מיגון מבני החינוך, חשש שמשפחות צעירות לא יקלטו ובעיקר תחושה שהם שקופים עבור המדינה. נושאי תפקידים מקיבוצי הגליל העליון שיתפו ברחשי הלב במפגש לא פורמלי עם יו"ר קק"ל אייל אוסטרינסקי בכנס הנהגות הקיבוצים. "תמונת הניצחון על החיזבאללה תהיה קיבוצים שוקקי חיים"
*תמונה ראשית: מפגש נושאי תפקידים מקיבוצי קו העימות עם יו"ר קק"ל. צילום: מירב ראון
במפגש אנושי ומרגש התקבצו מחוץ לאולם ההרצאות בכנס הנהגות הקיבוצים נושאי תפקידים מקיבוצי קו העימות הצפוני סביב יו"ר קק"ל אייל אוסטרינסקי שביקש לשמוע את רחשי הלב ורחשי השטח של אלו שמתמודדים, כבר שבועות ארוכים מידי, עם האיום מלבנון.
שניים מהמשתתפים בשיח הער שנוצר באופן לא לגמרי פורמלי, הם אבי אוזנה, יו"ר ועד האגודה הקהילתית בראש הנקרה וארז גלעוז יו"ר האגש"ח בראש הנקרה.
"יו"ר קק"ל רצה לשמוע את קיבוצי הגליל המערבי, אלו שיושבים במרחק של אפס עד 9 ק"מ מהגבול. מה התחושות שלנו, מה עובר עלינו. לטענתו, הוא לא היה מודע לגודל האירוע הנפשי שחווים היישובים צמודי הגדר וקהילותיהם, ולא היה מודע לוואקום של המדינה בכל נושא המיגון הציבורי ומערכות חינוך גיל הרך".
בראש הנקרה, הם מספרים, נבנים ממ"דים בגני הילדים ובמערכת הבלתי פורמלית על ידי הקיבוץ ובכספיו.
"התקציב לפרויקט מיגון הצפון אושר לפני עשר שנים, כיום יש בקיבוץ 200 בתי אב שעוברים בניה של ממ"דים. רק עכשיו ממגנים יישובים שנמצאים כבר שלוש שנים במלחמה, מקווה שהפרויקט יסתיים עוד שנה", אומר גלעוז בכאב.
"אחרי שנתיים של פינוי חזרו החבר'ה לקיבוץ וקיבלו סתירת לחי", אומר אוזנה. "בסבב אחרון נוצר משבר אמון בין הקיבוץ לצבא ולממשלה, אנחנו לא באמת מוגנים. התחלנו להיות בחרדות, שאנחנו הולכים להיות עוטף לבנון ב-20 שנה הבאות. חשבנו ש'יגמרו את עבודה' או לפחות שיהיה קו הגנה. אבל לא. הפכנו לעוד כוכב בדגל ארה"ב, מחליטים עלינו מרחוק".
הפסיד בחינת בגרות
אחת הטענות הקשות שעלתה במפגש היא סביב נושא החינוך. את גני הילדים ממגן הקיבוץ מכספיו. אין פתרון עבור ילדי הקיבוץ כאשר במצב כמו שהיה בימים האחרונים החליטו במועצה שבשל המצב הביטחוני אין הסעות.
"בית הספר פתוח, כי ביישובים האחרים אין איום ואין בעיה ויש הסעות", אומר אוזנה שבנו היה אמור להיבחן באותו הבוקר במבחן בגרות פנימית, אך בשל האיום החליטו הוריו שלא לשלוח אותו לבית הספר. "זו לא הפסקת אש", הוא אומר.
ראש הנקרה נמצא תחת איום רחפני נפץ. עובדים וחברי קיבוץ נפגעו באתר התיירות שאומנם נפתח אך לא באמת פעיל מאז 7 באוקטובר. רק לפני יומיים הוכרז כשטח צבאי סגור, לאחר שרחפן נפץ פגע בפעם השנייה.
הגיעו תיירים מאז שהוכרזה הפסקת האש?
"יש בעיקר מובילי טנקים וכוחות צבא. בגלל זה רחפני הנפץ, הם מחפשים לפגוע בגורמים צבאיים. רק עכשיו לקח הצבא אחריות על האירוע. עד לפני יומיים על פי הנחיות פיקוד העורף יכולים להגיע לאתר 200 מבקרים, בהסתברות גבוהה להיפגע".
להחלטה לא להכריז על האתר כשטח צבאי סגור יש כמובן שיקולים כלכליים.
