רוחי רבינוביץ', טוביה יעקובי – מרכז חקלאי העמק; אור רם – שה״מ
כללי
סולנום המקור, S. cornutum( Solanum rostratum), הוא צמח חד-שנתי קוצני, שמוצאו במרכז אמריקה, ומשם הגיע לאירופה וגם לישראל. לפי א. דפני וד. הלר, הוא נמצא לראשונה בכפר יהושע בשנת 1953, ולאחר מכן נראה בשפלת החוף, בהרי יהודה, בעמק החולה, בעמק הירדן ובאזור בית שאן. הצמח יכול להגיע לגובה ולרוחב של 60 ס"מ (במקסיקו אפילו עד 1.5 מ'). גבעוליו מעוצים בבסיסם ונושאים עלים המחולקים לאונות. הגבעולים, העלים ועלי הגביע מכוסים בקוצים ירוקים-צהבהבים דמויי מחט. הפריחה בקבוצות של 10-3 פרחים, ממאי עד אוקטובר. הפרח צהוב וגדול (קוטרו 3 ס"מ) ), אופייני לסוג: הכותרת גלגלית, עם 5 אונות; 5 אבקנים צמודים כחרוט סביב עמוד העלי, אחד מהם ארוך בהרבה מהאחרים וכפוף לפנים. לפרח אין צוף, ההאבקה נעשית על ידי חרקים שוחרי אבקה. הפרי ענבה המתפתחת בתוך הגביע הקוצני. הצמח חד-שנתי; לאחר התייבשותו הוא ניתק בשלמותו ומתגלגל ברוח. הפצת הזרעים נעשית כאשר הפרי מתפרק בזמן הגלגול. הזרעים חסרי צורה מוגדרת, בעלי שטח פנים מחוטט; גודלם כ-1.5X2 מ"מ.
סולנום המקור הפך עשב רע בשדות מושקים בקרקע כבדה. קיימים ריכוזים גדולים של הצמח במרכז עמק יזרעאל, בגליל התחתון, בעמק החולה ובשפלה, ואוכלוסיות קטנות עד אקראיות באזורים נוספים.
צורת ההפצה, רעילותו הרבה וריבוי הקוצים שעליו הופכים אותו למפגע קשה.
רעילות
הצמח רעיל, כמו רבים מבני מיני הסולניים. חומרי הרעל נמצאים בכל חלקי הצמח, ובעיקר בפרי לא בשל. החומרים הרעילים המצויים בו הם: סולנין, אטרופין ואלקלואידים רבים אחרים. אכילת חלקים מהצמח עלולה לפגוע במערכת העיכול של הניזון ממנו ואף לגרום למוות.
שיוך בוטני
סולנום (Solanum) הוא סוג מרובה מינים (2,000 לפי חלק מפת תפוצה עולמית (מתוךwww.cabi.org/isc .) מהמקורות), ובו נכללים, בין היתר, צמחי תרבות חשובים שמוצאם מאמריקה, כמו תפוח אדמה (סולנום הפקעות) וסולנום החציל. בעבר נמנו בסוג זה גם עגבנייה ופלפל, אך לאחרונה הם הופרדו לסוגים בפני עצמם. כמו כן, נהוג לגדל מינים רבים מהסוג כצמחי נוי. מיני הסוג נפוצים בכל העולם, מרביתם בעולם החדש.
מהסוג סולנום גדלים בארץ 4 מיני בר: סולנום שחור, סולנום שעיר, סולנום סיני וסולנום החדק, וכן 5 מינים פולשים שהגיעו לארץ במהלך השנים: סולנום המקור (1953), סולנום זיתני (1957), סולנום עדין (1983), סולנום שסוע (1987) וסולנום גדול (1999).
סולנום המקור הוא הפונדקאי המקורי של החיפושית המזיקה: Colorado potato beetle )Leptinotarsa decemlineata). באמצע המאה ה-19 עבר המזיק מסולנום המקור לתפוחי אדמה, והתפשט בכל ארצות הברית ובחלקים מקנדה. המזיק פלש במלחמת העולם הראשונה לאירופה, ומאז מסב נזקים עצומים לחקלאות; ולמזלנו, עדיין לא הגיע לישראל.
האמצעים להתמודדות עם סולנום המקור
קוציו של העשב מקשים מאוד על עישובו בידיים, גם כאשר משתמשים בכפפות. לפיכך, יש לנסות ולהדבירו באמצעים כימיים ומכניים. המידע אודות יעילות קוטלי העשבים השונים כנגד עשב זה מצומצם ביותר. להלן המלצות אחדות, העשויות לסייע, לדעתנו, במיגור הפגע:
יש להימנע מגידול עגבניות או מגידול שלא ניתן ליישם בו קוטל עשבים יעיל בחלקה נגועה.
יש לשמור על ניקיון שולי השדות ותעלות הניקוז באמצעות קוטלי עשבים בלתי סלקטיביים, בכדי למנוע את פלישת העשב לתוך השדות.
בשטחים מאולחים ניתן לעבור לגידול דגניים, אשר בהם ניתן ליישם קוטלי עשבים רחבי עלים, כדוגמת 2,4-D או פלורוקסיפיר, ללא חשש.
בגידול תירס ניתן להשתמש בתכשירי פלורוקסיפיר (טומהוק ודומיו).
דרך יעילה להפחתת בנק הזרעים של העשב בקרקע היא להשאיר את השטח הנגוע ללא זריעה ולרסס את החלקה בקוטלי עשבים כללים. בשנה גשומה ייתכנו מספר גלי נביטה של הסולנום באביב.
מומלץ לרסס את צמחי הסולנום מוקדם ככל הניתן, ורצוי לפני הפריחה והתפתחות הזרעים.
ניתן להשמיד את העשב באמצעים מכניים כדוגמת עיבוד שדות שאינם זרועים או באמצעות מקלטרת לגידולי שורה. יש להיוועץ במדריכים האזוריים לגבי אפשרויות נוספות להדברת העשב.
מקורות מידע
פרחי קיץ. קלייפלד, שייקה2005 . עלי עשב -1/2005 עמ'5 .
CABI, 2018. Solanum rostratum [original text by Datiles, M. J. & P. Acevedo-Rodríguez Department of Botany-Smithsonian NMNH, Washington DC, USA 2014]. In: Invasive
Species Compendium. Wallingford, UK: CAB .International. www.cabi.org/isc
https://en.wikipedia.org/wiki/Solanum_ rostratum
https://plants.usda.gov/core/profile?symbol=soro
https://www.minnesotawildflowers.info/flower/buffalo-bur-nightshade https://www. southwestdesertflora.com
אין באמור לעיל אלא בגדר עצה מקצועית בלבד, ועל מקבל העצה לנקוט משנה זהירות.
ביצוע האמור בעצה זו הינו באחריותו הבלעדית של מקבלה.
בכל הנוגע לתכשירי ההדברה –
יש לעיין בתווית התכשירים ולפעול על פי ההוראות והמינונים המופיעים בה.