יבול שיא
הרפת והחלב
אהוד נחשון צילמה שולי אוזן 1

התותים האורגניים של אהוד נחשון מגאולים 

2 דק' קריאה

שיתוף:

את המשיכה לעולם התותים קיבל אהוד מאביו שגידל בעבר תותים. כיום אהוד מגדל מספר זנים של תותים אורגניים שהם זני טעם, וחשוב לו להמשיך ולשבור את הסטיגמה שניתן לגדל תותים טובים ללא חומרי ריסוס והדברה 

תכירו את אהוד נחשון, חקלאי ובעלים של "משק א.א" במושב גאולים, חבר בארגון לחקלאות אורגנית, שהחליט לעשות הסבה מקצועית ועזב את עבודתו כאדריכל נוף, לטובת חקלאות אורגנית וגידול תותים. אהוד בן 52, נשוי  למאירה + 2, מתגורר בגאולים ובחר לקרוא למשק החקלאי על שם שני ילדיו, אמיתי ואביה

לפני 21 שנה הוא חזר למשק ולחקלאות אחרי שניסה לנהל קריירה בעולם אחר לגמרי. אהוד גדל בבית עם 4 אחים ומאז שהיה צעיר הוא זוכר איך האחים שלו היו צוחקים עליו שבסוף הוא האחרון שיישאר במשק: "כשהיינו קטנים כולם עבדו במשק, בתקופת החופשות מבית הספר. בסופו של דבר, אני האח היחיד שנשאר לטפל במשק, השאר בחרו במקצועות אחרים," משתף אהוד. 

את המשיכה לעולם התותים קיבל אהוד מאביו שגידל בעבר תותים. כיום אהוד מגדל מספר זנים של תותים אורגניים שהם זני טעם, וחשוב לו להמשיך ולשבור את הסטיגמה שניתן לגדל תותים טובים ללא חומרי ריסוס והדברה. את התותים שלהם הם משווקים בעיקר לניצת הדובדבן וגם ישירות לצרכנים בקבוצות רכישה של תוצרת חקלאית. ניתן גם לבוא לבקר בחנות של המשק. 

אהוד חייב תודה לסבא וסבתא שלו שהתחילו את העסק המשפחתי בתחילת שנות ה-70' עם משק לתותים ופרחים לייצוא בעיקר, משק מעורב. ביחד עם אביו החל אהוד להתרכז ולהתמקד יותר בענף התותים, שכולל גם קטיף עצמי של תותים במשק מזה כ-12 שנה. 

אהוד נזכר איך הכל סבב סביב המשק, סביב העבודה במשק, "כל הזמן חיינו במשק. זה היה חלק בלתי נפרד מהיום יום ומההווי שלנו כמשפחה, בחופשות, בחגים. היה ברור לכולנו שלעבוד בעסק משפחתי חקלאי זה לעבוד עם אנשים שאתה סומך עליהם, שיעשו את המיטב שהעסק יצליח – וגם אם יש חסרונות או מריבות משפחתיות – בסוף אנחנו משלימים כי אנחנו משפחה." 

ומה לגבי תוכניות לעתיד? החלום והשאיפה של אהוד הוא לייצר איזושהי מערכת שהיא כמעט נטולת סיכונים בחקלאות, כי תמיד יש סיכונים בחקלאות. "תמיד יש לנו חששות, מהמזג אוויר, ממחסור בעובדים וכו'. כל מיני דברים שהם לא בשליטתך ואנחנו כל הזמן מנסים להוריד סיכונים ואת האי וודאות," משתף אהוד. 

הארגון לחקלאות אורגנית בישראל הוקם בסוף שנות ה-70 על ידי מריו לוי ז"ל מקיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן. כחלק מהתנועה האורגנית העולמית הארגון מונחה ע"י שני עקרונות עיקריים: 1.ייצור מזון בריא לאדם ולחי – נקי מכימיקלים והורמונים; 2. דאגה לאיכות הסביבה הכוללת – מניעת זיהום מי התהום, זיהום האוויר, סחיפת קרקע וספיחה אקטיבית של פחמן מהאטמוספרה בצורה הנלחמת בשינוי האקלים. 

