה חד משמעית וברורה בין מדדי הטעם שנמדדו בקרב משתתפי הטעימה לבין מדדי הטעם הכימיים. עם זאת, גם לתוצאות הללו לא היתה מובהקות סטטיסטית.

סיכום העונה הנוכחית 

בעונת הניסוי הנוכחית נבחנו ארבעה זני צ'רי בתנאי רמת נגב, תוך הערכה של יבול, איכות פרי ומדדי טעם. כל הזנים הראו סימפטומים של הווירוס ToBRFV. מהתוצאות עולה כי הזן פרימה הציג את היבול הגבוה ביותר מבין הזנים שנבחנו, הן ביבול הכללי והן ביבול סוג א'. עם זאת, במדדי הטעם קיבל הזן ציונים נמוכים יחסית, ובבדיקות חיי המדף והאיכות לא בלט לחיוב בהשוואה לזנים האחרים. הזנים ארי ו־לובלו הציגו מדדי טעם גבוהים יחסית ואיכות פרי טובה, אך היבול שלהם היה נמוך יותר בהשוואה לפרימה ולטלרו. הזן טלרו הציג ביצועים מאוזנים: טעם טוב יחסית, יבול בינוני-גבוה ואיכות פרי סבירה. זן זה מייצג פשרה בין פוטנציאל יבול לבין איכות וטעם.

באופן כללי, מהניסויים עולה כי ככל הנראה קיימת מגמה של קשר הפוך בין יבול גבוה לבין מדדי טעם ואיכות, כאשר הזן בעל היבול הגבוה ביותר נטה להציג מדדי טעם נמוכים יותר, ולהפך.

סיכום כל עונות הניסוי 

במהלך כל עונות הניסוי שנערכו בתחנת מו״פ רמת נגב נבחנו זני עגבניית צ׳רי שונים במטרה לאתר זנים המתאימים לגידול בתנאי האזור בעידן נוכחות הווירוסToBRFV . הזנים נבחנו בתנאי גידול אחידים תוך בחינה של מרכיבי היבול, איכות הפרי ומדדי הטעם, כולל מדדים כימיים (TSS ו-TA) ומבחני טעימה. מטרת המחקר הייתה להרחיב את סל הזנים האפשריים לגידול באזור ולאפשר לחקלאים לבחור זנים המתאימים לאסטרטגיית השיווק שלהם – בין אם הדגש הוא על יבול גבוה ובין אם על איכות וטעם לשוק הפרימיום. 

להלן סיכום הזנים שנבחנו בעונות השונות:

טבלה 5: סיכום ביצועי הזנים שנבחנו בעונות השונות

מהשוואת הזנים בטבלה 5 עולה כי קיימים הבדלים בין הזנים מבחינת פוטנציאל היבול ומדדי הטעם. הזן לובלו, אשר שימש כזן ביקורת במספר עונות ניסוי, הציג באופן עקבי מדדי טעם גבוהים, הן במדדים הכימיים והן במבחני טעימה, אך היבול שלו היה נמוך יחסית בהשוואה לחלק מהזנים האחרים. לעומתו, זנים כגון פרימה הציגו פוטנציאל יבול גבוה אך מדדי הטעם שלהם היו נמוכים יחסית. מספר זנים הציגו איזון טוב יותר בין הפרמטרים כגון הזנים טלרו וקורדיאל שכן הציגו יבול גבוה יותר מלובלו, מראה אשכול מסודר ואיכות פרי טובה, תוך שמירה על רמת טעם יחסית טובה אם כי נמוכה מלובלו. 

השוואה של ביצועי הזן לובלו בין העונות השונות 

בנוסף, בוצעה השוואה של ביצועי הזן לובלו בין העונות השונות, מאחר שזן זה שימש כזן ביקורת ונבחן בכל ניסויי זני הטעם במהלך השנים. השוואה זו מאפשרת לבחון את השפעת עונת הגידול על מרכיבי היבול ומדדי הטעם של הזן בתנאי הגידול של רמת נגב.

טבלה 6: נתוני היבול הכללי, היבול הממוצע לקטיף, חודשי קטיף, מספר קטיפים ומדדי הטעם בכל אחת מהעונות.

מטבלה 6 ניתן לראות כי למרות שבעונות הסתיו ישנם יותר חודשי קטיף, היבול הכללי של הזן לובלו היה דומה יחסית בין שתילות הסתיו לבין שתילות האביב. נראה כי בעונות האביב מתקבל לעיתים יבול גבוה יותר לכל קטיף. מבחינת מדדי הטעם, ברוב העונות התקבלו ציוני טעם וערכי  TSSוTA- גבוהים יחסית האופייניים לזן לובלו. עם זאת, בעונת אביב 2025 התקבלו ערכי טעם נמוכים יחסית. תוצאה זו אינה תואמת את המגמה שנצפתה בעונות הקודמות ויתכן כי היא נובעת מהבדלים בתנאי הגידול, כגון מועד שתילה מאוחר יותר, תנאי אקלים שונים במהלך תקופת הבשלת הפרי או עומס יבול גבוה יותר אשר עשוי להשפיע על ריכוז הסוכרים בפרי.

באופן כללי, למרות השונות בין העונות, הזן לובלו מציג יציבות יחסית במדדי הטעם לאורך השנים.

לסיכום, למחקר זה חשיבות יישומית גבוהה עבור חקלאי האזור. ביצוע המבחנים בתנאי גידול אחידים ברמת נגב ובנוכחות הווירוס מאפשר קבלת נתונים אובייקטיביים והשוואתיים שעל בסיסם כל מגדל יכול לבחור את הזן המתאים לאסטרטגיית השיווק שלו – בין אם הדגש הוא על טעם ואיכות לשוק פרימיום ובין אם על יבול ופוטנציאל כלכלי.

הערה: תוצאות מחקר זה הן בהתאם לתנאי הגידול של מו"פ רמת הנגב ויתכן שבתנאים אחרים יתקבלו תוצאות אחרות.

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי. על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.  אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.