יבול שיא
הרפת והחלב
זריחה מעל מגדל סילו

זריחה מעל מגדל הסילו בקיבוץ אפיקים

4 דק' קריאה

שיתוף:

תחזית קודרת

זריחה מעל מגדל הסילו בקיבוץ אפיקים: שלושת מדגמי הטלוויזיה היו אחידים לגבי מערכת הבחירות השלישית ברצף,  שהסתיימה זה עתה. הם הודיעו על כך שבסבירות גבוהה בנימין נתניהו ימשיך להיות ראש הממשלה.
בעוד שהליכוד שמר על כוחו ומפלגות הימין עלו ב-2 מנדטים, כחול לבן קיבלו 4 מנדטים נוספים, אבל מפלגת העבודה ומרצ לא עברו את אחוז החסימה.

מעטים ראו מבעוד מועד את הצונאמי שעומד להתרחש: לאחר מערכת בחירות יצרית וסוערת, שלא עסקה כלל בערכים או בהשקפת עולם, כשעל סדר היום רק 2 שאלות: כן ביבי או לא ביבי ומי תהיה המפלגה הגדולה ביותר, מאות אלפי בוחרים, שבעבר הצביעו לעבודה ולמרצ, בחרו הפעם כחול לבן כדי להעיף את נתניהו מהשלטון.
השמאל הציוני נמחק, לראשונה בתולדות מדינת ישראל. אבל לא פחות גרוע מכך: נתניהו ממשיך לעוד קדנציה, בדרכו להרוס את מה שעדיין נשאר ממדינת ישראל ומהחברה הישראלית.

ליקוי המאורות הזה עוד ידובר, יסוקר וינותח שנים רבות מכל זווית אפשרית ונשאר רק לנחש מה הייתה כותבת על כך ברברה טוכמן. רבים מהמצביעים ישאלו את עצמם איך לא השכילו לראות את הכתובת על הקיר והצביעו מהרגש (תמיד מצביעים מהרגש). מאמרי אקדמיה מלומדים יאשימו את ראשי מפלגות השמאל שלא הבינו שזו העת לשלב ידיים כדי להתמודד עם הצונאמי. ואלו, בתורם, יאשימו אחד את השני ואת כחול לבן ש"שתו" להם את המנדטים. הם הנושאים באחריות, אבל מיליוני אנשים ימשיכו לסבול. יום יום ושעה שעה.

ירון שור, לוטם

 

שתי פריצות דרך

מדינת ישראל מצויה כיום בפני אתגר חסר תקדים באשר להגנת העורף בשל האיומים הבאים:

  1. הופעת איום רקטי חסר תקדים בכמות, טווח, דיוק וראשי נפץ.
  2. מאמץ אירני לבניית שלוש חזיתות טרור במקביל: עזה, לבנון וסוריה.
  3. תכנון התקפות קרקעיות של כוחות קומנדו של חיזבאללה וחמאס על יישובים אזרחיים ומחנות צה"ל.

לראשונה מתגלים פערי יסוד באיומים על בטחון המדינה:

א. חסך בכוחות פיקוד העורף במצב חירום בפינוי אתרי הרס ועד חלוקת מזון ותרופות.  ב. חסך בכוחות מקומיים זמינים להגנת יישובי הספר כנגד התקפות הקומנדו של חיזבאללה וחמאס.

מסקנות:

חוק ביטחון שהוגש ע"י בן גוריון ב-15/08/49 קבע ארבעה מרכיבי ביטחון:

א. כוח קבע סדיר מצומצם. ב. גיוס חובה לבני  8-26.  ג. קיום מערך מילואים.  ד. יישובי ספר אחראים על משקם ועבודתם, יצוידו ויאומנו לשמש חומת מגן ראשונה במקרה של התפרצות אויב.

המרכיב הרביעי הלך ודעך עם השנים עד שנעלם והיום בתכנית משרד הביטחון לעת חירום, לבצע פינוי אזרחים מיישובי קווי העימות ואפילו מערים סמוכות.

לטעמי, יש לשנות מקצה אל קצה את המדיניות במרכיב הרביעי נוכח הערכת המצב המחודשת. על פי ההצעה המתגבשת היום עם בכירי מערכת הביטחון במיל' הנפגשים כל שבועיים במרתף בבית התנועה הקיבוצית,  יש לאפשר ליישובים קבלת אמצעים והכנתם להגנה מול האויב באופן עצמאי וללא עזיבת המקום.

לצורך כך, יש להקים כיתות כוננות עם כל החברים שלא גויסו (70% מהגברים היום לא משובצים במילואים), יש לחמשם בכלי נשק ובמכשור להצלה ורפואה ולבצר את היישובים כמו בעבר. עלויות של נשק לכל חבר, ביצורים ואימון חד-שנתי יתוקצבו ע"י המדינה.

על שינוי במדיניות ההגנה על יישובי קווי העימות במקום פינויים, צריכים להחליט מוסדות המדינה והביטחון, היוזמה לתהליך זה חייבת לבוא גם מאתנו, המתיישבים, התנועות המיישבות, מועצות אזוריות (שאמונות היום על הפינוי) בזמן אמת כי כל המדינה הופכת להיות חזית במלחמה הבאה.