כיום מונה הארגון מונה מאות מגדלים מכל רחבי הארץ. בנוסף, חברים בארגון עוד כ-50 עוסקים מתחום התעשייה האורגנית: משווקים, ייצרני חומרים, אנשי הדרכה ומחקר. החקלאות האורגנית מעבדת כיום כ-1.5% מסה"כ הקרקע החקלאית, אך מייצאת למעלה מ-13% מסך התוצרת הטריה מישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*תמונה ראשית: ההצפה במושב בית השקמה. צילום: דוברות כיבוי והצלה  הסופה "ביירון" גרמה להצפות קשות באחד מרחובות מושב בית שקמה אשר במועצה חוף אשקלון. צוותי מד"א הקימו במושב נקודת טיפול, וטיפלו באותם תושבים שסבלו מפגיעות קור. שבעה מהם פונו
< 1 דק' קריאה
"נאבק בהחלטה בכנסת ואם צריך כל החקלאים במדינה יצאו לרחובות"  לאחר אישור "הרפורמה" שמשרד האוצר רוצה להעביר בענף החלב, בישיבת הממשלה שדנה בתקציב 2026, הודיעו יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח ומזכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן בתגובה: “החלטת הממשלה לאשר את רפורמת החלב היא גזר דין מוות למאות רפתות ישראליות ובעיקר לאלה שבקו הגבול בצפון ובעוטף עזה. בעוד החקלאים מספקים ביטחון מזון תחת אש ותוך כדי שמירה על גבולות המדינה, הממשלה בוחרת לפרק את החוסן הלאומי מבפנים.  "זהו מהלך חסר אחריות, שמסכן את ביטחון המזון של ישראל ומפקיר משפחות שחיות שנים על האדמה ומייצרות את החלב הטרי והבטוח ביותר בישראל. מי שחושב שייבוא הוא תחליף לחקלאות ישראלית לא מבין את המציאות, או פשוט ויתר על ההתיישבות ועל הפריפריה."  יפרח ודורמן אומרים: "הרפורמה הזו לא תעבור. נאבק בהחלטה בכנסת ואם צריך כל החקלאים במדינה יצאו לרחובות עד שנעצור את המחדל הזה. אנו מודים לשר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר שהתנגד ושעמד כחומה בצורה למען החקלאים ולשרי מפלגת עוצמה יהודית בן גביר, אליהו ווסרלהאוף אשר נמנעו ומבינים את חשיבות החקלאות למען ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל."  
< 1 דק' קריאה
בכפר סילבר – או כפי שהוא נקרא בחיבה בפי התלמידים והעובדים בו בשם "הכפר" – השכילו לשמור על קשר עם הוותיקים והפורשים, הגמלאים. השבוע נערך כנס הגמלאים והפורשים השני של ועד הגמלאים, במהלכו הנציחו את בוגרי הכפר
4 דק' קריאה
ממתקים ברוטאליים, תחפושות ואדרנלין גבוה. איך התמקם חג ההלוואין (גם) בקיבוצי ארצנו? דיווח מצמרר מקיבוץ דביר  *תמונה ראשית: רוחות רפאים במרפסת. תקציב של 100 שקל למשפחה. צילום: המשפחות המארחות  כאילו הלב לא מאיץ במהירות 200 קמ"ש
4 דק' קריאה
אחרי שירות קרבי ארוך ותובעני שבמהלכו מעולם לא נשאל מה שלומו, למד ליאור חיון מקיבוץ דביר לדבר על רגשות. עכשיו הוא מתעל את היכולת שרכש לעבודה עם חיילים ומילואימניקים. "אחת המטרות היא שאנשים יבינו
6 דק' קריאה
ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, בהכנה עם הפעילים לשנת 2026: "בנק המטרות מלא, ואנו עובדים על תכנית עשירה ומגוונות – גם של רעיונות, אבל לא פחות חשוב, של דרך"  "שנת 2025 הייתה שנה קשה כואבת בתנועה הקיבוצית.
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן