חברת הכנסת נירה שפק רוצה לעזור לקיבוצניקים ולמושבניקים בעוטף

הנושא הוא תכנית מלונית, שנועדה לאפשר לתושבי עוטף עזה שחפצים בכך, להתפנות מהיישובים בצורה מסודרת כאשר פורץ עוד סבב לחימה, תכנית שלא הופעלה במבצע שומר החומות. מי שלא מתכוונת להרפות עד שהדבר יוסדר, היא ח"כ נירה שפק, חברת כפר עזה, שאומרת: "אנשים לא קיבלו מענה, והפתרון הוא אפילו לא פלסטר לפצע". לצערה, ראשי הרשויות לא איתה במאבק הזה

חברת הכנסת נירה שפק (יש עתיד), חברת קיבוץ כפר עזה, חוותה השבוע את מה שהפך בשנים האחרונות להרגל קבוע. חוגי הימין התעקשו לקיים בירושלים המזרחית את מצעד הדגלים, שלווה בקללות "מוות לערבים", ותגובת החמאס מעזה בדמות בלוני נפץ ובלוני תבערה שהציתו גידולים חקלאיים, שדות מרעה וחורש ביישובי העוטף לא איחרה לבוא.

כשהיא נדרשת לנושא, הפעם כח"כית מהקואליציה, היא מבהירה שאין לה בעיה עם קיום מצעד הדגלים בתנאי שהוא נערך באישור ובתוואי המוסכם. "ישראל היא מדינה ריבונית", אומרת ח"כ שפק, "ובמדינה כזו ניתן לקיים באישור הגורמים הרלבנטיים עצרות, מחאות, הפגנות ומצעדים.

הדבר הזה נכון לכל הקשת הפוליטית במדינה, ולכן מבחינתי זה בסדר שקיימו את מצעד הדגלים בהתאם להנחיות המשטרה. אבל כשאנחנו מגיעים למצב שבו אנחנו מבינים שמשהו שלגיטימי לעשות אותו במקום אחד במדינה, משפיע על מקום אחר, אנחנו נמצאים במצב לא טוב.

לצערנו זאת הירושה שקיבלנו מהממשלות הקודמות. קיבלנו יכולת משילות ויכולת הרתעה מאד נמוכות, ולמציאות הזו אנחנו נכנסים עכשיו. אנחנו, כממשלה וכקואליציה, צריכים לשנות את המציאות הזו. עפיפונים, בלוני תבערה ובלוני נפץ היו פה גם לפני מצעד הדגלים, ובזה צריך לטפל".

את חושבת שהפצצת עמדות חמאס הייתה תגובה מספקת?

"לפני שנבחרתי לכנסת אמרתי שזה לא מתפקידי להציע תגובות, ומה שחשוב לי זו התוצאה. היום, כשאני חברת ועדת חוץ וביטחון וחברת קואליציה, יש לי את היכולת לשמוע את הגורמים השונים ממערכת הביטחון, לבדוק את בסיס הנתונים שלהם ואת תוקף ההערכות שלהם, ואז לבחון אם התגובה היא רלבנטית."

"כתושבת האזור מאוד שמחתי שהייתה תגובה, כבר בלילה שלאחר ההצתות. בעבר בכל פעם שאמרו שדין בלון כדין רקטה, תושבי עוטף עזה אמרו שכמו שלא מגיבים לרקטה כך לא מגיבים לבלון."

"אז קודם כל ראינו שהייתה תגובה, אבל אני עדיין לא שופטת אם היא הייתה חזקה מדי או חלשה מדי. את זה אעשה בהמשך כשיהיו לי נתונים וכלים מתאימים".

 מה שמעת מהתושבים?

"אנשים כתבו שהם שמחים שהייתה תגובה, ושזה מראה שמישהו סופר אותנו. בטלוויזיה התוכניות התנהלו כרגיל, כאילו ששריפת שדות היא עניין של מה בכך. אני חושבת שצריך להתייחס לזה במלוא הרצינות ולהחזיר למדינה את המשילות". 

 מבחינתך חל שינוי כיוון אבל עדיין לא מספיק?

