במסגרת הליכי "פשיטת רגל' או "חדלות פירעון" לאדם שנקלע לחובות שאינו יכול לשלמם, נקבעת לחייב תכנית פירעון. זו מעין "תכנית עסקית", שנועדה לאפשר לחייב שנקט הליכי פשיטת רגל לפרוע את חובותיו לאורך זמן, בחלקם או במלואם, בהתאם ליכולותיו ולנכסיו.
לאחר שהחייב יעמוד בכך, הוא יקבל פטור ("הפטר") מחובותיו ויוכל לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים. כדי ליישם את הליכי חדלות הפירעון ממנה בית המשפט "נאמן". לא תמיד מבוצע מימוש של נכסי החייב, בדרך של מכירה לאחר. כך, במקרה שהחייב הוא בעלים של חלק מדירה ש"תפוסה" בידי הבעלים האחר שלה.
במקרה כזה, החייב יכול "לפדות" בכסף את חלקו בדירה. המשמעות ברמה העקרונית היא שהוא משלם לנושיו (ל"קופת הכינוס"), סכום נוסף "לפדיון זכויותיו", ולאחר שיעמוד בתוכנית הפירעון, יקבל הפטר ויישאר עם הדירה.
ובמעבר חד לחצר הקיבוצית: אחד, נקלע לחובות, הוכרז פושט רגל ונקבעה לו תכנית פירעון לפיה עליו לשלם "'קופת הכינוס" 175,000 שקלים. התברר שלחייב "זכויות חוזיות" בבית אותו ירש מהוריו המנוחים, בקיבוץ בגליל העליון.
לחייב שני אחים, כך שהוא זכאי לשליש מעיזבון הוריו. שמאי העריך את הנכס בכדי 300,000 שקלים. החייב ביקש את אישור בית המשפט המחוזי "לפדות את זכויותיו" בבית הוריו. על פניו, שווי זכויות החייב בנכס הם כדי 100,000 שקלים. לבית המשפט הוגש "נייר עמדה מטעם הקיבוץ" ולפיו כדי למכור את הזכויות החוזיות בנכס לאחר – נדרש שאותו צד שלישי יתקבל לקיבוץ בהתאם להחלטות הקיבוץ וישלם דמי חבר. כמו כן, "אין ודאות בדבר מועד השיוך ברשות מקרקעי ישראל וגובה דמי היוון שהרוכש יידרש לשלם".
בית המשפט אמר ש"מדובר בזכויות חוזיות, שעתידן לוט בערפל, כאשר טרם בוצע שיוך דירות ולא ברור מתי ניתן יהיה לממש את הזכויות הללו. "במצב דברים זה", אישר בית המשפט, בהסכמת "הנאמן" ו"כונס הנכסים הרשמי", ש"החייב יפדה את זכויותיו בנכס בסך 30,000 שקלים, בנוסף לסכומים ששולמו עד כה לקופת הכינוס במסגרת תכנית הפירעון". לאחר שישלם החייב את הסכום האמור, פסק בית המשפט, יהיה ניתן לאשר לו הפטר.
