חיים ילין (בארי), פעם ח"כ ב"יש עתיד", מציע תובנות לתנועה שמפלרטטת עם יאיר לפיד, אשר אימץ את ילין אל חיקו כשהיה ידוען, והראה לו את הדרך החוצה, כששככה הילתו
כמדומני, פגישתי הראשונה עם חיים ילין (62) הייתה בסוף המילניום הקודם, כשהכנתי כתבה על קיבוץ בארי ("חיים בעושר ועושר"). ילין, הגזבר דאז, הציב שם את הכספומט הקיבוצי הראשון. חסל סדר קופת בית. אח"כ נפגשנו בכתבתי על פעילותו כ"מוכתר" של נחל עוז, כשעזר לקיבוץ לקום מהקרשים. ראיתי בו, כמי שנולד בארגנטינה, רבולוציונר דרום אמריקאי. חשתי שאנחנו קרובים בהשקפותינו.
הצעה קוסמת מלפיד
אחר כך, על משקל "זמרת שלוש המלחמות" (יפה ירקוני), הפך ילין "לראש מועצת שלושת המבצעים" – עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן. כראש המועצה אזורית אשכול (2007 – 2015), בעיקר בימי צוק איתן – המבצע המדמם משלושתם – הוא הפך לאורח קבוע על המסך שבסלון ביתנו; לדובר מצוקת העוטף.
הטאלנט שנעשה, הפכו ל"סחורה חמה", שפוליטיקאים חיזרו אחריה. זכה בו יאיר לפיד, שהציבו במקום השביעי, הריאלי, ברשימת "יש עתיד", בבחירות לכנסת העשרים, ב-2015.
בהכירי את ילין, החלטתו לחבור דווקא למפלגה בורגנית-ימנית, אכזבה אותי. בבחירות שאחרי, לכנסת ה-21 ב-2019, הציבו לפיד במקום ה-17, הבלתי ריאלי. ילין פרש מיש עתיד וחבר, יחד עם אלוף (מיל.) טל רוסו, לעבודה של אבי גבאי ואף דיגמן אותה במערכת הבחירות. לדבריו, המטרה הייתה להחזירה לימי מפא"י. אלא שהעבודה זכתה בששה מנדטים וילין, ששוריין במקום העשירי, אמר שלום, בינתיים בלי להתראות, לפוליטיקה.
מכיוון שכיום מנהלים פעילים מרכזיים בתנועה הקיבוצית רומן לוהט עם יאיר לפיד, ביקשתי מחיים ילין כמה תובנות מתקופת כהונתו בכנסת מטעם "יש עתיד" ועל המצב בכלל. כמה מתובנותיו מפתיעות.
הימורים בפוליטיקה
כיום ילין מכהן כיו"ר בקיבוץ כרמיה. בבארי, קיבוצו השיתופי, הוא חי במעמד של תושב. לדבריו, פתחו בשבילו "מסלול ייחודי". תוצאה של טרגדיה הדדית. דגדג לי "לחפור" בעניין, אבל זה לא הנושא היום.
מה דעתך על "השידוך" של התנועה הקיבוצית עם לפיד?
"אינני מכיר עד הסוף את הנושא. ראיתי באזור שלטים של 'תוצרת הארץ', שזה ההתארגנות של יש עתיד למען החקלאות. הבנתי ששני חברים שלי – אביתר דותן משומרת ויעקב בכר ממענית, התחברו למפלגה. אין לי בעיה עם זה. פוליטיקה היא סוג של הימור. אנשים מהמרים שלפיד יהיה ראש ממשלה, או חבר בה ומתחברים אליו. בסוף אין מתנות בפוליטיקה, זה הכול קח-תן."
מה לפיד מרוויח מזה?
"הוא אסף אותי אליו כשהייתי ראש מועצה בעוטף עזה, עם נראות ציבורית רחבה. אחרי ארבע שנים, הוא הראה לי את הדרך החוצה, כשדחק אותי למקום לא ריאלי. על כך אמר לי שר לשעבר: גורד שחקים אחד בתל-אביב זה קיבוץ שלם, אז למה שישקיעו דווקא בכם? להתיישבות אין בנק של קולות."
אז למה לפיד "חזר" להתיישבות?
"לפיד רוצה להיות ראש ממשלה. הוא הבין שהוא לא יכול להיות נגד כל העולם: נגד החרדים, הערבים, נגד ביבי. לכן, כרגע הוא פותח את כל הדלתות. לקבל שני סוסי עבודה כמו יעקב בכר, מנהל הארגונים האזוריים ואביתר דותן, זה לא דבר של מה בכך. שני הצדדים נהנים."
פוליטיקה היא תיאטרון
על הערתי שנאומו של לפיד בהשקת "תוצרת הארץ", נשמע כמו נאום של הרצפלד, אומר ילין: "זה המקצוע של הפוליטיקאי. להיות שחקן. אין הרבה הבדל בין שחקן תיאטרון לפוליטיקאי."
אתה סוציאליסט, מה חיפשת אצלו?