"עוד מוקדם מדי לענות על זה, כמה ימים אחרי שהממשלה נכנסה לתפקידה. רוב משרדי הממשלה נמצאים עדיין בחפיפה, ועכשיו אנחנו רוצים להשפיע על המדיניות ועל התוכניות".  

רב המאחד על המפלג

חברת הכנסת נירה שפק הושבעה לכנסת לפני כחודשיים, ח"כית חדשה, שמונתה לחברה בוועדת חוץ וביטחון היוקרתית, יתכן שגם בשל היותה אל"מ במיל. כששואלים אותה על תפקידים נוספים בכנסת, היא עונה שהיא קודם כל פרלמנטרית ושזה המון עבודה, ושעדיין לא סיימו לצוות את הח"כים לוועדות.

כחלק ממדיניות השקיפות שהיא דוגלת בה, היא מפרסמת יומן יומי שבו היא מפרטת את הנושאים שבהם היא מטפלת, את הוועדות שבהן היא השתתפה, ומציינת עם מי היא נפגשה בין אם מדובר בלוביסטים, נציגי עמותות או אנשים פרטיים. "אתמול השתתפתי בישיבת ועדת חוץ וביטחון," היא מספרת, "אבל כל ח"כ יכול להיכנס לכל ועדה שהוא רוצה, אלא אם כן זו ועדה מסווגת."

"הייתי כבר בדיונים בוועדת הכספים ובוועדה המסדרת, והבעתי את עמדתי בנושאים שונים. זה תפקידו של ח"כ. לעבוד מבוקר עד ערב, בנושאים שהם האג'נדה שלו".

הממשלה החדשה התחילה עם קצת חריקות שעדיין לא נפתרו. ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו הכריז על עצמאות וח"כ סעיד אל חרומי מרע"ם נמנע מתמיכה בממשלה. את מאמינה שהממשלה תמלא את ימיה?

"אני מאמינה שכן. לא שואלים חתן וכלה ביום חתונתם אם לדעתם הנישואים ישרדו או שהם יתגרשו. בשלב הראשון אנשים עוד בודקים את מקומם. עם כל המהמורות וכל החריקות, מדובר באנשים מבוגרים שימצאו דרך לפתור את הבעיות."

"נכון שזו ממשלה צרה, וזה לא דבר פשוט. לדעתי יאיר לפיד ניהל את הקמת הממשלה בצורה מדהימה, ועם זה אנחנו מתקדמים ונמשיך להתקדם. בסופו של דבר, רב המאחד על המפלג".

מהות האג'נדה של ח"כ שפק היא התיישבות וחקלאות, ובמסגרת זו היא מתמקדת בהתיישבות בכלל ובעוטף עזה בפרט. בעוטף עזה היא עוסקת בהיבטים השונים של החיים באזור, ובהם החינוך, התרבות, הרווחה, הביטחון, התעשייה, העסקים הקטנים, החקלאות ועוד.

"באשר לכלל ההתיישבות", היא מציינת, "אי אפשר רק להגיד שזה ערך, צריך גם לעשות את זה. צריך לאפשר את זה. אנחנו רואים את החקלאים ואת ההתיישבות שהם חלק מקו ההגנה של מדינת ישראל, בצפון ובדרום, וצריך לתת להם את הכלים לעשות את זה."

"חשוב לי לעסוק בנושא הזה כחברת כנסת. הגשתי בקשה להקים את השדולה החקלאית בכנסת הנוכחית, יחד עם ח"כ רם בן ברק (יש עתיד), ואנחנו בהחלט מתכוונים לפעול בתחום הזה". 

אחת הבעיות שהיא הצליחה לפתור עוד לפני הקמת הממשלה החדשה, היא מתן פיצויים חקלאיים לשלושה יישובים: ברור חיל, דורות ומבקיעים, שנטען לגביהם שאינם נכללים במדרגת היישובים הממוקמים עד שבעה ק"מ מגדר הגבול.

היא הביאה הוכחות ששלושת היישובים עומדים בקריטריונים, והם זכו לפיצוי מטעם רשות המיסים. "זה משהו מהותי בעיניי", מסבירה שפק, "זה נשמע אולי משהו קטן, אבל לאותם יישובים ולאותם חקלאים זה המון. זה משהו ששנים הם סבלו ממנו. בנושא הזה היה גם שיתוף פעולה בין הקואליציה והאופוזיציה". 

