החקלאות האורגנית כבר מזמן אינה נחלתם של "משוגעים לדבר" בלבד, היא תופסת נתח גדל והולך בצריכת מוצרי מזון ואופן ייצורו. חברי קבוץ הרדוף בגליל התחתון, חיים מזה שנים בתורת חיים מיוחדת שחלק ממנה מובא להלן על ידי יורם, מרכז הרפת עד לאחרונה
התחום האורגני בחקלאות הולך ותופס מקום בתודעה הצרכנית
התחום האורגני בחקלאות פועלת מתוך תפיסת עולם הרואה את האדמה והסביבה כגוף חי הזקוקים לטיפול נכון כדי שנוכל להעניק אותם גם לדורות הבאים.
כבר יותר מארבעים שנה, מגדלים בארץ גידולים אורגנים בצורה מסחרית. זה התחיל במספר משקים בודדים, שעבדו בעיקר על יצוא לאירופה. בשנת 1982 נוסדה העמותה, שהפכה בהמשך, לארגון לחקלאות אורגנית שייסד מריו לוי ז"ל מקיבוץ שדה אליהו.
הובלתו הסוחפת הביאה חקלאים לא מעטים ואני ביניהם, להיכנס לתחום האורגני, בעיקר לגידולי יצוא: גידולי שדה שונים, ירקות בשטח פתוח, חממות, פרדסים, כרמים ומטעים, גם תעשיית המזון הצטרפה לצמיחה החדשה.
ענפי גידול בעלי חיים הצטרפו בהמשך הדרך, לשיטה האורגנית והתוצרת נמכרה בעיקר בשוק המקומי שהיה מאוד קטן, חשדן וביקורתי, ביחס לאמינות המוצרים האורגנים. הביצים האורגניות נחשבות היום בישראל, למוצר המזוהה ביותר עם השיטה, יותר מכל גידול אחר.
המודעות לבריאות הצרכנים והחקלאים, והאחריות לסביבה, התחילה לחלחל לציבור גדל והולך במדינה.
בשנים האחרונות, התחילו גם עיריות גדולות בארץ, לאמץ את הגינון האורגני, כחלק מתקן גנני שלהן לטובת התושבים.
כיום, מוקמות גינות קהילתיות בערים וביישובים, וגינות טיפוליות במרכזי שיקום שונים, בכל הארץ, כחלק מידיעה ברורה שזו הדרך הנכונה. החקלאות האורגנית הפכה היום לשיטה אחראית ואפשרית.
אחריות סביבתית ובריאותית
החקלאות האורגנית בישראל, עברה דרך ארוכה מאז שהתחילה עם קומץ חקלאים קטן ואידיאליסטי, שחלקם גידלו שנים מזון אורגני, מתוך להט אידיאולוגי, מבלי שקבלו את התמורה הראויה.
ההבנה שחקלאי חייב להבין את האחריות הסביבתית והבריאותית למעשיו, הפכה לנחלתם של יותר ויותר מגדלים. כיום בארץ, יש חוקים וחברות פיקוח, לדאוג שהמזון האורגני אכן יעמוד בתקנים ובחוקים שנקבעו.
בתפישת העולם השלמה של ייצור מזון אורגני, תופשים בעלי החיים מקום מרכזי, כחלק ממעגל שלם של החיים.
חשוב לזכור שאת הפרות הראשונות הביאו לארץ, כי היו חייבים את הזבל שלהן לחקלאות וגם את החלב, שהפך עם השנים, למוצר מספר אחד של הפרה, בעוד הזבל מסיבות שונות ומצערות, הפך יותר למטרד מאשר למשאב.
זבל הפרות, לפי התפיסה של החקלאות האורגנית, הוא משאב יקר ערך וצריך לטפל בו נכון ולהחזירו להזנה ולהתחדשות של האדמה.
כדי לספק את מזונה של פרה אחת לשנה, נדרשים 13-10 דונם. זה גם גודל השטח שהיא יכולה לספק בעבורו קומפוסט בשנה. גם זבל התרנגולות והעיזים חשוב לשיפור הקומפוסט, אך הפרה היא ספקית הקומפוסט העיקרית.
לכן כל עלייה בצריכת חלב אורגני, תעלה בצורה ישירה את הדרישה להרחבת השטחים האורגניים, לייצור מזון אורגני לרפתות.
כשהקמנו בהרדוף את הרפת האורגנית הראשונה בארץ, חשבנו גם על דרכים נכונות לטפל בזבל, בצורה מיטבית, כך שישמש כקומפוסט איכותי לשטחים החקלאיים.
הזבל יובש בסככות, תוך ניסיון להפחית בחומרי הייבוש. התחלנו להפוך את הזבל עם משדדה, המשכנו לנסות עם קולטיווטורים שונים, עד שהגענו לשיטה המקובלת היום בכל הרפתות.
על ידי קלטור ותיחוח הזבל בסככות, הצלחנו לעבד ולייבש את הזבל ולהתחיל את תהליך הקומפוסטציה (ההתפרקות) בסככה.
חלק גדול מהתפרקות הזבל מתרחש בסככה וחוסך הרבה מתנועת המשאיות בכבישים, בהובלות זבל לאתרי הקומפוס האזוריים.
על ידי הטיפול היומי בזבל, הוא הפך להיות מאנאירובי לאירובי, יותר ידידותי לפרה, מעודד התפתחות חיידקים טובים, פחות מריח לסביבה ומקטין את האפשרויות לזבובים להתפתח בו.
בתחום הווטרינרי ורווחת בעלי החיים
חקרנו במהלך השנים את השימוש ברפואה מונעת וחליפית. יש היום תחליפים טובים לטיפול בדלקות שונות, שמבוססות על שילוב של צמחים ומינרלים לשימוש וטרינרי.
הייחס לכל התרופות המקובלות, צריך להיות מאוד זהיר ומופחת, כפי שמקובל היום במדינות מערביות. אין מניעה מוחלטת להשתמש באנטיביוטיקה במקרים קשים, אבל צריך להפריד את החלב יותר ימים, אחרי שימוש אחרון.
גם השימוש בהורמונים הוא רק למקרי בריאות קיצוניים ואני מחפש גם להם, תחליפים צמחיים.
בתקן לגידול בעלי חיים יש התייחסות מפורשת לרווחת כל בעלי החיים המגודלים במשק, בכל שלבי הגידול.
לא הכל כתוב בתקן ויש למגדל חופש, לקדם ולשפר את שיטות הגידול מהניסיון ומהידע שמצטבר במהלך השנים.
לדוגמה, לאור הנסיון שהצטבר בשנים האחרונות בארץ בגידול יונקים, העדפנו לעבור ולגדל בקבוצות מהיום הראשון, למרות שמותר לגדל יונקים גם במלונות.
היום בעולם וגם בארץ התפתחות נוספת גידול יונקים עם אימהות עד גמילה, שיטה נראית בכיוון התפתחות טובה ובריאה יותר לעגלות וחזרת האימהות לתחלובה בדרך משופרת. נראה הגיוני לבדוק ולהתאים לעבוד איתה בכל משק.
הנושא המרכזי והמורכב הוא נושא המזון לבעלי החיים
ההבדל הגדול בין רפתנות אורגנית לקונבנציונאלית הוא במזון. לפחות 90% מהמזון של הפרות חייב להיות מגודל בשיטה האורגנית, 10% יכולים להיות ממקור לא אורגני אך מבורר ומוגדר, ללא תוספים כימיים ולא מהונדס גנטית.
ניסינו בעבר, לחזור ולגדל ירק וסלק בהמות, אך בתנאי הגידול שלנו, העלויות היו מאוד גבוהות וחזרנו לעבוד עם תחמיצים ושחתות, כמקובל בארץ. את הגרעינים וכוספת הסויה מייבאים ביבוא אורגני, עם כל האישורים הנדרשים.
את קליפות ההדר אפשר לקנות מפריגת ואת המזון הגס קונים ממגדלים אורגנים מכל הארץ.
חייבים לתת את הדעת, גם לשאלות של מרחקי הובלת המזון לרפת, כחלק מהתייחסות רחבה "לטביעת הרגל האקולוגית" של ייצור חלב אורגני.
יש שיטות חדשניות שאני לומד, לייצור מזון אורגני ברפתות, שמקטין את צריכת הגרעינים ומעלה את האיכות, שיכול להתאים גם לרפת האורגנית, ואולי יחזרו גם לגדל כותנה אורגנית בארץ והפרות ברפת האורגנית, תוכלנה להנות מגרעיני הכותנה, כפי שנהגנו בעבר.
חל איסור על שימוש בכל פסדי בעלי חיים או זבלים מבעלי חיים אחרים להזנת הפרה.
כל המזון האורגני חייב להיות מפוקח על ידי חברת הפיקוח שהוסמכה לכך, היצרן האורגני מחויב ליצור מערכת רישום הניתנת לבדיקה כל יום, הפיקוח הוא חלק בלתי נפרד מהייצור האורגני.
התקן האורגני מותאם לכל מדינה, בהתאם לתנאים היחודיים שלה וצריך לבדוק להוסיף ולשפר את התקן במהלך השנים.
אני יכול להגיד באחריות, שצריך היום לעבור על התקן האורגני, לייצור חלב אורגני ולהתאים אותו לזמן הזה.
התחום האורגני בחקלאות
הרחבת החקלאות האורגנית, כולל גידול בעלי חיים, זה יעד חשוב והכרחי, יש לנו בארץ את כל הידע והיכולות ולשם העולם הולך. ואשמח לעזור לכל משק לעשות את הצעדים הנכונים, לעשות את הדרך בצורה אחראית.
ברשותי גם אוסף פתרונות ירוקים שיכולים להתאים לכל רפתן, במגוון תחומים ברפת לקידום רפתנות מקיימת ומקצועית.
יש צעדים ראשונים בכניסת משקים בצורה הדרגתית, לגידול העגלות עם האימהות עד גמילה, שאני בודק ומקדם.
אני מקווה שהדרישה לחלב אורגני תלך ותגדל ואשמח לעזור לרפתות בתהליך הלימוד וההסבה לייצור חלב אורגני.
התחום האורגני בחקלאות | תמונות, אלבום פרטי