"זה לא שייך לעמדתי. פעם היו הולכים לחייט כדי שיתאים חליפה. היום קונים מהמדף את מה שיש. רציתי להמשיך כראש מועצה, אבל הייתי תשוש. איבדתי חברים בצוק איתן. עברתי שלושה מבצעים מול ממשלה שלא הבינה את המצב. בא לפיד עם הצעה טובה והלכתי אתו. הקו המדיני שלו נראה לי. אחרי שלפיד סגר את הדלת, הצטרפתי לאבי גבאי. ניסיתי להשפיע היכן שניתן."
לפיד השתמש בך, אני אומר לחיים ילין, לקח אותך כשהיית בשיא, שכח ממך כשכבר לא.
ילין: "כמו שניתן לומר שלפיד השתמש בי, אפשר לומר שאני השתמשתי בו. בסך הכול הכנסת עזרה לי לשכוח את הטראומה של צוק איתן. גם השגתי הטבות לעוטף. אני מקווה שיהיו חברים מעוטף עזה בכנסת, כדי לדאוג שההטבות הללו לא ייפסקו."
"נתניהו מתנהג כשמאלני"
מה שמפתיע בסיפור של לפיד, היא יכולתו, כמנהיג שלא נבחר מעולם, לשמר מפלגה שקמה כמפלגת אווירה, כבר הרבה שנים. ד"ש, שינוי, המרכז, כחול לבן, הבהיקו וכבו ולפיד ממשיך. גם עופר שלח קרס מפניו. הניסיון שלי לפצח את החידה יחד עם חיים ילין, מניב את הסברו הבא: "לפיד ממוקד במטרה להיות ראש ממשלה. הוא מאוד ממושמע. יש לו סוקר בארה"ב שעושה מחקרים עבורו והוא לא סוטה במילימטר מהנחיותיו. הוא לא טועה הרבה. המוטיבציה שלו לנצח מחברת אליו אנשים שמאמינים בו. יש לו בסיס קבוע של 11 מנדטים. אם הוא יפרוץ את ה-19, זה יהיה הישג אדיר."
יש ללפיד אידיאולוגיה?
"אידיאולוגיה יש אולי בקצוות של השמאל והימין. ברוב הכנסת – אין."
בהקשר ל"מות האידיאולוגיה", ילין מפתיע באמירה כי, "האדם השמאלני ביותר במדינה כיום הוא בנימין נתניהו. בעזה הוא יעשה הכול למען הסדרה. הוא הפך את פירמידת המזרח התיכון החדש של פרס: קודם שלום עם מדינות ערב, אחר כך עם הפלסטינים. כך הוא לוחץ עליהם. הוא מדבר עם הערבים כמו שאיש לא דיבר.
הוא גאון. מבחינה כלכלית, הוא מחלק אוניברסלית לכולם. שאלתי חברים בעבודה: תכניסו לכלא את האדם היחיד שיכול לעשות שלום בלי שתהיה התקוממות? חלק אמרו: 'אנחנו רוצים שאיש נקי כפיים יעשה שלום'. עניתי: אני מוכן לחנינה תמורת שלום. אני יכול היום להביט על המצב באופן נקי. ביבי הוא היחיד שיכול להוביל מהלך אסטרטגי בלתי רגיל למדינה. הוא ביטל את הסיפוח. ייתכן שהוא מושחת, אך עדיין, כקיבוצניק, אני יכול לחשוב באופן קר; להבחין בין מעשיו למשפטיו."
תפרו לו תיקים?
"לא תפרו. אין הגזמות בהאשמות נגדו. שילך למשפט ואם אינו אשם, שיוכיח את חפותו. הבקשות לדחיות, מחשידות אותו עוד יותר. האנשים רוצים שילך, בלי קשר לעמדותיו. זו לא בגלל אידיאולוגיה. להגיד 'רק לא', בלי 'מה כן', זו לא אידיאולוגיה."
אין חלופת אגודה לכולם
לקראת סיום, מבקש ילין להעיר הערה על עניין שבמרכז סדר היום התנועתי: נושא הקרקע. לדבריו, ”היום האחיזה בקרקע היא הדבר החשוב ביותר ובעניין זה קיבוצי המרכז רכבו על מצוקתם של קיבוצי הפריפריה. את חלופת האגודה אפשר להחיל על הפריפריה, לא במרכז. זה מה שתוקע את יישומה. כשראש המנהל אומר לי: 'למה צריך לתת לקיבוצי המרכז את מה שאני נותן לפריפריה, אין לי תשובה."
לקחים מהניסיון הפוליטי?
"במאי 2019, לקחתי חופשה כדי להיות עם עצמי: הייתי חודשיים באוסטרליה, נסעתי להיפרד מאמי בארגנטינה, הייתי בסיני. הבנתי שפוליטיקה זה לא בשבילי. היום אני אומר: תודה לאל שאינני בקלחת. למדתי שהחיים האמיתיים אינם דווקא בפוליטיקה. אפשר להשפיע בעוד מקומות. מקומי כיום לא בכנסת. אני מתעורר עם חיוך, בלי בוסים, בלי דף מסרים, בלי נזיפות על דבר לא נכון שאמרתי. כשהגיעה ההצעה להיות יו"ר בכרמיה, קיבלתי אותה בשמחה."