בעיה נוספת שהיא נכנסת לעומקה בימים אלו, היא מעמדם הלא מוסדר של הרבש"צים (רכזי ביטחון שוטף צבאי) בעיקר בעוטף עזה. בשבוע שעבר היא נפגשה איתם במשך שעות, כדי לשמוע על מצבם ולבדוק כיצד ניתן לטפל בבעיותיהם.

הם הגיעו לפגישה לאחר שעות רבות שבהן עסקו בכיבוי שריפות שהתלקחו מבלוני התבערה. "אנחנו רואים את הרבש"צים בכל מקום כשיש אירוע ביטחוני", מציינת ח"כ שפק, "כשיש שריפות בשטח, כשיש פשיעה חקלאית, ובעצם הם עובדי הקבלן הכי מוזנחים בעוטף. המעמד שלהם לא ברור, לא ברור מי נותן להם אחריות, לא ברור מה הסמכויות שלהם."

"הם מקבלים משכורות מהיישובים, כשכל אחד מקבל משכורת אחרת ולכל אחד התפקיד מוגדר באופן שונה. הם קונים חלק מהציוד שלהם עצמם. הצבא נותן להם נשק, אבל אם הם רוצים כוונת מיוחדת לנשק הם צריכים לדאוג לזה בעצמם."

"המדינה דורשת מהם דברים, אבל לא מספקת להם את התנאים הנדרשים. לדוגמה, במסגרת עבודתם הם פורסים מחסומים על הכבישים, אבל הם לא מקבלים את המחסום אלא קונים אותו או מאלתרים משהו. הרבש"צים התאגדו עכשיו תחת ארגון עובדים, ואני מתכוונת לפעול יחד איתם כדי שיקבלו את התנאים ואת הזכויות המגיעות להם כעובדים".

אחד הרבש"צים שהגיע לפגישה הראה לשפק סימני כוויות, לאחר שבעת כיבוי שריפה הרוח שינתה את כיוונה, והוא נשרף כשנאלץ לחצות שדה בוער כדי להזיז את כלי הרכב שלו שהאש התקרבה אליו.

כשהיא ביררה אתו איזה טיפול  קיבל, הוא אמר לה שהודיע בקופת חולים כי נפגע מפעולות איבה אבל נמנע ממנו לבקש טיפול או פיצוי מהמדינה כי כיבוי השריפות לא הוגדר כחלק מתפקידו.

"המאבק על הזכויות והתנאים מתנהל כבר עשר שנים", מסבירה ח"כ שפק, "על ידי אנשים שעובדים שבעה ימים בשבוע, וזמינים להקפצה 24 שעות ביממה. עשיתי איתם חשבון של שכרם בהתאם לשעות עבודתם, וזה יוצא שהם משתכרים 15 שקל לשעה. אי אפשר ככה לפרנס משפחה".

מדוע לא מפעילים את תכנית "מלונית" בקיבוצים והמושבים בעוטף עזה?

המאבק העיקרי של חברת הכנסת נירה שפק המתנהל בימים אלו, הוא על מימוש תכנית מלונית. לא מלונית לחולי קורונה, אלא תכנית ממשלתית לפינוי תושבי היישובים סמוכי וצמודי הגדר בעוטף עזה בעת מבצע צבאי.

"התכנית גובשה כלקח ממבצע צוק איתן, שבו חברי היישובים שיצאו מבתיהם למשך 50 יום, לא התפנו בצורה מסודרת ולא מצאו מקום אירוח, עד שהתנועה הקיבוצית ומספר רשויות ציוותו להם יישובים מארחים."

"הרעיון היה להעביר את האחריות לפינוי למדינה, ולעשות זאת בצורה מסודרת תוך מתן תשלום למארחים. להפתעתם הרבה של תושבי העוטף ולכעסם הרב, התכנית לא הופעלה במהלך מבצע שומר החומות שארך עשרה ימים."

"שאלת פינוי היישובים בעת מלחמה העסיקה את היישוב העברי במלחמת העצמאות ובהמשך את מדינת ישראל", מתארת ח"כ שפק את הסוגיה בהיבט ההיסטורי, "ובעצם לא התגבשה תפיסה ביטחונית ברורה בנושא הזה על היבטיו השונים. רק ב-2011, לאחר כמה מבצעים בעוטף עזה, התחילו לעסוק בשאלת פינוי היישובים וגיבשו כמה תכניות."

"ב-2013, כשהייתי במסגרת עבודתי בלשכת השר להגנת העורף, נחשפתי לתכנית שנקראת מלון אורחים. התכנית הזו עוסקת בצורך לפנות אוכלוסייה ממקומה הטבעי, מסיבה כלשהי, לא רק מלחמה אלא גם רעידת אדמה או מגפה."

"במסגרת התכנית נבדקו בכל רשות אמצעי מגורים שיוכלו לשמש את המפונים במצב חירום, כמו אולמות ספורט, בתי ספר, מנהרות וכיוצא בזה. אנשי המשרד גם נסעו לחו"ל ללמוד את הנושא, והתכנית קיימת עד היום".

 בצוק איתן, ב-2014, אף אחד לא דיבר על תכנית פינוי ואירוח באחריות המדינה.

"נכון. אחרי צוק איתן גיבשו את תכנית מלונית, וצריך להבחין בינה לבין מלון אורחים. במלונית מדובר על פינוי אוכלוסיה הרבה יותר קטנה, רק יישובים סמוכי וצמודי גדר, ויש בה הבנה שצריך לתת למפונים מענה קהילתי."

"זה לא מספיק סתם לפנות אנשים, אלא צריך לספק להם את מעטפת החוסן הכוללת את החינוך, התרבות, הרווחה. במסגרת התכנית נאמר לכל אחד מהיישובים לאן הוא מתפנה, ובמשך חמש שנים נעשו תיאומים בין היישובים המתארחים ליישובים המארחים."

"כיוון שמדובר בתכנית ממשלתית היא נבדקה פעמיים על ידי מבקר המדינה, והוא העיר שהיא לא סגורה, לא ישימה ושביום פקודה היא לא תעמוד ביעדיה כי לא ברור איך היא מתנהלת ומה גבולות הגזרה בין משרדי הממשלה המעורבים בה. הפעם האחרונה שהוא העיר עליה הייתה ביולי 2020".

 איזה משרד ממשלתי אחראי על התכנית?

"בעיקרון משרד הביטחון אמור להפעיל את התכנית, אבל מעורבים בה עוד משרדים ורשויות ממשלתיות. כיוון שמדובר בתכנית בין-משרדית, אחת הבעיות היא שלא התקבלה החלטת ממשלה להוציא את התכנית הזו לפועל". 

כדי להוסיף על מורכבות הנושא מציינת ח"כ שפק, שתי תכניות נוספות העוסקות בפינוי אוכלוסייה. אחת מהן, "מרחק בטוח", היא תכנית צבאית שמדברת על פינוי יישובים צמודי וסמוכי גדר, לאור הערכת מצב ביטחונית במטרה להציל חיים.

את התכנית הזו אמור להפעיל הצבא, והוא מתרגל אותה מדי פעם. התכנית הזו אינה חופפת ואינה קשורה למלונית. תכנית שנייה, "פינוי דחק", מופעלת על ידי פיקוד דרום דרך החטיבות המרחביות, והיא יכולה לבוא לידי מימוש מידי במקרה שבו מתקבל מידע על סכנה לאחד היישובים.

מה קרה בפועל במבצע שומר החומות?

"התחילה ההסלמה ולא נשמע שום קול של המדינה בעניין האוכלוסייה האזרחית. אנשים התחילו לצאת מאזור הסכנה, במה שנקרא בתכניות פינוי עצמי לעומת פינוי מנוהל. תוך כדי היציאה אנשים התחילו לשאול מה קורה איתם. מי מטפל בהם? מי מפנה? לאן מפנים? חלק התקשרו ליישובים שאמורים לקלוט אותם לפי תכנית מלונית, וחלק מהיישובים קלטו אותם מתוך הזדהות עם המצוקה ותחושת ערבות הדדית."