יגאל אלון קבע בספרו "מערכות הפלמ"ח – מגמות ומעש",  כי האסטרטגיה ההתיישבותית שימשה כבסיס לניצחון על אף הדאגות והקשיים, היישובים הם אלה שריתקו כוחות אויב ושימשו בסיסי זניקה בשלב קרבות התנופה. מסקנתי: כי אז כן היום, יש להתארגן ויפה שעה אחת קודם.

חידוש פני הנח"ל

מתוך נתוני צהל שנבדקו בשנה האחרונה,  מתברר כי חלה ירידה בהתנדבות לשירות קרבי ובהתנדבות למסגרות הנח"ל דרך תנועות הנוער והארגונים השונים. במקביל, מתברר כי באזורי גבול מצרים וירדן מצויים שטחי אדמה עצומים המחכים להפיכתם לשדות חקלאיים ובעתיד אף הקמת יישובים בקרבתם. כך שוב עולה הצורך האמיתי של שילוב מגל וחרב – הקמת מאחז המאוכלס ע"י גרעיני נח"ל שייעודם הכשרה ועיבוד שטחים בחקלאות ותעסוקה מבצעית בקו כתוצאה מחוסר מוכח של חיילים. לפני 15 שנה הובלתי מהלך דרמטי של ביטול היאחזויות והפיכת פרק המשימה בנחל מהתיישבות לחינוך, מהלך זה נתן דחיפה עצומה להתארגנות תנועות הנוער במערכות החינוכיות שלהם ומנע תופעה של בטלה בהיאחזויות כי לא הייתה משמעות בעבודתם בחקלאות. עכשיו, ההיסטוריה חוזרת על עצמה:

  1. יש צורך בהכשרת שטחים שאיש לא מגיע אליהם באזור הר חריף (גבול מצרים) ובקעת ייטב (גבול ירדן).
  2. צה"ל יקבל מאות לוחמים בקווי העימות בשנת המשימה מהנחל שיתפנו מהדרכה בערים שגם נחיצותה במקומות שונים מוטלת בספק.
  3. משימת ההתיישבות הנ"ל תעניק חידוש במשימות הנח"ל ותגרום לעליית ההתנדבות כי ברור שלא הכל מתאימים להדריך בשנת המשימה.

לסיכום: כתוצאה מהערכת מצב זאת, התגייסו לאחרונה ראשי החטיבה להתיישבות, אכ"א בצה"ל ומשרד הביטחון  והחלו לבדוק ברצינות את הרעיונות הנ"ל העונים על צרכים אמתיים של המדינה, הנוער והתנועות. האם יבשיל הכל לידי מעשה? ימים יגידו.

 

 יואל מרשק,  גבעת השלושה

הצדדים של המטבע

שוב ושוב נדווח על פשעי העולם,

על שנאת היהודים בתבל,

על חילול מצבות, צלבי קרס וגם –

BDS – ושנאת ישראל.

 

כבר מאה ועשרים למניין השנים

משפט דרייפוס את הרצל שינה,

אנטישמים – הבין – הם יכו ביהודים

כול עוד לא נקים מדינה.

 

ואז הרצל ישב גם ימים, גם לילות,

ו"אלטנוילנד" כתב ברעדה,

גם קונגרסים ארגן ופעל בגדולות

"אם תרצו – זאת אינה אגדה".

 

אז רצינו, השקענו, לחמנו וכן,

מדינת היהודים כאן נולדה,

אך חזון החוזה לא כול כך התגשם,

כי שנאת היהודים לא חדלה.

ולמרות השואה אנטישמים הן יש

ושנאת יהודים רק פורחת,

וכיפה על הראש ועברית ברחוב

הם מתכון לשנאה מתלקחת.

 

כך נוצר BDS ותקיפת יהודים

בצרפת, בארה"ב, בבריטניה,

ואנחנו צופים, נזעקים ומוחים

לא נוכל להשלים עם המניה.

 

אך כדאי לעיתים להביט ל"בפנים"

הן נכתב: "שני צדדים למטבע",

זה נכון, בעולם יש שנאת יהודים

אך בבית – כל ילד יודע,

 

שניקוב הצמיגים בכפרי הערבים

עקירה של מאות עצי זית,

ושריפת כנסיות וקשקוש על בתים

זה היפוך הדבר – כאן בבית!

 

אז נכון, בשנאת יהודים נילחם

בכול רחבי התבל,

אך בבית, אחי – בלי "אנחנו והם"

לא לכך הן הוקמה ישראל.

אֵין כְּלוּם כִּי לֹא הָיָה כְּלוּם

גַּם אִם יֵלֵךְ יָשָׁר בַּדֶּרֶךְ

וְיִפְגֹּשׁ כָּל בָּשָׂר,

בְּצוֹק הָעִתִּים

יַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת

בַּדֶּרֶךְ הַפְּתַלְתַּלָּה שֶׁלּוֹ,

עַד סוֹפוֹ הַמַּר

עִם פְּלִשְׁתִּים.

מעוז חביב, קיבוץ צרעה

זריחה מעל מגדל הסילו בקיבוץ אפיקים. צילמה עירית פורת

זריחה מעל מגדל הסילו בקיבוץ אפיקים – לכתבה המלאה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן