ליאור הלוי (26) מטירת צבי (בתם של מלכה ואיל הלוי) שבה ארצה לביקור בעמק המעיינות לאחר ארבע שנים ככדורסלנית מחוננת ומובילה באוניברסיטת ויסקונסין, מילווקי, בליגה הבכירה של המכללות בארצות הברית
*תמונה ראשית: ליאור הלוי. התעקשה על כך שמנגינת התקווה תתנגן בטקס סיום עונת הכדורסל במילווקי. צילום: מהאלבום הפרטי
הכדורסלנית ליאור הלוי שיחקה ארבע עונות במדי מילווקי, למדה במקביל לאימונים והמשחקים לשני תארים בשיווק ובמנהל עסקים וסיימה כמצטיינת דיקן. בימים אלה הלוי שומרת על כושר וזוכה למבטי השתאות (והערצה) של המתאמנים המבוגרים מאוד בחדר הכושר של עמק המעיינות. די במבט מהיר כדי להיווכח ברצינותה התהומית, בגישתה המקצועית, במצוינותה.
היא שבה זה עתה לקדנציה שלישית במדי מועדון הכדורסל נס ציונה, עד לסיום העונה הנוכחית. במהלך לימודיה נמנתה עם שחקניות נבחרת ישראל הבוגרת 5×5 ונבחרת ישראל 3×3, שבה הגיעה למקום השלישי באליפות אירופה והעפלה היסטורית לאליפות העולם.
אף שהיא גבוהה ממני כמעט בראש, יש לה יכולת מופלאה לדבר עם כל אדם בגובה העיניים. היא התפלאה על העניין שגיליתי בה, דבר לא מובן בעיניה. התרגשתי לשמוע ממנה כי בעונה האחרונה היא סבלה מהתנכלות המאמנת שלה על רקע אנטישמי, אבל ליאור, חזקה נפשית, מאמינה בעצמה וגאה לייצג את המדינה בכל מקום שבו היא נמצאת, לא התקפלה, לא הרכינה ראשה – אות וסימן לקבלת דין, אלא המשיכה, היטיבה והפליאה לעשות את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב – לשחק כדורסל, להיאבק על כל כדור, לא לוותר, והתעקשה על כך שמנגינת התקווה תתנגן בטקס סיום עונת הכדורסל במילווקי.
יש בה צניעות נעימה, חיוך מפשיר שלגים, ומזג שמקשה להבחין בנחישותה, בעקשנותה, בעקביות שבה היא ממשיכה להתאמן קשה, הרבה, ולהמחיש, הלכה למעשה, את התפיסה המנחה אותה: שאיפה למצוינות היא תנאי הכרחי להשגתה, אבל רק מאמץ מתמיד, השקעת כל מאמץ נדרש וכל משאב אפשרי בדרך להשגתה היא המתכון והערובה לכך. ליאור הלוי, קיבוצניקית גאה, אומרת שהיא קיבלה ערכים מכוננים לחיים בבית (רואים) ולאורם היא הולכת, משחקת, וחולמת. עוד נכונה לה דרך רבה וארוכה, והיא הולכת בה, בוטחת ביכולתה, להגיע לכל מטרה שתסמן, להגשים כל חלום שתחלום.
בהצלחה! די במבט מהיר אחד בה כדי שמשהו יהדהד מבפנים את המלה – עמק תפארת.