"חלק מהיישובים אמרו להם שלא התקבלה הוראה מהמדינה, ולכן הם לא יכולים לקלוט אותם. כשאנשים סיפרו לי מה עובר עליהם, התחלתי לשאול למה לא מפעילים את תכנית מלונית שנועדה בדיוק למצב הזה."

"זה הטריף אותי. אנשים התקשרו אליי, העבירו לי חשבונות שהם שילמו במלונות בסך אלפי שקלים, והם לא ידעו אם יחזירו להם את הכסף וכמה זמן זה יימשך. אנשים הגיעו לאילת ולקחו מלון ליומיים, כשהם נמצאים בתחושת אי ודאות מוחלטת."

"אמרו להם במלון שאם הם יירשמו לשישה ימים הם ישלמו פחות, אבל אף גורם מוסמך לא אמר להם אם לעשות את זה או לא. בינתיים הימים עברו והאנשים רצו להיות בקהילה, ומצבי הדחק והצורך בטיפולי חוסן הלכו וגברו אבל אף אחד לא טיפל בזה". 

כדי לקבל תשובה מוסמכת למצב שנוצר, הגישה ח"כ שפק שאילתה דחופה לראש הממשלה בתקופת המבצע, בנימין נתניהו, שהפנה אותה לשר הביטחון, בני גנץ, ולמשרד הביטחון.

היא שאלה מדוע  תכנית מלונית לא מומשה במבצע שומר החומות, באחריות מי לאשרה ולהוציאה לפועל, ומי מוודא שאכן כלל התושבים מקבלים את המענה הנדרש.

תשובת משרד הביטחון הייתה שתכנית מלונית הינה רעיון שהתגבש לאחר מבצע צוק איתן בשנת 2014, הובל על ידי אוגדת עזה יחד עם הרשויות המקומיות, אולם לעולם לא גובש לכדי תכנית אופרטיבית שכוללת כוחות ומשימות, לוחות זמנים, ומסגרת משאבים למימושה.

עוד נמסר כי מספר חודשים קודם לכן קידם צה"ל את תכנית מרחק בטוח, אשר נותנת מענה מערכתי ליישובים הסמוכים לקו הגבול בגבול הצפון ובעוטף עזה, אך עם פרוץ מבצע שומר החומות הוחלט משיקולים מבצעיים לא להפעילה בדרום.

במקום זאת, לאחר פגישת שר הביטחון עם ראשי הרשויות, הוחלט להפעיל תכנית הפגות באמצעות רח"ל (רשות חירום לאומית) ובשיתוף הרשויות המקומיות.

בדרך הזו, נמסר ממשרד הביטחון, כל משפחה תוכל לבחור את המסלול המתאים לה, ויישובים שיבחרו לארח קבוצת מפונים יקבלו את התקצוב במכפלת הסכום הניתן לכל משפחה.

עוד נמסר כי ההפגות יימשכו גם לאחר המבצע, כך שצוותי החירום שנשארו ביישובים יוכלו לבצען לאחר המבצע. הסכום הכולל שהקצה המשרד לתכנית ההפגות עומד על שישה מיליון שקלים.

את ח"כ שפק התשובות לשאילתה שלה לא מספקות, והיא תוקפת בחריפות את תשובת משרד הביטחון. "פתאום במכבסת המילים מגדירים תכנית שמתרגלים אותה כבר מעל חמש שנים כרעיון", היא אומרת, "ואומרים שהוחלט בשיתוף ראשי הרשויות המקומיות והאזוריות, על משהו אחר שנקרא הפגה."

עוד נאמר שכל תושב ביישובים סמוכי וצמודי הגדר יקבל 250 שקל ליום לנפש. הסכום הזה יכול להספיק לאירוח יומי, אבל כל השיטה החדשה היא מין שעטנז של הגורמים הממשלתיים והמקומיים, שלא ברור איזה עבודה הם עשו והאם כולם הבינו מה המשמעויות של השיטה החדשה לעומת תכנית מלונית."