"בפועל, לא הגיעו מבקרים ויש פגיעה קשה בהכנסות הקיבוץ. ראש הנקרה, השטחים החקלאים, האתר, המפעל כולם נמצאים שטווח של עד שני ק"מ מהגבול ובמהלך המלחמה היו שטח צבאי סגור. הכול נדם ביום אחד, ב-7 באוקטובר".
נושא כואב נוסף שביקשו להעלות בקיבוצים בפני יו"ר קק"ל הוא הנושא הדמוגרפי, כאשר בראש הנקרה יש עזיבה של כ-10% עד 15%. "משפחות צעירות לא מגיעות. הם מפחדים".
בבתי המשפחות הצעירים קלטו בקיבוץ מכינה קדם צבאית ויש גם גרעין נח"ל, "ואם היו מרחבי למידה וגנים ממוגנים הם היו אלו שמפעילים אותם".
כאמור, פרויקט המיגון נכנס סוף סוף, שנתיים ויותר לתוך המלחמה, לביצוע, והקיבוץ כולו זקוק לעזרה בשיקום התשתיות שנפגעות עקב הבנייה.
"אנחנו מבקשים רציפות התפקוד. התושבים חזרו עם המון ציפיות לאתר בניה גדול, כבישים הרוסים ומדרכות שבורות. אנחנו זקוקים לעזרה גם בנושא התשתיות".
מה הייתה הציפייה מאייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל?
"מה שהתבהר לאייל בשיחה, שהסיפור של כל קיבוץ הוא פרטני. צורכי הקיום ויכולת ההתאוששות הם סיפור פרטני יותר מהימן ורלוונטי. צורכי קיום ויכולת ההתאוששות שונה מיישובים של 2-0 ק"מ מאלו של 9-2 ק"מ, שם מתמודדים עם בעיות אחרות".
"יש הבדלים משמעותיים", אומר גלעוז, "כמו נושא מסגרות בית ספר וההסעות. אם תהיה חלופה ביישוב כשהמצב הביטחוני לא מאפשר לצאת ממנו זה גיים צ'ינג'ר. צריך לתת חלופה ביישוב. בקיבוצים של 9-2 ק"מ אין איום רחפני נפץ. גם החרדה מחדירה כפי שהיה ב-7 באוקטובר גדולה יותר ביישובים צמודי הגדר".
בשונה מירי טילים, לרחפני נפץ אין התרעה. "האנשים מסתובבים עם הראש למעלה לשמוע זמזומים. אחרי הבום והפטרייה מבינים שהיה רחפן".
חוששים שהקליטה תיפגע
במפגש השתתפו נושאי תפקידים מאדמית, חנתון, ראש הנקרה, געתון ועוד.
"אנחנו שקופים, כמה אפשר?" נשמעה הזעקה במהלך השיחה.
אחד המשתפים פנה לאוסטרינסקי ואמר כי נזקי המלחמה השנייה (שאגת הארי) הרסנית יותר.
"במלחמת חרבות ברזל היינו מפונים מהבית מתוך אמונה כי האירוע ייגמר. עכשיו זה מרגיש שזה הולך להיות אירוע כרוני".
אנשי הצפון חזרו והעלו את סוגיית החינוך, הצורך הדחוף במיגון ובפתרונות מקומיים למרכזי למידה ממוגנים כשלא מתאפשרת למידה בבית הספר או הסעות.
בכולם חוששים שהקליטה לקיבוצים תיפגע ובכולם זקוקים לסיוע של קק"ל.
במהלך הערב נשא אוסטרינסקי דברים ודיבר שוב על המחויבות העמוקה של קק"ל לקיבוצי קו עימות.
"אנחנו מחויבים בכל מאודנו ובכל ליבנו, פותחים את הלב וגם את הכיס", אמר אוסטרינסקי. "תמונת הניצחון שלי על חיזבאללה היא קיבוץ שוקק חיים. כולנו ביחד באירוע ויחד נוביל מהלכי התיישבות, תשתיות, חינוך וקהילה בקיבוצים".
"תעלו קשיים ואתגרים", הוסיף, "לא להכול נוכל לדאוג, אבל נעשה כל מה שניתן בכל הכוח".
עד שעות הערב המאוחרות ישב אוסטרינסקי עם נציגי כל קיבוץ, האזין לצרכים והיה קשוב למצוקות.
"זה היה מפגש מאוד אנושי", סיכם אחד המשתתפים. "בימים אלה זה מצרך נדיר".