"איפה פה מרכיב החוסן? איפה יישום הלקחים שלמדנו במבצע צוק איתן? לא נשאר מזה כלום. משרד הביטחון הסביר שאת התקציב הוא העביר לראשי הרשויות כדי שהם יהיו גמישים, ושתושב שרוצה לקבל זיכוי כספי יפנה אליהם. לא ברור לי מה השיטה הזו. הרי ברור שאוכלוסיות מתקשות, לא ידעו איך לתפעל את זה. לגבי התקציב."

"הסכום היומי שהקצה משרד הביטחון למשפחה הוא סביר, אבל הבעיה היא שהמשרד הקציב את זה בהתחלה ליומיים-שלושה ואחר כך לשישה ימים. מבחינתם המבצע שנמשך עשרה ימים, נחשב למבצע של שישה ימים. דבר נוסף, כשלקחתי את שישה מיליון השקלים שהוקצבו לתושבים ביישובים סמוכי וצמודי הגדר, וחילקתי אותם לשישה ימים כפי שהחליט משרד הביטחון, יצא לי הקצבה של מיליון שקל ליום לכל התושבים."

"כשחילקתי את זה ל-250 שקל שהוקצבו לנפש, יצא שהסכום הזה יספיק ל-4,000 תושבים בלבד, בעוד שביישובים האלו יש 17.5 אלף תושבים. זו ממש בדיחה". 

הבדיחה המרה היא שמשרד הביטחון ציין שהרשויות יעבירו את התקציב עבור האירוח בצורה קהילתית, ומי שיצא בצורה עצמאית יעביר לרשות המקומית את החשבונית עבור האירוח והיא תחזיר לו את הכסף.

אלא שלרשויות כבר נגמר הכסף שהתקבל ממשרד הביטחון, וכצפוי הוא לא הספיק לכל התושבים. "אנשים מתקשרים לרשות", מספרת ח"כ שפק, "ואין מנגנון הסדרה לכספים. עד היום כולם מחזיקים קבלות ביד, אבל לא יודעים אם ומתי יקבלו את הכסף. ראשי הרשויות לא מתאמצים להנגיש את המידע בנושא הזה, ואני מנסה לעשות את זה במקומם."

"אני מצפה מהם שיילחמו על התקציב הזה עבור התושבים. התברר לי שלמרות שהתקציב הוגדר לתושבי יישובים סמוכי וצמודי גדר, ראשי הרשויות החזירו כספים גם לתושבי יישובים רחוקים יותר במסגרת הגמישות שניתנה להם."

"אי הסדר חוגג. אנשים לא קיבלו מענה, והפתרון הוא אפילו לא פלסטר לפצע. עד היום אני רודפת אחרי המנגנון. אני לא מרפה בנושא הזה. התפקיד שלי הוא לראות שכל אחד יקבל את כספו, כפי שהתחייב שר הביטחון. לצערי ראשי הרשויות מעדיפים את ההשתקה, והם לא איתי במאבק הזה. התנועה הקיבוצית כן שותפה למאבק הזה". 

מה לגבי קיבוצים שאירחו קיבוצים מהעוטף?

"הם צריכים לקבל החזר כספי ממשרד הביטחון. יש לי חשבוניות שהגישו קיבוצים, שקלטו קיבוצים מהעוטף לפי תכנית מלונית ולא התחשבנו איתם על זה בתקופת המבצע. הגיעה אליי חשבונית על הוצאות אירוח בסכום של 120 אלף שקל. מי משלם להם על זה? כרגע אף אחד."

"כל הנושא הזה צריך הסדרה. מבצע צבאי לא מתרחש כל 100 שנה כמו מגפה. זה יכול לקרות מחר בבוקר. אני לא מתכוונת להרפות מהנושא הזה. אני אעלה אותו בדיוני ועדת חוץ וביטחון על מבצע שומר החומות, ואדאג לכך שאנשים יקבלו החזר הוצאות עד השקל האחרון."

"התפקיד שלנו כמדינה זה לספק ביטחון לתושבים, וגם אם אי אפשר להבטיח את זה במאת האחוזים במדינת ישראל, לא יתכן שלא נספק את הכלים שיאפשרו לאנשים לחיות בשלווה ובשלום. אם אנחנו נאלצים לפנות תושבים מהבתים שלהם, הם לא צריכים לשאת בעול הכלכלי של הפינוי".